גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנתונים שמגלים: כמה זמן אנחנו נמצאים כל יום בדרך לעבודה

לפי נתוני הלמ"ס, רוב העובדים מוכנים לנסוע עד שעה וחצי ביום, ורק מעטים נוסעים יותר מכך ● כך מצטמצמות אפשרויות התעסוקה של העובדים ואפשרויות הגיוס של המעסיקים, ונפגע גם פריון העבודה: "עובדים מגיעים מאוחר ויוצאים מוקדם כדי להימנע מהפקקים"

פקקים באיילון. ''הערים מעדיפות שתנהגו לכל מקום, ואז מתלוננות שיש פקקים'' / צילום: איל יצהר
פקקים באיילון. ''הערים מעדיפות שתנהגו לכל מקום, ואז מתלוננות שיש פקקים'' / צילום: איל יצהר

כך משבר התחבורה מטלטל את שוק העבודה: מרבית הישראלים - גם אלו שנוהגים ברכב וגם אלו שמשתמשים בתחבורה ציבורית - לא נוסעים לעבודה יותר מ־45 דקות.

במציאות של פקקים לא נגמרים ושירות שהוא עדיין איטי ומסורבל בתחבורה ציבורית, המשמעות היא צמצום המרחק שבו מעסיקים יכולים למצוא עובדים, ושבו עובדים יכולים למצוא עבודה.

הרגלי הנסיעה הללו מכונים "יוממות" בשפה המקצועית ומשפיעים על כולם - על המשק הישראלי ופריון העובדים, על שוק הנדל"ן למשרדים, על הזדמנויות בעידן של מאבק על כוח אדם ושינויים דרמטיים בשוק העבודה ועל איכות החיים של העובדים.

הנתונים: כמעט 64% מגיעים לעבודה ברכב פרטי

לפי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס משנת 2023, שהם הנתונים הרשמיים המעודכנים ביותר, כמעט 64% מאזרחי המדינה מגיעים לעבודה ברכב פרטי לעומת כ־18% בתחבורה ציבורית, כמעט 2% באופניים וקורקינטים וכמעט 8% צועדים למקום העבודה ברגל. לא פחות מ־70% מהישראלים נוסעים למקום העבודה לא יותר מ־45 דקות.

הנתונים הללו תואמים גם נתונים מסקרים שבוצעו בעולם ולמחקרים שעומדים על זמנים דומים שמשקפים את הזמן שאנשים מוכנים לבזבז על הדרך לעבודה ובחזרה ממנה.

משום כך, מומחים מסבירים שהאזהרות על שעתיים בפקק בדרך לעבודה לא יתממשו, הזמן יישאר אותו זמן, אבל רדיוס המרחק ישתנה. מי שמתגורר באזורים עירוניים וצפופים יוכל למצוא הזדמנויות עבודה בקלות, ומי שמתגורר באזורים פרבריים יחוש מצוקה גדולה יותר.

"ראשי רשויות מקומיות התרגלו שכאשר הם תכננו יחידות דיור, אז באו יזמים ובנו יחידות דיור. הם חשבו שהם יעשו אותו דבר בתעסוקה, ואז יבנו גם תעסוקה שתכניס לעיר הרבה כסף מארנונה, אבל זה לא המצב", מסביר אלון סיגלר, שותף בחברת Last Mile לתכנון ערים ותחבורה.

"התעסוקה מתמקמת במקום שלעובדים יהיה נוח להגיע אליו. איזה מעסיק ירצה להקים משרד בשכונה שיש לה שתי יציאות שנסתמות בכל בוקר? לכן יש עודף שטחי תעסוקה מאושרים שלא מצליחים לממש אותם, והקשיים בהגעה וביציאה מהעבודה מגבילים מאוד את המקומות במרכז הארץ שבהם אפשר להתמקם.

"אם משקיעים בתחבורה ציבורית, זה פתרון מאוד יעיל להרבה אנשים ורואים את זה בפתח תקווה לצד הקו האדום של הרכבת הקלה וגם בחולון לקראת הקמת הקו הירוק".

תל אביב משקיעה בחלופות לנהיגה ביחס לשכנות

ואכן בתל אביב הנתונים שונים מאשר ביתר המדינה. לפי הסקר החברתי בנפת תל אביב, שם 77.5% מהעובדים מגיעים תוך עד 45 דקות למקום העבודה ורק 54% מהעובדים משתמשים ברכב פרטי, לעומת כ־21% בתחבורה ציבורית, יותר מ־6% באופניים וקורקינט וכ־13% ברגל.

אלו יכולים להסביר את השינויים גם בשוק המשרדים. בראיון לגלובס אמר לאחרונה מנכ"ל אלקטרה, איתמר דויטשר כי "מחוץ לתל אביב יש חולשה ענקית. יש שטחים שמוצעים להשכרה במחירים מהנמוכים שהיו פה בעשור האחרון, אבל בתל אביב זה פחות מורגש ויש בניינים עם רשימות המתנה.

"אני אישית חושב שתל אביב פחות תיפגע כי בסוף יש משמעות למשרד שנמצא במרחק נסיעת קורקינט, אבל בפריפריה - אפילו במעגל הראשון של תל אביב - יכול לקחת הרבה זמן עד שהשווקים יחזרו.

"המוצר הכי נדרש לכולנו זה עובדים, ובתל אביב הכי קל למצוא עובדים, בטח במגזרים של ההייטק. אלו בכלל לא אנשים שנכנסים למכונית. אם אני אקח משרד בתל אביב ואעביר אותו לנס ציונה, העובדים יגיעו? זו שאלה".

ואכן, בתל אביב מלבד הרכבות הכבדה והקלה העירייה סללה עשרות ק"מ של שבילי אופניים ונתיבי תחבורה ציבורית שיכולים להקל משמעותית על דרכי ההגעה.

סיגלר: "המרחק ממזרח גבעתיים לתחנת השלום זהה למרחק מהים לתחנת השלום - כשלושה קילומטרים. למרות המרחקים הקצרים, רק עיר אחת משקיעה בחלופות לנהיגה על ידי שבילי אופניים והעדפה לתחבורה ציבורית. אבל אם יוצאים מתל אביב מגלים שרוב הערים מעדיפות שתנהגו לכל מקום, ואז מתלוננות שיש פקקים.

"הכנתי מפה שמראה את הגבול הבלתי נראה בין הערים. בירוק סימנתי בניינים שנמצאים ליד שבילי אופניים במרחק של עד 5 ק"מ מהתחנה, באדום בניינים ליד תחנות הרק"ל ובצהוב סימנתי את נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית.

"באופן לא מפתיע, כל הנתונים מראים שהסיכוי שתושב תל אביב ינהג לעבודה נמוך בהרבה מהסיכוי שתושב רמת גן או גבעתיים יעשה את הדרך בנהיגה, אף שהם נוסעים את אותם מרחקים ולאותם יעדים".

מפה שהכין מתכנן התחבורה אלון סיגלר שמראה את התשתיות סביב תחנת רכבת השלום

המעסיקים לוקחים מקומות חניה שהוחזרו בקורונה

"כל חברה גדולה שתסתכל עליה, עשתה בדיקת יוממות לעובדים במסגרת תהליכי האסטרטגיה שלה", אומרת שרית יצחקוב, מנכ"לית קוליירס ישראל שמייעצת בתהליכי התייעלות ומעבר לחברות בעיקר מתחום ההייטק והפיננסים.

"בשלב הראשון הם מסתכלים מאיפה העובדים שלהם מגיעים ובאילו דרכי הגעה הם מגיעים. היום זמן העבודה של עובד במקום העבודה הוא בממוצע שנתיים וחצי ולכן כשבוחנים מעבר משרדים עדיף לעשות את זה באופן שייתן מענה גם לעובד הקיים וגם לעובד הפוטנציאלי".

לדבריה, "המעסיק תמיד מסתכל קודם כל האם יש רכבת, בעיקר תחנת רכבת כבדה, ולאחר מכן רכבת קלה. רק בשלב השלישי מסתכלים על אוטובוסים. בד בבד חלק מהם מעדיפים קרבה לכבישים ראשיים", היא אומרת.

נושא התחבורה נהפך לכל כך משמעותי עד שיצחקוב מסבירה שבעלי נכסים מציעים שאטלים כדי לנסות למשוך לקוחות פוטנציאליים לאזור התעסוקה שלהם.

"הייתה לנו חברה מפתח תקווה שהעובדים שלה מגיעים מהאזור ובחנו אפשרות לצאת לראש העין או לאזורים גיאוגרפיים אחרים כדי להוריד עלויות, אבל בהנהלה החליטו פה אחד שהם לא זזים מאזור של פתח תקווה כדי לא לערער את העובדים. זו החלטה אסטרטגית כלפי העובדים והחברה לא רצתה לקחת את הסיכון.

שרית יצחקוב, מנכ''לית קוליירס ישראל / צילום: אפרת מזור

"לעומת זאת, לחברה אחרת מפתח תקווה לא היה אכפת להתמקם באזור אחר כי היא מארגנת הסעות לעובדים והיא התמקמה במודיעין. זה היה אירוע מאוד דרמטי. בדיעבד אנחנו יודעים שהיה שיעור מאוד גדול של נטישה. אחרי שינוי מהותי בארגון תמיד יש נטישה, אבל כאן עזבו יותר מ־10% וזה גבוה מאוד.

"מצד שני, ברגע שהם עשו מעבר לאזור מודיעין, הם נחשפו לקהלי יעד נוספים שהם יכולים לגייס דווקא מהטבעת הזאת, שעד אותו רגע הם לא הצליחו למשוך אותם. ספציפית במקרה הזה חיפשו כוח עבודה ולא מפתחים, אז קהל היעד התאים לשינוי".

גם העבודה מהבית, שתלו בה תקוות רבות בתקופת הקורונה, הולכת ודועכת לטענת יצחקוב: "אנחנו רואים מגמה של ניסיון להחזיר מקומות חניה למשרדים לאחר שוויתרו עליהם כדי לצמצם עלויות שכר דירה, כי יש היום יותר עבודה מהמשרד.

"ככל שמתקרבים לרכבת כך מספר החניות שהחברה צריכה קטן. ובכלל, למרות ההצהרות של טראמפ תחום ה־ESG שמחייב להיות עירניים בסוגיות הקיימות עדיין מאוד בולט אצל חברות גלובליות. הן מנסות להפחית את מספר החניות שהן שוכרות עבור העובדים שלהן, ואת מספר כלי הרכב ולבטל הסדרי ליסינג. לחברות בתוך תל אביב אין אפילו מקום חניה אחד לעובדיהן, פשוט כמדיניות אין חניות".

ואולם, זמני הנסיעה לא משפיעים רק על גיוס העובדים אלא גם על הפרודוקטיביות שלהם. "היום העובדים יוצאים מהבית מאוחר יותר כדי לחסוך את הפקקים. ויוצאים מהמשרד יותר מוקדם כדי לחסוך את שעת העומס אחה"צ, כמובן שעובדים טוענים, ואני מניחה שזה גם באמת קורה, שהם חוזרים הביתה ועובדים גם מהבית, אבל אחוז הפריון יורד בצורה משמעותית".

לדבריה, "אני חושבת שהמעסיקים מעלימים עין מזה שהעובדים מגיעים יותר מאוחר ויוצאים יותר מוקדם. בסוף מה שמעניין אותם זו התפוקה, ואם העובד יודע לייצר את התפוקה בטווח של זמן העבודה שניתן לו - בשביל לסיים את המשימות שלו, אז למעסיק לא באמת יהיה אכפת.

"אני כן יכולה להגיד שבאיזשהו מקום זה אומר שביותר זמן במשרד העובד יכל לעשות יותר, אין ספק. אבל זו חשיבה של פעם. היום המעסיקים חושבים אחרת כי אין ברירה. למעסיק חשוב שהעובד ירגיש טוב כי אז נותן תפוקה יותר טובה והוא יצירתי יותר".

העובדים: 60% ויתרו על עבודה בגלל זמן נסיעה ארוך

המשבר בתשתיות התחבורה הציבורית מורגש לא רק אצל המעסיקים ובשוק הנדל"ן למשרדים, אלא גם כמובן אצל העובדים.

איתי שפרן מחברת "פתרונות" כלכלה תכנונית מסביר שבסקר שביצע בקרוב עובדים עלה ש-־60% מהמשיבים ויתרו על מקום עבודה בגלל זמן נסיעות ארוך מדי.

"שוק העבודה הוא נגזרת של מקומות שיש בהם את החיבור ואת העוצמה החזקה ביותר של מערכות להסעת המונים. בישראל המיקום הזה מאוד ברור, והוא בין הרחובות יגאל אלון למנחם בגין בתל אביב. זה המקום עם העוצמה הכלכלית הכי חזקה במדינה, וזה גם גרם לזה שמתחמים עירוניים בעיר ירדו מנכסיהם כמו שדרות רוטשילד", אומר שפרן.

לדבריו, "שוק הנדל"ן למשרדים מחוץ לתל אביב לא רק נחלש, בחמש השנים האחרונות, גם התחלות הבנייה הגיעו למספרים חסרי תקדים. אם הביקוש הוא בערך בין 700 ל־-800 אלף מ"ר בשנה במדינה, ההיתרים בשנת 2024 עמדו על מיליון וחצי מ"ר, מתוכם בתל אביב התחילו לבנות רק 13 אלף מ"ר".

לכן לדבריו, "אם שילמת 50־100 שקל למ"ר במטרופולין, ליד מגדלי עזריאלי תשלם 150־200 שקל למ"ר. אבל אתה משתפר ביכולת להשיג הון אנושי בצורה שהיא כמעט חוצה מדינה ובזכות הרכבת עובד מגיע מירושלים בפחות זמן ממה שיגיע מקריית אונו ברכב. העלות הכספית היא כאין וכאפס לעומת יכולת הגיוס".

עוד כתבות

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

בוול סטריט בונים על עוד שנה של עליות, אבל 7 דברים יכולים להשתבש ב-2026

הדרך לשנה רביעית ברציפות של עליות בוול סטריט, עוברת דרך שורה של דברים שעלולים להשתבש ● בין היתר: מלחמת הסחר, השקעות העתק, החובות שלקחו חברות כדי להדביק את מרוץ ה-AI והחשש ממיתון עולמי

עליה בארנונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בתל אביב, ירושלים ורחובות: אושרו העלאות חריגות בארנונה

לאחר הודעת הממשלה כי גם ב־2026 תוכלנה הרשויות להגיש בקשות חריגות להעלאת ארנונה, מספר עיריות מרכזיות - בהן תל אביב, ירושלים, רחובות, ראשון לציון ורעננה - קיבלו אישור להעלאות בתעריפים

בניין גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

הממשלה אישרה פה אחד את ההצעה לסגירת גלי צה"ל

השרים אישרו היום את החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ, לפיה שידורי גלי צה"ל יופסקו עד 1 במרץ 2026 ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת היועמ"שית, שקבעה כי ההחלטה אינה חוקית ● מיד לאחר פרסום ההחלטה הוגשו לבג"ץ מספר עתירות בנושא ● כ"ץ הנחה להתחיל בשיבוץ מחדש של חיילי התחנה - "תוך מתן עדיפות לתפקידי לחימה"

מפעל ייצור חברת ''על בד'' / צילום: איל יצהר

המושב הדתי מצטרף לגל המימושים בבורסה: משואות יצחק מכרה מניות עלבד ב-33 מיליון שקל

אחרי זינוק של מעל 80% בשנה האחרונה, בעלת השליטה ביצרנית המגבונים עלבד החליטה לממש 6% ממניותיה וירדה להחזקה של כ-60% ● במשואות יצחק מציינים כי מדובר בסגירת מעגל, לאחר שלפני שלוש שנים רכש המושב שיעור דומה של מניות בעת שהחברה נקלעה לסחרור

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

מי ימצמץ ראשון? המאבק על מס הקנייה שעלול לעלות ביוקר לבעלי הרכב הצמוד

המחלוקת בנוגע למס הקנייה על רכב חשמלי ושווי השימוש נמשכת ● ועדת הכספים והאוצר מתבצרים בעמדתם, מה שעלול להביא לכך שלמעלה מ-150 אלף עובדים ישלמו החל מינואר 500-1,500 שקל יותר על שווי השימוש החודשי

חנות נייקי / צילום: Shutterstock, Tanya Keisha

ההימור על סין שהוביל לצניחה דו־ספרתית במניה של נייקי

הירידה במכירות נייקי בסין, אחד השווקים המרכזיים של החברה, הובילו את המניה לצלול ב־11% בסוף השבוע ● ברקע - הענקית מתמודדת עם המכסים של טראמפ ועם שורת טעויות מצד ההנהלה

מכלית נפט בחופי ונצואלה / צילום: Reuters, Humberto Matheus/Sipa USA

טראמפ מאיים להרוס את "צי הצללים" של ונצואלה, ו־8 מיליארד דולר בסכנה

העימות בין ונצואלה לארה"ב מסלים לאחר שהכוחות האמריקאים מנעו ממכליות נפט להמשיך בדרכן, כחלק מהמצור שהטיל טראמפ ● כלכלנים מזהירים: אכיפה מחמירה תגביר את המחסור במזון ובדלק במדינה ותגרום להחרפת האינפלציה

ביל אקמן ואילון מאסק / צילום: Richard Brian, Evan Vucci

ביל אקמן מציע לאילון מאסק להנפיק יחד את SpaceX בדרך לא שגרתית

מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור מציע לאיש העשיר בעולם לצרף את חברת החלל שלו לבורסה במודל ייחודי - SPARC ● המודל, לפי אקמן, כולל מיזוג לחברה ציבורית ללא עלויות חתמים או תיווך, ועם תגמול למשקיעי טסלה ● וגם: המיליארדר היהודי שהגיב לאקמן: "תעמוד בתור"

נאוויטס פטרוליום / צילום: נאוויטס פטרוליום

עם הנפט ממפרץ מקסיקו גם המזומנים יזרמו? רגע האמת של נאוויטס מגיע

לאחר שסיפקה למשקיעים תשואה פנומנלית של יותר מ-1,500% מאז ההנפקה, שותפות האנרגיה בראשות גדעון תדמור משאירה מאחור את שלב פיתוח המאגרים עתיר המזומנים, ונכנסת להפקה מאסיבית ויצירת תזרים חופשי ● האם מחירי הנפט מותירים למניה עוד אפסייד? ● מדור חדש

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

המס החדש על הבנקים מתקרב לחקיקה, אבל גם באוצר לא בטוחים ביתרונות

הצוות הבין־משרדי שהקים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' המליץ בדוח הסופי שלו להטיל מיסוי דיפרנציאלי על רווחים חריגים ● בצמרת האוצר חלוקים בין המנכ"ל וסגנו שמקדמים את מהלך המיסוי, לבין אגף התקציבים ובנק ישראל שטוענים כי מדובר בצעד בכיוון הלא נכון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

המכס האמריקאי על ישראל יישאר 15%: "זה האפס החדש"

גובה המכס הכללי שיוטל על סחורות מישראל לא ישתנה לעומת השלב הקודם של תוכנית המכסים האמריקאית ● החידוש בהכרזה צפוי להיות בהחרגות ובהקלות שיינתנו למוצרים מענפים מסוימים - כגון תעשיות ביטחוניות ויהלומים ● בכירה במשרד הכלכלה: "ישראל כבר הלכה כברת דרך גדולה לכיוון האמריקאים; מקווה שנצליח להשיג הקלות נוספות"

מושגים לאזרחות מיודעת.המדד לפעילות המשק / צילום: Shutterstock

לבנק ישראל יש מדד חדש שהוא בוחן לפני החלטת ריבית. כך זה עובד

בנק ישראל פרסם לאחרונה מדד חודשי חדש לפעילות המשק ● איך הוא בנוי, ומי אמור להיות מושפע ממנו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

יוסי חסון / צילום: באדיבות מייטאון

"אני אופטימי – הדברים יחזרו לעצמם": היזם שעזב את עולם ההייטק, והקים חברת נדל"ן

מנכ"ל ויו"ר מיי טאון, יוסי חסון, היה בין המשקיעים הראשונים ב־Waze - ובשלב מסוים החליט "לחתוך" מעולם ההייטק וההשקעות אל הנדל"ן ● היום הוא מקווה להפוך את מיי טאון לאחת המובילות בהתחדשות עירונית, מודה כי בדיעבד היה נכנס לעולם הפינוי־בינוי מוקדם יותר, ומלין על הבירוקרטיה המכבידה: "תב"ע ובקשה להיתר בתוך חמש שנים? צריך להיות הודיני"

מספר עובדי ההייטק בישראל במגמת ירידה / צילום: Shutterstock

הנתון החריג שמראה: מספר העובדים בהייטק הישראלי במגמת ירידה

נתונים חדשים מציגים עלייה בשכר הממוצע בענף הייטק הישראלי ● אלא שמאחורי המספרים מסתתר סיפור מורכב יותר: החל מהתכווצות במצבת כוח האדם, דרך קיפאון בקידומים ועד עלייה במשרות הפנויות ● האם המגמה צפויה להמשיך לתוך 2026?

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

ניו-מד מחפשת גז בשווי עשרות מיליארדי דולרים ועשויה להפוך לספק מרכזי באירופה

ניו-מד הישראלית החלה בקידוח אקספלורציה בשני מאגרי גז פוטנציאליים בבולגריה, בשווי פוטנציאלי של עשרות מיליארדי דולרים ● במקרה שיימצא שם גז, מעבר להשפעה הכלכלית עבור החברה שעשויה להפוך לספקית משמעותית בשוק האירופי היקר, עשויה להיות לכך גם השפעה גאו-פוליטית

אילוסטרציה: Shutterstock

לידיעת בעלי חברות ארנק: ביהמ"ש קובע מתי יחול מס שולי של כ-50% ומתי מס חברות של 23%

רו"ח סיפק שירותים לפירמת ראיית חשבון באמצעות חברה בבעלותו ● ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעורו על קביעת פקיד השומה כי הוא בעל "חברת ארנק", ועל כן יש למסותו במס השולי הגבוה משמעותית ממס החברות ● לפסק הדין יש השלכות על בעלי מקצועות חופשיים הפועלים באמצעות שותפויות וחברות בבעלותם

הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992 / צילום: Shutterstock

השיא ה־60: הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992. מה קרה אחר־כך?

מדד ת"א 35 שבר ביום ראשון את השיא ה־60 מתחילת השנה. כך, שנת 2025 קטפה את התואר השנה עם הכי הרבה שיאים מאז השקת מדד הדגל ב־1992 ● גלובס בדק מה קרה בהיסטוריה אחרי שנים כל־כך טובות בבורסה. ולמה שיאים לא תמיד מגיעים יחד עם תשואות גבוהות

מירי מיכאלי, מגישת המהדורה המרכזית ב-i24news / צילום: צילום מסך מערוץ i24news

הבלגן ב־i24NEWS: זעם בעלי המניות, קיצוצי התקציב וחוסר הוודאות באולפנים

ההודעה על העברת הבעלות ב־i24NEWS מחברת אלטיס ארה"ב לידיים הפרטיות של משפחת דרהי הכניסה את עובדי ומנהלי ערוץ החדשות לבלבול רב ● הסערות בחודשים האחרונים סביב החברה־האם, כולל תביעה מול JP מורגן, עשויות ללמד מה עומד מאחורי המהלך

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

היועמ"שית נגד ועדת החקירה שמקדם נתניהו: מתווה רצוף פגמים שלא יאפשר את חקר האמת

עו"ד גלי בהרב-מיארה במתקפה על הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר: "העדפת שיקולים פוליטיים על פני עקרונות של חקירה עצמאית, בלתי תלויה ומקצועית"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בבורסה; ת"א 35 שוב ננעל בשיא - הפעם ה-61 השנה

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6%, ת"א 90 איבד 0.2% ● מיטב: למרות הגירעון בחשבון השוטף, השקל לא ייפגע ● שוק החוב העולמי: כוחות רבים לוחצים לעליית התשואות הארוכות ● מחירי הקקאו צנחו השנה בשיעור שיא, למה לא מחירי השוקולד? ● לקראת 2026 בוול סטריט: הרבה דברים עלולים להשתבש - זו רשימת הסיכונים