עומס תנועה בנתיבי איילון / צילום: איל יצהר
תג המחיר שהציעו במשרד האוצר לשרת התחבורה, מירי רגב, בתמורה להסרת התנגדותה לרפורמת אגרות הגודש מוערך ב-20 מיליארד שקלים. הסכום כולל גם פרויקטי תשתית עתידיים רבים וכן תוספות של קווים ותדירויות באוטובוסים. בשני המשרדים מתעקשים שאין סיכום על דיל, אבל גורמים בענף טוענים שהאוצר לא היה מפרסם מכרז על אגרות הגודש ללא תיאום עם רגב ואנשיה, וכי ההכנות לעבודות על מסילת קריית שמונה כלולות ומתואמות בדיל שנרקם.
● בלעדי | חולדאי נגד חניון חנה וסע במחלף מורשה בת"א: "פיל לבן שייזכר לדראון עולם"
● יזנק בקרוב? מס הקנייה על רכבים חשמליים הפך לקלף מיקוח פוליטי
אולם, נראה שהמכשול העיקרי בדרך לרפורמה הוא רצונה של השרה רגב לגזור סרטים. גורמים בענף מדגישים שהשרה צפויה לדרוש גם הישגים מידיים ולא רק פרויקטים עתידיים שאמנם יתוקצבו בתקופתה, אך ספק אם יבשילו בעודה מכהנת.
בשבוע שעבר החשב הכללי במשרד האוצר פרסם מכרז להקמת השערים ותפעול רפורמת אגרות הגודש בכניסות לגוש דן. הרפורמה, שעברה בחוק ההסדרים של הממשלה הקודמת בשנת 2021, עמדה בלב המחלוקת בין משרדי התחבורה והאוצר. עוד טרם כניסתה לתפקיד, רגב התנגדה לה נחרצות, ולאחר מינויה הורתה לחברת נתיבי איילון, הכפופה למשרד התחבורה, לבטל את ההליך המכרזי. כעת, הכנסות אגרות הגודש שנאמדות בכ־1.3 מיליארד שקלים נכנסו לנורמרטור - תוכנית התקציב התלת שנתית כבר ב־2027 כהכנסות מדינה ממיסוי.
המחלוקות והתקציב שסיים את הסאגה
לפי החוק, הכנסות אגרת הגודש מופנות לקידום התחבורה הציבורית כאשר 700 מיליון שקלים מופנים לתקצוב המטרו, פרויקט להקמת רכבת תחתית בגוש דן. ליתר ההכנסות אין ייעוד שנקבע בחוק מלבד קידום התחב"צ והוא יכול לשמש תקציב חוץ לפרויקטים שרגב חפצה בהם.
עם זאת, כשהחוק הוצג, הוסבר שתקציב התחבורה הציבורית מיועד להשבחתה במטרופולין שבו יגבו כסף מנהגים, ואילו את רגב מעניינים פרויקטים בצפונה ובדרומה של המדינה.
בין המשרדים עומדת מחלוקת נוספת, והיא על הקמת רכבות לקריית שמונה ולאילת. באוצר התנגדו למיזם, ורגב בתגובה הקפיאה את ההכנות לקידום המטרו. בסופו של דבר הוסטו 2.4 מיליארד שקלים מתקציב משרד התחבורה לקידום התכנון והסאגה לכאורה הסתיימה.
במסגרת הדיל המתגבש בין המשרדים, הצעות האוצר לרגב יכולות לסיים את שתי המחלוקות גם יחד. התקציב יכלול את הקמת קו רכבת לקריית שמונה שעלותה כ־18 מיליארד שקלים, כך נודע לגלובס. במשרדי הממשלה מכחישים שמדובר בעסקה שגובשה, יחד עם זאת המכרז כאמור פורסם והסבירות לפי גורמים בענף שפירסומו לא תואם מול רגב ואנשיה היא אפסית.
המהלך בדרום שעשוי לקרוץ לשרה רגב
רגב צפויה להתנגד למהלך פומבית, אבל משעה שמשרד האוצר מקדם אותו וכשיש חוק שמורה להחיל את הרפורמה משנת 2026, השפעתה לכאורה חלקית בלבד. במקביל מנכ"ל חברת נתיבי ישראל ניסים פרץ, החברה שאמונה על קידום הקו, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס שהעבודות מתחילות כבר בשנה הבאה. במשרד האוצר הדגישו בכנס שעבודות אלו הם לקידום זמינות הקרקע בלבד ומתוך תקציב התכנון שהוקצה לשם כך.
קו הרכבת לקריית שמונה עשוי להיות הישג משמעותי של שרת התחבורה רגב וזאת נוכח העובדה ששרי תחבורה בעבר הבטיחו לקדמו וכשלו. עיקר הסיבות לחוסר ההצלחה: התנגדות האוצר בשל בדיקות כדאיות כלכלית שהוכיחו שהקו לא נדרש לתקצוב בעדיפות גבוהה. הישגה של רגב, מתכתב עם דרישתה לרשת את ישראל ברכבות מצפון ועד דרום. אלא שבשונה מישראל כץ שכיהן במשרד עשור וזכה לחתוך סרטים מעל פרויקטים שהשיג, רגב ככל הנראה לא תהיה במשרד כשהקו יושלם בעוד שנים.
עוד במסגרת הדיל המתגבש הארכת כביש 6 דרומה ועד לנבטים. המהלך יכול לקרוץ לרגב בשל התעקשותו של ראש עיריית דימונה להביא לסלילתו וכן של ראשי רשויות נוספים בדרום. בשונה ממרכז הכביש וצפונו - בדרום אין התכנות כלכלית לבניית כביש אגרה באמצעות זכיין ולכן כל המימון אמור להיות מטעם המדינה והוא עומד על כ־800 מיליון שקלים.
הפרויקט השנוי במחלוקת שכלול גם בדיל
גם פרויקט הרכבל השנוי במחלוקת בירושלים צפוי להכנס לאותה עסקה בעלות של 200 מיליון שקלים. הרכבל לכותל הוא מיזם שעיריית ירושלים מקדמת באגן העיר העתיקה בירושלים שנועד לאפשר גישה קלה לאזור הכותל ועיר דוד. בשנת 2017 הממשלה אישרה את המיזם לאחר שעורר התנגדויות רבות מצד גופים סביבתיים, אדריכלים ומתכננים וכן העדה החרדית וקהילת היהדות הקראית. המתנגדים סברו כי הרכבל לא יקל על התנועה והוא יפגע בנוף האגן ההיסטורי ובתושבים שמתגוררים תחתיו. במענה לעתירה שהוגשה לבג"ץ, שרת התחבורה דאז, מרב מיכאלי, הודיעה על התנגדות לפרויקט אך בג"ץ דחה את ההתנגדויות והחלו הפקעת קרקעות מתושבי סילוואן שעליהן יוקמו עמודי הרכבל.
בנוסף, הדיל צפוי לכלול גם כ־200 מיליון שקלים לתוספות שירות באוטובוסים, כלומר לתוספות קווים ותדירויות שנמצאים כדרך קבע במחסור.
השרה רגב כאמור, דורשת גם הישגים מידיים. אלא שבתחום התחבורה קשה למצוא פרויקטים או מהלכים שיש להם השפעה מיידית וסביר שהרשימה שהוצגה כאן היא רק קצה הקרחון והיא מהווה אומדן של פרויקטים שתקציבם נוטה להתנפח.