השותפות בהפעלת תחנת הכוח IPM בהובלת קרן קיסטון הפקידו לאחרונה בוועדה המקומית תוכנית משמעותית להקמת חוות שרתים חדשה באזור באר טוביה. המהלך, שעדיין נדרש לאישור רשויות התכנון, נראה שגרתי, אולם החריג הוא המיקום שבו יוקם המרכז החדש - בתוך תחנת הכוח שנמצאת באזור התעשייה.
● בלעדי | אנבידיה מקימה את אחת מחוות השרתים הגדולות בישראל בהשקעה כוללת של למעלה מחצי מיליארד דולר
● כעס ובלבול בתעשייה: אלה הנפגעים העיקריים מהגבלות יצוא השבבים
לפי התוכנית, הקמפוס יחולק לשני מרכזי נתונים - בהספק כולל של 40 מגה־וואט IT, כשכל אחד מהם יתפרס על שטח של 15 אלף מ"ר, מעל ומתחת לקרקע. עד כמה משמעותית צריכת החשמל הנדרשת במרכז כזה? לשם השוואה, ביום שגרתי בעונה הנוכחית, צריכת החשמל של כלל המדינה בשעה ארבע בצהריים עמדה על 9,000 מגה־וואט.
העלות המוערכת להקמת כל אחד מהמרכזים היא 700 מיליון שקל - כך שהיקף ההשקעה הכולל יעמוד על כ־1.4 מיליארד שקל.
למרכז הנתונים החדש יהיו שני יתרונות מרכזיים: עצם ההקמה בחצר תחנת הכוח מקלה את ההליכים הסטטוריים, כשהציפייה היא שבתוך כחמישה חודשים יתקבלו האישורים שלאחריהם יחלו בשלב הפיתוח והבנייה שיסתיים ב־2027. בה בעת, הצמידות לתחנת הכוח IPM באזור באר טוביה שהספקה 451 מגה־וואט מבטיחה הזנת אנרגיה קבועה ממקור במרחק אפסי.
הדרישה ל־AI
מדובר באחד הפרויקטים המשמעותיים של קרן קיסטון, השואפת לתפוס נתח משמעותי מתוך סך פרויקטים של 700-600 מגה־וואט IT שצפויים לקום בישראל עד 2030. ברמת השוק הישראלי, ההספק השגרתי של מרכזי נתונים עומד כיום על 20־10 מגה־וואט IT, כשבעולם כבר רואים מתקני ענק של 100 מגה־וואט IT.
לפי הערכות, הדרישה תלך ותגבר עם השנים. במוקד: טכנולוגיית ה־AI שדורשת היקפי אנרגיה עצומים. לפי הפורום הכלכלי העולמי, ChatGPT, לדוגמה, צורך פי 10 יותר אנרגיה משימוש במנוע החיפוש של גוגל. כשעוברים לבינה מלאכותית יוצרת, תצרוכת האנרגיה כבר מזנקת לפי 33 משימוש ביישומים קיימים. מכאן, ניתן להבין כי מגזר הטכנולוגיה אומנם מוערך בכ־2%־3% מסך הפליטות העולמיות, אך הוא צפוי לעלות בקצב דרמטי.