בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: תמר מצפי
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע החודש כי אישה תקבל 7 מיליון דולר מכספי מכירת מניות בעלה בסטארט-אפ שלו, כאשר הבעל לא יקבל כל סכום מהתמורה, אך יתר המניות שבבעלותו יישארו ברשותו; זאת לאחר שהבעל העביר לה מחצית ממניותיו בחברה סמוך לפרידתם. בכך נדחה ערעורו של הבעל, שביקש לחלק את הסכום באופן שווה, את התמורה ואת המניות, במקביל לחלוקת כל הרכוש של בני הזוג. הבעל יגיש ערעור לבית המשפט העליון.
● חיו ביחד 7 שנים והולידו ילדה, אך האישה לא תיחשב ידועה בציבור ולא תזכה במחצית הדירה
● אישה ביקשה לבטל הסכם ממון כי לא קראה אותו. מה קבע בית המשפט?
● התיקון שיסמיך את בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים עבר בקריאה ראשונה
המניות, שהיוו מחצית מכלל מניות הבעל בחברה שייסד עם שותפים, הועברו בשנת 2021 לאישה, בעת שבני הזוג היו בהליכי פירוד ולא התגוררו יחד, ומיד נמכרו. יתר המניות נותרו ברשותו של הבעל, והאישה ויתרה בכתב כלפי החברה על חלקה במניות הנותרות.
הבעל פנה לבית המשפט בשנת 2021 וביקש לקבל מחצית מסכום התמורה ולחלק את המניות שנותרו לו בחברה באופן שווה. לא הייתה מחלוקת על כך שמדובר ברכוש משותף, ושהאישה זכאית למחצית מהסכום. הבעל טען כי לא נערך הסכם לחלוקת רכוש הדורש לפי החוק אישור בית משפט, וכי הוא נותר עם הסיכון הכלכלי בהחזקת המניות, כאשר האישה מקבלת סכום כסף משמעותי.
האישה טענה כי העברת המניות לרשותה נעשתה כחלק מהפרדת הרכוש וחלוקתו, ומשכך המניות שנותרו וכספי התמורה אינם חלק ממסת הנכסים שיש לחלק. בבית המשפט לענייני משפחה נקבע לפני שנה כי הצדדים בהתנהגותם החליטו כיצד לחלק את המניות ואישרו לאישה לקבל את מלוא התמורה מהמכירה.
"פסק הדין משנה את כללי המשחק"
הבעל ערער לבית המשפט המחוזי, והחודש דחו השופטים שאול שוחט, עינת רביד ונפתלי שילה את הערעור. נקבע כי מארג ההסכמים שחתמה האישה מול הבעל והחברה מעלה שהמניות שהועברו הן שלה, והמניות שנותרו הן של בעלה.
בית המשפט ציין כי קיים הסכם להעברת המניות לאישה, ולא הוכחה הסכמה אחרת לחלוקת התמורה. הטענה שההסכם כפוף לחוק יחסי ממון נדחתה, שכן מדובר בהסכם ספציפי על נכס מסוים, שהצדדים רשאים להסכים עליו גם ללא אישור בית משפט. לכן נקבע כי המניות וכספי התמורה אינם חלק מהרכוש לחלוקה.
השופטים קבעו כי "מדובר בנכס אחד ספציפי, המניות, כאשר בדיוק מחצית המניות הועברה לידי המשיבה בהסכם בכתב ונמכרה על-ידיה לצד ג', ויתרת ההעברה נעשתה אומנם בשלב שבו היו הצדדים בסכסוך, אך אין כל זכר בהסכם להתליית קיומו או תקפותו בפקיעת הנישואים". לכן זהו אינו הסכם הממון הדורש אישור בית משפט.
הבעל חויב לשלם 40 אלף שקל לאישה.
את האישה ייצגה עו"ד עיינה אונגר-לטין.
עו"ד ליאת שקלרז ממשרד שקלרז-תירוש ועו"ד ד"ר מתן גוטמן, המייצגים את הבעל, מסרו בתגובה: "פסק דינו של בית המשפט המחוזי משנה את כללי המשחק ואת הוראות חוק יחסי ממון. יידע כל אדם אשר נמצא בהליך גירושים, שכל פעולה שלו הקשורה ברכושו עלולה לגרום לו לאבד את כל כספו לטובת בן או בת זוגו - וזאת בסתירה מוחלטת להוראות חוק יחסי ממון המחייבות הסכם כתוב באישור של בית המשפט לכל שינוי והעברת רכוש בין בני זוג.
"פרשה זו יצרה סדרי עולם חדשים בתחום יחסי הממון. נוצרה מציאות בה אדם השקיע את מיטב שנותיו בהקמת חברה, וכל כספי האקזיט שלו נעלמו כלא היו, ללא הליך סדור של אישור הסכם גירושים בבית משפט. מדובר תוצאה שנוגדת את החוק והפסיקה הברורה במדינת ישראל. אנו סמוכים ובטוחים שבית המשפט העליון ישיב הלכה על מכונה".