סטף ורטהיימר / צילום: Reuters, ניר אליאס
סטף ורטהיימר, מבכירי התעשיינים בישראל, הלך לעולמו בגיל 98. ורטהיימר מזוהה יותר מכל עם חברת תעשיית המתכת ישקר אותה ייסד, ולאחר מכן ניהל יחד עם בנו איתן ז"ל. החברה העסיקה אלפי עובדים והחזיקה מאות מפעלים ברחבי העולם, ובשנת 2006 נמכרו 80% ממניותיה לברקשייר האת'ווי של וורן באפט תמורת כ-4 מיליארד דולר, וב-2011 רכשה ברקשייר את יתר ה-20% תמורת כ-2 מיליארד דולר. העסקאות הללו הפכו את ורטהיימר לאחד האנשים העשירים ביותר בישראל.
לאחר מכירת ישקר, ביצעה משפחת ורטהיימר אקזיט נוסף, צנוע יותר. המשפחה מכרה במאי 2014 את השליטה (51%) בחברת טכנולוגיית להבים (BTL) לידי שותפתה, חברת Pratt & Whitney, שהחזיקה ביתרת המניות, וזאת תמורת סכום המוערך במאות מיליוני שקלים.
פעל לפיתוח התעשייה בגליל ובנגב
לאורך שנות חייו ראה ורטהיימר את פיתוח הגליל והנגב כאחד היעדים המרכזיים של ישראל, ודיבר על חשיבות התעשייה והיצוא לא פחות מתרומת ענף ההייטק. שני העקרונות המנחים הללו הובילו אותו בין היתר להקים גני תעשייה בתל חי, נצרת, עומר ותפן - שם גם מיקם את משרדיו.
בעבר אמר על כך בראיון, "רצו להפוך אותנו לפריפריה, אבל הם לא הצליחו. הם דיברו ואנחנו עשינו פה מהפכה. כאן נמצא העתיד של מדינת ישראל". בהזדמנות אחרת אמר כי "להקים פארקים תעשייתיים זה להשקיע בשלום, ולהשקיע בשלום זה להשקיע בחיים נורמליים".
כחלק מהחזון הציוני שלו ורטהיימר גם הקים ב-1984, יחד עם קבוצת מייסדים את היישוב "כפר ורדים" על מורדות הר אשכר, בצפון חבל תפן שבגליל המערבי - וזאת לאחר שכמה שנים קודם לכן קיבל 7,000 דונם מרשות מקרקעי ישראל להקמת יישוב קהילתי. המהלך הזה עורר בתחילה את זעמם של היישובים הסמוכים, בהם מעלות, שראשיה רצו שהיישוב היוקרתי יוגדר כשכונה, בעוד שלורטהיימר היה חשוב שיהיה מדובר ביישוב עצמאי.
פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
הודות לפועלו הרב למען המדינה זכה בשנת 1991 בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. ב-2008, כשקיבל את פרס מפעל חיים ממועדון האנג'לים האמריקאי סיליקום ונצ'רס, שיתף את משנתו: "מספר 1 צריך להיות עסוק בלהגן על עצמו, מספר 2 צריך להילחם על מקומו. על כן נסו להיות מספר 2". בנוסף זכה בפרס רוטשילד ופרס יגאל אלון, וב-2014 קיבל את עיטור הנשיא.
ב-2017, כשכבר היה בן 91, פרס את משנתו בראיון לערוץ כאן 11, ואמר כי "עוד לא תפסו בישראל שתעשיות הייצור הן המפתח, ולא רק ההייטק, כי ההייטק מוריד לנו יותר אנשים משאנשים מצליחים בארץ... באירופה מדברים היום על תעשיות ייצור וחינוך מקצועי, ונותנים לזה את החשיבות... זה מתחיל ונגמר בחינוך. רוב המקצועות שמלמדים היום לא קשורים לתעשייה, ולכן אנשים לא הולכים לתעשייה... אם אנחנו רוצים שמשיח יבוא, יותר טוב שאנחנו נהיה המשיח על ידי שזה נקים פה דברים טובים".
ורטהיימר נולד בגרמניה, וב-1937 לאחר עליית הנאצים לשלטון, משפחתו בחרה לעזוב את המדינה ולהגיע לארץ ישראל. הוא לא סיים את לימודי התיכון אלא הצטרף לשוק העבודה, בבגרותו סייע לצבא הבריטי, ולאחר מכן התגייס לפלמ"ח. בשנות ה-50 הקים בית מלאכה שהפך לימים לחברת ישקר.
במשך ארבע שנים כיהן כחבר כנסת מטעם ד"ש (1977-1981), והשקיע בקידום תעשיות הייצוא לראש סולם העדיפויות הלאומי. מאשתו הראשונה מרים ז"ל נולדו לו ארבעה ילדים - אירית, איתן, רותי ויפתח. לפני כשלוש שנים נפטר הבן איתן בגיל 70, אחרי שהתמודד עם מחלה קשה. בתו, ואחת מנכדיו של סטף, היא השחקנית מאיה ורטהיימר.
"למרות כל העושר, היה איש צנוע"
צבי טרופ, לשעבר יו"ר חברת רפאל, הכיר את ורטהיימר 41 שנים, ושניהם היו חברים פעילים בארגון יוצאי מרכז אירופה. "הכרנו כשאני הייתי היועץ הכלכלי למערכת הביטחון, וסטף היה תעשיין - לא כל כך גדול כמו היום", משחזר טרופ. "הוא חלם על גן התעשייה בתפן, לפני שהיה קיים, והיה לו נוח לבוא ולדבר איתי.
"בדיעבד, נדהמתי מהחזון. תעשייה הייתה אז משהו אפור, שלא לומר דוחה. סטף בנה מקום עם דשאים מוריקים, ולא האמנתי שהמקום הזה יחזיר את ההשקעה. למרות הספקנות שלי ושל רבים אחרים, הוא בנה גן לתפארת שברבות השנים רבים ניסו לחקות.
"בהמשך הוא בנה שישה גני תעשייה בארץ, כולם משגשגים ופורחים וכולם בפריפריה. למרות שהתעשייה לכאורה לא נקייה, גני התעשייה שלו תמיד היו נקיים. אלו היו מקומות שנעים לבוא לעבוד בהם, ושולבה בהם הרבה תרבות. לא אשכח איך סטף אמר לי, 'רוב העובדים יבואו מבתים קשים, ואני רוצה שכשהם יחזרו הביתה הם יביאו לא רק משכורת אלא גם תרבות'. זה חזון שאין להרבה אנשים".
בהיבט האישי, טרופ מספר כי "סטף היה בנאדם מצוין וציוני אמיתי. ולמרות כל העושר, היה איש צנוע. כשהייתי מסתובב איתו במפעלי תעשייה וחיפשנו איפה לאכול צהריים, היינו יושבים במסעדה פשוטה עם חומוס וסלט. יותר מזה הוא לא היה צריך".
"ישראלי בכל רמ"ח איבריו"
אלון בן צור, יו"ר איגוד ההייטק הישראלי ומנכ"ל בינת תקשורת מחשבים, מציין כי ורטהיימר "היה מורה דרך לדור שלם של תעשיינים, יזמים ומנהיגים. הוא לימד אותנו שתעשייה היא לא רק מנוע כלכלי, אלא כלי לבניית חברה צודקת ויציבה.
"בעיניו, דרך עשייה, ייצור ויצירה, אפשר לתת תקווה לאנשים, ללא הבדל דת, מין או גזע. הוא האמין שכשיש פרנסה ושותפות, לא רבים על שטויות. זו אמירה שנכונה היום יותר מתמיד.
"הוא היה ציוני נלהב, ישראלי בכל רמ"ח איבריו, שחזונו התגשם בהקמת אזורי תעשייה ברחבי ישראל וגם בירדן ובתורכיה - מתוך אמונה עמוקה בכוחו של שיתוף פעולה אזורי לבניית עתיד טוב יותר. בשם איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים, אני מצדיע לסטף ורטהיימר על הדרך שסלל".