גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה בעצם שנשלם לפני שקיבלנו דירה? חיסול מבצעי המימון מוכיח כמה השוק עקום

בנק ישראל החליט השבוע לעצור את החגיגה ולהגביל את המבצעים שהעמידו הקבלנים לרוכשי הדירות ● הנזק העיקרי של ההנחות הגדולות היה תדלוק הביקושים, ואלה היו מצטננים אם רק היינו מקבלים דיווח שוטף על המחיר הריאלי שנגזר מהם

שלט למכירת דירות של חברת מטרופוליס בתל אביב / צילום: פולי טובמן
שלט למכירת דירות של חברת מטרופוליס בתל אביב / צילום: פולי טובמן

עשרות אלפי ישראלים החליטו בשנתיים האחרונות שכדאי להם לשלם רק 10%-20% ממחיר דירה, ואת היתרה רק בעוד כמה שנים. כך הפך לראשונה בסוף 2024 נתח רכישת הדירות החדשות לגדול ביותר בעוגה. גם הקבלנים החליטו שזה משתלם - רובם ככולם יצאו בשלל מבצעים ומסלולי מימון, ועל הדרך החליפו חוב יקר על קרקע (כ-7% ריבית בממוצע) בחוב זול בהרבה (כ-5%) עבור הלוואת גישור לדירה על הנייר.

הוועדה שתהפוך שטחי תעסוקה למגורים: "נבחן את כל התוכניות המאושרות"
סקר גלובס ומנו גבע מגלה: מה חושב הציבור על איומי השבתת המשק?
בלבנון השנייה טיל חדר לטנק שלו. היום הוא מפתח את מערכות ההגנה של ישראל

הבנקים זרמו בשמחה עם התנאים החדשים של שוק הדיור, התרנגולת הכי משתלמת אצלם בחווה (היחיד שמעט נבהל הוא בנק לאומי, אבל גם הוא לא ממש הוריד רגל מהגז). התשואה על ההון שהבנקים עושים ממאות מיליארדי השקלים שנמצאים אצלם בליווי פרויקטי בנייה ומתן ערבויות ומשכנתאות לקונים מספיק גבוהה גם ככה, כמעט ללא סיכון.

לא בכדי צצות פה עוד ועוד קרנות מימון חדשות. מימון נדל"ן משתלם היום בהרבה מעבודת הפרך המסוכנת של היזמים עצמם. רק בימים האחרונים דיווחה למשל גם איי.די.איי (ביטוח ישיר) לבורסה כי גם היא "בוחנת כניסה לענף ערבויות חוק מכר דירות".

לכן, צריך לשאול על מה ולמה בנק ישראל החליט השבוע לעצור את החגיגה - ולהגביל משמעותית את אותם מבצעי מימון שפרחו בשוק מאז עליית הריבית. כן, חצי מהישראלים ישלמו את רוב התמורה רק בעת קבלת המפתח. אבל רגע, למה לא בעצם? קניתם פעם מוצר וזה לא היה ככה? הדוגמה המובהקת היא כנראה מעולם התעופה. מי שיזמין טיסה לדצמבר, למשל, אכן ייפרד כבר עתה מכל כספו. במשך חודשים ארוכים חברת התעופה "תשב" על מלוא הסכום - ותרוויח לא מעט רק ממשחקי ריבית. למה? ככה. כי גם בתעופה, כמו בדיור, מישהו הגדיר את מרחב הסיכון לרעתנו.

לא ממש רצו לגלות לנו את המשמעות

עד כדי כך התבלבלנו, שגם המודל האמריקאי נראה לנו לא נורמלי. שם, קוני דירות על הנייר רוכשים אותן בהלוואות שמסכנות רק את ההון העצמי הנמוך שהם שילמו ברכישה (נון-ריקורס - הלוואות שהבטוחה היחידה כנגדן היא הנכס עצמו). אבל אצלנו, אין שום תמריץ לבנקים חזקים כל כך להציע הלוואות כאלה, ולהעביר חלילה את הסיכון צד.

ולא שאהבתי את מבצעי המימון, אבל טיפה התבלבלנו. הנזק העיקרי והברור שלהם היה בתדלוק הביקושים, שהטיסו את מחירי הדירות. זה קרה לא בגלל המבצעים, אלא בגלל שהפקידות, ובראשה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ורשות המיסים, לא יכלו וגם לא ממש רצו לגלות לנו את משמעותם.

לו היינו מקבלים דיווח שוטף על המחיר הריאלי בעקבות אותם מבצעים, וממילא על מגמת ירידות, זה בוודאי היה מצנן את הביקוש, ומשכנע את הישראלים לחכות עוד קצת, לעוד מבצע ועוד הנחות. אבל מבחינת הלמ"ס זה אומר שינוי מתודולוגיה, המלאכה הכי שנואה על גוף כבד כל כך. ובשביל רשות המיסים מדובר היה בסכנה מוחשית לקבל פחות מס רכישה (נגזרת גם של היקף העסקאות וגם של מחיר הדירה). אם הקונים היו מפנימים שמחיר הדירה האמיתי נמוך יותר ממה שכתוב "רשמית" בחוזה (כי כסף שאמור להגיע רק בעוד 3 שנים שווה הרבה פחות היום), הם היו דורשים בצדק לשלם פחות מס.

אז במקום לסדר את השוק, שוב קיבלנו מבוגר אחראי שמכריח אותנו להציב גדר שתעצור אותנו, וגם קובע עבורנו את גובהה ורוחבה. בנק ישראל כבר רגיל לצמצם את הביקוש לדירות, "כדי להקטין את הסיכון". לפני יותר מעשור הוא הגביל את שיעור המשכנתא המקסימלי ממחיר דירה (75% למי שרוכש דירה ראשונה, 70% למשפר דיור, 50% למי שקונה דירה להשקעה), את ההחזר החודשי ביחס להכנסה (כ-40%), את המשך המקסימלי לנטילת משכנתא (30 שנה) ועוד. אבל זה לא ממש עזר לצמצם את הפער בין הישראלי הממוצע לבין שוק הנדל"ן.

ולא פחות חשוב, ההגבלות האלה לא נועדו לשמור על רוכשי הדירות. גם השבוע כדאי להזכיר שמטרתו העיקרית של בנק ישראל, ודאי בכובעו כמפקח על הבנקים, היא לשמור על "יציבות המערכת". לא להבטיח שנגיע לדירה.

למה לעצור את ההתערבות בדירה?

ובשולי הדברים, אם שם למעלה מחליטים שאנחנו לא יודע לקחת סיכונים מחושבים, למה לעצור בהשקעה שלנו בדירה? למה לא להגביל את את טרנד ההשקעות במסלולי s&p עתירי הסיכון והתשואה? ומה עם הצעירים שבוחרים להשקיע את כל כספם בביטקוין ושאר המטבעות הדיגיטליים?

מי שחושב שיש הבדל בין דירה לשוק ההון, שיחשוב טוב אם הוא בטוח שנציגי הציבור שלנו לא יתערבו לטובת חובבי s&p או קריפטו, אם חלילה תהיה מפולת והם יישארו ללא פנסיה - קטסטרופה לא פחות גדולה מאיבוד דירה.

כוכבי השבוע

מצוין: 25 שנה אחרי, נשארה דירה אחרונה בימק"א

בשולי הדוחות הכספיים קפץ לי לעין סיפור שמוכרח להזכיר עד כמה מתישים יכולים להיות חיי יזם נדל"ן. כמה צריך לקחת את הרווחיות האדירה שהם מציגים בעירבון מוגבל, כשהמסע ארוך כל כך.

מתברר כי חברת ישרס עומדת לסיים את מכירת הדירות בפרויקט כתר דוד שהיא הקימה על מה שהיה מגרש ימק"א המיתולוגי בלב ירושלים, מול מלון המלך דוד. כמה זמן זה לקח לה? בדצמבר 1999 נרכשה הקרקע. ברבעון ראשון 2013 הסתיימו העבודות בפרויקט, שכלל בסך הכול 200 דירות יוקרה. והנה, לאחר מכירת 5 דירות בשנה שעברה, נותרה לפי החברה רק דירה אחרונה במלאי. 201 מ"ר, שמשווקת במחיר של 9.3 מיליון שקל. שיעור הרווח הצפוי מגלם 60% על ההכנסות - רווח של 5.6 מיליון שקל מדירה אחת. פנומנלי? אם מתחשבים ברבע מאה של חיי פרויקט, זה שם דברים בפרופורציה הנכונה.

בלתי־מספיק: להכשיר את התקציב עם מילואימניקים

הילדים שלי לא שירתו מאות ימי מילואים - ומחכים להם עוד מאות ימים בשנים הקרובות - בגלל שהם ששים אלי קרב. הם מעדיפים לשבת באוניברסיטה, ולא לרוץ אחרי כולם ולקוות לגרד ציון עובר במבחן. אבל כששר האוצר סמוטריץ' קרא לתקציב המדינה שעבר השבוע "תקציב המלחמה והמילואימניקים", בגלל כמה הטבות כספיות שאושרו בו לחיילים, הם בהחלט יכולים להרגיש ככה.

לא בגלל שלא מגיע תגמול ופיצוי למאות האלפים שנקרעים במילואים (בדגש על אלה שבחזית, ולא על המוני טרמפיסטים), אלא בגלל שלא יעלה על הדעת שנמשיך לדמיין שעם כסף אנחנו יכולים להמשיך לפייס אותם. שר האוצר, שמכהן גם כשר במשרד הביטחון, הוא הראשון שיודע שהרחבת מעגל המשרתים היא צו השעה. אבל כנראה שסמוטריץ' פשוט הבין ש"תקציב הגזירות והכספים הקואליציוניים" יראה הרבה פחות טוב בהודעת היח"צ.

עוד כתבות

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

המתיחות מול איראן: "ארה"ב שלחה עוד 18 מטוסי F-35 לאזור"

בעקבות ה=תקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי חוזרת רשמית לכס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לביהמ"ש המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים