עיצוב: טלי בוגדנובסקי
בשבוע הבא יחול עדכון לשכר המינימום בישראל, שיעלה בכ-6% ויעמוד על 6,248 שקל, קפיצה של 367 שקל לעומת השכר הנוכחי. גם באפריל אשתקד נרשם עדכון בשיעור דומה.
● האם שר העבודה אחראי להעלאת שכר המינימום הקרובה?
● תקציב 2025 אושר: התוכניות שנפלו בדרך וההפתעות שמתכנן סמוטריץ'
● אפקט מעיין אדם: רכישות הישראלים ב-iHerb רשמו זינוק משמעותי
שר העבודה, יואב בן צור, הזדרז לברך ולהדגיש כי "העלאת שכר המינימום היא בשורה עבור מאות אלפי העובדים במשק". ואולם, המהלך טומן בחובו גם סכנות. בראש ובראשונה, המתאם הגבוה שבין עליות שכר ובין עליות מחירים ואינפלציה. החברות עלולות לגלגל את העלייה בשכר העובדים אל הצרכן, ולייקר את סל הצריכה של כולנו.
קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בבנק לאומי, מסביר שעיקר ההשפעה תתבטא כצפוי בסקטורים המשופעים בעובדי שכר מינימום, "חברות הקמעונות, שירותי האוכל וגם שירותי הבריאות". כבר עתה, הנתונים הנוכחיים בשוק התעסוקה מצביעים על משק במצב תעסוקה מלא, עם 2.7% אבטלה. שיעור המשרות הפנויות ממשיך להיות גבוה בראייה היסטורית, ומלמד על צורך גבוה יותר בעובדים. השכר הממוצע למשרת שכיר עומד על 13,514 שקל, עלייה של 5.1% לעומת שנת 2023.
עם זאת, עפר קליין, ראש אגף המחקר בהראל ביטוח ופיננסים, רואה בהעלאת השכר בעיקר את היתרונות. לדבריו, "מדובר במהלך שמטרתו הקטנת האי-שוויון. כאשר השכר הנמוך ביותר במשק גדל זה דבר חיובי מאוד. יתרה מכך, הגידול בשכר המינימום מעלה את המוטיבציה ליציאה לעבודה. למדינה יש אינטרס ברור בכך - כאשר יותר אנשים משלמים מסים, העוגה גדולה יותר. אנשים שהיו תלויים בקצבאות יוכלו לספק את צורכיהם בעצמם".
יתרון נוסף יבוא לידי ביטוי בצריכה הפרטית. המועסקים שמרוויחים שכר מינימום נוטים באופן מסורתי להוציא חלק נכבד מהכנסתם על צריכה פרטית, ולכן גידול יחסי בהכנסה הפנויה יאפשר הוצאה נוספת לצריכה. קליין מציין שהעלאת השכר עשויה להשפיע גם על התעשייה המקומית: "מוצרים מיובאים מחו"ל הופכים להיות אטרקטיביים יותר לייצור, ובכך יכולת התחרות של המקומיים נפגעת".