שיפוץ. ''אנשים מתייאשים ועוזבים את הענף'' / צילום: כדיה לוי
חג הפסח בפתח, והוא מביא איתו את שיא עונת השיפוצים. אלא שהשנה, סגירת המרפסת או הרחבת הסלון עלולים לעלות הרבה יותר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מחירי קטגוריית "תיקונים, שיפוצים ותחזוקת הדירה" עלו ב־17% מאז 2019, מתוכם כ־6% בשנתיים האחרונות בלבד.
● הטעיה מכוונת מצד הנתבעת: בית המשפט ביטל הסכם רכישה כעבור שנים
● דירת מחיר למשתכן בשרון הכפילה את שוויה תוך 7 שנים
על פי התאחדות קבלני השיפוצים הדבר נובע קודם כל מהמחסור בעובדים פלסטינים בעקבות המלחמה, אך הריבית הגבוהה משפיעה גם על התחום הזה, ומחירי חומרי הגלם משפיעים גם הם.
50 במקום 15 אלף עובדים זרים
"פעם העסקנו 15 אלף עובדים פלסטינים. בינתיים, הגיעו 50 עובדים כדי להחליף אותם". מספר ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים בישראל. "על פי נתוני רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון, 12% מקבלני השיפוצים עזבו את הענף. רובם בשל מחסור בעובדים". נתונים אלה אינם כוללים את מספר העובדים הפלסטינים שנכנסים באופן בלתי חוקי. שר הפנים משה ארבל התבטא בעבר בעניין וקרא להחזיר את הפלסטינים.
ברקע נטישת העובדים והקבלנים, מחירי השיפוצים הולכים ועולים. על פי סקר שביצעה התאחדות קבלני השיפוצים בקרב 78 קבלנים, כ־45% מעידים שהמחירים עלו בכ־30%.
הסיבה העיקרית היא, כאמור, העובדים. הענף התבסס באופן ניכר על פועלים פלסטינים, שהגיעו בכל בוקר למחסומים וחזרו לביתם בשעות הערב. כך הם הצליחו להרוויח שכר שנחשב גבוה במיוחד ברשות הפלסטינית, לעתים פי שניים מעבודה מקבילה בערים הפלסטיניות. אך מאז תחילת המלחמה, נבלמה כניסת העובדים הפלסטינים מהגדה וכמובן גם המעטים שהתחילו להגיע מעזה בשנים האחרונות.
מי שהיו אמורים להחליף אותם היו מהגרי עבודה ממדינות אחרות, אך לקח להם זמן רב להגיע. אחרי העובדים מהודו שהחלו למלא את אתרי הבנייה, רק ב־20.3 התחילו להגיע לראשונה עובדים יעודיים לענף השיפוצים, 50 עובדים מסרי לנקה.
ללמ"ס אין מדד לשיפוצים "כבדים"
עובדים אלו הגיעו במסגרת הסכם בין ממשלת ישראל לממשלת סרי לנקה, ובשבוע האחרון הגיעו 19 נוספים. סיב מעיד ש"מיינו 1,617 עובדים, ומתוכם בחרנו 600. אבל זו רק ההתחלה של המשוכות הבירוקרטיות: התאגיד שמביא אותם צריך להגיש בקשה לרשות האוכלוסין, העובדים צריכים להעביר ערבות בכסף, רשות האוכלוסין צריכה לאשר את קבלת הערבות, להנפיק מסמכים וכן הלאה.
"זו המון בירוקרטיה, וזה זמן שאין לנו. ענף השיפוצים נמצא כבר שנה וחצי בלי עובדים, ואנשים מתייאשים ועוזבים את הענף". לדבריו, שאר 500 העובדים יגיעו "טיפין טיפין" בתהליך שעלול לקחת זמן רב.
קטגוריית "תיקונים, שיפוצים ותחזוקת הדירה" במדד המחירים לצרכן של הלמ"ס כוללת בין היתר הוצאות על חשמלאי, שירותי צביעה, אינסטלציה, וזגגות. כלומר - שיפוצים "קלים" שאינם כוללים שינויים מהותיים בבית.
אותה קטגוריה כוללת אף הוצאות תחזוקה שוטפת, כמו גינון ואפילו ועד בית, אך מה לגבי השיפוצים הכבדים? על פי הלמ"ס, "שיפוצים כבדים בבית הם השבחת נכס, ובהגדרה של המדד זה לא תצרוכת ולא צריך להיכנס (למדד המחירים לצרכן, ע"א). זו המתודולוגיה. שאר השיפוצים נכללים במדד עם מבחר תיקונים פופולריים שמשקי בית עושים".
כלומר, שיפוץ כבד בבית אינו צריכה שוטפת על השקעה שמעלה את מחיר הנכס. ולכן, בהגדרה, מחיריהם אינם נכנסים למדד המחירים לצרכן. אך גם במדד תשומות הבנייה של הלמ"ס, אין סעיף יעודי לשיפוצים, למרות שתמהיל ההוצאות של שיפוצים שונה מהותית מזה של בניית בניין חדש. כך שלמעשה, השיפוצים נופלים בין הכיסאות: הם לא הוצאה לצריכה במדד המחירים לצרכן, אבל גם לא בנייה למגורים שזכאית למדד תשומות משלה.