השר מיכאל מלכיאלי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
עוד ג'ובים בתחום שירותי הדת ועוד תקציבים למועצות הדתיות: מליאת הכנסת אישרה הערב (ד') בקריאה השנייה והשלישית את חוק הרבנים 2 שיזמה ש"ס. הצעת החוק של ח"כ ארז מלול מש"ס אושרה ברוב של 46 תומכים מול 35 מתנגדים, ותיכנס כעת לספר החוקים. בדומה למהלכים רבים נוספים שמקדמת הקואליציה, המהלך עבר כהצעת חוק פרטית בתמיכת הממשלה.
● יום לפני המועד: יריב לוין מבקש מבג"ץ לדחות את בחירת הנשיא לביהמ"ש העליון
● מחיר הסחבת: 90% מהבעיות המשפטיות כלל לא מגיעות להכרעה בבית המשפט
לפי החוק, השר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי מש"ס, ישלוט במסלול חדש למימון הוצאות שכר ולתקנים במועצות הדתיות, ובהן רבנים ובלניות. זאת, בנוסף לערוצי המימון הקיימים כיום למשרות כאלה באמצעות תקציב המדינה והרשויות המקומיות.
שר הדתות יוכל כעת למנות פעילים ומקורבים לתפקידים בתחום הדת ולתקצב אותם ישירות - ללא צורך בתיאום עם המועצות הדתיות, כפי שנדרש עד כה. למרות שמדובר בתקצוב העשוי להגיע לעלויות במיליוני שקלים, השר יוכל להסתפק ב"התייעצות" עם שר האוצר, אך אישורו של משרד האוצר לא יהיה חובה. השר יידרש להפעיל את סמכותו לפי "אמות מידה שוויוניות".
הגרסה הראשונה של החוק איפשרה לממשלה להתערב במינויים לשירותי דת המתבצעים בשלטון המקומי. ההצעה המקורית לא קודמה, בין היתר בעקבות מחלוקות פנימיות בקואליציה, ובכך נסללה הדרך ל"חוק הרבנים 2", הנחשב למתון יותר בסמכויות שהוא מקנה לשר הדתות.
"אין כל מגבלה על השר בעניין היקף התקצוב"
באופוזיציה העלו שורה של הסתייגויות ל"חוק הרבנים 2". בין היתר, יש עתיד והעבודה ביקשו להעביר את הסמכות שמקנה החוק לשר הדתות לוועדה מקצועית הכוללת נציגי ציבור, להתנות את התקנים והתקציבים באישור האוצר, ולהוסיף כי שר הדתות יצטרך להתחשב גם בשיקולי מגדר וייצוג קבוצות מיעוט. ההסתייגויות נדחו עם אישורה הסופי של הצעת החוק הערב.
במהלך הליך החקיקה כתב הייעוץ המשפטי של ועדת החוקה בכנסת על הצעת החוק, כי "לשון התיקון המוצע אינה מוגבלת, הן מבחינת סוגי השכר והתקנים ומאפשרת כל סוג של תקנים, והן מבחינת היקף הוצאות השכר והתקנים, שכן אין כל מגבלה על השר בעניין היקף התקצוב".
לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, תקציב המועצות הדתיות עמד ב-2022 על כ-952 מיליוני שקלים ולפי דוח מבקר המדינה הן אינן סובלות כלל ממצוקה תקציבית - אלא דווקא מעודף תקציבי בגובה של 427 מיליוני שקלים, והוצאותיהן נמוכות באופן שיטתי מהכנסותיהן. לדברי המכון, הצעת החוק נועדה לייצר "מנגנון תקצוב ריכוזי וחריג שיפגע באוטונומיה של המועצות הדתיות ויוביל גם לבזבוז כספי ציבור".
רק בנובמבר האחרון עברה הצעת החוק בקריאה הראשונה. ח"כ גלעד קריב (העבודה) אמר אז, כי מדובר ב"חגיגת ג'ובים מושחתת בעיצומה של מלחמה, ללא כל קריטריונים, תוך עקיפת הרשויות המקומיות ותוך התעלמות מוחלטת מהצרכים האמיתיים של הציבור. החוק יאפשר הגדלה זוחלת במספר רבני השכונות ועובדי המועצות הדתיות, ובניגוד לנטען, ברגע מסוים עובדים אלו יועמסו גם הם על תקציבי הרשויות המקומיות".