רונית אשד לוי, מנכ''לית אפריקה ישראל מגורים / צילום: ענבל מרמרי
מנכ"לית אפריקה ישראל מגורים רונית אשד לוי מדברת פרסית מהבית. בתיכון למדה ערבית ובצבא הייתה אמורה לשרת במודיעין, אולם משהו בתחושת הבטן שלה הורה לוותר על האפשרות הבטוחה וללכת אל הלא נודע. "זה נבע מהתפיסה שהנחילו לנו בבית, שהשמים הם הגבול. התחושה הזאת שאמא נתנה לי אפשרה לי להאמין שאגיע לתפקיד מעניין יותר. זה מוביל אותי כל החיים".
אשד לוי התגייסה לטירונות כלל־צה"לית ומשם הגיעה לחיל האוויר. "שירתי כפקמ"צית בטייסת מבצעית. זה היה תפקיד מעניין מאוד, שבעיקר נתן לי את היכולת לעשות הרבה דברים במקביל, תחת לחץ, ברמת קשב איכותית. הצבא מאוד תרם למי שאני".
● פרויקט הנשים המשפיעות של גלובס 2025: הרשימה המלאה
לאחר הצבא למדה משפטים והחלה לעבוד כעורכת דין. במשך 11 שנה עבדה במשרד וקסלר־ברגמן ולאחר מכן כסמנכ"לית פיתוח עסקי בחברת הנדל"ן יצחקי. משם עברה לנהל את אפריקה התחדשות עירונית, חברה־בת של אפריקה ישראל, שמקדמת עשרות פרויקטים ברחבי הארץ. לפני כחודשיים מונתה למנכ"לית החברה־האם, במקומו של מיכה קליין, שנסחרת בבורסה לפי שווי שוק של כ־3.3 מיליארד שקל.
כשאשד לוי מדברת על מה שמוביל אותה, היא מתארת דרך לא שגרתית, אבל כזו שהייתה מוכוונת נדל"ן מההתחלה.
"אני יודעת לחשוב נדל"ן ולדבר אותו מהבטן, למרות שלא באתי עם זה מהבית. כסטודנטית עבדתי במשרד של פליאה אלבק והייתי מאוד מוכוונת התחום. כשהגעתי כעורכת דין למשרד וקסלר ברגמן, פתאום ייצגתי חברות ענק בפרויקטים של מאות מיליונים. המשמעות של הנדל"ן ביומיום הפכה להיות מוחשית עבורי.
"עבדתי שנים רבות כעורכת דין ואז החלטתי שאני רוצה לעבור לצד השני. ייצגתי בנקים, יזמים ואנשים פרטיים ורציתי לעבוד לצד המוביל, אז הצטרפתי לחברת נדל"ן פרטית כסמנכ"לית פיתוח עסקי. היתרון בחברה פרטית הוא שאתה יכול לעשות המון דברים שונים ולראות דברים מכל מיני זוויות - חשבתי אסטרטגיה, הוצאתי היתרים, דאגתי למימון".
לדפוק על הדלתות של השכנים
את נושא ההתחדשות העירונית הכירה מקרוב גם כתושבת - כשרכשה בעצמה דירה ישנה וקידמה פרויקט התחדשות עירונית בעיר מגוריה הרצליה. "התחלתי את הפרויקט ב־2010 עם הילדה במנשא, וממש השבוע קיבלנו את מפתחות הדירה. מרגש מאוד לקדם פרויקט כזה מאפס. הייתי דופקת לשכנים על הדלת ומציגה את עצמי ומספרת שאני עורכת דין, והנה זה קרה".
הפרויקט האישי שינה את ההסתכלות שלך על התחדשות עירונית ועל העבודה עם הדיירים?
"בהחלט. אנחנו, אנשי המקצוע, מבינים שהתהליכים ייקחו זמן ויודעים שיש חוסר ודאות ומכירים את הצורך בגמישות מחשבתית, ואנחנו עלולים לפעמים לשכוח שבצד השני יש בעלי קרקע שלא בחרו להיות יזמי נדל"ן, לא בחרו לשבת איתי בשמונה בערב ולשמוע על צפיפות ותקן 21 ותב"ע ודברים שהם לא מכירים.
"בכלל אני מאמינה בלהיות בגובה העיניים, ובטח ובטח בתחום הזה, כשיש כזה פער בין הידע של היזמים לדיירים. אם מישהו לא מבין משהו אני חוזרת וחוזרת שוב, ויושבת בפגישות עם נציגויות בעצמי. אני צריכה שהם יאמינו שאני כאן כדי לעבוד עבורם.
"לפחות פעם ברבעון אנחנו פוגשים את כל הנציגויות בכל הפרויקטים, שזה עשרות. מטרת הפגישה היא שהם יוכלו להציף דברים ולתת מענה. יש המון שמועות, ופתאום ראש העיר או המהנדס אומרים משהו והדיירים חוששים. המטרה היא להראות להם מה עשינו כדי לקדם את הפרויקט ולהבין מה החששות. יכול להיות שהוסיפו דיור בהישג יד, שפחתו זכויות הבנייה, שהעירייה פתאום רוצה בית ספר. אלה דברים שקורים כל הזמן".
מונית לתפקיד בתקופה מאתגרת לנדל"ן - הריבית גבוהה, הקבלנים בתחרות על כל קונה, מדד תשומות הבנייה עולה, אין פועלים.
"זו תקופה מאתגרת בשוק. גם סביבת הריבית השתנתה מאוד, גם המלחמה שיצרה מחסור בפועלים וגם כוח הקנייה שלנו כישראלים, שהושפע מאוד מהמצב. זו הסיטואציה, ומה שצריך להמשיך לעשות, ואפריקה הייתה טובה בו, ותמשיך להיות טובה בו, הוא לייצר סגמנטים מגוונים, וגם להמשיך במדיניות מאוד אחראית כלפי הרוכשים וכלפי בעלי המניות. יש לנו 200 אלף מ"ר במסחר ודיור להשכרה".
היית מנכ"לית אפריקה התחדשות עירונית. המינוי שלך הוא סימן שתחזקו את הכיוון הזה עוד יותר?
"הרקע שלי בנדל"ן יושב על ההתחדשות העירונית - אבל לא רק עליה. עשיתי הרבה עסקאות נדל"ן מכל הסוגים ובהיקפים מאוד גדולים. זה נתן את הפוש למינוי שלי, מתוך הבנה שהולכות להיות הזדמנויות בשוק. מי שמוביל את החברה צריך להוביל אותה בכל הכיוונים. אנחנו בהחלט ממשיכים לבחון הזדמנויות לעסקאות נוספות ובמגוון סגמנטים, גם עסקאות מזומן וגם קומבינציה, וגם דיור להשכרה אנחנו בוחנים במחירים הנכונים. אפריקה היא מנוע מאוד גדול בשוק הנדל"ן".
"לדעת קצת על הרבה דברים"
השנה מונתה גם נטלי משען־זכאי למנכ"לית חברת גב ים, ודלית רביב, שפרשה מבנק הפועלים, מונתה לנהל את חברת יזמות הנדל"ן ICR. ועדיין יש מעט מאוד נשים מנהלות במשק ובחברות בענף.
"אנחנו עושים המון עניין מהנשים שמונו, אבל אני רוצה שנחיה בחברה שיש בה סוג של עיוורון מגדרי, שנדבר על בנאדם עם יכולות מתאימות ושנבחן אנשים לגופם. אנחנו עוד לא שם. כמו בנדל"ן, אלה תהליכים ארוכים ואני מקווה שנקצר אותם".
בינתיים כל חודש מרץ מוקדש אצלך לאירועים לכבוד יום האישה.
"אני רואה חשיבות גדולה מאוד בהנכחה של מנהיגות נשית. אנחנו חייבות להראות שזה אפשרי. אני מעוניינת מאוד שיהיו יותר נשים בתפקידי ניהול בכירים, וזה אפשרי כי יש הרבה סמנכ"ליות באופן יחסי. אני רוצה שהן יראו את עצמן כמועמדות ושבעלי השליטה בחברות יראו אותן כמועמדות למנכ"לות.
"אני גם אמא לארבעה ילדים. קודמתי לתפקיד שותפה במשרד עורך דין כשהייתי בהריון. זו החלטה לא טריוויאלית ואני גאה בה. אני אמא מעורבת. אני לא נמצאת כל הזמן ודואגת לשקף בבית את העבודה ואת ההישגים שלי, ומהצד השני אני יודעת להגיד לעבודה שכאן וכאן אני צריכה להיות בבית. צריך לנהל את זה כל הזמן, בצורה רגישה ועדינה.
"ילדים לא גדלים מעצמם, צריך לגדל אותם, והחברה צריכה לאפשר להורים להיות עובדים, וגם כהורים יש לנו אחריות להיות העובדים הכי טובים שיכולים להיות, שזה לא יעכב אותנו מול עצמנו. אני בכוונה אומרת הורים ולא אימהות. לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי אם בעלי לא היה מבין מההתחלה שההורות היא משימה משותפת".
את מזהה סגנון ניהול נשי או גברי?
"בכולנו יש את כל הצדדים וצריך למצוא בנאדם שיש לו מגוון של יכולות שמתאימות לארגון מסוים. למשל, בחברת התחדשות עירונית חשוב שהאדם שיעמוד בראשה יהיה אמפטי, ויש גם נשים וגם גברים כאלה".
איך השתנתה תפיסת הניהול שלך במהלך הקריירה ולאור התפקידים השונים שעשית?
"להיות מולטי־דיסציפלינרי זה חשוב. מנהל טוב צריך לדעת קצת על הרבה דברים, אבל הוא לא צריך להיות אלוף בכל הדברים שהחברה מתעסקת בהם כי בשביל זה יש לו חברים אחרים בהנהלה. כך ההצלחות וההישגים הם הרבה יותר טובים. זה תהליך שעברתי עם השנים, והיום בסגנון הניהול שלי אני רואה את הצוות ואת ההצלחה שלנו כמשהו אינטגרלי. כל אחד חשוב".