מי־האו צ׳יאנג, מנכ''ל SIPG ישראל / צילום: שלומי יוסף
משבר דיפלומטי או מאבק בין חברות עסקיות? זו השאלה שמעסיקה את ענף הנמלים בשבוע האחרון בעקבות ההתנגדות של נמל חיפה למתווה האסדרה החדש של משרדי התחבורה והאוצר.
● בלעדי | מחירי הדירות ליד הקו האדום בתל אביב זינקו ב־17%, ומה קרה בבת ים וברמת גן?
● הישיבה הסוערת והניצחון המדומה של העובדים: 5 הערות על האסדרה בנמלים
במסגרת המהלך שנועד להסדיר את כללי המשחק בענף, בין היתר הוענקה לנמלים החדשים הטבה בדמות רציף נוסף לפריקת מטען כללי - כולל לנמל המפרץ שמופעל על ידי חברת SIPG הסינית, המתחרה בנמל חיפה.
חתימת השרים על המתווה תפסה בהפתעה את הבעלים של נמל חיפה, קבוצת אדאני ההודית וגדות הישראלית, ובכירי אדאני אף הגיעו בבהילות לישראל. גורמים המקורבים לבעלי מניות בנמל חיפה אמרו לגלובס כי האסדרה מתפתחת לאירוע דיפלומטי שמעורבות בו הודו, ארה"ב וישראל, ושעניינו הבטחת פעילות המסדרון היבשתי ה־IMEC מערב הסעודית דרך חיפה למערב.
המשא־ומתן נמשך
בישראל פועלים לצד שני הנמלים הוותיקים (נמל חיפה שהופרט ונמל אשדוד הממשלתי), נמל הדרום באשדוד שאותו מפעילה חברת TIL השוויצרית, ונמל המפרץ בחיפה בבעלות חברה סינית כאמור. נקבע שכאשר היקף המכולות במשק יגיע לרמה של 4.9 מיליון - הנמלים החדשים יזכו בהפעלת רציפים נוספים שהוקמו ונותרו שוממים.
ואולם, לישראל נשלחים גם מטענים רבים שלא ניתן לאחסן במכולות - דוגמת ברזל, עץ וכדומה. סחורות אלה נופלות תחת ההגדרה "מטען כללי", שפריקתו כרוכה בעבודה סיזיפית ופחות רווחית. בתקופת הקורונה, בשל עומסים חריגים שיצרו פקק של אוניות, החליטו השרים דאז להקדים את פתיחת הרציפים בנמלים החדשים למשך שנתיים בלבד - ורק לטובת מטען כללי.
בשנה שעברה תוקף ההחלטה הסתיים, ועם הפסקות האש התורים חזרו לנמלים - לכן בשבוע שעבר השרים חתמו על הקצאת אותם רציפים למטען כללי למשך שש שנים לאותם נמלים. נמל אשדוד קיבל בתמורה עורף רציף לתפעול, בעוד שנמל חיפה קיבל בעיקר שטחי אחסון, כשיתר הדרישות שלו עדיין מצויות במשא־ומתן, ואף שהוסכמו בין משרדי הממשלה הם לא התרגמו להסכם.
הבקשה המשמעותית של הנמל שעדיין נידונה היא שיעבוד הכספים שנמצאים בקופתו בהתאם להסכמים עם המדינה בעת ההפרטה - 2.8 מיליארד שקלים שחלקם יועדו בין השאר גם להשקעה עתידית בתשתיות, וזאת כדי לצמצם את עלויות המימון הכבדות של הרכישה. עוד ביקשו בנמל את הארכת זמן הזיכיון על הנדל"ן שבכוונתו לפתח בחזית הים של חיפה.
במשך תקופת משא־ומתן שנערכה כשנה, נמל חיפה הוביל את ההתנגדות להסדרה, ובשיא המאבק שגרירות הודו בישראל שלחה תלונה רשמית למשרד החוץ. כעת, גורמים המקורבים לבעלי המניות בנמל חיפה טוענים כי האסדרה מתפתחת לאירוע דיפלומטי של ממש, על רקע כוונת האמריקאים וההודים להקים מסדרון יבשתי שיעבור בחיפה ויתחרה בדרך המשי הסינית, בשעה שחברה בבעלות ממשלת סין אשר מפעילה את הנמל הסמוך מקבלת הטבות.
במענה לשאלה האם הקבוצה תמשיך ותשקיע בישראל ענו גורמים המקורבים לרוכשים כי "אנו עוקבים מקרוב אחר המצב בישראל, בנוגע למשא־ומתן של נמל חיפה עם הממשלה, וכך גם כמה גורמים רשמיים בהודו. עסקה זו היא ההשקעה המשמעותית הראשונה של משקיע הודי כאן. אנו מקווים שתוצאותיה והיחס הישראלי כלפיה יעודדו אותנו להמשיך בהשקעות בישראל".
בנוסף, הם הדגישו שהחתימה שנעשתה במקביל למשא־ומתן היוותה צעד "פוגע ובלתי מקובל בעליל. אין לנו הסבר כיצד ניתנו הטבות אלה, מבלי להמתין עוד מעט, להסכם הממשלה איתנו. מעולם לא ביקשנו מהממשלה שלא לנהל משא־ומתן עם כל הנמלים במטרה לשפר את השירות ולהגיע להסדרה נמלית כוללת ומשופרת. אבל בהפתעה - אחרי חודשים של דיונים, היא קיבלה את ההחלטה לתת עדיפות לנמל הסיני".
עוד הם ציינו, "אנו מבקשים לאפשר לנו להשתמש במשאבים שלנו באופן יעיל שיאפשר לנו לשפר את השירות, להשקיע סכומי עתק בנמל בבניית מסופים חדשים לדגנים, מלט, נוסעים וכו', ולא פחות חשוב - התשתית הנדרשת ל־IMEC", אמרו.
התחרות מתגברת
יחד עם זאת, צריך להזכיר שהמאבק והאסדרה לא קשורים רק ביחסים אלו, אלא במאבק בין חברות עסקיות - האחת חברה הודית והשנייה חברה ממשלתית סינית, על הגמוניה בפריקה והטענת מטענים שישיאו כסף לבעלי המניות. כך למשל, ענקית הספנות הישראלית צים העבירה את פעילותה ההיסטורית בנמל חיפה אל נמל המפרץ. בהקשר זה, הדרישות של נמל חיפה נוגעות בהעברת כסף ששוכב בחברת הנמל לחברה המחזיקה במניותיה - לכן גורמים בענף תוהים האם אלו ימנעו את חזון נשיא ארה"ב ליישום ה־IMEC, והאם הפסדו של אדאני בנמל אחד מתוך רבים אחרים בעולם הוא שישבור את הברית. חלק מהמעורבים בנושא בממשלה אף סבורים כי הקישור בין השניים לא נועד לקידום הברית בין המדינות, אלא לניצולה.
במענה לכך אמרו הגורמים המקורבים לבעלים שעמם שוחח גלובס, כי "הברית בין ארה"ב, הודו וישראל היא ברית גלובלית משמעותית, המתחרה במסדרון 'דרך המשי' הסיני. עם חשיבות כזו על הכף, מה הייתה המחשבה מאחורי מתן ההטבות האלה לנמל הסיני והשארת נמל חיפה מופלה לרעה ומאחור? מה המסר כאן - מסדרון ה־IMEC כבר לא קיים? מי יטפל בסחורות היוצאות מערבה, הנמל המתחרה של הסינים? ברור שלא. אין לנו דבר נגד הנמל הסיני, אבל צעדים אלה מסכנים את כינון המסדרון ואת הבסיס של ברית ה־IMEC".