מפגינים לטובת טיקטוק ליד הקפיטול בוושינגטון / צילום: ap, J. Scott Applewhite
שעון החול הולך ואוזל עבור אחת האפליקציות הפופולריות בעולם. בעוד פחות משבוע עשויה טיקטוק למצוא את עצמה מחוץ לחוק בארה"ב - אלא אם כן תימצא נוסחת פלא שתרצה את כל הצדדים. במקביל, ביממה האחרונה פורסם כי פקידי הממשל הסיני, שעד כה התנגד בתוקף לכל שינוי בבעלות על האפליקציה, בוחנים אפשרות מפתיעה: מכירת הפעילות האמריקאית לאיש העסקים אילון מאסק, בעל הברית הקרוב של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, והבעלים של טסלה ושל רשת X (טוויטר לשעבר).
● דיווח: מטא יוצאת בגל פיטורים גלובלי נוסף - 5% מהעובדים יועזבו
● זה אחד המהלכים האחרונים של ביידן, והתעשייה בהלם. איך ממשיכים מכאן?
האם מדובר בפתרון למשבר שמאיים על עתידה של הרשת החברתית, שמונה 170 מיליון משתמשים אמריקאים? גלובס עושה סדר.
מה עומד על הפרק ומדוע דווקא עכשיו?
נקודת הזמן הנוכחית קריטית: ב־19 בינואר צפוי להיכנס לתוקף החוק שיאסור על פעילות טיקטוק בארה"ב. בית המשפט העליון, שדן בסוגיה בשבוע שעבר, צפוי להכריע בנושא בימים הקרובים. למחרת, ב־20 בינואר, ייכנס טראמפ לתפקידו כנשיא. יתרה מזאת, מפרסומים בתקשורת עולה שבייג'ינג, שעד כה תמכה בהתנגדות ByteDance, החברה שבבעלותה טיקטוק, לחוק, החלה לבחון אפשרויות שונות במסגרת מאמציה לשפר את היחסים עם הממשל האמריקאי החדש. אחת האופציות המסתמנות כאמור היא מכירה למאסק.
למה שמו של מאסק עלה בהקשר של רכישה?
ציון שמו של מאסק כמועמד מוביל לרכישת טיקטוק לא מקרי, אלא משקף מארג של אינטרסים עסקיים ופוליטיים. ראשית, הקשר ההדוק שלו עם טראמפ, שכולל בין היתר תרומה משמעותית של יותר מ־250 מיליון דולר לקמפיין הבחירות, מציב אותו בעמדת זינוק מצוינת. יתרה מזאת, מאסק צפוי לקבל תפקיד בכיר בממשל החדש בתחום שיפור היעילות הממשלתית. מבחינה עסקית, הסינרגיה האפשרית בין טיקטוק לרשת החברתית X שבבעלותו, יחד עם הפוטנציאל העצום של המידע שטיקטוק מייצרת עבור חברת הבינה המלאכותית שלו xAI, יוצרים הזדמנות עסקית ייחודית.
החשוב מכל הוא הקשר המיוחד שיש למאסק עם סין: הצלחת מפעל טסלה בשנחאי יצרה לו מוניטין חיובי הן בקרב עובדי ByteDance והן בקרב הממשל הסיני, שרואה בו דמות מוכרת ואמינה. כמו כן, מאסק הוכיח לאורך השנים את יכולתו לנווט בהצלחה בין האינטרסים האמריקאים והסיניים, מה שכאמור הופך אותו למועמד אידיאלי מבחינת כל המעורבים בעסקה.
מה המשמעות הכלכלית של עסקה מעין זו?
המספרים מאחורי טיקטוק גדולים. אנליסטים של בלומברג אינטליג'נס מעריכים שפעילותה בארה"ב שווה בין 40 ל־50 מיליארד דולר, סכום שמציב אתגר מימוני משמעותי אפילו בפני האדם העשיר בעולם. זאת במיוחד לאור העובדה שמאסק עדיין נושא בנטל הלוואות כבד מרכישת טוויטר ב־44 מיליארד דולר ב־2022.
השאלות המרכזיות שמעסיקות את המשקיעים נוגעות למבנה המימון האפשרי של העסקה: האם מאסק יצטרך למכור החזקות בחברות אחרות? האם יגייס שותפים לעסקה? ומה תהיה עמדת הרגולטורים לגבי ריכוז כוח כה משמעותי בידי אדם אחד? כמו כן, הצורך להפריד את הפעילות האמריקאית של טיקטוק מהחברה האם הסינית הוא תהליך שעלול להיות מסובך ויקר בפני עצמו. כל אלו הופכים את השאלה הפיננסית לאחד האתגרים המרכזיים בדרך למימוש עסקה פוטנציאלית.
מהי עמדתו האישית של מאסק בסוגיית טיקטוק?
העמדה המוצהרת של מאסק בנוגע לטיקטוק מעניינת במיוחד לאור ההתפתחויות האחרונות. באפריל האחרון, הוא התבטא נגד האיסור על האפליקציה בארה"ב בציוץ שפרסם ב־X. הוא עשה זאת תוך שהוא מודע היטב לכך שאיסור שכזה יכול להועיל משמעותית לפלטפורמה שבבעלותו, שמתחרה על אותו קהל יעד ותקציבי פרסום. מאסק נימק את עמדתו בערכים אמריקאים בסיסיים, באומרו: "זה יהיה מנוגד לחופש הביטוי" וכי "זה לא מה שאמריקה מייצגת".
מי עוד מתחרה על רכישת טיקטוק?
אף שמאסק נמצא כרגע בכותרות, הוא רחוק מלהיות המתמודד היחיד בזירה. המיליארדר פרנק מק'קורט כמו גם קווין או'לירי, הידוע מתוכנית הטלוויזיה "שארק טנק", כבר מקדמים הצעת רכישה תחת המיזם Project Liberty. או'לירי אף חשף שקיים שיחות בנושא עם טראמפ. מיקרוסופט, שגילתה עניין ברכישת טיקטוק בעבר, עשויה גם היא לחזור למרוץ. במקביל, אורקל, שכבר מקיימת שותפות טכנולוגית עמוקה עם טיקטוק, נמצאת בעמדה אסטרטגית מעניינת.
לא ברור בשלב זה אם המכירה תתבצע בהליך תחרותי או שהממשל האמריקאי יסדיר את העסקה ישירות מול קונה מועדף. מורכבות העסקה, שמוערכת כאמור בעשרות מיליארדי דולרים, והצורך באישורים רגולטוריים משני צדי האוקיינוס השקט, הופכים כל מתמודד פוטנציאלי לשחקן משמעותי בדרמה הבינלאומית המתפתחת.
מה מורכב כל־כך בהפרדת פעילות טיקטוק בארה"ב?
עורכי הדין של טיקטוק מתארים את פיצול הפעילות האמריקאית מהחברה הגלובלית כ"משימה מורכבת באופן יוצא דופן", וזאת מסיבות מגוונות. ראשית, יש את ההיבט הטכנולוגי: האלגוריתם של טיקטוק, שמהווה את ליבת הפלטפורמה, פותח בסין ומוגן על ידי חוקי יצוא מחמירים. שנית, בממד הפיננסי, פיצול כזה ישפיע דרמטית על בעלי מניות, ומחייב הערכות מחדש של שווי החברה ונכסיה. שלישית, ישנו האתגר התפעולי של שמירת חוויית המשתמש תוך הפרדת התשתיות.
אחת האפשרויות המעניינות שנבחנות היא העברת המשתמשים האמריקאים לאפליקציה דומה עם מיתוג שונה, אך גם כאן עולות שאלות כמו כיצד לשמר את בסיס המשתמשים, איך להעביר את ההיסטוריה והתוכן שלהם, ומה יהיה היחס בין האפליקציה החדשה לפלטפורמה הגלובלית.
אלה מצטרפים לאתגרים רגולטוריים ומשפטיים, כשברקע מרחפת השאלה האם בכלל אפשרי לבצע הפרדה כזו מבלי לפגוע משמעותית בערך העסקי והחברתי של הפלטפורמה.
מה עלול להיות תפקיד הממשל הסיני בעסקה?
לממשל הסיני יש "מניית זהב" בחברה בת של ByteDance, המעניקה לו השפעה על האסטרטגיה והתפעול. למרות שטיקטוק טוענת שהשליטה מוגבלת לפעילות בסין, חוקי היצוא הסיניים מונעים מכירת אלגוריתמים לגורמים זרים ללא אישור ממשלתי. בנוסף, הפקידים הסיניים כבר החלו בדיונים על תוכניות חלופיות לטיקטוק, כחלק מדיון רחב יותר על שיתוף־פעולה עם ממשל טראמפ הנכנס. עם זאת, העדיפות של בייג'ינג היא שטיקטוק תישאר בבעלות ByteDance. כמו כן, המעורבות הרשמית של הממשל הסיני בעסקה עלולה לערער את טענות טיקטוק לעצמאות מהשלטונות, ולחזק את הטענות שהאפליקציה משמשת ככלי בידי המפלגה הקומוניסטית הסינית.
מהי עמדת ביהמ"ש העליון האמריקאי בסוגיית טיקטוק?
בדיון שהתקיים לפני מספר ימים, רוב שופטי העליון רמזו שהם נוטים לתמוך בחוק שיאסור על פעילות טיקטוק בארה"ב. השופטים הביעו הכרה בחלק מהטענות שהועלו על ידי עורכי הדין של טיקטוק, ובמרכזן הטענה לפגיעה בחופש הביטוי, אך נטו להסכים עם עמדת הממשל שסוגיות הביטחון הלאומי גוברות על שיקולי חופש הביטוי. החלטה רשמית מטעם בית המשפט צפויה להתפרסם השבוע.
מהי עמדת טראמפ ומה צפוי בימים הקרובים?
טראמפ מנסה לדחות את האיסור כדי לאפשר משא־ומתן, והוא הצהיר שברצונו "להציל" את האפליקציה. ייתכן שינקוט צעד של הרגע האחרון לעקיפת האיסור, שאמור להיכנס יום לפני כניסתו לתפקיד. הממשל הסיני רואה בסוגיה הזדמנות לפיוס מול ממשל טראמפ בנושאי סחר ומכסים, במיוחד לאור המתיחות הצפויה בנושאים אלה. על רקע כל אלו ידוע כי מנכ"ל טיקטוק שו צ'יו נפגש עם טראמפ במאר־א־לאגו בחודש שעבר, וקיים שיחות עם מאסק כדי להבין טוב יותר את עמדות הממשל הנכנס.