מנכ''ל הבורסה לניירות ערך, איתי בן זאב / צילום: כדיה לוי
פחות משבוע לאחר שהבורסה לניירות ערך ביצעה עסקה בה רכשה נתח מניות שלה מידי קרן הגידור מניקיי, כבר הוגשה בקשה לתובענה ייצוגית נגדה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בבקשה נטען כי הבורסה "ביצעה העדפת משקיעים תוך אפליית בעלי מניותיה מקרב הציבור והדרתם מהעסקה", זאת בשל מה שהוגדר כ"עסקה על-מנת 'לחלץ' את קרן מניקיי מהחזקותיה (בבורסה)".
● בית ההשקעות שהוביל את טבלת התשואות ברוב השנה, ואז הידרדר
● קושנר קרוב מתמיד להפוך לבעל המניות הגדול ביותר בהפניקס
מניית הבורסה נפלה ב-9% בשני ימי המסחר הראשונים של השבוע, אך התאוששה במעט בהמשך, לאחר שיום בחמישי בערב דווח על העסקה. היום (ד') נסחרה מניית הבורסה בשעות הצהריים בירידה קלה במחיר המגלם לה שווי של 3.65 מיליארד שקל. מדובר במחיקה של מעל ל-400 מיליון שקל מאז בוצעה העסקה.
הבורסה, חברה ללא גרעין שליטה, רכשה ביום חמישי האחרון 4.8% מהון המניות שלה שהוחזקו על-ידי מניקיי (כרבע מהחזקות הקרן) תמורת 202 מיליון שקל, באמצעות הלוואה. בין ההסברים שסיפקה לעסקת הרכישה העצמית היו שזו נועדה למנוע מכירה מסיבית של מניות קרן הגידור בבורסה בשל סיום תקופת חייה, והלחץ שתגרום בכך על מחיר המניה.
"הבורסה הקנתה יתרון בלתי הוגן לגורם שהיא העדיפה"
בכתב התביעה שהגישו עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש, הם יוצאים נגד העדפת הקרן בעת רכישת מניות הבורסה מידיה. לפי הנכתב בכתב התביעה, היה על הבורסה להגיש הצעת רכש לכלל בעלי המניות במחיר האטרקטיבי. במעשיה, נטען, הקנתה הבורסה "יתרון בלתי הוגן לגורם שהיא העדיפה (מניקיי, ח"ש). ברם, החברה (הבורסה) נמנעה מלהעניק הזדמנות שווה לבעלי מניותיה מהציבור (חברי הקבוצה המיוצגת) למכור את מניותיהם באותו מחיר אטרקטיבי, שלפיו הסכימה לרכוש את המניות מקרן מניקיי".
עורכי הדין מנור ושמש מוסיפים ומציינים כי נפילת מניית הבורסה לאחר שדווחה העסקה עם מניקיי מלמדת כי המשקיעים ייחסו להתנהלותה הפסולה של המשיבה משקל (שלילי) רב, ומניית החברה הגיבה בהתאם.
עוד הם טוענים כי "לנושאי המשרה בבורסה ולמנכ"ל איתי בן זאב, שהחליטו על ביצוע עסקת הרכישה, הייתה נגיעה אישית לעסקה, שכן הם אוחזים באופציות ובמניות של החברה, שיכולות היו להיות מושפעות מההחלטה על ביצוע או אי-ביצוע של העסקה".
עורכי הדין טוענים לכן כי "לא מדובר רק באפליית המשקיעים מקרב הציבור גרידא, שהיא בלתי תקינה בפני עצמה, אלא במצב שבו לנושאי המשרה יש נגיעה אישית להחלטה על ביצוע העסקה, שהפלתה בין בעלת המניות הגדולה בחברה לבין שאר המשקיעים מקרב הציבור, שמהם נגרעה האפשרות למכור את מניותיהם".
בבקשה מתבקש בית המשפט "להצהיר כי עסקת הרכישה העצמית מקפחת ונגועה בחוסר תום-לב", וכן להורות על ביצוע הצעת רכש לבעלי המניות (המיעוט) בבורסה בתנאים דומים לאלה שבוצעו מול מניקיי. משמעות פיצוי שכזה הוא רכישת מניות מכלל הציבור בהיקף כספי משוער של כ-200 מיליון שקל. לחילופין מוצע כי בית המשפט יורה לבורסה על פיצוי בעלי המניות או סעד מסוג אחר.