עו''ד רואי כחלון / צילום: שלי פדן
שופטי בג"ץ הציעו כי כהונתו של רואי כחלון כממלא-מקום נציב שירות המדינה תהיה לשלושה חודשים ולא תוארך. תקופה זו גם לא תובא בחשבון למינויים עתידיים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו צריך להשיב אם ההצעה מקובלת עליו.
● המהלך לשינוי הוועדה לבחירת שופטים: מה המשמעות, ומתי הוא ייכנס לתוקף?
● ועדת החוקה: להעלות את ציון הבחינה לעורכי הדין ב-10-15 נקודות
על-פי החלטת בג"ץ, "בשים לב למכלול הטענות ומתוך גישה מעשית, נציע שכהונתו של משיב 3 כממלא-מקום נציב שירות המדינה תהא לתקופה של שלושה חודשים, לא תוארך, ומבלי שתקופת כהונה זו תובא בחשבון לצורך מינויים עתידיים".
בנוסף כתבו השופטים כי "אין באמור משום נקיטת עמדה לגוף העתירה, ככל שההצעה לא תתקבל".
ההחלטה התקבלה במסגרת עתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון בדרישה לבטל את המינוי. אמש קיים בג"ץ דיון בעתירה - מספר ימים לאחר שעו"ד כחלון נכנס לתפקיד.
כחלון מונה על-ידי ראש הממשלה נתניהו, לאחר ששימש כראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשך כשנה. העותרת טוענת כי כחלון חסר ניסיון ניהולי בכיר נדרש, ואין לו את ההיכרות הנדרשת עם תחומי האחריות של נציבות שירות המדינה.
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, תומכת בקבלת העתירה וביטול המינוי, בנימוק כי כחלון אינו כשיר לתפקיד. בעמדה שהוגשה מטעמה נטען כי כחלון התמנה לתפקיד על תשתית עובדתית שגויה וחסר את הניסיון הניהולי הנדרש.