ירידה בשכר עובדי ההייטק / אילוסטרציה: Unsplash, ussama-azam
שנת 2025 נפתחה בעליות מחירים חדות במוצרי הצריכה, בתשלום על החשמל, המים, הארנונה וכן בעליית המע"מ ל־18%, ובמציאות כזו רגילים המנהלים בהייטק לקבל תביעות לעדכוני שכר מצד העובדים.
● הם למדו תואר נחשק, חלמו על משרה בהייטק אבל יושבים בבית בלי עבודה
● תיקון החוק, הטבת המס וחברות ההייטק שירוויחו
בעוד שהדבר עשוי לקרות באופן נקודתי עבור עובדים מנוסים בעלי עבר של הצטיינות אקדמית ומעשית, המגמה הכללית היא הפוכה: המשך ירידה בשכר ובהיצע המשרות בהייטק.
על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו בשבוע שעבר, עולה כי השכר הממוצע בהייטק ירד שוב אל מתחת לרף 30 אלף השקלים לקראת סוף השנה שעברה, לאחר שחצה אותו ועמד מעליו במשך חמישה חודשים. למעשה, על פי הלמ"ס, שנת 2024 היא הראשונה בינתיים שמסמנת אי עלייה בשכר בענף ההייטק מזה שנים רבות.
בסוף שנת 2021 השכר הממוצע עומד על 26,428 אלף שקל, בסוף השנה שלאחר מכן, ולאחר שכבר החל משבר מימון בהייטק העולמי, הוא המשיך לעלות ל־27,787 אלף שקל, ב־2023 כבר עמד על 29,826, וכעת, לראשונה מצטמק השכר הממוצע ל־29,736 שקל, לאחר שבחלק מהשנה עמד מעל ל־30 אלף שקל.
על פי הלמ"ס, שכרם של מפתחי התוכנה ירד ל־31,100, לאחר שעמד כבר על מעל ל־33 אלף בחודשים יוני וספטמבר בשנה שעברה וחזר למספרים שאפיינו את 2023.
מספר העובדים בענף במגמת התכווצות
בסיכום השכר הממוצע בהייטק, הוערך גם מספרם של עובדי ההייטק בתעשייה, שנמצא במגמת התכווצות: לאחר שברוב חודשי השנה שעברה עמד על מעל ל־400 אלף עובדים, הוא ירד בחזרה שוב לטווחים שנעים בין 398־399 אלף עובדים.
כך גם במקצועות הליבה של ההייטק: מספר מפתחי התוכנה הצטמצם מ־218 אלף איש ל־217 אלף בין הקיץ לסתיו האחרון ומספר מהנדסי והמחקר ופיתוח המדעי הגיע לשפל שלא נרשם מאז העשור הקודם - כ־50 אלף איש בלבד.
מהשוואה שביצע הלמ"ס בין נתוני נובמבר האחרון לבין הנתונים שפורסמו לפני המלחמה, עולה כי חלה ירידה של 33% במספר המשרות הפתוחות בתחום מהנדסי הרשתות, ירידה של 11% במשרות במקצועות ההנדסאים והטכנאים, ירידה של 5% במשרות מהנדסים וירידה של אחוז בתחום פיתוח התוכנה.
אייל סולומון, מנכ"ל חברת ההשמה להייטק אתוסיה, סבור כי ירידת השכר במהלך החצי השנה האחרונה בהייטק הישראלי נעה בין 3% ל־5%, "ובהתחשב בעליית יוקר המחייה, מדובר בירידת שכר ריאלית גבוהה יותר", הוא אומר. "אנחנו בתקופה שאני לא זוכר כמותה, אם בעבר עובדים התרגלו לכך שעבודה חדשה פירושה העלאת שכר לעומת המשכורת הקודמת, היא כבר לא קיימת יותר".
לדברי סולומון, "מהנדסי 'פול סטאק' (Full stack, כלומר מהנדסים מנוסים שמתמחים במשימות רבות מהיבטים שונים של הפיתוח - א"ג) ששכרם נע בין 38 ל־41 אלף שקל, חותמים על חוזי שכר של 34־35 אלף שקל. לא מזמן ראינו מהנדס קושחה (firmware) שבימים כתיקונם מרוויח 50 אלף שקל בחודש, בחוזה העסקה של 41 אלף שקל".
מענקי החתימה נעלמו: "לא זוכר תופעה כזו"
סולומון מתאר כי מענקי החתימה בענף נעלמו והתחרות על כל עובד, שבעבר הייתה אגרסיבית, לא קיימת. "המגייסים אומרים - אם הוא לא מעוניין להצטרף, לא צריך, יבוא מישהו אחר. אני לא זוכר תופעה כזו - גם לא במשבר הדוט קום, משבר הסאב־פריים או משבר הפוסט קורונה של 2022.
"בפועל כאשר יש פחות חברות שקמות ויותר עובדים על כל משרה, החברות מפעילות מיינדסט שאומר - כיצד אשלם פחות עבור כל משרה".
תימור שבתאי, יועצת משאבי אנוש, שכר והטבות, מסבירה כי השוק נהיה יותר סלקטיבי. "מי שנמצא בעמדת מיקוח טובה מצליח לשדרג תנאים, אבל לא מדובר במגמה רוחבית אלא בהתאמות ממוקדות, ככל הנראה. ירידות השכר יכולות לנבוע מפיטורים של עובדים בשכר גבוה.
"בנוסף, היום יש מגמות חדשות כמו The Big Stay, כלומר עובדים שנשארים בתפקיד בגלל אי ודאות כלכלית. או Quiet Quitting, עובדים שעושים את המינימום הנדרש ולא מעבר. זה מסתדר עם חוסר העלאות השכר".