תחנת הכוח ברמת חובב / צילום: יוסי וייס
חברת החשמל לא תחויב בתשלום היטל השבחה בגובה של יותר מ-46 מיליון שקל בעקבות מכירת תחנת הכוח ברמת חובב - כך אישר בימים האחרונים בית המשפט המחוזי בבאר שבע.
בכך דחה בית המשפט את הערעור שהגישה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נאות חובב על החלטתה של ועדת הערר, אשר קבעה במרץ 2024 כי אין הצדקה לחייב את חברת החשמל בהיטל השבחה בגלל מכירת התחנה.
● 10 שנים של מאבק הסתיימו בדחייה: תושבי כפר מל"ל יחזירו למדינה קרקעות
● עורכי דין שימו לב, בקרוב תקום לכם תחרות מכיוון מפתיע
במרכז הפרשה ניצבה מחלוקת בשאלה האם היקף ייצור החשמל שנקבע בתוכנית בניין עיר איפשר לחברת החשמל להגדיל את הרישיונות לייצור שתקבל מרשות החשמל - ובכך מצדיק הטלת היטל השבחה. השופט יובל ליבדרו קבע כי "אין בסיס לטענה לפיה קבלת רישיונות לייצור חשמל מרשות החשמל מהווה תנאי נדרש לשם קביעה שהתקיים מימוש לצורך היטל השבחה".
הסכסוך פרץ אחרי שחברת החשמל מכרה ב-2020 את תחנת הכוח רמת חובב (אורות יוסף), הממוקמת באזור התעשייה שמדרום לבאר שבע, לשיכון ובינוי, לאדלטק ולחברות נוספות. התחנה, המייצרת חשמל באמצעות גז טבעי וסולר, נמכרה תמורת כ-4.25 מיליארד שקל.
מועצת נאות חובב דרשה מחברת החשמל לשלם בגין העסקה היטל השבחה בגובה של למעלה מ-46 מיליון שקל. מדובר בהיטל שהרשות המקומית רשאית לגבות מבעל מקרקעין אשר מכר אותם ונהנה מהעלייה בערך הכלכלי שלהם, בין היתר בעקבות אישור תוכניות שהביאו לעליית השווי.
בית המשפט המחוזי, שפסק בפרשה כבית משפט לעניינים מינהליים, קיבל את עמדתה של ועדת הערר, ולפיה הרישיונות שקיבלה חברת החשמל מרשות החשמל לצורך ייצור בתחנת הכוח אינם רלוונטיים לצורך הטלת היטל השבחה, אשר אותו מטילים בהתאם לחוקי התכנון והבנייה.
"נטל מוגבר"
השופט ליבדרו קיבל את העמדה, ולפיה רישיונות ייצור החשמל הם "רישיונות רגולטוריים שמקורם בחוקים אחרים, ואין לקשור ביניהם לבין המימוש שעל-פי חוק התכנון והבנייה".
השופט הוסיף כי עמדת נאות חובב, ולפיה אישור רשות החשמל מהווה מימוש של הזכויות בקרקע, תוביל "למצב שבו הרשות תיאלץ להמתין תקופה ארוכה, לעתים של שנים, עד שיתקבל אותו אישור רגולטורי". בנוסף, "הדבר יטיל נטל מוגבר על הרשות לעקוב משך שנים אחר רישיונות כאלה ואחרים כדי לגבות את היטל ההשבחה".
בית המשפט אף דחה את טענתה של נאות חובב, ולפיה הגדלת הזכויות לייצור חשמל בתב"ע מהווה השבחה גם אם היקף הייצור ברישיון מרשות החשמל והייצור בפועל היו נמוכים יותר, כפי שאירע במקרה של תחנת הכוח ברמת חובב.
"היכולת לייצר חשמל תלויה גם באישורים רגולטוריים שונים שיכול ויתקבלו באופן חלקי או מדורג על פני תקופה ארוכה", נקבע בפסק הדין. המסקנה: רישיון מרשות החשמל לא מהווה מימוש של הזכויות שנקבעו בתב"ע, ולכן אינו רלוונטי לעניין היטל השבחה. נאות חובב הטילה אפוא את היטל ההשבחה בחוסר סמכות.
סוגיית ההתיישנות
ההחלטה לטובת חברת החשמל התקבלה גם לנוכח ההתיישנות שחלפה מאז שאושרה התב"ע ב-2009 ועד שהוטל היטל ההשבחה ב-2022. רשות החשמל, נקבע בפסק הדין, רשאית, "כמו כל אזרח, לכלכל את צעדיה, לתכנן את מהלכיה במישור הכלכלי ולהיות מסוגלת להתמודד כיאות עם דרישת תשלום מהרשות, ונראה כי דרישת תשלום היטל השבחה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בחלוף 13 שנים, לא באמת מאפשרת את הדבר".
בית המשפט מתח ביקורת על הטענה החדשה שהעלתה נאות חובב בערעור, ולפיה חברת החשמל לא מימשה במלואן את זכויותיה בחלק מיחידות הייצור בתחנת הכוח - ועל כן מוצדק להטיל עליה כעת היטל השבחה. טיעון זה, קבע השופט, "נדמה כמלאכותי, לא מבוסס... וכטיעון מאולתר".
בית המשפט הטיל על הוועדה המקומית נאות חובב לשלם לחברת החשמל הוצאות בגובה 30 אלף שקל.
הוועדה המקומית יוצגה על-ידי עורכי הדין רועי רוזן ושוקי חן. חברת החשמל יוצגה על-ידי עורכי הדין שרון פטל ובן המאירי ממשרד הרצוג.