איור: Shutterstock
האם בקרוב הרשות לאיסור הלבנת הון, משטרת ישראל, רשות המסים, רשות ניירות ערך, השב"כ, המוסד, מלמ"ב ומט"ל יוכלו להקפיא את הנכסים ואת הכספים שלכם באופן חד-צדדי, ללא צורך בצו שופט וללא פיקוח על החלטת ההקפאה? והאם הם יוכלו לעשות זאת גם אם בעל נכסים כלל לא נתון בחקירה פלילית? סמכות כזו בדיוק מבקשת הרשות לאיסור הלבנת להכניס לספר החוקים בישראל.
● קריסה באג"ח, הפחתת דירוג ותביעה: מחיר ההסתרה של חברת הנדל"ן מניו יורק
● המחוזי קבע: האישה תקבל 7 מיליון דולר ממכירת מניות בסטארט-אפ של הגרוש
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים מקדמת בימים אלה חקיקה שתאפשר לה להקפיא נכסים וכספים של כל אדם החשוד בעבירות הקשורות להלבנת הון ומימון טרור, מבלי להידרש לצו שופט. על-פי ההצעה, הפעם הראשונה שהחלטת ההקפאה תגיע לשולחנו של שופט תהיה לאחר חמישה ימים, וזאת במקרה שהרשויות יבקשו להאריך את הקפאת הנכסים.
על-פי ההצעה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור תוכל להורות לגופים מפוקחים מכוח חוק איסור הלבנת הון - בהם תאגידים בנקאיים, נותני שירותים פיננסיים ועוד - על הקפאה זמנית של פעולות ושל רכוש, שלגביהם "מתעורר חשד שקשורים לעבירות הלבנת הון, מימון טרור או עבירות מקור", וזאת ללא צורך בצו שיפוטי. המילים "מתעורר חשד" מעידות על כך שסמכות ההקפאה יכולה להיות מיושמת גם כאשר אותו בעל נכסים אינו תחת חקירה פלילית.
"במהירות ובזמן אמת"
ההקפאה יכולה להיעשות על בסיס בקשה מנומקת מ"צרכני" המידע של הרשות לאיסור הלבנת הון - משטרת ישראל, פקיד מכס חוקר, המחלקה לחקירת שוטרים, חוקר ניירות ערך, שירות ביטחון כללי, מוסד, מלמ"ב, מט"ל; או על בסיס בקשה מנומקת מרשות איסור הלבנת הון זרה; או ביוזמת הרשות עצמה, על בסיס מידע שהתקבל במאגר המידע שלה.
סמכות ההקפאה ללא צו נדרשת, כך לשון ההצעה, "כדי לאפשר לרשויות לפעול במהירות ובזמן אמת כאשר עולה חשד כי רכוש מסוים או פעולה מסוימת קשורה לעבירות הלבנת הון, מימון טרור או עבירות מקור".
בנוסף, מוסבר כי מדובר גם בדרישה שהציב ארגון ה-FATF, האמון על קביעת הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, המחייבים את מדינת ישראל. על-פי הצעת החוק, הארגון תיקן בנובמבר 2023 את הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום תפיסה וחילוט נכסים, וכעת מחייב את המדינות החברות בארגון לעכב, באופן מיידי, ללא צו בית משפט, פעולות ורכוש כאשר מתעורר חשד לעבירות הלבנת הון, מימון טרור או עבירות מקור.
"הצעת חוק זו נועדה לספק לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ולרשויות האכיפה כלים אפקטיביים כדי להתמודד עם רכוש לא חוקי ועם פעולות פיננסיות חשודות שעלולות לגרום לנזק רב ולסייע בהמשך פעילותם של גורמים עברייניים", נכתב בהצעה. "באמצעות הענקת סמכות להקפאת פעולות חשודות ללא צו שיפוטי, החוק יאפשר לרשות לפעול במהירות וביעילות, לצורך מניעת הברחת כספים על-מנת להבטיח שרשויות האכיפה יוכלו לפעול לתפיסה וחילוט של הרכוש שיאפשר, בין היתר, את המשך החקירה וההליך הפלילי".
לגישת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הצעת החוק מספקת איזון מספק בין שמירה על זכויות הצדדים המעורבים, בכך שהיא קובעת כי הארכת ההקפאה מעבר לתקופה של חמישה ימי עסקים תתאפשר רק על-ידי הוצאת צו שיפוטי.
"סמכות מינהלית קיצונית"
לא כולם מסכימים. לשכת עורכי הדין הגישה התנגדות נחרצת לקדם את הצעת החוק כלשונה, בין היתר בטענה כי מדובר בסמכות קיצונית, ללא כל פיקוח ובקרה על החלטות הרשות, שתפגע בזכויות חשודים וצדדים שלישיים באופן לא מידתי.
בנייר עמדה שהגישו יושבי-ראש ועדת עבירות כלכליות ואיסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, עורכי הדין יעל גרוסמן, אורי גולדמן וגיל דחוח, נטען כי "תזכיר החוק מבקש להעניק לראש הרשות לאיסור הלבנת הון סמכות מינהלית קיצונית להקפאת רכוש - לרבות כספים ונכסים פיננסיים - ללא צו שיפוטי וללא מתן אפשרות מיידית לנפגעים להשיג על כך". לטענת הלשכה, מדובר בפגיעה חמורה בזכות החוקתית לקניין (סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו), בזכות להליך הוגן ובחזקת החפות.
כיום, על-פי חוק, הוצאת צווי תפיסת רכוש על-ידי בתי המשפט מחייבת בדיקה על-ידי שופט מקצועי, אם קיים "חשד סביר" לביצוע העבירה המיוחסת לחשוד.
"פגיעה בזכות הקניין"
לטענת לשכת עורכי הדין, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור "מבקשת לעקוף את כל מנגנוני האיזונים והבלמים הקיימים כעת בחוק, באמצעות הפעלת סמכות קיצונית שאינה הולמת את אופייה כרשות מינהלית, את יכולותיה ואת מטרותיה. מדובר ברעיון מהפכני... תוך פגיעה רחבה בזכות הקניין, וזאת מבלי שתבוצע חקירה פלילית ראויה, ומבלי להבטיח את זכויות היסוד של בעלי הרכוש".
בלשכה מפנים לדוח מבקר המדינה משנת 2020, שהצביע על ליקויים ביישום החקיקה בנוגע לתפיסה וחילוט רכוש, ועל פערים גדולים בין התפיסה הזמנית (חילוט זמני) לחילוט הסופי (לאחר הרשעה), המצביעים על "מוטיבציית יתר". "הנתונים העדכניים בדוחות השנתיים של משטרת ישראל מוכיחים שגם כיום מדובר בפערים משמעותיים. מתן סמכות הקפאה לרשות תגדיל את הפער בין התפיסה הזמנית לחילוט הסופי", נכתב בנייר העמדה.
לטענת הלשכה, מדובר גם בסטייה חמורה מתפקידה של רשות איסור הלבנת הון - שהיא רשות מודיעינית - ובהפיכתה לרשות אכיפה. "הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הוקמה כרשות מודיעינית שמטרתה לרכז, לנתח ולהעביר מידע פיננסי לגופי אכיפה מוסמכים. אין לרשות סמכויות חקירה, אמצעי חקירה או כלים משפטיים לבחינת ראיות וקביעת רמת חשד פלילית", כותבים גרוסמן, גולדמן ודחוח, ומוסיפים: "לא זו אף זו, הרשות מבקשת להתעלם מרף החשד הפלילי, ולהסתפק בשיקול-דעת מינהלי. הסמכות המבוקשת תהפוך אותה לרשות אכיפה עצמאית, עם סמכות לפגוע במידה קיצונית בזכות הקניין - וזאת ללא כל הכשרה, ניסיון או כלים משפטיים הולמים".
בלשכה טוענים כי הקביעה אם קיים חשד פלילי טעונה ניתוח ראיות, שקילת זכויות של בעל הרכוש, פרשנות משפטית ובחינה של הסבירות העובדתית והמשפטית - כל אלה אינם מתפקידה של רשות מודיעין, והם מצויים במובהק בידי גופי חקירה ובתי המשפט בלבד.
"הסמכת גוף מודיעיני לקבוע בעצמו מתי קיים 'חשד', ולהפעיל בעקבות כך, באופן עצמאי, סנקציות חמורות כדוגמת הקפאת רכוש - היא סטייה חמורה מכללי שלטון החוק". מצב זה, נטען, "פוגע באיזון בין הרשויות, ונוצר תקדים מסוכן של ריכוז סמכויות אכיפה כלכליות בידי רשות רגולטורית שאינה כפופה למנגנוני פיקוח מרסנים אפקטיביים".
"מידע שלא נבדק"
עוד מסבירים בלשכה כי הצעת החוק אינה מתייחסת רק "לחשודים", אלא להקפאת רכוש על-פי שיקול-דעת הרשות בלבד (בניגוד ל"חשד סביר" הנדרש בבתי המשפט). כלומר, ייתכן כי כלל לא תיפתח חקירה נגד אדם, אך רכושו יוקפא על-ידי הרשות לאיסור הלבנת הון.
"בהיעדר רף ראייתי מינימלי, תהיה התוצאה הקפאה על בסיס מידע מודיעיני שלא נבדק במסגרת חקירה ראויה, ומבלי שתוכח, אפילו לכאורה, עבירה או קשר של הרכוש לעבירה", נכתב, וצוין: "לטעמנו, אין להפעיל סנקציות מסוג זה נגד בני אדם בטרם היותם חשודים בביצוע עבירה".
ביקורת נוספת שמעלה הלשכה היא נגד הפגיעה הפוטנציאלית בצדדים שלישיים. "הקפאת רכוש עלולה להוביל, בין היתר, לפגיעה בשותפים, בעובדים ובספקים של אדם או חברה שרכושה הוקפא, לפגיעה במתן אשראי, בדירוג האשראי, בשם הטוב, ולערעור היציבות הכלכלית של יחידים ותאגידים", נכתב.
מהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור נמסר כי "תזכיר חוק זה, שגובש על-ידי ייעוץ וחקיקה בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, נמצא כעת בשלב פרסום הערות הציבור. בהמשך, כחלק מתהליך גיבוש הנוסח הסופי, ידונו בכל הערות הציבור שיתקבלו".