גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדינת ישראל כבר לא מעודדת רכישת רכב חשמלי. אלה ההשלכות על השוק

החלטת ועדת הכספים שלא להאריך את הטבת מס הקנייה על רכב חשמלי מעבר לסוף 2025 משדרת למתלבטים שהמדינה כבר אינה מעודדת מעבר לרכב כזה, ושעוד גזירות נמצאות בדרך ● התוצאה: התכווצות מואצת של הפלח ● מה הפתרונות שמצאו בעולם כדי לבלום את הנזק?

נקודת טעינה חשמלית ברמת גן / צילום: Shutterstock
נקודת טעינה חשמלית ברמת גן / צילום: Shutterstock

בשבוע שעבר הודיעו משרד האוצר וועדת הכספים כי מס הקנייה בגובה 45% על רכב חשמלי יוארך עד סוף 2025. זו הייתה החלטה מנהלתית ידועה מראש, שהעניקה תוקף בדיעבד להחלטה של שר האוצר בנושא מדצמבר 2024. לאחר מכן, החל מ־2026 ישנן 2 אפשרויות, ששתיהן גרועות לרכב החשמלי. או שהמס יקפוץ ל־83% כמו רכבים אחרים, או שהוא יעלה למדרגת מס חדשה - 57%, כדי להמשיך בהעלאה הדרגתית.

החל מ־174 אלף שקל: הרכב שמציע חבילה יוצאת דופן
בלעדי | המכסים של טראמפ על אלומיניום יחולו גם על יצואנים מישראל

מכיוון ששוק הרכב הישראלי ממילא כבר התייחס לרף המס הזה כאל עובדה מוגמרת, להחלטה אין שום השפעה מעשית על מחירי כלי הרכב, או על מהלכי היבוא והשיווק של היבואנים בטווח הקצר. אבל בכל זאת יש לה תופעת לוואי מובהקת אחת: היא "רומזת" שגזירות מס נוספות על הרכב חשמלי נמצאות בפתח, ומשדרת ללקוחות שמתלבטים לגבי רכישת רכב חשמלי, שהמדינה אינה מתכוונת להמשיך ולעודד מעבר של ישראל לרכב חשמלי.

בעקבות המסר הזה ניתן להניח שהמגמה של האטה משמעותית במכירות רכב חשמלי, שאפיינה את הרבעון הראשון של 2025, עוד תלך ותתגבר. במילים אחרות, לא רק שהסוסים כבר בורחים מהאורווה, כרגע אין איש שמתכוון להתאמץ כדי להחזיר אותם.

שוק הרכב החשמלי עדיין דורש עידוד ממשלתי

שוק הרכב החשמלי מתמודד עדיין עם שלושה חסמים מרכזיים, שקשורים זה לזה ומעכבים את הרחבת החדירה של רכב זה. הראשון הוא מגבלות השימושיות שלו בהשוואה לרכב בנזין מקביל, ובעיקר מגבלת הטווח. הדרך היעילה ביותר להתגבר על המגבלה הזו היא להשתמש בעמדת טעינה פרטית, שמחוברת לרשת הביתית ומאפשר טעינה חופשית (וזולה) בלילה.

אלא שכיום רק לחלק קטן מכלל בעלי הרכב הפרטי בישראל יש נגישות לעמדה כזו, מכיוון שכ-70% מכלל משקי הבית בישראל נמצאים בבתים משותפים. לפיכך, כדי לעודד את החדירה של רכב חשמלי חדש או משומש לישראל, יש צורך בהרחבה של תשתית הטעינה הציבורית בפריסה ארצית.

אבל הרחבה כזו, בכל העולם, עדיין תלויה בקבלת תמריץ ממשלתי, וכרגע המדינה אינה משדרת שיש לה עניין להקצות את התקציב הנדרש להאצת הכיסוי הארצי של עמדות טעינה ציבוריות.

החסם השני הוא מחיר כלי הרכב החשמליים, שאומנם נמצא במגמת התייצבות בשנים האחרונות, אבל עדיין מקביל או גבוה יותר מזה של רכבי בנזין מקבילים, שאינם לוקים באותן מגבלות. כלומר, נדרשות הטבות מס ממשלתיות כדי לאפשר למחיר של כלי רכב חשמליים "ליישר קו" עם רכבי בנזין.

וכאן אנחנו מגיעים לחסם השלישי, שהוא החשש של הצרכנים מהיעדר המשכיות. לקוח ש"מהמר" על רכב חשמלי שואף לקבל ערובות, רצוי ממשלתיות, להמשכיות של הטרנד. רבים עוד זוכרים בארץ את הלקוחות הראשונים של "בטר פלייס", שהפסידו את השקעתם בהיעדר המשכיות כזו.

אבל בישראל המדינה אפילו אינה מנסה להסתיר שהיא מתייחסת לרכב חשמלי כאל גורם שפוגע בהכנסותיה, והיא מבצעת מהלכים שמטרתם "למזער את הפגיעה".

מהלכים אלו מוכרים היטב. בין 2022 ל-2025 מס הקנייה על רכב חשמלי גדל פי 4.5; בתחילת 2025 נרשמה עלייה חדה בעלות אגרות הרישוי השנתיות על רכב חשמלי; ואילו ב-2026 גם צפוי להצטרף מס נסועה על כלי רכב חשמליים.

ומכיוון שעל פי תחשיבי האוצר מס הנסועה אמור להכניס מיליארדי שקלים בשנה לקופת המדינה כבר ב-2026, סביר להניח שהוא יקטין את יתרון העלות השוטפת של הרכב החשמלי. היתרון הזה כבר הצטמצם לאחר הזינוק באגרות השנתיות ולאחר העלייה המהירה בתעריפי הטעינה בעמדות הציבוריות.

המסר שמשדר האוצר פוגע לא רק ברכישות של כלי רכב חשמליים חדשים, אלא גם מערער על הדרך את הביטחון של הלקוחות ביחס לשמירת הערך של רכב חשמלי בעתיד. כל זה, כאמור, כבר מתבטא בקיפאון הנוכחי בביקוש לרכב חשמלי בישראל בתחילת 2025.

ישראל יכולה ללמוד מהעולם מהן ההשלכות המעשיות של "סיבוב פרסה" שמבצעת מדינה במדיניותה כלפי רכב חשמלי. בינואר 2024, למשל, הודיעה ממשלת גרמניה שהיא מפסיקה לאלתר את הסבסוד לרכב חשמלי, שהוא המקביל להטבת מס הקנייה בישראל. התוצאה הייתה התרסקות של 27% במכירות בפלח החשמלי ב-2024, שמשכה עימה מטה את המסירות בכל אירופה.

בארה"ב הודיע ממשל טראמפ בפברואר על הפסקת הסבסוד הממשלתי לרכב חשמלי ולתחנות טעינה ברחבי ארה"ב. כתוצאה מכך, תחזיות עדכניות צופות סטגנציה בביקוש לרכב חשמלי ב-2025 והלאה, זאת לאחר כמה שנים עם שיעור צמיחה ממוצע של כ-8% בשנה.

במציאות הכלכלית והתקציבית הנוכחית אפשר להניח שהאוצר לא יוותר על מהלכי מס נוספים על רכב חשמלי. זאת למרות שהנימוק העיקרי של "אובדן הכנסות מבלו דלק" הוכח כמופרך. 2024 הייתה שנת שיא בגביית בלו דלק עם הכנסות של 26.1 מיליארד שקל, עלייה של 10%, למרות החדירה המואצת של החשמליות.

אפשר להפוך את המיסוי להוגן יותר

אבל גם במציאות תקציבית לוחצת יש צעדים שהאוצר יכול לבצע כדי להחזיר את אמון הצרכנים, ולבלום את הבריחה מהרכב החשמלי. אחת מהן היא אימוץ גישה סלקטיבית לגזירות המס הללו, במקום "שיטת הגרזן".

הדרך היעילה ביותר היא ליצור בידול במיסוי על רכב חשמלי פרטי בהתאם למחירו ובהתאם ליכולת הכלכלית של הרוכש. במילים אחרות, שההתייחסות למי שרוכש רכב חשמלי זול ועממי תהיה שונה מההתייחסות למי שרוכש חשמליות יוקרתיות. זוהי שיטה שמיושמת כיום בהצלחה בעולם; באוסטרליה ובמספר מדינות באירופה, ולאחרונה גם בארה"ב, הסבסוד הממשלתי לרכב חשמלי פוחת בהתאם למחיר הרכב, עד שהוא מופסק ברכבי יוקרה מעל 50 אלף אירו.

מדינות אחרות באירופה גובות אגרה שנתית מינימלית מכלי רכב חשמליים "עממיים". ואילו מדינות כמו צרפת, למשל, מעניקות סבסוד "סוציאלי" לרכישה או לליסינג של רכב חשמלי, שמשתנה בהתאם ליכולת ההשתכרות של המשפחות הרוכשות את הרכב. זאת במטרה להנגיש כלי רכב חשמליים, שעלותם השוטפת נמוכה, ללקוחות שזקוקים להם.

את כל הכלים ניתן ליישם תיאורטית גם בישראל, ואפשר להתחיל דווקא במס הנסועה, שמתקדם בימים אלה באוצר. המס העתידי קובע סכום קבוע לקילומטר נסועה ברכב חשמלי (15 אג') ללא קשר לסוג הרכב. במילים אחרות, מי שנוסע בחשמלית קטנה ומשומשת, שעלתה לו 70 אלף שקל, ישלם בדיוק אותו סכום לקילומטר כמו מי שנוהג במכונית יוקרה חשמלית שעולה 700 אלף שקל ויותר. מעבר לתעריף דיפרנציאלי יכול להוות עידוד עקיף לרכישת רכב חשמלי עממי בידי מי שבאמת זקוקים לו.

היינו רוצים להאמין שזה יקרה. אז בינתיים אפשר להסתפק בהטבת המס הבודדת, שאושרה בשבוע שעבר, על מסחריות חשמליות קלות. אומנם את הנוסעים מאחור תצטרכו להסיע על ארגזים ובלי חלונות צד, אבל לפחות המדינה תעניק לכם הקלת מס.

עוד כתבות

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

זנדסק מגיעה לישראל: רוכשת את אנליש בכ-40-50 מיליון דולר

הרכישה תאפשר לחברת התוכנה האמריקאית לפתוח לראשונה מרכז פיתוח בישראל ● בין המשקיעים המוקדמים בחברת ה-AI הקטנה: קרן TLV Partners, אביגדור וילנץ, בני שניידר ואריק קליינשטיין מקרן גלילות

הקמפוס של אנבידיה שצפוי לקום בקריית טבעון (בעיגול: ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה) / צילום: באדיבות אנבידיה

הארנונה שתגיע לקריית טבעון והמועצה שתקבל פרס ניחומים: 5 הערות על הקמפוס החדש של אנבידיה

מהארנונה, דרך המפסידה הגדולה ועד הקיבוץ הקטן שמרוויח בעקיפין: פרטים חדשים על העסקה של אנבידיה בקריית טבעון שמתקדמת בצעדי ענק

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

83 אלף דירות מחכות לקונים - וזו הסיבה שהיזמים ממשיכים לבנות

נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שמלאי הדירות הלא מכורות בישראל הכפיל עצמו בתוך חמש שנים ועומד על שיא היסטורי ● תל אביב מובילה ברשימה, ואחריה ירושלים ובת ים ● מהן הסיבות שהיזמים לא מפסיקים לבנות, ואיפה ייקח 7 שנים להיפטר מהמלאי?

זום גלובלי / צילום: AP

קרב אגרופים בפרלמנט הבולגרי ו"סדר חדש" בבוליביה

מנהל נאס"א הנבחר ובעל בריתו של אילון מאסק גורם לחשש בארה"ב ● בעקבות ירידה בילודה, בסין מטילים מס חדש על האוכלוסייה ● ובצד השני של העולם - ממשלת בוליביה מפסיקה לסבסד את הדלק אחרי 20 שנה ● זום גלובלי, מדור חדש 

תומר ראב''ד, יו''ר קבוצת בזק / צילום: אוראל כהן

האקזיט הענק של פורר וסרצ׳לייט: ביקום מחלקת 2.8 מיליארד שקל לבעלי המניות

כחודש לאחר שהשלימה את מכירת מניותיה בבזק, בי קומיוניקיישן הולכת לפירוק ותחלק את המזומן שבקופתה לבעלי המניות ● קרן סרצ'לייט תקבל 1.86 מיליארד שקל, ודוד פורר יקבל 350 מיליון שקל

מרקו רוביו, מזכיר המדינה של ארה''ב / צילום: ap, Mark Schiefelbein

רוביו: "מקווים שהשיחות בין לבנון לישראל יביאו להתקדמות וימנעו עימות"

היום התקיים בנאקורה שבגבול בין ישראל ללבנון הסבב השני של שיחות בין המדינות תחת חסות ארה"ב ● בניגוד לדוח הקודם באוגוסט, הדוח הנוכחי של IPC קובע כי לא זוהה רעב באף אזור ברצועה ● מבצע "מאחורי הגב": המעורבות האיראנית – והמידע שסיפק הפעיל בחקירה אחרי שהובא לישראל לפני שנה ● צילם את נמל חיפה ובתי הזיקוק: שב"כ עצר אזרח בחשד לריגול עבור איראן ● עדכונים שוטפים

וול סטריט, תמשיך להיות ירוקה? / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט: נאסד"'ק עלה ב-1.4%

נתוני האינפלציה בארה"ב לחודש נובמבר הפתיעו לטובה ועמדו על 2.7%, מה שהוביל לעליות בוול סטריט ● נעילה חיובית באירופה, הדאקס קפץ בכ-1.1% ● מחר צפוי להיות יום תנודתי במיוחד ● חברת הספנות הישראלית צים עומדת למכירה, אך MSC מכחישה שהיא הרוכשת ● הבנק המרכזי של האיחוד האירופי הותיר את הריבית ללא שינוי, בבריטניה הריבית ירדה ל-3.75%

על דמי חנוכה: הזדמנות לתת יופי של שיעור לחיים

דמי החנוכה הם הרבה יותר משטר מקופל שמחליק לכף יד קטנה ● מדובר במסורת יהודית בת מאות שנים, שנולדה מתוך חינוך לנדיבות ועזרה לזולת ואף סמלה אמצעי שיקום לנפש הלאומית ● כיום למטבעות החנוכה יש ערך מוסף מפתיע: הזדמנות ראשונה ללמד ילדים על כסף, אחריות וחיסכון 

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

שכירים? גם בשנה הבאה קרן ההשתלמות שלכם תהיה שווה פחות

ההטבה הכי גדולה של השכירים מתכווצת ● ומכסת הגיוס היא רק המלצה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סטיב ויטקוף, השליח המיוחד של ארה''ב למזרח התיכון. דוחא (מאי) / צילום: ap, Alex Brandon

פסגת מיאמי: וויטקוף והמתווכות ידונו על ההסכם בעזה

ארה"ב והמתווכות סבורות: ישראל וחמאס גוררות רגליים ● עדויות שורדי השבי בשב"כ חושפות: כך פועל חמאס מבפנים ● בממשלה דנים באפשרות להקמת טריבונל צבאי ייעודי להעמדת מחבלי הנוח'בה לדין ● המאבק פנימי שמאיים על עתיד חיזבאללה ● בנט: "פרצו לי לטלגרם, צ'אטים ומספרים אמיתיים הופצו" ● חשש במערכת הביטחון: יש בידי הפורצים שמות ומספרים של בכירים ביטחוניים ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה ואורקל זינקו, נייקי נפלה ב-11%

אורקל הצטרפה לקבוצת משקיעים שאמורה להוביל את פעילות TikTok בארה״ב ● הדוח של נייקי: שיפור בארה"ב, ירידה חדה במכירות בסין ● בוול סטריט נערכים ליום פקיעת האופציות הגדול בהיסטוריה ● הבנק המרכזי של יפן החליט להעלות את הריבית במדינה ל-0.75%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1995 ● הבורסות באירופה ננעלו במגמה חיובית

מה הייתה הסדרה הראשונה שהפיקה נטפליקס? / צילום: Shutterstock

מה הייתה הסדרה הראשונה שהפיקה נטפליקס?

כמה ערי בירה יש לרפובליקת דרום אפריקה, מה מקור השם שפעת ובאיזו סדרת אנימציה חיית המחמד נקראת Santa's Little Helper? ● הטריוויה השבועית

עד כמה האנטישמיות מזנקת באוסטרליה? / צילום: ap, Mark Baker

הנתונים חושפים: עד כמה האנטישמיות מזנקת באוסטרליה?

הפיגוע הקטלני בסידני היכה את העולם בהלם, אבל האם הכתובת הייתה על הקיר? ● התמונה העולה מהנתונים היא חד משמעית: האנטישמיות באוסטרליה מזנקת, ומגיעה לרמות שהמדינה לא ידעה כמותן ● וגם: איך מושפעות מזה הקהילות היהודיות?

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

מי ירוויח ומה זה יעשה למחירי החשמל בישראל: כל מה שכדאי לדעת על עסקת הגז הענקית עם מצרים

עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל צפויה לצאת דרך, לאחר שמשרד האנרגיה אישר את היתר היצוא הסופי למאגר לוויתן ● מי ירוויח מהעסקה, מה זה יעשה למחירי החשמל, ואיך זה ישפיע על מצרים? ● גלובס עושה סדר

עגבניות / צילום: עינת לברון

בדיקה שגרתית בנמל אשדוד גילתה: הפיקוח על העגבניות מאזרבייג'ן מזויף

משלוחי עגבניות שהוצגו כמגיעים מאזרבייג'ן לוו בתעודות מזויפות, ולעיתים אף הפנו לאתר אינטרנט מתחזה ● משרד החקלאות והיחידה המרכזית לאכיפה וחקירות בודקים ניסיון שיטתי לעקוף את מנגנוני הפיקוח על יבוא תוצרת חקלאית

הדמיה של הקמפוס / הדמיה: באדיבות אנבידיה

העיירה המנומנמת שתהפוך לאנבידיה-סיטי: עשרת אלפים עובדים בדרך לעיר הווילות של הצפון

ג'נסן הואנג, האיש שעומד מאחורי מהפכת ה־AI, הודיע רשמית כי קריית טבעון תהפוך לבית החדש של 10,000 עובדי אנבידיה ● הקמפוס החדש שיוקם בשטחה של המועצה המנומנמת, עשוי לשנות את הרכב היישוב הקטן בעל 20 אלף איש ● "יהיו כאלה שיעזבו", חוששים התושבים, "אבל מן הצד השני בעלי דירות ירוויחו מעלייה חדה במחירי הנדל"ן"

אביגדור קפלן / צילום: יונתן בלום

"אנחנו עם של בכיינים. רבים ממי שעוזבים היום, יחזרו": אביגדור קפלן מציג את הפתרונות לבעיות הכי בוערות בישראל

האיש שניהל את גופי הבריאות והביטוח מהגדולים במשק, החליט לחזור להיות סטודנט כדי להתמודד עם פצצה מתקתקת של החברה הישראלית: משבר הביטוח הסיעודי ● בראיון מיוחד הוא מנתח את הזינוק בעלויות המערכת ומציע רפורמה שתאחד את כלל תקציבי הטיפול תחת קורת גג אחת ● וגם: איך להישאר חיוני בגיל השלישי וכמה חשובה המלחמה בבדידות

משקיע מודאג בבורסת ניו־יורק, האם הבועה בדרך? / צילום: Shutterstock

ההשוואות המטרידות בין טירוף הבינה המלאכותית לבין בועת הדוט־קום

אנליסטים שוריים מתכחשים לאפשרות שמתפתחת כיום בועת AI בדומה לבועת הדוט־קום בשנות ה־90 ● הדמיון אכן קיים, ובדיוק כמו אז - משקיעים מקווים כי הטכנולוגיה החדשה תספק צמיחה ורווחים גבוהים מהרגיל ● ובכל זאת, יש גם כמה הבדלים מהותיים

מאירה ברנע-גולדברג וכראמל / צילום: ליה יפה

הסופרת שהקימה מפעל של מיליונים: "בתעשייה כועסים, אבל אני לא מתנצלת"

עם יותר מחצי מיליון עותקים, חמש עונות בטלוויזיה, 300 אלף צופים בהצגות ושלל מרצ'נדייז - המותג כראמל הוא לא רק סדרת ספרים, אלא מפעל קמעונאי שהכניס עד כה יותר מ-10 מיליון שקל ● מאירה ברנע-גולדברג, שעומדת מאחורי התופעה, מסבירה: "סופרים מזלזלים במי שעושה מאמצים. אבל אני לא יכולה להיות חולת שחפת בעליית גג, לכתוב ספר ולזכות בפרס נובל"

היו”ר אילן בן ישי ועידן כץ, מנכ”ל ובעלים בנטו פיננסים / איור: גיל ג'יבלי

נטו פיננסים: למרות ביקורת מהמדינה, העליון אישר הליך גישור לפיצוי החוסכים

השופט גרוסקופף קבע כי הדיון בערעור שהגישו חוסכים על הפטור שקיבלו סוכני נטו מתביעות יידחה ל-2026 ● חלק מהחוסכים מתנגדים: "הגישור נועד לחפות על המחדלים וירחיק את הריפוי" ● בהסדר חוב נמכרה פעילות נטו לארבע עונות בכ-50 מיליון שקל