גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הם שני הפכים שהקימו חברה קטנה דווקא בשדרות ומשם מתברגים לפרויקטים הגדולים בעולם

ארז פרייבך גדל בעוטף עזה והקים את מפעל חייו בשדרות ● הטכנולוגיה שפיתח, עם היזם נחשון אידלסון, מסייעת בקירור שבבים, וענקיות כמו אינטל ואנבידיה רואות בה את הפתרון שיניע את מהפכת הבינה המלאכותית ● כעת החברה שלהם ZutaCore משתפת פעולה עם סופטבנק ו–OpenAI במיזם ששואף להבטיח את עליונות ארה"ב בתחום

ארז פרייבך, מייסד–שותף ומנכ''ל זוטאקור. ''סיפור הצלחה, לא הישרדות'' / צילום: גל ברף, משה פילברג, יח''צ זוטאקור
ארז פרייבך, מייסד–שותף ומנכ''ל זוטאקור. ''סיפור הצלחה, לא הישרדות'' / צילום: גל ברף, משה פילברג, יח''צ זוטאקור

ארז פרייבך ונחשון אידלסון הם שני הפכים בעולם ההייטק. פרייבך עבד רוב חייו כבכיר בחברות ישראליות והתגורר על הקו בין עמק הסיליקון וישראל. הוא היה איש הכספים של אינדיגו, לפני שנמכרה ב-830 מיליון דולר ל־HP, ושימש בתפקידים בכירים בחברות תקשורת גדולות כמו 3Com האמריקאית ואטריקה הישראלית. אידלסון מצידו לא סיים תואר מימיו, בקושי סיים לימודים בתיכון, אך מאחוריו חברות והמצאות בתחומים שונים שנעים מגידול אצות ועד מתקן לקירור סוללות לרכב חשמלי. השניים נפגשו לראשונה בחממת היזמות של המשקיע דיוויד מיראז' שפעלה בנגב - פרייבך שימש בה כמנטור, בין היתר גם של אידלסון.

עופר ינאי: "אני מאתגר את הסטטוס־קוו. כדי לתקן את המערכת צריך לעבור דרך כמה קטטות"
המהפכה של קופות החולים שמשנה את שוק הכושר הישראלי

"לאחר סיום הפרק הזה כל אחד מאיתנו הלך לדרכו, עד שנחשון ניגש אלי עם רשימה על עשרים רעיונות", נזכר פרייבך. "משם התחלנו לעבוד על מתקן קירור לחיילים, מעין מדים תפורים עם סוללה בפאוץ', אבל אחרי כמה חודשים אמרתי לו שאני לא מבין כלום באופנה, ופנינו לעסוק בקירור מחשבי גיימינג. משם גם רציתי שנפתור את בעיית התחממות השרתים".

וכך, לפני תשע שנים, הקימו השניים את חברת הסטארט-אפ שלהם - זוטאקור. פרייביך, שגדל בנחל עוז ואידלסון שגר בשדי אברהם הסמוכה לרפיח, בחרו למקם את החברה שלהם דווקא בשדרות. משם, הם הצליחו לשכנע את אינטל, אנבידיה והקונצרן היפני סופטבנק שהמערכת שפיתחו מסוגלת לעשות שינוי גדול בדרך שבה נבנים "מפעלי AI" - חוות הענק שמשרתות ענקיות כמו OpenAI, גוגל ומיקרוסופט. צינורות הקירור שתכננו מסייעים לענקיות הטכנולוגיה להתגבר על אחת הבעיות היותר כאובות והפחות מדוברות בענף: התחממות המעבדים הגרפיים והשבבים שמניעים את מהפכת הבינה המלאכותית.

כשהקימו את זוטאקור לפני תשע שנים בחרו השניים להמר על אינטל, אז עדיין חברה צומחת שחולשת על שוק השבבים העולמי בימים של טרום עידן ה־AI. "ניסינו לשכנע פיזיקאים באינטל ובחברות אחרות שהפתרון שלנו עובד", אומר פרייבך, "אבל כולם אמרנו לנו שזה נוגד את חוקי הפיזיקה, ועד שלא ראו את המערכת בעיניים הם לא האמינו".

המפעל בשדרות / צילום: גל ברף

אלא שצילום אחד מתוך המעבדה שכנע את מנהל תחום הקירור של ענקית השבבים לטוס לישראל ולהיווכח בהמצאה. "ישבנו אז במשרד צ'יקמוק באחד החדרים של חברת מסיעי שדרות. העמדנו את הבכיר מאינטל מול המערכת, הראינו לו איך היא עומדת בפני לחצים שונים וטמפרטורות משתנות. הוא היה בשוק. הוא הוציא את המצלמה שלו וצילם בווידאו בקול רועד. זה נראה שהוא חווה התגלות מדעית. נפל לנו האסימון שיש לנו פתרון שאיש לא עלה עליו לפנינו".

כעת, בראיון מיוחד, מודיעה זוטאקור על שותפות חדשה: מערכת הקירור שלה נבחרה בידי סופטבנק לספקית המרכזית למערכות צינון שרתי בינה מלאכותית. סופטבנק, עם OpenAI, טסלה ואורקל, צפויה להוביל את פרויקט סטארגייט שחנך הנשיא טראמפ עם כניסתו לבית הלבן מתוך כוונה להעביר את עיקר כח עיבוד הבינה המלאכותית לארה"ב ממדינות המפרץ. עם מערכות הקירור של זוטאקור יוכלו השרתים של סופטבנק להכיל מספר רב יותר של מעבדים ולבצע היקף גדול הרבה יותר של חישובים כדי להשביע את הרעב האמריקאי לשימוש ב-AI.

סופטבנק אמנם התפרסמה סביב כמה שערוריות, כמו השקעת הענק ב־WeWork של אדם נוימן, שירדה לטמיון לאחר שלטענתו "ביקשנו 300 מיליון ובמקום זאת קיבלנו 4 מיליארד", והפסדים שספגה לאורך השנים 2023-2022. עם זאת, מאז המשבר שחוותה מנסה הענקית היפנית לשפר את התדמית באמצעות עסקאות גדולות סביב אחד התחומים הצומחים ביותר: עיבוד AI. כך לדוגמה, היא השקיעה 40 מיליארד דולר ב־OpenAI לפי שווי של 300 מיליארד דולר, והנפיקה את ARM, חברת השבבים שבבעלותה שהטכנולוגיה שלה משובצת גם במעבדים הגרפיים של אנבידיה. "סופטבנק הכריזה על השקעה של מאות מיליארדים של דולרים בתחום השרתים ובחרו בנו כפתרון הקירור שלהם", אומר פרייבך.

מנכ''ל OpenAI סם אלטמן ומנכ''ל סופטבנק מסאיושי סאן. ''לחברות נפל האסימון'' / צילום: ap, Franck Robichon

מהפכה לא צפויה

השקת ChatGPT הביאה עמה מהפכה לא צפויה בדרך שבה מיליונים מפיקים מידע ויוצרים תוכן. אך בניגוד לחיפוש פשוט בגוגל, עיבוד הבינה המלאכותית דורש כוח מחשוב יוצא דופן שמייקר את פעילותו באופן משמעותי. זו אחת הסיבות ששירותים כמו ChatGPT, סורה או קלוד דורשים תשלום של עשרות דולרים בכל חודש, ועדיין, החברות שמפיקות אותן מדממות מזומנים ללא הפסקה.

צוואר הבקבוק שמונע מהן לגדול איננו רק מכסת ייצור המעבדים הגרפיים של אנבידיה, שעלות כל אחד מהם נאמדת ב-50-30 אלף דולר. הסיבה היא גם הצורך בחוות שרתים חדשות - מחסני ענק שבתוכם מאוחסנים שרתי מחשוב - ולצייד אותן בארונות שרתים שבהם משובצי השבבים. אחד הגורמים שייקרו עד כה את הקמת חוות אלה הוא נושא שענקיות הענן והשבבים אוהבות להצניע - הצורך במערכות קירור רבות־עוצמה.

שבבי בינה מלאכותית יכולים להתחמם לטמפרטורות של 50 או 60 מעלות, וכאשר הם מותקנים יחד באותו ארון שרתים עשויות הטמפרטורות לעלות גבוה עוד יותר ולהגיע גם ל־100 מעלות. עד כה הדרך המרכזית לצנן אותן הייתה רכישה של מאווררי ענק שהפכו את השהייה במתקנים לקרה ורועשת במיוחד, חוויית עבודה לא נעימה שגם זוללת חשמל במידה לא מועטה. במתקנים שכאלה, שמהווים כיום את הרוב המכריע של חוות השרתים, עלות הקירור מהווה עד 40% מצריכת החשמל, ולפי מחקר של גולדמן זאקס, חוות השרתים זוללות 3% מהביקוש לחשמל בארה"ב. עד 2030 הנתון צפוי לצמוח ל-8% מכלל הצריכה, היקף שגבוה מעט יותר מצריכת החשמל של כל מדינת קליפורניה.

בשנים האחרונות הבינו אנבידיה ויצרניות השרתים שלה - חברות כמו דל, סופר מיקרו ופוקסקון, כי אוורור באמצעות מזגנים איננו יעיל מספיק. הפתרון שנמצא הגיע מתחום מוכר בתעשייה: קירור באמצעות מים - כיום אמצעי הקירור המרכזי של מעבדי הבלאקוול, הדור החדש של מעבדי אנבידיה. השוק מבין יותר ויותר את יתרונותיו של הקירור הנוזלי. לדוגמה, סופרמיקרו, אחת מיצרניות השרתים של אנבידיה, הודתה כי תשתמש בקירור נוזלי ב־20% מארונות השרתים שהיא תייצר ב־2025, והוסיפה כי אלה יוכלו להפחית ב־40%-30% את צריכת החשמל שלהן. אנבידיה אמרה שבאמצעות קירור נוזלי תוכל לארוז כוח מחשוב כפול ממה שהיה נהוג בקירור מבוסס אוויר.

מערכת הקירור. ''איש לא עלה על זה לפנינו'' / צילום: באדיבות זוטאקור

אלא שלמים יש גם חסרונות: הם מביאים עמם קורוזיה לצינורות, דורשים תחזוקה גבוהה ובעיקר דולפים ומקצרים. למעשה טיפה אחת בלבד של מים עלולה לגרום נזק כבד לארון שרתים גדול שעלותו מיליוני דולרים. מניית פוקסקון התרסקה בחודש יולי שעבר לאחר ששרתים מתוצרתה, המבוססים על שבבי בלאקוול, נפגעו מדליפת מים. נוסף על כך, מדובר במערכות יקרות מאוד: בערך פי 15 עד 20 מעלות קירור מבוססת אוויר שאפיינה את שבבי H100 הוותיקים של אנבידיה. במדינות יבשות כמו קליפורניה, נבדה וטקסס אף קיים מחסור חמור במים, מה שמעלה את מחירם, כך שהשוק שוב מחפש אלטרנטיבה ידידותית יותר. ובכל זאת, במורגן סטנלי צופים הכפלה של שוק מערכות הקירור ל־4.8 מיליארד עד 2027.

"חברות מסביבנו קרסו"

וזה, ככל הנראה, מה שהוביל את מנכ"ל סופטבנק מסאיושי סאן לחברה משדרות. היא שייכת לגל חדש של חברות שעושות שימוש בנוזל סינתטי שאיננו מוליך חשמל - כך שגם אם ידלוף, לא יקצר את פעילות השרת. אבל לזוטאקור יש טכנולוגיה שהופכת אותה לשחקנית ייחודית בתעשייה העולמית גם בקרב מתחרותיה: הנוזל שלה רותח בטמפרטורה נמוכה יחסית, של 34 מעלות, ופעולת הרתיחה סופחת אליה את חום השבב, מה שמאפשר לחברה לקרר שבב בעלות הנמוכה ביותר הקיימת היום לטענתה - 3 סנט לכל קילו־ואט חשמל.

"היום מנהלי מפעלי ה־AI מתקשים לקרר את שבבי אנבידיה, אינטל או AMD", אומר פרייבך. "הפתרונות הקיימים לא יהיו מתאימים לעוד שנתיים. אם תשאל את מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג מי לדעתו מייצר טלפונים - הוא ידבר על אפל. אם תשאל אותו על קירור שמבוסס על שינוי פאזה, הוא יזכיר את זוטאקור".

שינוי הפאזה, או two phase כפי שמכונה בתעשייה, במקרה זה הוא שינוי מצב הצבירה מנוזל לגז. הטכנולוגיה של החברה עובדת על מנגנון של ויסות לחצים ורתיחה מיקרוסקופית. קחו סיר פסטה ונסו להרתיח בו מים. כדי שזה יקרה תחתית הסיר צריכה להתחמם עד 108 מעלות לפחות. כדי להמשיל את ההישג הטכנולוגי לסיר הפסטה, פרייבך מציין כי החברה הגיעה כביכול לסף של 101 מעלות כדי לגרום לרתיחה. בזוטאקור טוענים כי מאחוריהם 24 פטנטים בתחום.

הצורך להימנע משאיבת מים והעובדה שתהליך הקירור איננו פולט חום לסביבה מושכים לזוטאקור כמה מחברות הקירור הגדולות בעולם. לאחרונה חברת קרייר האמריקאית הובילה בה סיבוב השקעה של 30 מיליון דולר, ואליה הצטרפה חברת הספנות הישראלית צים. קודם לכן גייסה זוטאקור 40 מיליון דולר ממשקיעים דוגמת מיצובישי וקרן נקסט ליפ ומשקיעים פרטיים דוגמת מריוס נכט, איתי רוזנפלד, אבינועם נובוגרודסקי ויאיר אלסטר, כך על פי מאגר המחקר IVC.

למרות הפיצוח של החברה מוקדם יחסית בחייה, רק לאחרונה היא יכלה להנות מהפירות הללו. "לחברות נפל האסימון רק עכשיו, פתאום הן מודות שיש פיזיקה אחרת", אומר פרייבך. "חיינו המון שנים על הכנסות מתחום מחשוב־העל (HPC, מחשבים עוצמתיים במיוחד המשמשים בעיקר מוסדות אקדמיים או צבאות - א"ג), אבל מסביבנו חברות קרסו - ראינו חברות קירור נוזלי שלא שורדות את שבע השנים הרעות.

"לפני שנה וחצי נפל האסימון בתעשייה שנגמר הסיפור וכל שבב חדש יצטרך קירור נוזלי".

"לא קיבלנו שום עזרה"

יותר מ־100 העובדים של פרייבך מגיעים מהסביבה, מיישובי עוטף עזה, שדרות, באר שבע והסביבה. מאורעות אוקטובר לא פסחו על החברה. "באותה השבת איש לא היה במשרד, אבל דרך מצלמות האבטחה אפשר היה לראות את הנוח'בות יורים RPG על המבנה שנפגע", הוא מספר.

מחבלים יורים על מבנה החברה ב-7 באוקטובר. ''העבודה שימשה עוגן'' / צילום: באדיבות זוטאקור

פרייבך, ששהה במאונטן ויו באותו היום, חזר לארץ מיידית כדי לטפל בעובדיו. שליש מהחברה גויס למילואים. "ב־7 באוקטובר גם חגגתי יום הולדת 60. מצאתי את עצמי עובר בין כל העובדים עם מנהלת כוח האדם, שואל מהם הם צריכים. בתוך שבוע התארגנו על זום של החברה כל בוקר ובתוך שלושה שבועות חזרנו לעבודה, ששימשה עוגן. דווקא בימים האלה של המלחמה חווינו את הפריצה הגדולה". כדי להחזיר את העובדים לחברה הוא בנה בעצמו ממ"ד מתקציב מיוחד שמצא לשם כך.

קיבלתם סיוע מהמדינה?
"אנחנו נתנו לעובדים שלנו חבילת סיוע, היו גם משקיעים שתמכו, אבל האמת היא שלא קיבלנו שום עזרה. קיבלנו תמיכה, אהדה. תרומות לא ביקשנו ולכן גם לא קיבלנו".

ומה לגבי משרד האוצר, הכלכלה, מנהלת תקומה?
"למה לי? אני סיפור של הצלחה ולא של הישרדות. שום הטבה לא הגיעה אלינו עד היום, למעט הטבת מס כעסק שפעיל בשדרות".

סופטבנק היא קרן יפנית, מדינה שמגלה קרירות כלפי ישראל מאז המלחמה. איך מסתכלים על זה שם?
"אנחנו לא רוצים להתעסק בזה, אבל בסוף השוק רוצה את הפתרון שלנו, ולא מעניינת אותו המלחמה. הגעתי פעם אחת ליפן ומחאו לנו כפיים, וזה חימם את לב. עד היום לא היה מקרה שבו סבלנו בגלל המלחמה".

עוד כתבות

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

הפגנת תמיכה בעם האיראני במינכן, אתמול / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

בנו של השאה קרא: "להתערב צבאית"; הפגנות ענק באירופה ובצפון אמריקה

הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה