שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. ההצבעות החלו הבוקר, לאחר דיון שנמשך משעות הצהריים אמש ולאורך הלילה.
האופוזיציה החרימה את ההצבעה, אך מדובר בצעד מחאתי בלבד, מאחר שלקואליציה יש רוב. זוהי ההצבעה הסופית.
● בג"ץ דחה את בקשת נתניהו: הצו להקפאת פיטורי ראש השב"כ יישאר, אך ניתן יהיה לראיין מועמדים
● השבוע במשפט נתניהו: 4 שעות עדות ופגיעה בחופש העיתונות
דקות אחרי אישור החוק בכנסת הוגשה כבר עתירה ראשונה לבג"ץ נגדו. בעתירה שהוגשה על-ידי האגודה לזכויות האזרח נטען כי "הצעת החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים שקודמה בשנת 2023 אינה שונה באופן משמעותי מהתיקון שהתקבל במרץ 2025. המטרה של הממשלה, אז והיום, היא להגביר את השפעת השלטון על בחירת השופטים, בבית המשפט העליון אך גם בכל שאר הערכאות, כדי שניתן יהיה לכפות מינוי של שופטים נאמנים, מטעמים שהם בעיקרם פוליטיים. שופטים שפוטים, 'יס-מנים' החייבים את בחירתם ואת קידומם לפוליטיקאים, במקום שופטים עצמאיים ובלתי תלויים".
גורמים פוליטיים יכתיבו את הבחירה
לפי ההצעה, שתיכנס לתוקף בכנסת הבאה, חברי לשכת עורכי הדין יוצאו מהוועדה, שתכלול תשעה חברים: שני שרים בהם שר המשפטים, שני חברי כנסת שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן, שלושה שופטי בית המשפט העליון בהם הנשיא, שני משפטנים שימונו על-ידי הקואליציה והאופוזיציה. כלומר, יהיו בוועדה שישה גורמים פוליטיים.
לפי ההצעה, כדי למנות שופט יידרש רוב רגיל, אך בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר אחד שנבחר מטעם הקואליציה, חבר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. למינוי שופט בית המשפט העליון יידרש רוב הכולל חבר שנבחר על-ידי הקואליציה וחבר שנבחר על-ידי האופוזיציה.
המשמעות: כוחם של הגורמים המקצועיים בבחירת השופטים יפחת, ומי שיכתיב את הבחירה יהיו גורמים פוליטיים משני הצדדים.
עוד מוצע מנגנון "שובר שוויון", לפיו אם חסרים שני שופטי עליון, ואחד מהם חסר לפחות שנה (וזה המצב הקיים היום - נ.ש.) - הקואליציה והאופוזיציה יוכלו להציע שלושה מועמדים מטעמן, שהצד השני יחויב לבחור מתוכם.
ההצעה מנוגדת לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, והיא צפויה להגיע להכרעת בג"ץ. הטיעון המרכזי נגד הצעת החוק הוא שהגורמים הפוליטיים בוועדה לבחירת שופטים הם אלה שיבחרו את השופטים, שיקולים מקצועיים יידחקו, ותיפגע העצמאות המשפטית של השופטים, שיהיו כעת תלויים בפוליטיקאים על-מנת להתמנות.
הפגנת ענק אמש מחוץ לכנסת
חברי האופוזיציה מכל המפלגות נאמו אמש (ד') בהפגנה שהחלה כבר משעות הצהריים והגיעה לשיאה בערב. להפגנה הגיע בין היתר יו"ר במחנה הממלכתי בני גנץ.
יו"ר סיעת הדמוקרטים, ח"כ אפרת רייטן, נאמה בעצרת ואמרה: "חוק הפוליטיזציה בהרכב הוועדה לבחירת שופטים הוא פרי ביאושים של דיל פוליטי בין מחריב מערכת המשפט והיו-יו הפוליטי. אחד שהיה צריך הלבנה ציבורית אחרי שקרע את העם, והשני עם 0 מנדטים שביקש להציל את הקריירה הגוססת שלו. מתווה הסכמות ופשרה של מי? שני פוליטיקאים מאותה מפלגה. אנחנו נבטל את החוק הרע הזה".
ח"כ חילי טרופר מהמחנה הממלכתי אמר בהפגנה: "59 מאחינו נמצאים בעזה. כל אחד מאיתנו צריך לראות את עצמו כאילו הוא נמק במנהרות עזה. זו הערבות ההדדית. כאשר השר יצחק גולדקנופף רוקד לצלילי השיר המתועב, זה לא קשור לקואליציה, ימין או שמאל. לוחמים בכל המגזרים מתקשים לשאת את הנטל, כשכמעט שליש משרי הממשלה קוראים לתומכיהם לא להתגייס".
"שיטת המשטר שלנו בסכנה"
לדברי ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), הצעת החוק לא משפיעה על תפקודה של הוועדה לבחירת שופטים הנוכחית עד לכנסת הבאה. אלא שבוועדה הנוכחית אין הסכמה על מינוי שופטים לבית המשפט העליון, וכיום פועל בית המשפט במחסור של שלושה שופטים.
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), חברת הוועדה לבחירת שופטים, אמרה בדיון: "ההצעה היא לא פשרה. שיטת המשטר שלנו בסכנה. אזרחי הישראלים, תדעו - יש פה אזעקת אמת. החוק הזה הוא אירוע משמעותה, ריסוק הדמוקרטיה ישראלית בחסות המלחמה. ניסיון בוטה לחסל את האיזונים והבלמים בשיטה שלנו. לא תהיה בחירת שופטים מקצועית - גם על-ידי שופטים, נציגי הממשלה ולשכת עורכי הדין. זו תהיה בחירה של פוליטיקאים -מהצד הזה ומהצד השני".