שר הפנים משה ארבל בכנס השירות של ישראל / צילום: כדיה לוי
רוב הפוליטיקאים יעשו ככל האפשר כדי שגזירות כלכליות על הציבור לא יירשמו ישירות על שמם, אבל שר הפנים משה ארבל דווקא מתגאה במהלך שהעביר לקפיצה בתעריפי הארנונה: "העלנו השנה את תעריפי הארנונה ב-5.29%. היה לי ברור שזאת תהיה החלטה לא פופולרית, אבל הכרחית", אמר היום (ה') השר בשיחה עם עורכת גלובס נעמה סיקולר, במסגרת כנס השירות של ישראל בשיתוף מזרחי טפחות. "גם אני משלם ארנונה, וזה משליך על כולנו, אבל יש לנו מחויבות ליציבות הכלכלית של השלטון המקומי. חייבים לאפשר את זה לרשויות, כדי שתהיינה פחות תלויות בשלטון המרכזי".
● כנס השירות של ישראל | פרופ' רוני גמזו: "שירות מתחיל מהמנהל, וזה זהה באיכילוב ובמגדל"
● כנס השירות של ישראל | מנכ"ל מזרחי טפחות: "אי-ציות לבג"ץ הוא קו אדום שאסור לנו לחצות"
● כנס השירות של ישראל | סמנכ"לית השיווק של מזרחי טפחות: "העברנו לבנקאים שלנו אימוני אמפתיה"
במענה לשאלה מדוע נראה שהשלטון המקומי עושה עבודה יעילה יותר מאשר השלטון המרכזי, השיב ארבל: "לראש עיר יש סמכות יותר גדולה מאשר של שר בתוך עירו. תפקידו של השלטון המרכזי הוא לא להפריע לשלטון המקומי בשירות לתושבים, ולוודא שהתהליכים מתנהלים בצורה תקינה".
בתקציב השנה שעברה העבירה הממשלה את ה"מקל" לרשויות הנמנעות מבניית בנייני מגורים - שמכניסות פחות כסף בארנונה לעומת עסקים - באמצעות רפורמת קרן הארנונה. האישור החריג ב-2025 להעלאת דמי הארנונה אמור להשלים לראשי הרשויות את ה"גזר", לעידוד בנייה של יותר יחידות דיור. ארבל התייחס לטענה כי אין עדיין מספיק תמריץ לרשויות לבנות דיור, ואמר: "עקפנו את יעדי התכנון. חלק מהתכנון הקודם לא הלם את ההיתכנות הכלכלית לביצוע".
משרד הפנים קיבל ציון גבוה בסקר השירות של גלובס, מעל שאר משרדי הממשלה. "רשות האוכלוסין וההגירה עשתה צעדים אדירים", אמר ארבל. הציבור זוכר היטב את משבר הדרכונים, שבו ישראלים היו צריכים להמתין חודשים ארוכים לחידוש. ארבל לקח את הנושא כפרויקט ובתחילת כהונתו קיים "מרתונים" לסגירת הפערים. אולם מאז העומסים חזרו באופן חלקי.
"וידוי אישי שלי", סיפר ארבל. "בכל בוקר כשאני יוצא מפתח תקווה לירושלים, אני פותח את אתר הזמנות התורים שלנו לשירותי דרכון. אני בודק מה זמינות התורים. אני יכול לומר שבשעה 8:30 ניתן למצוא הרבה תורים פנויים, גם אם יש מקום לשיפור". ובסופו של דבר, הוא מוסיף, "היום אתה לא צריך לעבור דרך מאכערים כדי לקבל דרכון".
"קידמנו בהליך חקיקה הזמנה מקוונת של תעודת זהות"
השר ארבל התייחס בהרחבה להטמעת שירותים דיגיטליים לציבור בעולמות התוכן של משרד הפנים, ולמתיחות שזה עלול ליצור מול עובדי המדינה. "קידמנו בהליך חקיקה הזמנה מקוונת של תעודת זהות למי שיש תעודה ביומטרית", אמר. "למעלה מ-100 אלף איש הזמינו את התעודה דרך הרשת, לא היו צריכים להגיע ללשכה וקיבלו אותה הביתה. השבוע הארכנו בקריאה ראשונה בכנסת את השירות הזה".
"האם שירות מקוון כזה לא אמור כבר להיות מובן מאליו ב-2025?", נשאל ארבל על-ידי סיקולר והשיב: "יש הרבה שחקנים שחוששים מזה. תמיד יש חשש במשרדי הממשלה מסוגיות של פרטיות. אבל גם צריך להגיד שהטכנולוגיות לא הולכות להחליף את העובדים. תהיה מספיק עבודה לעובדי רשות האוכלוסין, גם אם לא כל הציבור יגיע ללשכה. יש מספיק עבודה לכולם".
באשר לעובדי שירות המדינה, הדגיש ארבל: "כיום עובד בשירות המדינה מרוויח פחות משליח וולט. אני בעד עבודה מאורגנת, כי בסוף, עם כל מחיאות הכפיים לשר כזה או אחר, מי שעושה את העבודה אלה העובדים המסורים בשטח".
"בירוקרטיה היא מנגנון שמתפתח במהלך שנים"
בניגוד לשרים אחרים בקואליציה, ארבל ביקש להגן על הפקידות המקצועית: "אין דיפ-סטייט במדינה", הוא אמר וזכה למחיאות כפיים מהקהל באולם. "בירוקרטיה היא מנגנון שמתפתח במהלך שנים מתוך תרבות ארגונית. אף עובד לא קם בבוקר ומחליט לתקוע את העבודה. יש עובדי ציבור מסורים שקמים לעבודה לשרת את הציבור. גם אם יש תרבות שעובדת לאט, צריך לייצר את האמון כדי שהעובדים יוכלו לעבוד מהר, כי גם העבודה שלהם הופכת מסורבלת מרוב בירוקרטיה".
עורכת גלובס שאלה את השר האם ניתן להגיד שכל האזרחים בישראל מקבלים את אותה רמת השירות מהמדינה, כולל האזרחים הערבים. ארבל לא הסתיר את הפערים: "לצערי הרב, נכון להיום התשובה היא לא. אבל אני חותר לצמצום, כאשר הפערים הגדולים הם בין מרכז לפריפריה, שזה גם מצטרף לחלוקה למגזרים. ראיתי קמפיין הדסטארט לבניית מגרש כדורגל בבית ג'אן. זה לא אמור להיות ככה, וגם יש תקציבים של המדינה לצורך זה. אבל יש אנשים שהתאהבו בקמפיין".
"צריך לשמוח שהתקציב עבר"
לסיום התייחס ארבל לתקציב המדינה שאושר השבוע סופית בכנסת. "עצם העברתו של התקציב בזמן לחימה היא חשובה, כי אם רוצים שצה"ל ינצח, צריך כסף", אמר.
לדבריו, "התקציב שעבר הוא תקציב טוב. אומנם יש גם מקום לבקר אותו, אבל צריך לשמוח שהעברנו אותו. אחרת, בתקופת מלחמה המשמעות הייתה שאותה טייסת בחיל האוויר לא הייתה יכולה להטיל את אותה פצצה שהיא צריכה, כי לא היה לזה כסף".
כנציג מפלגת ש"ס, ארבל דיבר גם על המחלוקות סביב העברת הכספים הקואליציוניים למוסדות החינוך החרדי ודרישת החרדים להטמיע את הכספים בבסיס התקציב הרגיל. לדבריו, "גם אם יש מחלוקת על כמות לימודי הליבה, זה לא מצדיק ששכר למורים חרדים או בניית כיתות לימוד יעבור דרך כספים קואליציוניים. צריך מעקב ופיקוח על כל סעיף התקציב, אבל המציאות שבה סופרים כספים לחינוך כעניין קואליציוני לא אמורה לקרות".
*** גילוי מלא: הכנס נערך בשיתוף בנק מזרחי טפחות ובחסות וולט, בזק וכאל