איור: Shutterstock
הכותב עוסק בדיני משפחה
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה חברתית נרחבת שבה זוגות רבים בוחרים לחיות יחד תחת קורת-גג אחת בלי למסד את הקשר באמצעות נישואים. תופעה זו נפוצה במיוחד בקרב זוגות בפרק ב', כאשר אחד מבני הזוג או שניהם היו נשואים בעבר.
● 3 פסקי דין בשבוע | אב שינה את הצוואה לפני מותו. האם בית המשפט קיבל אותה?
● בלעדי | שנה לפיילוט בתביעות קטנות: ב-69% מהתיקים שהגיעו לגישור הושגה פשרה
לעתים, נשים המצויות במערכות יחסים כאלה בוחרות להצהיר על היותן חד-הוריות בפני רשויות שונות במטרה לזכות בהטבות סוציאליות שונות. ואולם החלטה זו עלולה להתגלות כחרב פיפיות, במיוחד כאשר מערכת היחסים מסתיימת, ובן הזוג תובע הכרה בזכויות שונות מכוח היותו ידוע בציבור.
לאחרונה דן בית המשפט לענייני משפחה בחיפה במקרה מעין זה. בפסק דין שניתן על-ידי השופטת הילה גורביץ-עובדיה, נדחתה תביעתה של אישה לקבלת מחצית מדירת המגורים ורכושו של בן זוגה לשעבר.
בני הזוג חיו יחד במשך שנים מספר ואף הביאו לעולם ילדה משותפת, אך האישה הצהירה בפני רשויות שונות שהיא אלמנה, ומשכך, בית המשפט קבע כי היא אינה יכולה לטעון בדיעבד שהיא הייתה ידועה בציבור.
במקרה זה, האישה הציגה מצג שווא בפני המוסד לביטוח לאומי, מס הכנסה וגורמי רווחה שונים, שלפיו היא אלמנה ואינה חיה עם בן זוג. מצג זה איפשר לה ליהנות מהטבות שונות, כגון קצבאות ונקודות זיכוי במס. בית המשפט קבע כי התנהלות זו מהווה חוסר תום-לב, וכי האישה מנועה מלטעון טענה הסותרת את הצהרותיה הקודמות.
פסק דין זה מדגיש את החשיבות הרבה של הצהרות אמת בפני רשויות המדינה. הצהרות שקריות, גם אם נעשות בתום-לב, עלולות להוביל לתוצאות קשות בעת סכסוך משפטי.
נוסף לכך, פסק הדין מעלה שאלות חשובות בנוגע למעמדם של ידועים בציבור. כידוע, ידועים בציבור זכאים לזכויות וחובות דומות לאלה של בני זוג נשואים. אולם על-מנת שבית המשפט יכיר בבני זוג כידועים בציבור, עליהם להוכיח כוונה ליצור קשר מחייב וניהול משק בית משותף.
ללא כוונת שיתוף
במקרה דנן, בית המשפט בחן את נסיבות חייהם של בני הזוג וקבע כי לא התקיימה כוונת שיתוף ביחס לנכסים השונים. בין היתר, בית המשפט התרשם כי בני הזוג ניהלו חשבונות בנק נפרדים, לא רכשו נכסים במשותף, והאישה לא הייתה מעורבת בניהול עסקיו של בן הזוג.
לאור זאת, בית המשפט קבע כי האישה לא הוכיחה שהתקיימה כוונת שיתוף ספציפית ביחס לדירת המגורים או לנכסים אחרים. השופטת גורביץ-עובדיה קבעה בפסק הדין כי במקרה שבו אחד מבני הזוג מציג מצג שווא בפני רשויות שונות, לפיו הוא אינו ידוע בציבור, הוא יהיה מנוע מלטעון בדיעבד לקיומם של יחסי שיתוף.
למעשה, זולת מספר חוקים שבמסגרתם המחוקק התייחס באופן ספציפי לידועים בציבור, הנושא בעצם לא מוגדר ונתון בהחלט, ביתר שאת, לשיקול-דעתה של הערכאה שדנה בעניין זה. פסק הדין מלמד כי אין די במגורים משותפים ובילדים משותפים, אלא יש משמעות לשאלה כיצד התנהגה המבקשת במשך השנים, ולבית המשפט יש שיקול-דעת בנוגע לזכויות שביושר.
לב העניין הוא הכוונה של הצדדים, וצריך לראות מה הכוונה הברורה, ולא אינטרסים אחרים כגון מיסוי, התעשרות וכו'.
מעמד ידועים בציבור
פסק דין זה מצטרף לשורה של פסקי דין שניתנו לאחרונה, המצביעים על מגמה של החמרה בדרישות להוכחת שיתוף ספציפי בנכסים בין ידועים בציבור. כיום לא די בהוכחת חיים משותפים וניהול משק בית משותף, אלא יש להוכיח כוונת שיתוף ספציפית ביחס לכל נכס בנפרד. מגמה זו נובעת מהרצון למנוע מצב שבו בני זוג יטענו לשיתוף בנכסים רק לאחר סיום מערכת היחסים, כאשר לא הייתה להם כוונה כזו מלכתחילה.
לאור זאת, מומלץ לבני זוג המנהלים מערכת יחסים של ידועים בציבור לערוך הסכם ממון, שיסדיר את חלוקת הרכוש ביניהם במקרה של פרידה. הסכם זה ימנע סכסוכים משפטיים עתידיים ויבטיח את זכויותיהם של שני הצדדים.
נוסף לכך, חשוב שבני זוג יצהירו אמת בפני רשויות המדינה. הצהרות שקריות עלולות להוביל לתוצאות קשות, כפי שניתן לראות במקרה דנן.
תלה"מ 19981-12-20