סטודיו פשה / צילום: בר - אל
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי ביטוח לאומי ישלם שכר בתקופת הביניים לעובדי סטודיו פשה שפתחה בהליכי חדלות פירעון לאחר שהגיעה לחובות של 36 מיליון שקל, זאת לאחר שביטוח לאומי סירב לשלם בתקופה זו.
תקופת הביניים היא מיום מתן הצו להקפאת הליכים ועד למתן הצו לפתיחה בהליכי חדלות פירעון. במקרה הנוכחי מדובר על 6 ימים. מדובר בהחלטה תקדימית, לאחר שעד היום הביטוח הלאומי לא שילם לעובדים שכר על תקופה זו.
● השבוע במשפט נתניהו: 4 שעות עדות ופגיעה בחופש העיתונות
● אב שינה את הצוואה לפני מותו. האם בית המשפט קיבל אותה?
● בלעדי | שנה לפיילוט בתביעות קטנות: ב-69% מהתיקים שהגיעו לגישור הושגה פשרה
חברת סטודיו פשה טרנדים הוקמה בשנת 2007 והקימה רשת חנויות אופנה תחת המותג "סטודיו פשה". החברה מנהלת רשת של 34 חנויות, חלקן מופעלות על-ידי החברה וחלקן על-ידי זכיינים, והעסיקה 120 עובדים לפני קריסתה. את הבקשה הגישו 81 מעובדי הרשת, שביקשו לחייב את ביטוח לאומי לשלם את שכרם.
התאגיד נקלע לחדלות פירעון תזרימית ומאזנית ופנה בבקשה לצו לפתיחה בהליכים כדי לאשר תוכנית שיקום כלכלי. הביטוח הלאומי הודיע לעובדים כי ישלם את שכרם עד ליום הגשת מינוי הנאמן ב-20 לינואר השנה, ואילו הנאמן עו"ד ארז חבר הודיע כי ישלם את השכר מ-27 לינואר - המועד בו בית המשפט אישר את תוכנית ההפעלה הזמנית. אף אחד מהגורמים לא היה מוכן לשלם לעובדים את השכר בין שני המועדים.
"תקופת חסד"
השופט חגי ברנר קבע כי "הסוגיה המתעוררת במקרה דנן היא סוגיה עקרונית ובעלת חשיבות, שהרי המצב בו מתמנה נאמן זמני לתאגיד שמעסיק עובדים ומפעיל מספר סניפים, וזאת עוד בטרם ניתן צו לפתיחה בהליכים, הוא חזון נפרץ במקומותינו". נקבע כי הנאמן הזמני לא מסוגל בדרך-כלל לקבל כבר ברגע מינויו החלטה מושכלת האם להפעיל את כלל הסניפים, ולכן יש צורך ב"תקופת חסד".
השופט ציין כי אם תוטל על הנאמן הזמני חובה לגבש עמדה על כדאיות העסקת העובדים בשלב מוקדם זה, "הדבר ייצור אצלו תמריץ לפטר לאלתר את כלל העובדים ואגב כך לסגור את כלל הסניפים, כדי למנוע העמדת עלויות על קופת ההליך, שבדיעבד עלולות להתברר כעלויות שגרמו לגרעון בקופת ההליך".
כדי לעודד את הנאמן לשקול את המשך העסקת העובדים ולנסות להביא לשיקומה הכלכלי של החברה, קבע השופט ברנר כי יש צורך באותה "תקופת חסד" בה ביטוח לאומי ימשיך לשלם את שכר העובדים.
השופט דחה את פרשנות המוסד לביטוח לאומי, לפיה אין הוא מחויב לשלם לעובדים בתקופה זו, וקבע כי פרשנות דברי החקיקה בהתאם לתכליות חוק חדלות פירעון מובילה למסקנה כי יש לפרש את החוק באופן שהביטוח הלאומי ישלם.
"פסק דין תקדימי וחשוב"
לדברי עו"ד אופיר רונן שייצג את העובדים, מדובר בפסק דין תקדימי וחשוב, אשר יכול למנוע פיטורים חפוזים של עובדים על-ידי נאמן זמני, כל עוד הנאמן לא סיים לגבש תוכנית להפעלת החברה בתקופה שלאחר מינויו.
הנאמן, עו"ד ארז חבר, שותף בכיר וראש מחלקת חדלות פירעון וליטיגציה במשרד עמית פולק מטלון, מסר: "אני שמח על ההחלטה התקדימית של בית המשפט וגם על כך שבית המשפט קיבל את עמדתי שאין היגיון בכך שהנאמן ישלם את שכר העובדים מרגע מינויו ועד למתן הצו שמאשר את תוכנית ההפעלה הזמנית.
"בתקופה זו הנאמן עדיין לא יודע דבר וחצי דבר על החברה שהוא הופקד על הבראתה, ויש לו זמן קצוב להבין את מבנה החברה ואת הבעיות שהיא מתמודדת איתן ולהעריך את סיכויי הבראתה. בזמן זה, כשהנאמן מושקע כולו בהכרת החברה, ולא ברור אם בכלל תוצג תוכנית הבראה, לא ייתכן שהוא יצטרך גם לשאת בהוצאות השכר של העובדים".
43223-01-25