גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה באמת מרוויחות חברות הביטוח מהפוליסות שהן מוכרות? התקן החדש שמטלטל את הענף

התקן החדש IFRS 17 ידרוש מהחברות לבצע שינויים מרחיקי לכת, כגון הפרדה בין רווחי החיתום להשקעות ודיווחים על רווחים עתידיים ● בין השפעות השינוי, שייכנס חלקית לתוקף כבר בדוחות הקרובים, מגדל וכלל צפויות להציג קפיצה משמעותית ברווחים ● וגם: הבכיר שהוביל את המהלך ברשות שוק ההון וכיום מלווה חברות ביטוח ביישום התקן

הנתונים של חברות הביטוח עומדים להיחשף / איור: Shutterstock
הנתונים של חברות הביטוח עומדים להיחשף / איור: Shutterstock

בשבועות האחרונים דולקים האורות במשרדי חברות הביטוח עד השעות הקטנות של הלילה. הסיבה: אימוץ תקן חשבונאי חדש. מדובר במהפכה שתשנה מהקצה אל הקצה את המספרים בדוחות הכספיים של החברות הגדולות. התקן, IFRS 17, אומץ באירופה ובקנדה כבר לפני שנתיים, ומגיע באיחור של שנתיים לישראל. את ההשפעה שלו, והיא דרמטית, נרגיש כבר בדוחות השנתיים הקרובים.

צים הרוויחה יותר מ-2 מיליארד דולר והמנכ"ל לא מכחיש תוכניות השתלטות
אחוזת פאר ורכב יוקרה: נכסי השותף של נוחי דנקנר נחשפים

מה כוללת המהפכה? על קצה המזלג, המטרה היא לשפר את השקיפות ואת היכולת להשוות בין תוצאות שונות בארץ ובעולם. במסגרת התקן הנוכחי, IFRS 4, כל חברה יכולה לדווח בצורה קצת שונה, ובכך נוצרו פערים וקשיים ביצירת השוואות. התקן קובע מסגרת ברורה ומגדיר הבחנה ברורה בין הרכיבים השונים של החברות, כגון חיסכון וביטוח. כל רכיב יימדד בנפרד, ולפי סטנדרט אחיד. בשורה התחתונה, המטרה המרכזית של ה-17 IFRS, החל באופן ייעודי על ענף הביטוח, הוא לעשות סדר בדיווחי החברות ולסייע למשקיעים להבין טוב יותר את מבנה הרווח שלהן.

חיתום לעומת השקעות

בראש ובראשונה, התקן עוזר לקוראי הדוחות להבין כמה מרוויחות חברות הביטוח מהפוליסות שהן מוכרות (מה שמכונה פעילות החיתום) וכמה הן מרוויחות מההשקעות שהן מבצעות בשוק ההון.

מבחינת החברות, אימוץ התקן הוא משימה מורכבת ביותר. הם צריכים לשערך מחדש את כל המאזנים שלהם, ולבצע שינויים בשורה התחתונה. במקרים מסוימים, התנודות צפויות להיות חדות במיוחד בדוחות הקרובים, ואצל חברות מסוימות אנו צפויים לראות קפיצה גדולה ברווח. בצד השלילי - מומחים בתחום מעריכים כי בעקבות השינויים, חברות הביטוח עשויות להקפיץ מחירים של רכיבים מסוימים, שעשויים להיראות הפסדיים במסגרת הצגת הדוחות החדשה.

יישום התקן צפוי להיות הדרגתי. כך, הדוחות שיתפרסמו החודש ייערכו עדיין בהתאם לתקן הקיים, ה-4 IFRS, אך נתוני הרווח וההפסד של המחצית הראשונה של 2024 יתבססו כבר על התקן החדש. במאי הקרוב, כאשר חברות הביטוח יפרסמו את תוצאות הרבעון הראשון ל-2025, אלה כבר יתבססו באופן מלא על התקן החדש.

הבכיר שמאחורי התקן

"מדובר בשינוי גדול. בחברות הביטוח עובדים קשה מאוד לעמוד בזמנים. זה אירוע לא פשוט מבחינה תפעולית". כך אומר רו"ח יבגני אוסטרובסקי, לשעבר סגן בכיר לממונה על שוק ההון, שהוביל מטעם רשות שוק ההון את גיבוש הרגולציה בנושא ה-17 IFRS בישראל. הוא כנראה האיש שמכיר בישראל את הנושא הכי מקרוב.

אחרי שעזב את הרשות ועבר תקופת צינון, אוסטרובסקי מלווה כיום חברות ביטוח ביישום התקן, כשותף במשרד רואי החשבון KPMG. הוא מסביר, כי בשיטה החשבונאית הקיימת קשה להבין את מקורות הרווח בענף. לדבריו, "ביטוח הוא מוצר מורכב. נניח שמכרתי השנה פוליסה עם כיסוי לעשר שנים. בשנה הראשונה לא הוגשו תביעות, והיו יותר פרמיות. כיום, נציג רווח - אבל מה יהיה בהמשך? קשה להבין איך למדוד את הרווח מעסקה כזאת, ועם כך מתמודד התקן החדש".

המורכבות רק מתעצמת כאשר מביאים בחשבון השפעות נוספות על החשבונאות של חברות הביטוח. אלה כוללות את שיעור הריבית במשק, אומדנים אקטואריים לגבי שינויים דמוגרפיים בקרב המבוטחים וכמובן תנודות בשוק ההון. לדברי אוסטרובסקי, התקן החדש יאפשר להבין את כל המערכת הזו טוב יותר.

תחזית לרווחים עתידיים

כדי לעשות זאת, התקן החדש לא רק מפריד בין תחום החיתום לתחום הפיננסי אלא גם מייצר רכיב חדש בשם מרווח שירות החוזה, הידוע כ-CSM. מדובר בסעיף בדוחות, שבו חברות הביטוח מצהירות על הרווח שהן חוזות לעצמן בעתיד - גם אם הוא טרם נוצר בפועל. לדוגמה, אותה חברה המוכרת את הפוליסה לעשר שנים תדווח בסעיף ה-CSM על סך הרווח החזוי שלה מהפרמיה שתגבה לאורך אותו עשור - במקום להסתפק, כמו היום, בדיווח תקופתי על הרווח לאותה שנה בלבד.

המשמעות: ככל שהפוליסות נמכרות לזמן ארוך יותר - לדוגמה, בביטוחי חיים ובריאות - כך הרווח החזוי צפוי להיות גדול יותר. לצד זאת, מדי שנה תדווח החברה על הרווח שנוצר לה בפועל. הסכום הזה עשוי להיות שונה מהתחזית, כי החברה עשויה גם לשלם למבוטח עבור תביעות, בסכומים שאותם אינה יודעת עדיין. מכאן, שהרווחים בפועל לא יגדלו בהכרח בהשוואה להיום, אך שיטת הדיווח תקל על הבנת התמונה הכוללת לגבי רווחיות החברה.

חלק מחברות הביטוח כבר דיווחו בסוף 2024 על הרווחים החזויים שלהן לפי ה-CSM. מדובר בסכומים דרמטיים: הראל דיווחה על רווח חזוי של 16 מיליארד שקל, מגדל בין 11 ל-11.5 מיליארד שקל, הפניקס בין 9.5 ל-10 מיליארד שקל, וכלל בין 8.4 ל-9.2 מיליארד שקל. בענף יש הטוענים, כי הרווחים האלה מילאו תפקיד בהתלהבות המשקיעים מחברות הביטוח ובזינוק של כ-64% שרשם מדד ת"א-ביטוח ב-2024.

בולטות ברווחים החזויים

מגדל וכלל בולטות ברווחים שהן חוזות. "החברות שמכפיל ההון שלהן נמוך מ-1 עשו תרגיל במעבר לתקן החדש", מסביר רו"ח שלומי שוב, מומחה ל-IFRS, המשמש כראש החוג לחשבונאות וסגן דקאן ביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן. לדבריו, "הן העבירו סכומים גדולים יותר לרווח העתידי ופגעו בכך בהון העצמי, אבל זה לא מפריע להן, כי גם כך הן נסחרות במכפיל נמוך, ולכן העדיפו לייצר מחסנית רווח לעתיד".

רונן אגסי, מנכ''ל מגדל ביטוח / צילום: ניקולה וסטהפל

הפניקס והראל פעלו אחרת. לדברי שוב, "החברות שמכפיל ההון שלהן גבוה העדיפו להימנע מזינוק במכפיל, שהיה עלול להיתפס בעיני המשקיעים כמעיד על מחיר מניה גבוה ולהרתיע אותם. בכל מקרה, לצורך ניתוח הדוחות בעתיד יהיה חשוב לנטרל את ההשפעות האלה".

ניר כהן, מנכ''ל הראל ביטוח בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: טל שחר

החשש מעליית מחירים

אך לא הכל ורוד. התקן ייצור שקיפות גדולה יותר לגבי מוצרים שעליהם מפסידות כיום החברות, והחשש הוא כי הדבר יתמרץ אותן להעלות מחירים כדי להראות רווח בכל מחיר. לפי שוב, "זה עשוי בהחלט לייקר פוליסות. הרישום הוא כלכלי, וחברות יצטרכו לרשום הפסדים מהיום הראשון במקרה שנוצרים, ואף מנכ"ל לא רוצה לפגוע בתוצאותיו".

שוב מסביר, כי אם בעבר חברות הביטוח היו מוכנות לספוג הפסדים על פוליסה מסוימת, כדי לייצר מערכת יחסים ארוכת-טווח עם לקוח - הסיכוי לכך בעידן התקן החדש קטן יותר. "יהיה עכשיו תמריץ מאוד נמוך לתת למבוטח הצעה זולה יותר והפסדית, רק כדי לתפוס נפח שוק או להתחרות באחרים. במיוחד כאשר כל השוק מיישם את התקן החדש".

יעדיפו להימנע מהפסדים

אוסטרובסקי מסכים, כי התקן יוביל לרישום מיידי של פוליסות הפסדיות, וכי החברות יעדיפו להימנע מהפסדים כאלה. עם זאת, הוא מעריך כי לא צפויים שינויים מהותיים לצרכן בטווח הקצר: "באירופה, שבה אומצו לפני מספר שנים כללי סולבנסי 2 (לגבי יחס כושר פירעון, ע' ג'), התקן לא השפיע מהותית על העסקים. גם בישראל אומצו כללי הסולבנסי ואנו לא מצפים להשפעה שונה אצלנו".

לדבריו, חברה עשויה להחליט שלא כדאי לה לשווק פוליסה עם כיסוי נמוך, כי עלות התפעול איננה כלכלית. "במקרים כאלה החברות אולי לא ירצו להתעסק עם מצב שגורם להן הפסדים, שמשקיעים יכולים לראות בבירור".

בענף הביטוח מבקשים להרגיע את החששות. שם טוענים, כי גם אם תהיה התייקרות נקודתית סביב מוצרים מסוימים, הרי שאין דאגה כזו לגבי רוב הפוליסות - ובראשן ביטוחי החיים והבריאות, שבהם מתמקד ה-17 IFRS והן רווחיות. בענף אף סבורים, כי המחירים אפילו עשויים לרדת, כי חברות הביטוח ירצו להראות כמה שיותר רווחי CSM עתידיים - והדרך לכך עוברת בגיוס כמה שיותר לקוחות על ידי הוזלת מחירים.

שוב אופטימי. "זה שינוי שמעביר את החשבונאות הישראלית לשפה בינלאומית. זה אירוע ענק".

עוד כתבות

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%