שר הבריאות אוריאל בוסו / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
משרד הבריאות הורה לקופות החולים להפסיק צירוף של מבוטחים חדשים לפוליסות הביטוח סיעודי החל מיולי השנה, למעט מי שכבר היו לו ביטוח סיעודי בקופה אחרת ועבר לקופה. בנוסף הורה המשרד להפסיק לתפעל את הפוליסות הקיימות לחלוטין החל מינואר 2026.
● "לא מבינים את מי זה משרת": ברשות שוק ההון הופתעו מהשינוי בביטוח הסיעודי
בין היתר משרד הבריאות מורה לקופות להפסיק "להפעיל או לעסוק בפוליסה סיעודית, לרבות: בירור תביעות וערעורים; תשלום מקרן המבוטחים של דמי ניהול ותשלומים אחרים לחברת הביטוח; שליחת הודעות בנושא למבוטחיה; וכן כל עיסוק או פעולה אחרת הקשורה לפוליסה הקבוצתית" החל מ-2026.
משרד הבריאות מסר את ההוראה במכתב ששיגר היום (ג') לקופות החולים, בו הוא מציב למעשה אולטימטום לרשות שוק ההון לספק פתרון ארוך טווח למשבר הביטוח הסיעודי.
במכתב תקף המשרד את השינוי שמובילה רשות שוק ההון להקשיח את תנאי הזכאות לביטוח הסיעודי - במטרה לצמצם את התשלומים שנדרשת הקופה הקבוצתית לשלם, מה שאמור להבטיח עוד שנות תשלום למבוטחים שצריכים לקבל את השירות.
המכתב של משרד הבריאות מגיע לאחר "פשרה" שהציעה רשות שוק ההון למשבר אליו נקלעה קופת הביטוח הסיעודי של כללית. הקופה, שכוללת מעל 2.5 מיליון מבוטחים נקלעה לסחרור לאחר שחברת הביטוח הראל סירבה לחדש את ההתקשרות עם קופת החולים.
בסופו של דבר הראל הסכימה להמשיך ולתפעל את הביטוח של כללית, לשנתיים הקרובות, וזאת רק לאחר שרשות שוק ההון קיבלה שתי החלטות משמעותיות: אחת, היא הקשיחה את התנאים להכרה באדם כסיעודי אם יוכיח חוסר יכולת לבצע ארבע פעולות בסיסיות יומיומיות, במקום שלוש מתוך שש.
המשמעות של החלטת רשות שוק ההון היא שפחות אנשים יוגדרו כסיעודיים חדשים, מה שיפחית את התשלומים מצד קופות החולים ולכן יישאר כסף בקופה ליותר שנים. אך במקביל מדובר בפלסטר, שכן הנטל ייפול על כתפיהם של ילדי המטופלים, שיצטרכו לסייע להוריהם בכוחות עצמם.
ההחלטה השנייה היתה שרשות שוק ההון הסכימה לבטל את הסיכון מבחינתן של חברות הביטוח - מנגנון החיסול העצמי (Run off) שמחייב אותן להמשיך לתפעל את הביטוח הסיעודי עד שנגמר הכסף בקופה, ופוגע במוניטין שלהן.
משרד הבריאות תקף את ההחלטה במכתב, "השינוי משחרר את חברות הביטוח מהמחויבויות המעטות שנותרו להן לאחר שחיקה רבת שנים בהקשר של פוליסת ביטוח סיעודי ומותיר את המבוטח רק מול קופת החולים, שעד כה פעלה כבעלת פוליסת בלבד.
"להחלטה לשחרר את חברות הביטוח מאחריות עשויות להיות השלכות משמעותיות על קופות החולים. מהלך זה יוצר חשיפה משפטית וכלכלית ומהווה סיכון משמעותי לקופות ולמשאביהן הכלכליים… כל זאת מעלה חשש כבד כי יקשה על קופות החולים לעמוד במחויבותן לספק שירותי בריאות לתושבי ישראל לפי חוק".
"גידול דרמטי במספר מקבלי גמלת סיעוד"
לפי מחקר של מרכז טאוב, בעקבות מדיניות קלה מדי של ביטוח לאומי וקופת החולים כללית באישור תביעות סיעוד, חל גידול דרמטי במספר מקבלי גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי ומביטוחי הסיעוד הקבוצתיים של קופות החולים. בין 2012 ל-2024 גדל מספר מקבלי גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי ב-139%, לעומת גידול של 49% בלבד בשיעור האזרחים הוותיקים באותו פרק זמן (מספר מקבלי גמלת סיעוד מקופות החולים גדל בין 2012 ל-2022 ב-150%).
בנוסף, במחקר מצויין כי בתוך שש שנים הוכפלה ההוצאה הלאומית על סיעוד. בשנת 2018 עמדה הוצאה זו על 14 מיליארד שקל, ובשנת 2024 היא צפויה להגיע ל-28 מיליארד שקל. ועוד, תשלומי הביטוח הלאומי על גמלת סיעוד גדלו בשנה האחרונה ביותר משני מיליארד שקלים. בשנת 2023 עמדה ההוצאה של הביטוח הלאומי על סעיף זה על 16.1 מיליארד שקל, ובשנת 2024 היא צפויה להגיע ל-18.5 מיליארד שקל.
לדברי החוקרים ממרכז טאוב: "ישנו פער גדול בין הנתונים המצביעים על עלייה משמעותית במספר האזרחים הוותיקים המוגדרים סיעודיים ובין נתונים על מצב הבריאות של הקשישים בישראל, שלא החמיר בשנים האחרונות".
הם אף מפנים אצבע מאשימה למספר גורמים: "הגידול במספר הזכאים לתגמולי הביטוח הקבוצתי שבבעלות קופות החולים נבע מכמה גורמים: שינוי הגדרת מקרה הביטוח, יצירת קשר בין מבחן הזכאות של חברות הביטוח לזה של הביטוח הלאומי, עלייה במספר מקבלי גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי, וכניסתן של חברות מיצוי הזכויות לתחום".