דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב הנבחר / צילום: ap, Evan Vucci
במהלך מה שמסתמן כשיא של המגעים להפסקת אש בין ישראל לחמאס מאז תחילת המלחמה, נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ שלח אזהרה כללית ללא נמען: "אם לא תהיה עסקה, יהיו צרות".
● מה רוצה ארדואן, ולמה עסקת חטופים משתלמת כל־כך לקטאר
● טראמפ מאלץ את קנדה לשאול מיהי בכלל ומדוע היא קיימת
● טראמפ מאיים לכבוש את גרינלנד, דנמרק שולחת מסרים מפייסים
האמירה הזו מצטרפת למנופי לחץ נוספים שמפעיל טראמפ לשחרור החטופים טרם כניסתו לבית הלבן, ביניהם ביקור הפתע של שליחו לענייני המזרח התיכון סטיב וויטקוף בירושלים ביום שבת, לאחר שנכח בשיחות בקטאר.
"זה מסר שעשוי להיות מופנה לכולם, ומתחיל להשפיע", אומר ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "אנחנו רואים את אפקט טראמפ - איך שהוא עומד להיכנס לתפקיד, ניכרת התגמשות מסויימת בישראל, בחמאס וגם אצל המתווכות. יש תכונה מסויימת שקשורה לא רק למה שאמר טראמפ, אלא לציפייה לנשיא חדש שכולם מעוניינים להעניק לו מתנת כניסה".
ד"ר אלדד בן אהרון, חוקר בכיר במכון למחקרי שלום בפרנקפורט (PRIF), מסביר כי המסרים מעורפלים - ולא בכדי. "יש תחום ביחסים בינלאומיים שנקרא 'הרתעה', שבו מומחים מנסים להבין מהן הגבולות של ההרתעה ומהי המטרה. השמירה של טראמפ על ערפול מבלי לומר מה תהיינה ההשלכות, רק מחדדת את האיום. הוא גם לא חיבר את ה'גרוע מאוד' לשחקן כלשהו. הוא מאיים על ישראל, על חמאס ועל הפלסטינים כלל, וניכר שזה מצליח".
עוד טרם כניסתו לבית הלבן הצליח טראמפ לדחוק בראש הממשלה בנימין נתניהו להתקדם לעסקה, על אף המחירים הפוליטיים שהוא עשוי להתמודד איתם בעקבות כך. הנשיא הנבחר שואף לקבל פרס נובל לשלום, ומפנים כי נורמליזציה ישראלית־סעודית היא אמצעי משמעותי בדרך להגשמת המטרה. עם זאת, בדרך לשם עומד אתגר קשה במיוחד: פתרון האיום הגרעיני האיראני.
"אל תאיים בנשק אם לא תשתמש בו"
טראמפ מכיר בכך שלהימשכות הלחימה ברצועת עזה יש, בין השאר, השלכות כלכליות כבדות. הכלכלן דניאל אגל ממכון ראנד העריך בפני סוכנות הידיעות בלומברג כבר בחודש אוגוסט האחרון, כי שיקום רצועת עזה עלול להגיע לעלות כוללת של 80 מיליארד דולר.
לצורך ההשוואה, ב־2021 העריכו בבנק העולמי כי שיקום רצועת עזה מנזקי מבצע שומר החומות יסתכם בכ־485 מיליון דולר. קודם לכן, ב־2014 העריכו במשרד הכלכלה הפלסטיני כי נזקי מבצע צוק איתן עמדו על כ־3 מיליארד דולר. כלומר, ניתן לומר כי היקף הנזקים ב־360 הקמ"ר של רצועת עזה צפוי להיות גדול פי 25 ואף יותר מאשר בצוק איתן.
יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס, רואה בהתנהלותו של טראמפ, כולל באמירתו האחרונה, כחתירה לסגירת החזית ברצועת עזה בהקדם. "הוא רצה להוריד את לבנון ואת סוגיית החטופים - והוא משתמש לטובת זאת בשיטה הפוכה מביידן. הוא מפעיל הרבה כוח ואיומים. אני מניח שברור לו כי אם חלק מהדברים לא יתממשו, הוא יידרש להשתמש בכוח - אחרת זה ישחוק את ההרתעה".
במסגרת סל הכלים שעשוי היה הנשיא הנבחר להפעיל באזור, דיין מציין לחץ על קטאר לפעול נגד בכירי חמאס בשטחם, והשפעה על הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה והצבאי לישראל. "טראמפ מפעיל את מלוא הכוח, כולל לדחוק את ישראל, כדי להגיע לעסקה עד כניסתו לבית הלבן. זה מזכיר את מקרה ג'ימי קרטר ורונלד רייגן, שבו ביום הראשון של רייגן בתפקיד שוחררו 52 החטופים האמריקאים מטהרן בתום 444 יום".
ד"ר בן אהרון בטוח כי הנשיא הנבחר חשב מבעוד מועד על סנקציות שבהן ינקוט כדי להכאיב במקרה שלא תהיה עסקה, כי "יש משפט שאומר 'אל תאיים בנשק אם לא תשתמש בו'". לדבריו, "לשני הצדדים יש מה להפסיד בלי עסקה. בצד הישראלי, למשל, ללא עסקה טראמפ יכול להתנגד לצעדים שאליהם שואפת ממשלת הימין כדוגמת הפלת הרשות הפלסטינית או סיפוח בגדה המערבית. הקונטקסט חשוב: ביידן לא הצליח במשך שנה וארבעה חודשים להביא להפסקת אש, וכמסתמן טראמפ מצליח עוד טרם כניסתו לבית הלבן. את טראמפ לא מעניין תוכן העסקה עצמה, אלא שתהיה כזו. הוא חושב על המורשת שלו, ושואף לפרס נובל".
תקיפה באיראן על הפרק?
הדרך של טראמפ לפרס נובל עוברת, קרוב לוודאי, בנורמליזציה ישראלית־סעודית. עם זאת, בטווח הזמן המיידי את שני הצדדים הללו מטרידה תוכנית הגרעין האיראנית. לפי דוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מ־6 בדצמבר, קצב העשרת האורניום החודשי ל־60% במתקן בפורדו צפוי לזנק מ־4.7 ק"ג ל־34 ק"ג. זו רמת העשרה שלא רחוקה מנשק גרעיני, שמצריך אורניום מועשר ל־85%־90%.
שאלת מיליון הדולר בנוגע לנטרול האיום הגרעיני של משטר האייתוללות, לדעת הקונסול לשעבר דיין, היא האם טראמפ יחליט לתקוף בעצמו באיראן, או שיחזק את ישראל כדי שתעשה זאת בעצמה. להערכתו, גם לטראמפ אין עדיין תשובה. "הוא לא רוצה להגיע לשם בגלל שהוא מקווה שתרחיש בלי מלחמות יעבוד. גרינלנד היא דוגמה. יש היגיון במה שהוא אומר על גרינלנד, בהקשר של ההתחממות הגלובלית, היבטים כלכליים וביטחוניים. האם הוא יפלוש לגרינלנד? אני מניח שלא. האם ינסה להגיע להסכם לרכישת גרינלנד? אני מעריך שיעשה את המיטב".
המטרה החדשה־ישנה: פרס נובל לשלום
בהמשך ישיר להסכמי אברהם, עליהם טראמפ קטף מועמדות לפרס נובל לשלום אך לא זכה, יש להניח שהממשל החדש בוושינגטון מעוניין לקדם גם נורמליזציה ישראלית־סעודית היסטורית.
ד"ר גוז'נסקי מציין כי הסעודים אמנם לא בהכרח קשורים לנושא החטופים, אבל במידה והפסקת האש תחזיק מעמד, "אז הסעודים יידרשו לתת תשורה. אני צופה שהם יהיו יותר פרגמטיים מול טראמפ. מכלול היחסים שלהם מולו חשוב להם. ישראל וערב הסעודית כאחד יידרשו לקבל החלטות קשות וגמישות. הסעודים טיפסו על עץ גבוה, וישראל תצטרך לתת להם את הסולם בדמות הריבונות הפלסטינית. בישראל יידרשו לתת לסעודים יותר מכפי שחשבו בטרם 7 באוקטובר".
דיין מסכם כי "המסלול של נורמליזציה עם הסעודים נמצא בשיקולים של טראמפ, כי הוא מעוניין בפרס נובל לשלום. לגבי איראן, אני מניח שהלחץ המקסימלי ימשיך במטרה לדחוק אותם להסכם שאינו JCPOA. כשאומרים 'כל האופציות על השולחן', הוא מתכוון לכך".