כיסאות ריקים באיכילוב. שירותי הרפואה מידלדלים / צילום: Shutterstock
אם בעוד כמה שנים תתקשו מאוד למצוא תור לרופא, או שתשמעו על יותר אנשים שנאלצו לעבור ניתוח בחו"ל כי אין בישראל רופא בהתמחות שהם צריכים, דעו שהמגמות הללו היו ניתנות לחיזוי. מספר גורמים חוברים יחד ליצירת מחסור ברופאים במערכת הבריאות הישראלית, ואחד מהם הוא הנטייה הגוברת של רופאים לא לחזור מלימודים או התמחויות בחו"ל.
● תוכנית משרד הבריאות והסתדרות הרופאים: ביטול הסטאז' וקיצור התואר לשש שנים
● בנק ישראל: תמריצים לרופאים אינם יעילים. לא הביאו אנשי מקצוע לפריפריה
● השבוע בביומד | מדוע אנחנו חושבים כל־כך לאט - ומה זה אומר לגבי העתיד?
הכותרות על גל עזיבת רופאים באות והולכות כבר שנים, כשהשיח עסק בעיקר בתנאי העבודה שלהם, בתורנויות הארוכות, מיעוט התקנים לנפש ובשכר הנמוך לעומת מדינות אחרות ב־OECD. חלק מהתנאים הללו השתפרו, אך בשנתיים האחרונות, הרופאים העוזבים מדגישים סוגיות חיצוניות לעבודתם, כמו הרפורמה המשפטית והמצב הביטחוני והכלכלי.
עזיבת רופאים היא תמיד סוגיה בוערת בגלל הקלות (היחסית) שבה הם יכולים לממש את האיום הזה. הביקוש לרופאים הישראלים גבוה, וממילא רופאים שאפתניים נדרשים לצאת להתמחות בחו"ל. כשבארץ קשה, הגיחות הללו נוטות להתארך.
קבוצה נוספת של עוזבים היא סטודנטים לרפואה שיוצאים ללימודים בחו"ל. בשנים האחרונות נעשים מאמצים להגדיל את הפקולטות לרפואה בישראל, ובמקביל הוגבל מספר המוסדות בחו"ל בהם מכירה המדינה לצורך לימודי רפואה, כדי לשמור על האיכות. אבל גם אחרי השינויים הללו, ישראל זקוקה למאות רופאים בשנה שיחזרו מלימודים בחו"ל כדי לעמוד בתוכניות כוח האדם הרפואי שלה.
מדברים פחות על ציונות
אלא שנראה כי הסטודנטים פחות רוצים לחזור. משה כהן, מנכ"ל חברת מדיקל דוקטור, המכינה סטודנטים למבחני הכניסה לבתי ספר לרפואה בחו"ל ותומכת בהם במהלך לימודיהם, מספר כי "בעבר, על כל 250 סטודנטים שלי שנסעו בכל שנה, היו חוזרים 220. היתר לא חזרו בעיקר כי לא סיימו את התואר מסיבות שונות. היום חוזרים בין 180-150. השינוי מתעצם בשנתיים האחרונות. הופתעתי לשמוע את הסטודנטים אומרים בקלות רבה שהם שוקלים לא לחזור. בעבר לא שמענו דברים כאלה".
מדיקל דוקטור עורכת מעת לעת סקרים שמראים את עמדות הסטודנטים לגבי החזרה לארץ. סקר שנערך בשבוע שעבר מראה החמרה מהירה בהשוואה לסקר הקודם שנערך במאי 2024. כ־60% מהסטודנטים שוקלים ברצינות קריירה באירופה או ארה"ב בתום הלימודים. 27.7% לא שוללים זאת ו־12.6% בלבד מעריכים שיחזרו לארץ, לעומת 14.7% במאי.
הסקר נערך לקראת כנס לימודי רפואה בחו"ל שייערך ביום שישי, במסגרתו הזמינה מדיקל דוקטור משלחת מאירופה הכוללת דיקנים של בתי ספר לרפואה ושגרירים. אלה יפגשו עם שרים וחברי כנסת ישראלים יחד עם ראש עיריית אילת אלי לנקרי, כחלק מיוזמה של כהן להקים בית ספר פרטי בינלאומי לרפואה בעיר.
כשנשאלו הסטודנטים מה יכול להחזיר אותם לישראל, 76.7% אמרו משפחה. עדיין ישנם 20% שמדברים על ציונות, אך שיעור זה נמוך לעומת מאי 2024, אז עמד על 23.4%. הרצון להישאר בחו"ל קיים למרות ש־25.7% מהסטודנטים חוו אירוע אנטישמי או אנטי ישראלי, ו־53.3% שמעו על סטודנטים אחרים שחווה אירוע כזה.
מבחן הרישוי מתסכל
באשר לשיקולים נגד חזרה לישראל, חל שינוי משמעותי: היום 43.3% מדברים על השיקול הכלכלי, לעומת 38.9% בסקר ממאי. שני שיקולים מובילים אחרים הם תורנויות ארוכות (25.7%) והצורך לעשות מבחן רישוי נוסף (18.3%).
בימים אלה שוקלים משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) לפטור סטודנטים שקיבלו רישיון אמריקאי או מחלק ממדינות אירופה ממבחן רישוי נוסף, כדי להקל על חזרתם לישראל. 70% מהסטודנטים טוענים בסקר כי ביטול המבחן הנוסף יעודד אותם לחזור לארץ.
כשנשאלו הסטודנטים עד כמה משפיעה הרפורמה המשפטית על הסיכוי לחזור לישראל, 60% ענו כי היא משפיעה במידה רבה (37% במידה רבה מאוד ו־23% במידה רבה). 18% אמרו כי היא משפיעה במידה בינונית ו־22% במידה מועטה. גם נתונים אלה הם החמרה לעומת 2024 (54% במידה רבה מאוד או רבה, 20% בינונית, 25% מוטעה).
כהן תומך בתוכנית שהציגו משרד הבריאות והר"י להחזיר לישראל סטודנטים כבר אחרי השנה החמישית ללימודים, כך שיעברו חלק מההכשרה הקלינית כאן. "אנחנו יזמנו את זה", הוא אומר, "וכל הזמן הייתה התנגדות של הפקולטות לרפואה שטענו שאנחנו לוקחים להם את השדות הקליניים. עכשיו, כשהגענו למצוקה מבחינת מספר הרופאים העתידי, הסתבר שאפשר להרחיב את השדות הקליניים".