פרידריך מרץ, הקנצלר הנכנס של גרמניה, בבונדסטאג / צילום: ap, Ebrahim Noroozi
הבית התחתון של הפרלמנט הגרמני, הבונדסטאג, אישר בישיבתו האחרונה לפני פיזורו את שינוי הכיוון ההיסטורי של המדינה מבחינת מדיניות כלכלית. בעוד במשך קרוב לשני עשורים האיסור להיכנס לחוב משמעותי היה מעוגן בחוקי היסוד של הרפובליקה הפדרלית, השינוי הנוכחי קובע כי הוצאות על ביטחון יוחרגו מכך, וכי תוקם קרן חוץ-תקציבית בשווי 500 מיליארד אירו להשקעה בתשתיות, באקלים ובאנרגיה. "גרמניה הופכת למדינה בחוב", כתבו כלי התקשורת במדינה, בעוד הקנצלר המיועד פרידריך מרץ שיזם את המהלך בירך על האישור. "זהו עידן חדש לגרמניה", הכריז הבילד, "נסללה דרכנו למגה־חוב".
● האקזיט הגדול בתולדות ישראל: וויז תימכר לגוגל ב-32 מיליארד דולר
● הם ציפו לראלי בשוק וקיבלו מלחמות סחר: הצרכנים בארה"ב מריחים מיתון
כלכלנים גרמנים חישבו כי התוכנית החדשה, שמסתכמת בלפחות טריליון אירו לעשור הקרוב, תעלה את שיעור החוב של המדינה בחדות מ־63% ל־84% (כחלק מהתמ"ג השנתי). הם ציינו כי מדובר בהשקעה התקציבית הגדולה ביותר בהיסטוריה הגרמנית המודרנית, אפילו יותר מההשקעה שנדרשה אחרי נפילת חומת ברלין לטובת האיחוד-מחדש של גרמניה בשנות ה־90. המהלך הגרמני הנוכחי השפיע עד כה לחיוב על השווקים באירופה, מאז שהוכרז לפני כשבועיים. בתקופה זו האירו התחזק ב־5% מול הדולר, מדד הדאקס עלה ב־5.1% ומי שזינקו במיוחד היו מניות המגזר הביטחוני (כמו "ריינמטאל") התשתיות (כמו "סימנס ") ואפילו התחבורה ("פולקסווגן ").
עתירות נגד השינויים בחוקה נדחו
תוצאות ההצבעה היו לא בטוחות לגמרי עד הרגע האחרון. בצעד חריג, המפלגה הנוצרית־דמוקרטית (CDU) שניצחה בבחירות, והסוציאל־דמוקרטים (SPD) שהפסידו בהן אך דנים על הקמת ממשלה משותפת עם עמיתיהם, כינסו דיון מיוחד בפרלמנט שבו תידון "חבילת החוב החדשה לגרמניה". הן נאלצו לעשות זאת מכיוון שבפרלמנט החדש שיתכנס החל מהשבוע הבא אין להן רוב של שני־שלישים מהמושבים, הדרוש לשינויים בחוקה. חששות מ"עריקים", במיוחד בקרב עשרות חברי הפרלמנט שנזרקו מהבונדסטאג הנוכחי אחרי הבחירות האחרונות, היו גבוהים. אך בסופו של דבר ההחלטה עברה ברוב של 513 תומכים מול 207 מתנגדים.
עד הרגע האחרון ניסו מפלגות יריבות, "אלטרנטיבה לגרמניה" מהימין הקיצוני ו"הליברלים", לטרפד את המהלך. ואולם, שורת עתירות לבית המשפט לענייני חוקה נדחו בימים האחרונים, ההצעה עברה בוועדת התקציב של הפרלמנט וכעת צפויה גם לעבור בבית העליון של הפרלמנט, הבונדסראט, לפני שתיכנס לתוקף. "השינויים הללו בחוקי היסוד של גרמניה מתווים מסלול חדש לגרמניה, שהוא נחוץ לחלוטין ויש לאמץ במהירות האפשרית בשל הזמנים שבהם אנו חיים", הכריז מרץ במהלך הדיונים על ההחלטה.
ההשלכות של המהלך הגרמני הידהדו ברחבי אירופה: אחרי שהטיפה למדינות היבשת לנהל מדיניות צנע בשנות המשבר הכלכלי, ואחרי שנמנעה בעצמה מהשקעות בתשתית, גרמניה בוחרת למעשה בתוכנית תמריצים כלכלית חסרת תקדים, שמשלבת בין השקעה בתשתיות לבין השקעה בביטחון. המסר ליתר מדינות אירופה הוא שזה הזמן לפתוח את הארנק, להלוות כדי להתמודד עם האתגרים הגיאו־פוליטיים והכלכליים. זהו העת לקחת חוב כדי להתמודד עם משבר כלכלי ותשתיות רעועות וכדי לשקם עשורים של הזנחה צבאית שהפכו את אירופה לחלשה ותלויה בארה"ב ובברית נאט"ו המתערערת. במילים אחרות, משמעת תקציבית אאוט, עידן החוב - אין.
מרץ עצמו התמודד עם ביקורת חריפה, כולל מתוך מפלגתו, אחרי שבמהלך קמפיין הבחירות - עד לרגע האחרון ממש - אמר כי יש לממן את התקציבים הנדרשים לביטחון ולצמיחה מחודשת בעזרת "התייעלות" ולא רמז כי יפרוץ את מסגרת התקציב בשיעור כה משמעותי. "אני לוקח ברצינות את הביקורת", אמר, "אבל כבר זמן מה סברתי שצריך לשנות את אופי ההוצאה התקציבית".
דיל עם הירוקים: קרן אקלים ב־100 מיליארד
עד כה, בניגוד למגמה גלובלית, גרמניה היתה במגמה של הקטנת שיעור החוב שלה, בעזרת עיקרון "בלמי החוב" שאסר עליה להיכנס לגירעון שנתי של יותר מ־0.35% מהתקציב בלבד. בעוד שיעורי החוב הלאומי של צרפת, איטליה, ארה"ב ולמעשה כל מדינה אחרת ב־7G הלכו ועלו, אלו של גרמניה ירדו לסביבות ה־60%. גרמניה השעתה את העיקרון במהלך מגיפת הקורונה, אולם כאשר הממשלה היוצאת ניסתה להשתמש בכספים למטרות אחרות, בית המשפט לענייני חוקה טירפד זאת וגזר כישלון על הקואליציה היוצאת.
לכן המהלך הנוכחי היה הכרחי, ואמור "לסדר" למרץ ארבע שנים חלקות בראשות הכלכלה הגדולה יותר באירופה. כדי לזכות בתמיכת "הירוקים", מרץ הסכים להקצות כ־100 מיליארד אירו מתוך 500 המיליארד ל"קרן אקלים", שנועדה לצמצם את פליטות הפחמן של גרמניה בעזרת סובסידיות לאנרגיות מתחדשות, בידוד מבנים, מעבר של החימום מגז לחשמל ועוד צעדים. הירוקים לא יהיו חלק מהקואליציה הקרובה, אולם הם התגאו בכך שהשינויים מקבעים לראשונה את המטרה הגרמנית להביא לאפס פליטות גזי חממה עד 2045 בחוקי היסוד של גרמניה.
אבל השאלה הפתוחה תהיה אם ה"בזוקה" הכלכלית הזו, כפי שכלי התקשורת במדינה התייחסו לחוב החדש, תיצור מנועי צמיחה, או שהמערכת הגרמנית הכלכלית המקרטעת תשאב את סכומי העתק ללא שינוי של ממש. גרמניה זקוקה לרפורמות אדירות בתחום הדיגיטליזציה, החינוך, התשתיות הפיזיות והמקוונות, וגם בתחום הדה־רגולציה. היא אינה בונה מספיק דירות לעמוד בביקושים, עומדת בפני שוקת שבורה בתחום האנרגיה אחרי תום עידן הגז הרוסי הזול, ונתקלת במלחמת הסחר הגלובלית.
"גולדמן זאקס" העריכו כי התוכנית החדשה תקפיץ בחדות את ההוצאה התקציבית הגרמנית על ביטחון ל־3.5% עד שנת 2027, לעומת 1.5% לפני שנים אחדות בלבד. עוד העריכה החברה כי הצמיחה הגרמנית תחזור לרמה "הקבועה" שלה בשנים האחרונות - 2%, כבר בשנה הבאה. בין התוכניות שצפויות להתממש באופן מיידי: 53 מיליארד אירו לשדרוג מערך הרכבות המקרטע במדינה, שהפך לסמל בעבור הגרמנים לחוסר היכולת של הממשלות הנוכחיות.