אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
הפעם זה קורה: העסקה הגדולה בתולדות ההייטק הישראלי יוצאת לדרך. גוגל תרכוש את חברת הסייבר וויז תמורת 32 מיליארד דולר - סכום שיא ששילמה הענקית האמריקאית אי פעם עבור רכישת חברה. המרוויחים הגדולים מהעסקה ההיסטורית יהיו ארבעת המייסדים אסף רפפורט, עמי לוטבק, רועי רזניק וינון קוסטיקה, שמחזיקים לפי ההערכה כ־9% בחברה כל אחד. אם לא יצוץ מכשול לא צפוי ברגע האחרון, כל אחד מהם יקבל כ־2.9 מיליארד דולר לפני מס.
● האקזיט הגדול בתולדות ישראל: וויז תימכר לגוגל ב-32 מיליארד דולר
● לפחות 15 מיליארד שקל: כמה מס ישולם למדינה בעקבות עסקת וויז-גוגל?
● פרשנות | כך סלל טראמפ את הדרך לעסקת הענק של גוגל-וויז
● ארבעה חברים שהכירו באוטובוס לבקו"ם, הפכו ליזמים סדרתיים ועכשיו גם למיליארדרים - בדולרים
● המרוויחה המפתיעה מעסקת גוגל-וויז: צ'ק פוינט
הבאות ברשימת המרוויחות הן שתי קרנות ההון סיכון שהשקיעו בחברה כבר בפברואר 2020, סכום של 21 מיליון דולר - סייברסטארטס הישראלית של המשקיע גילי רענן, וקרן סקויה - מהגדולות בעולם, שהייתה מהמשקיעות הראשונות בגוגל וסיסקו. לפי ההערכה, הן החזיקו במועד ההשקעה כ־10% ממניות החברה, ומכרו כמה מהן, אך הצליחו לשמר נתח גבוה יחסית שנע בין 8%־9%, זאת בתמורה להשקעות המשך בהיקף של מאות מיליוני דולרים כל אחת.
גם צוות העובדים של וויז, המונה 1,800 איש (שליש מהם בישראל), עתיד להרוויח מהעסקה המשמעותית - העובדים מחזיקים באופציות המהוות יחד כ-10% ממניות החברה.
בונוס שימור עובדים בגובה מיליארד דולר
בנוסף, כחלק מההסכם, לפי מקורות, עובדי החברה יקבלו בונוס שימור עובדים בגובה כולל של כמיליארד דולר. עם זאת, בינתיים לא ברור מה יהיה גובה הבונוס שיקבל כל עובד.
גם קופת המדינה צפויה ליהנות מסכום לא מבוטל, אבל מדובר בחישוב מעט מסובך. לפי הערכות מהחודשים האחרונים, זוהי מפת בעלי המניות הישראלים: המייסדים, 250 העובדים, והקרנות סייברסטארטס וסרקה (Cerca) מחזיקים כ־45% ממניות החברה, והם יהיו צינור ההכנסות העיקרי ממסים עבור המדינה.
המשקיעים הזרים - בעיקר קרנות הון סיכון בינלאומיות - נהנים ברובם מפטור ממס, כאשר רק נציגיהם בישראל חייבים במס רווחי הון על דמי ההצלחה שלהם. אתגר מיסויי נוסף נובע מכך שמרבית הקניין הרוחני של וויז רשום בארה"ב תחת החברה האמריקאית Wiz Inc, מה שמקשה על רשות המסים הישראלית לגבות מס מלא. אמנם, הרשות יכולה להפעיל מנגנון של שומה מיוחדת בטענה שחלק ניכר מהקניין הרוחני פותח בישראל, אך תהליך זה מורכב ויביא ככל הנראה לאובדן הכנסות מס משמעותיות למדינה. לשם השוואה, ברכישת Waze לפני כעשור, העברת הקניין הרוחני לארה"ב הניבה לקופת המדינה 800 מיליון שקל, בעוד שרווחי ההון מהמכירה עצמה הכניסו רק 500 מיליון שקל. העסקה הנוכחית, שגדולה כמעט פי 25, מציבה אתגרים דומים בקנה מידה גדול בהרבה.
מרוויחים נוספים שהשקיעו גם הם מוקדם יחסית הם מייסדי ארמיס, יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, שהשתתפו בסיבוב הסיד של החברה וגם בסיבוב השני בהיקף של 100 מיליון דולר יחד עם אינסייט פרטנרס, אינדקס ונצ'רס והקרן סרקה כמשקיעות חדשות.