קניות בכרטיס אשראי / צילום: Shutterstock
חברות כרטיסי האשראי המקומיות, ישראכרט , כאל ומקס, מסכמות שנה של צמיחה מתונה בהכנסות, לצד קיטון בהוצאה להפסדי אשראי. התוצאות החזקות של השלוש הושגו למרות צמצום ההכנסות מ"גיהוץ" כרטיסי אשראי בחו"ל, שנחשב למנוע רווחיות חשוב עבורן.
● אל על הרוויחה בשנה החולפת 545 מיליון דולר - זינוק של כמעט פי 5
● רבע מיליון שקל לכל טייס: החגיגה מגיעה גם לעובדי אל על
הנתונים המצרפיים של החברות מלמדים שמחזור העסקאות בכרטיסי האשראי המצרפי הסתכם ב-563 מיליארד שקל, צמיחה דו-ספרתית (12.3%) שהושפעה מהתאוששות המשק, וככל הנראה מהתמיכות הממשלתיות במפונים, המילואמניקים והפיצוי לעסקים. ישראכרט, שצפויה לעבור בקרוב לידי קבוצת דלק של יצחק תשובה, הייתה אחראית למעל 40% מהמחזור; כאל (שעומדת למכירה ע"י בנק דיסקונט) לכשליש ממנו; ומקס (שבבעלות כלל ביטוח) לכרבע.
שניים ממנועי הצמיחה החשובים של חברות האשראי, עולה מהדוחות, היו תחום האשראי לרכישת רכבים, לצד אשראי מסחרי שניתן לעסקים. סך האשראי הצרכני שהעמידו השלוש עמד על 25.7 מיליארד שקל עליה של 7% בתוך שנה. לפי נתוני בנק ישראל הריבית הממוצעת על עסקאות קרדיט (פריסה לתשלומים עם ריבית) בחברות כרטיסי האשראי עומדת על בין 13.6% ל-15.6%.
ההלוואות לרכבים קפצו משמעותית
בתחום ההלוואות לרכישת רכבים, שלוש החברות יחדיו הגדילו את תיק האשראי ב-50% אשתקד (לסכום כולל של 4.6 מיליארד שקל). מי שהסתערה בגדול על התחום הייתה מקס שתיק מימון הרכב שלה גדל ב-52% תוך שנה להיקף של 3.3 מיליארד שקל. כאל רשמה צמיחה של כ-40% בתיק (קטן עדיין) ל-344 מיליון שקל וישראכרט שהקפיצה את התיק ב-50% ל-882 מיליון שקל. כשמנכים מהאשראי הצרכני את הלוואות הרכב, רואים שהוא כמעט לא גדל (עלייה של 0.6%), והסתכם ב-21 מיליארד שקל אשתקד.
בתחום מתן האשראי המסחרי לעסקים, התיק של ישראכרט הוא הגדול ביותר וצמח אשתקד ב-30% ל-2.6 מיליארד שקל. זוהי גם האסטרטגיה המוצהרת של ההנהלה של החברה בראשות רן עוז, להתרחב בתחום זה בשנים האחרונות. כאל ומקס צמחו כל אחת ב־8% בתיקי האשראי המסחרי שלהן שהסתכמו ב־1.4 מיליארד ומיליארד שקל בהתאמה.
הציבור נשאר בארץ, ההכנסות עלו
באשר לשורת ההכנסות, שלושת החברות סיכמו את השנה עם מחזור מצרפי של 8.4 מיליארד שקל, עליה של 3% ביחס לשנה הקודמת. מתוך הסכום הזה, היוו הכנסות ישראכרט 39%, כאל - 34% ומקס - 27%. העליות נבעו בעיקר מגידול בעסקאות אשראי שביצע הציבור אשתקד, שנותר יותר בארץ ולכן "גיהץ" יותר בקניונים המקומיים. כמו כן, הן משקפות גם את עליות המחירים במשק - המחירים עלו והכנסות חברות כרטיסי האשראי עימם.
בשורה התחתונה נשחק הרווח הנקי המצרפי של השלוש ב־9%, ל־838 מיליון שקל וזאת בעיקר משום שבשנת 2023 מכרה כאל את בניין המשרדים שלה בגבעתיים, מה שהקפיץ את רווחיה. ועדיין, בסיכום השנה שעברה, כאל הציגה את הרווח הגדול במערכת: 301 מיליון שקל, ירידה של 33% (בנטרול אירועים חד פעמיים גדל הרווח ב־15%); ישראכרט רשמה רווח נקי של 264 מיליון שקל (עלייה של 5%); ומקס סיכמה את השנה עם רווח נקי של 273 מיליון שקל (עלייה של 25%).
גורם שהשפיע לחיוב על השורה התחתונה, בדומה לתוצאות הבנקים, היו ההוצאות של השלוש להפסדי אשראי אשר קטנו ב־15% בסיכום השנה שעברה ל־743 מיליון שקל. ביניהן בולט הקיטון בישראכרט בשיעור של 23% להוצאה של 267 מיליון שקל. מקס הציגה קיטון של 12% וכאל של 9%. הירידה נבעה בעיקר מהפרשות מוגדלות שביצעו חברות האשראי בשנת 2023, לאחר פרוץ המלחמה.
מנכ"לי חברות כרטיסי האשראי נהנו אשתקד משכר גבוה מזה של מנהלי הבנקים: לוי הלוי, מנכ"ל כאל, נהנה מעלות שכר של 5.7 מיליון שקל אשתקד, שכללה בונוס של 2.86 מיליון שקל. עלות העסקתו של רן עוז, מנכ"ל ישראכרט, הסתכמה בכ־4.9 מיליון שקל ובמקס זכה רון פאיינרו המנכ"ל הוותיק שפרש לאחרונה (הוחלף על ידי שגית דותן) לשכר בעלות דומה לזו של הלוי - 5.7 מיליון שקל.