אילוסטרציה: Shutterstock
קיבוץ רשפים תובע את הנהלתו הקודמת, כולל חבר קיבוץ ותיק בשם רפאל כפרי. זאת לאחר שהוא "הביא את הקיבוץ לפי פחת" תוך שערבב את האינטרסים של הקיבוץ עם האינטרסים האישיים שלו, הפר את חובת האמונים והזהירות כלפי הקיבוץ, והתנהל בניגוד עניינים. כפרי: "תביעה הזויה ומופרכת שכנראה משרתת משהו". מדובר בתביעה ראשונה של קיבוץ כלפי חברי הנהלה לשעבר, שאף זעזעה את המרקם החברתי. אך גורמים המעורים בתיק משערים: ההליכים המשפטיים יפתחו פתח לתביעות דומות נוספות.
● חוק ההסדרים מתרוקן: אלה הרפורמות שפוצלו ממנו
● כלכלה מעגלית: ממציאות של פסולת לעתיד של הזדמנויות
קיבוץ רשפים הוא קיבוץ גדול יחסית (1,200 תושבים) ונמצא ב"עמק המעיינות" מדרום לבית שאן. מבחינה עסקית, הוא נחשב לקיבוץ "שמרני". אמנם הוא לא שיתופי זה שנים רבות, אך תחומי העיסוק שלו הם ברובם בתחום החקלאות המסורתית של הקיבוצים: רפת, מטעים, גידולי שדה, גידול דגים ופאנלים סולריים. אך כמו כל קיבוץ, הוא שואף להתרחב ולהצליח כלכלית. את הפעילות העסקית מנהל יו"ר ועד הנהלה עסקי (מקביל ליו"ר דירקטוריון) שממנה מרכז משק (מקביל למנכ"ל), ותחתיו עובדים ראשי הענפים המנהלים את כל אחד מהענפים הכלכליים של הקיבוץ.
הסיפור מתחיל עם מינויו של רפאל כפרי ("רפי"), חבר קיבוץ ותיק שמשפחתו נמנית עם מייסדי הקיבוץ המקוריים, ליו"ר ועד ההנהלה העסקי ב-2018, והוא מינה את דוד ישראל ("דודו") למרכז המשק. על פי כתב התביעה, בתקופתם ירדה רווחיות האגודה השיתופית של הקיבוץ מסך של 8.9 מיליון שקל בשנת 2019 לסך של 4.7 מיליון שקל בלבד בשנת 2021.
אך כמובן, תוצאות עסקיות גרועות אינן עילה לתביעה בפני עצמן. הבעיות מתחילות בהפיכת קבלן אחד ספציפי, זכריה זועבי מכפר נעורה. זכריה היה ספק המזון לרפת, אך הפך לספק כללי למגוון רחב מאוד של תחומים, כולל המדגה, הקמת מבנים וגדרות. על פי כתב התביעה - למרות שאין לו שום מומחיות בתחום, וזאת ללא שקילה מסודרת של חלופות. גם חברת דוראל, בה יש לדודו "קשרים עסקיים מובהקים" כי "הוא מבצע עבורה פרויקטים (באמצעות חברה בבעלותו) ומקבל ממנה כספים", וזאת "מבלי שהביאו חלופות אחרות על אף בקשתו של ועד ההנהלה" כספקית הפאנלים הסולריים של הקיבוץ. כאשר "באורח פלא, מי שנבחר על ידו להקים את הפרויקט הסולארי האמור היה לא אחר מאשר מיודענו, זכריה". גם ההתנהלות מול זכריה הייתה בעל פה, ולמעשה ההליך המשפטי הראשון היה בכלל תביעה של זכריה כלפי הקיבוץ על 9.5 מיליון שקל בגין חובות על עסקאות שנסגרו כך - ולא שולמו לו במהלך כהונתם של רפי ודודו. זכריה גרף מפרויקטים אלו בפועל 33 מיליון שקלים.
חובות של עשרות אלפי שקלים
על פי כתב התביעה, רפי אף ניצל את מעמדו בקיבוץ כדי לקדם את האינטרסים של ארגון מגדלי הדגים שהוא כיהן בראשו במקביל. ארגון מגדלי הדגים ניסה לדחוף לקרטל של יצרני הדגים השונים במטרה להביא להעלאת מחירים (תחומי החקלאות פטורים מחוקי ההגבלים העסקיים, כך שקרטלים מותרים על פי חוק). אך בעוד שצמצום מכירת הדגים בקיבוץ קידמה את האינטרסים של הארגון להעלות את מחירי הדגים, מי שנהנה מכך היו דווקא מגדלים אחרים שפעלו בניגוד להוראות הקרטל והמשיכו למכור כרגיל - במחירים גבוהים יותר. ברגע שהתחלפה ההנהלה ב-2021, הקיבוץ חזר לשווק דגים כרגיל, והכנסותיו עלו בהתאם.
זו לא הפעם הראשונה שהרוחות סוערות ברשפים. ב-2018, חבר קיבוץ בן 71 אף ירה במזכיר הקיבוץ ונשפט לשלוש שנות מאסר, לאחר שצבר חובות של עשרות אלפי שקלים, והמזכיר הורה לנתק לו את זרם החשמל. הפעם, מדובר בתביעה ראשונה בסגנון, של קיבוץ כנגד הנהלתו הקודמת. קיבוצים מתנהלים לרוב כיחידה חברתית ולא רק כיחידה כלכלית, כך שברמה החברתית הדבר עורר קשיים ומתח רב בין חברי הקיבוץ, לקראת הגשת התביעה בידי הנהלת הקיבוץ החדשה וגם אחריה. זאת משום שרפי עצמו הוא חבר קיבוץ ותיק, ומשפחתו אף הם חברי קיבוץ. הדבר אף הגיע לפתחה של התנועה הקיבוצית שניסתה לפנות וליישב את הנושא מחוץ לכותלי בית המשפט, אך ללא הצלחה. הקיבוצים, כחברה סגורה באופן יחסי, נוטה "לא לכבס כביסה מלוכלכת בחוץ", והדבר עורר טרוניה רבה. אך על פי גורמים המעורים בתיק - זו אמנם תביעה ראשונה בסגנון, אך כנראה לא אחרונה.
"אנדרלמוסיה ארגונית"
מדובר בתקדים שכנראה יפתח פתח לתביעות דומות בקיבוצים אחרים, ומציב את מעמדו של הקיבוץ כתאגיד כלכלי של ממש, עם בעלי מניות (חברי הקיבוץ) להם חייבים המקבילים של יו"ר דירקטוריון ומנכ"ל בחובות זהירות ואמון, ומכאן גם חובתם לנהל ממשל תאגידי תקין כבחברה עסקית של ממש. זאת בניגוד לשיטות ניהול שאינן כוללות תיעוד מסודר למשל, התנהלות בלתי שקופה מול ספקים וקבלת החלטות באמצעות פתקים ואף בעל פה, או כפי שהדבר מתואר בכתב התביעה: "אנדרלמוסיה ארגונית". ובהתאם למקובל במשפט הישראלי, ייקח זמן רב עד שהתביעה תתברר במלואה, ועד אז היא גם אוחדה עם תביעתו של זכריה על החוב. על פי גורמים המעורים בתיק, ההליך המשפטי צפוי להימשך מספר שנים - וטרם הוגש כתב הגנה.
בתגובה לכתב התביעה נגדו, כתב רפי כפרי ש"לאחר ההפתעה, הכעס והתדהמה שעברתי עם קבלת כתב התביעה נגדי, אני רוצה לשים את האמת הקטנה שלי בפניכם. אני לא יודע אם מה שנכתב לגבי דודו וזכריה הוא נכון או לא, אני אומר בוודאות שלא ידעתי ולא הייתי מעורב בשום מעשה או מחשבה על משהו שיפגע בקיבוץ וביושביו. זה מנוגד לכל מהלך חיי והתנהלותי במשך שנים. מעבר לכעס ולעלבון, התחושה העיקרית היא של בגידה. הקיבוץ שלי, שכל שנותי עמלתי על פיתוחו, ביצורו ובתפתחותו, הקיבוץ שלי ששם בחרתי להקים משפחה ענפה, הקיבוץ שלי שילדי וילדי גרים וחיים בו, מגיש נגדי תביעה הזויה ומופרכת שכנראה משרתת משהו.
"תביעה שמעצם הגשתה פוגעת לא רק בי, אלא גם במשפחתי הקרובה ובחברי הרבים בקיבוץ. המעשה הוא בלתי נסלח, תחושת הבגידה היא בלתי נתפסת ובלתי נסלחת. לא ברור לי איך אנשים שיודעים ומכירים את עשייתי לאורך השנים נותנים יד למהלך כזה. זה נכון שאי אפשר להאשים קיבוץ שלם בהתנהגות המופרכת והמשלחת של ועד ההנהלה, זה נכון שיש סביבי משפחה תומכת והרבה חברים שתומכים, אבל האמירה הרשמית של הקיבוץ היא בלתי מתקבלת על הדעת, וחייבת שינוי, שאפשרי. אין לי ספר שצדקתי תצא לאור בבימה"ש, והרוח הרעה שנושבת היום בינינו תעלם ונחזור להיות יישוב כפרי שמח ושקט".
את התובעים ייצגו משה יעקב וינון חשמונאי מהרצוג פוקס נאמן.