השר עמיחי אליהו, עוצמה יהודית (חדר החדשות, i24 News 26.12.24) / צילום: אתר הכנסת
סוגיית גיוס החרדים לא הולכת לרדת מסדר היום הפוליטי בזמן הקרוב, והצורך בפתרון דוחק. הוויכוח ניטש בין אלה שחושבים שצריך להודיע חד וחלק שהחרדים חייבים בגיוס, לבין אלה שרוצים לעשות את זה בהידברות.
לשר המורשת עמיחי אליהו היה נימוק להשתייכותו למחנה השני: "לפני שהתחילו יאיר לפיד ונפתלי בנט בקמפיין ללכת על הראש של הציבור החרדי, הגענו לאחוזי גיוס… בכל מחזור של כמעט 20% גיוס", הוא סיפר ב־i24 News. "הסיבוב (של לפיד) על הראש שלהם החזיר חזרה את הציבור החרדי לתוך הקונכייה שלהם". האומנם?
● בג"ץ דורש תשובות מהמדינה על היקפי הגיוס
● השופט סולברג: הזדעזענו שיש 80 אלף חרדים בני גיוס שלא גויסו
● בתוך עשור: מספר החרדים שמתגייסים לצה"ל צנח ב־36%
כדי להתחקות אחר המספרים, הלכנו לתשובה לבקשת חופש מידע שצה"ל הפיק ב־2020 עבור עידן ארץ, היום עמיתנו בגלובס. לפי המענה של צה"ל, אכן יש לדבריו של אליהו בסיס: מקרב הגברים ילידי 1993, ששנת הגיוס העיקרית שלהם היא 2011, התגייסו 14.8%. בשנתון הבא, שאמור להתגייס ב־2012, נראתה קפיצה ל־22.6%. ב־2013 נראתה ירידה קלה ל־21.4%, ולאחר מכן ב־2014 קיפאון עם 21.7%. באותה שנה הועבר תיקון מספר 19 לחוק שירות ביטחון, הידוע גם כחוק הגיוס של לפיד. ב־2015 עדיין שיעור הגיוס עמד על יותר מ־20%, אבל זו כבר הייתה תחילת מגמה של דעיכה. עד 2019 - השנה האחרונה אליה מתייחסת התשובה - שיעור הגיוס עמד על 18.5%.
אז נראה כי אליהו צודק, אולם ראוי לסייג את הנתונים האלה עם כמה הערות. ראשית, כפי שניתן לראות, הדעיכה לא מאוד דרמטית - מ־22.6% בשיא של 2012 ל"שפל" של 18.5%. המצב ב־2019 עדיין טוב יותר מזה שהיה ב־2011. עם זאת, ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה סבור כי הפער בין 2011 ל־2019 לא מספיק גדול כדי לקבוע שהאמירה של אליהו לא נכונה.
שנית, כפי שד"ר מלאך מסב את תשומת־לבנו, ניתן להעלות סימני שאלה לגבי הנתונים האלו: "לפי צה"ל יש ירידה קלה בשיעור המתגייסים, אבל במספרים המוחלטים הם יורדים בחצי. זה לא מסתדר". הכוונה היא שאם בשנת בשיא של 2015 מספר המתגייסים החרדים עמד 2,145, ב־2019 הוא עמד על 1,222 בלבד (ב־2022, השנה האחרונה לגביה יש נתונים, התגייסו 1,266). "נתוני צה"ל אודות שיעורי הגיוס ממחזור לאורך מרבית השנים נראים מופרזים, והם עשויים לנבוע משיוך אוטומטי של מוסדות בפיקוח 'אחר' לחינוך החרדי, למרות שכמה מהם שייכים לציבור הדתי־לאומי שמתגייס באחוזים גבוהים".
"מהצלבות שעשינו אנחנו מאמינים שהגענו לנתוני האמת", אומר ד"ר מלאך. "לפיהם דווקא בתקופת לפיד הייתה קפיצה, אבל ההגדרה בחוק של לפיד ל'מיהו חרדי' הייתה רחבה יותר, ולכן ייתכן כי חלק מהעלייה היה פיקטיבי".
אבל גם אם אכן הגישה של לפיד הרחיקה חרדים משירות צבאי, מלאך מציע לקחת גם את הגישה של אליהו בספקנות: "הייתה אומנם תגובת נגד בעקבות התיקון שלו, אבל ב־2015 היה חוק חדש. למה החרדים לא באו אחר־כך? התהליך הוולונטרי לא הוכיח את עצמו".
מהשר אליהו לא נמסרה תגובה.
תחקיר: אוריה בר־מאיר