גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הם שני הפכים שהקימו חברה קטנה דווקא בשדרות ומשם מתברגים לפרויקטים הגדולים בעולם

ארז פרייבך גדל בעוטף עזה והקים את מפעל חייו בשדרות ● הטכנולוגיה שפיתח, עם היזם נחשון אידלסון, מסייעת בקירור שבבים, וענקיות כמו אינטל ואנבידיה רואות בה את הפתרון שיניע את מהפכת הבינה המלאכותית ● כעת החברה שלהם ZutaCore משתפת פעולה עם סופטבנק ו–OpenAI במיזם ששואף להבטיח את עליונות ארה"ב בתחום

ארז פרייבך, מייסד–שותף ומנכ''ל זוטאקור. ''סיפור הצלחה, לא הישרדות'' / צילום: גל ברף, משה פילברג, יח''צ זוטאקור
ארז פרייבך, מייסד–שותף ומנכ''ל זוטאקור. ''סיפור הצלחה, לא הישרדות'' / צילום: גל ברף, משה פילברג, יח''צ זוטאקור

ארז פרייבך ונחשון אידלסון הם שני הפכים בעולם ההייטק. פרייבך עבד רוב חייו כבכיר בחברות ישראליות והתגורר על הקו בין עמק הסיליקון וישראל. הוא היה איש הכספים של אינדיגו, לפני שנמכרה ב-830 מיליון דולר ל־HP, ושימש בתפקידים בכירים בחברות תקשורת גדולות כמו 3Com האמריקאית ואטריקה הישראלית. אידלסון מצידו לא סיים תואר מימיו, בקושי סיים לימודים בתיכון, אך מאחוריו חברות והמצאות בתחומים שונים שנעים מגידול אצות ועד מתקן לקירור סוללות לרכב חשמלי. השניים נפגשו לראשונה בחממת היזמות של המשקיע דיוויד מיראז' שפעלה בנגב - פרייבך שימש בה כמנטור, בין היתר גם של אידלסון.

עופר ינאי: "אני מאתגר את הסטטוס־קוו. כדי לתקן את המערכת צריך לעבור דרך כמה קטטות"
המהפכה של קופות החולים שמשנה את שוק הכושר הישראלי

"לאחר סיום הפרק הזה כל אחד מאיתנו הלך לדרכו, עד שנחשון ניגש אלי עם רשימה על עשרים רעיונות", נזכר פרייבך. "משם התחלנו לעבוד על מתקן קירור לחיילים, מעין מדים תפורים עם סוללה בפאוץ', אבל אחרי כמה חודשים אמרתי לו שאני לא מבין כלום באופנה, ופנינו לעסוק בקירור מחשבי גיימינג. משם גם רציתי שנפתור את בעיית התחממות השרתים".

וכך, לפני תשע שנים, הקימו השניים את חברת הסטארט-אפ שלהם - זוטאקור. פרייביך, שגדל בנחל עוז ואידלסון שגר בשדי אברהם הסמוכה לרפיח, בחרו למקם את החברה שלהם דווקא בשדרות. משם, הם הצליחו לשכנע את אינטל, אנבידיה והקונצרן היפני סופטבנק שהמערכת שפיתחו מסוגלת לעשות שינוי גדול בדרך שבה נבנים "מפעלי AI" - חוות הענק שמשרתות ענקיות כמו OpenAI, גוגל ומיקרוסופט. צינורות הקירור שתכננו מסייעים לענקיות הטכנולוגיה להתגבר על אחת הבעיות היותר כאובות והפחות מדוברות בענף: התחממות המעבדים הגרפיים והשבבים שמניעים את מהפכת הבינה המלאכותית.

כשהקימו את זוטאקור לפני תשע שנים בחרו השניים להמר על אינטל, אז עדיין חברה צומחת שחולשת על שוק השבבים העולמי בימים של טרום עידן ה־AI. "ניסינו לשכנע פיזיקאים באינטל ובחברות אחרות שהפתרון שלנו עובד", אומר פרייבך, "אבל כולם אמרנו לנו שזה נוגד את חוקי הפיזיקה, ועד שלא ראו את המערכת בעיניים הם לא האמינו".

המפעל בשדרות / צילום: גל ברף

אלא שצילום אחד מתוך המעבדה שכנע את מנהל תחום הקירור של ענקית השבבים לטוס לישראל ולהיווכח בהמצאה. "ישבנו אז במשרד צ'יקמוק באחד החדרים של חברת מסיעי שדרות. העמדנו את הבכיר מאינטל מול המערכת, הראינו לו איך היא עומדת בפני לחצים שונים וטמפרטורות משתנות. הוא היה בשוק. הוא הוציא את המצלמה שלו וצילם בווידאו בקול רועד. זה נראה שהוא חווה התגלות מדעית. נפל לנו האסימון שיש לנו פתרון שאיש לא עלה עליו לפנינו".

כעת, בראיון מיוחד, מודיעה זוטאקור על שותפות חדשה: מערכת הקירור שלה נבחרה בידי סופטבנק לספקית המרכזית למערכות צינון שרתי בינה מלאכותית. סופטבנק, עם OpenAI, טסלה ואורקל, צפויה להוביל את פרויקט סטארגייט שחנך הנשיא טראמפ עם כניסתו לבית הלבן מתוך כוונה להעביר את עיקר כח עיבוד הבינה המלאכותית לארה"ב ממדינות המפרץ. עם מערכות הקירור של זוטאקור יוכלו השרתים של סופטבנק להכיל מספר רב יותר של מעבדים ולבצע היקף גדול הרבה יותר של חישובים כדי להשביע את הרעב האמריקאי לשימוש ב-AI.

סופטבנק אמנם התפרסמה סביב כמה שערוריות, כמו השקעת הענק ב־WeWork של אדם נוימן, שירדה לטמיון לאחר שלטענתו "ביקשנו 300 מיליון ובמקום זאת קיבלנו 4 מיליארד", והפסדים שספגה לאורך השנים 2023-2022. עם זאת, מאז המשבר שחוותה מנסה הענקית היפנית לשפר את התדמית באמצעות עסקאות גדולות סביב אחד התחומים הצומחים ביותר: עיבוד AI. כך לדוגמה, היא השקיעה 40 מיליארד דולר ב־OpenAI לפי שווי של 300 מיליארד דולר, והנפיקה את ARM, חברת השבבים שבבעלותה שהטכנולוגיה שלה משובצת גם במעבדים הגרפיים של אנבידיה. "סופטבנק הכריזה על השקעה של מאות מיליארדים של דולרים בתחום השרתים ובחרו בנו כפתרון הקירור שלהם", אומר פרייבך.

מנכ''ל OpenAI סם אלטמן ומנכ''ל סופטבנק מסאיושי סאן. ''לחברות נפל האסימון'' / צילום: ap, Franck Robichon

מהפכה לא צפויה

השקת ChatGPT הביאה עמה מהפכה לא צפויה בדרך שבה מיליונים מפיקים מידע ויוצרים תוכן. אך בניגוד לחיפוש פשוט בגוגל, עיבוד הבינה המלאכותית דורש כוח מחשוב יוצא דופן שמייקר את פעילותו באופן משמעותי. זו אחת הסיבות ששירותים כמו ChatGPT, סורה או קלוד דורשים תשלום של עשרות דולרים בכל חודש, ועדיין, החברות שמפיקות אותן מדממות מזומנים ללא הפסקה.

צוואר הבקבוק שמונע מהן לגדול איננו רק מכסת ייצור המעבדים הגרפיים של אנבידיה, שעלות כל אחד מהם נאמדת ב-50-30 אלף דולר. הסיבה היא גם הצורך בחוות שרתים חדשות - מחסני ענק שבתוכם מאוחסנים שרתי מחשוב - ולצייד אותן בארונות שרתים שבהם משובצי השבבים. אחד הגורמים שייקרו עד כה את הקמת חוות אלה הוא נושא שענקיות הענן והשבבים אוהבות להצניע - הצורך במערכות קירור רבות־עוצמה.

שבבי בינה מלאכותית יכולים להתחמם לטמפרטורות של 50 או 60 מעלות, וכאשר הם מותקנים יחד באותו ארון שרתים עשויות הטמפרטורות לעלות גבוה עוד יותר ולהגיע גם ל־100 מעלות. עד כה הדרך המרכזית לצנן אותן הייתה רכישה של מאווררי ענק שהפכו את השהייה במתקנים לקרה ורועשת במיוחד, חוויית עבודה לא נעימה שגם זוללת חשמל במידה לא מועטה. במתקנים שכאלה, שמהווים כיום את הרוב המכריע של חוות השרתים, עלות הקירור מהווה עד 40% מצריכת החשמל, ולפי מחקר של גולדמן זאקס, חוות השרתים זוללות 3% מהביקוש לחשמל בארה"ב. עד 2030 הנתון צפוי לצמוח ל-8% מכלל הצריכה, היקף שגבוה מעט יותר מצריכת החשמל של כל מדינת קליפורניה.

בשנים האחרונות הבינו אנבידיה ויצרניות השרתים שלה - חברות כמו דל, סופר מיקרו ופוקסקון, כי אוורור באמצעות מזגנים איננו יעיל מספיק. הפתרון שנמצא הגיע מתחום מוכר בתעשייה: קירור באמצעות מים - כיום אמצעי הקירור המרכזי של מעבדי הבלאקוול, הדור החדש של מעבדי אנבידיה. השוק מבין יותר ויותר את יתרונותיו של הקירור הנוזלי. לדוגמה, סופרמיקרו, אחת מיצרניות השרתים של אנבידיה, הודתה כי תשתמש בקירור נוזלי ב־20% מארונות השרתים שהיא תייצר ב־2025, והוסיפה כי אלה יוכלו להפחית ב־40%-30% את צריכת החשמל שלהן. אנבידיה אמרה שבאמצעות קירור נוזלי תוכל לארוז כוח מחשוב כפול ממה שהיה נהוג בקירור מבוסס אוויר.

מערכת הקירור. ''איש לא עלה על זה לפנינו'' / צילום: באדיבות זוטאקור

אלא שלמים יש גם חסרונות: הם מביאים עמם קורוזיה לצינורות, דורשים תחזוקה גבוהה ובעיקר דולפים ומקצרים. למעשה טיפה אחת בלבד של מים עלולה לגרום נזק כבד לארון שרתים גדול שעלותו מיליוני דולרים. מניית פוקסקון התרסקה בחודש יולי שעבר לאחר ששרתים מתוצרתה, המבוססים על שבבי בלאקוול, נפגעו מדליפת מים. נוסף על כך, מדובר במערכות יקרות מאוד: בערך פי 15 עד 20 מעלות קירור מבוססת אוויר שאפיינה את שבבי H100 הוותיקים של אנבידיה. במדינות יבשות כמו קליפורניה, נבדה וטקסס אף קיים מחסור חמור במים, מה שמעלה את מחירם, כך שהשוק שוב מחפש אלטרנטיבה ידידותית יותר. ובכל זאת, במורגן סטנלי צופים הכפלה של שוק מערכות הקירור ל־4.8 מיליארד עד 2027.

"חברות מסביבנו קרסו"

וזה, ככל הנראה, מה שהוביל את מנכ"ל סופטבנק מסאיושי סאן לחברה משדרות. היא שייכת לגל חדש של חברות שעושות שימוש בנוזל סינתטי שאיננו מוליך חשמל - כך שגם אם ידלוף, לא יקצר את פעילות השרת. אבל לזוטאקור יש טכנולוגיה שהופכת אותה לשחקנית ייחודית בתעשייה העולמית גם בקרב מתחרותיה: הנוזל שלה רותח בטמפרטורה נמוכה יחסית, של 34 מעלות, ופעולת הרתיחה סופחת אליה את חום השבב, מה שמאפשר לחברה לקרר שבב בעלות הנמוכה ביותר הקיימת היום לטענתה - 3 סנט לכל קילו־ואט חשמל.

"היום מנהלי מפעלי ה־AI מתקשים לקרר את שבבי אנבידיה, אינטל או AMD", אומר פרייבך. "הפתרונות הקיימים לא יהיו מתאימים לעוד שנתיים. אם תשאל את מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג מי לדעתו מייצר טלפונים - הוא ידבר על אפל. אם תשאל אותו על קירור שמבוסס על שינוי פאזה, הוא יזכיר את זוטאקור".

שינוי הפאזה, או two phase כפי שמכונה בתעשייה, במקרה זה הוא שינוי מצב הצבירה מנוזל לגז. הטכנולוגיה של החברה עובדת על מנגנון של ויסות לחצים ורתיחה מיקרוסקופית. קחו סיר פסטה ונסו להרתיח בו מים. כדי שזה יקרה תחתית הסיר צריכה להתחמם עד 108 מעלות לפחות. כדי להמשיל את ההישג הטכנולוגי לסיר הפסטה, פרייבך מציין כי החברה הגיעה כביכול לסף של 101 מעלות כדי לגרום לרתיחה. בזוטאקור טוענים כי מאחוריהם 24 פטנטים בתחום.

הצורך להימנע משאיבת מים והעובדה שתהליך הקירור איננו פולט חום לסביבה מושכים לזוטאקור כמה מחברות הקירור הגדולות בעולם. לאחרונה חברת קרייר האמריקאית הובילה בה סיבוב השקעה של 30 מיליון דולר, ואליה הצטרפה חברת הספנות הישראלית צים. קודם לכן גייסה זוטאקור 40 מיליון דולר ממשקיעים דוגמת מיצובישי וקרן נקסט ליפ ומשקיעים פרטיים דוגמת מריוס נכט, איתי רוזנפלד, אבינועם נובוגרודסקי ויאיר אלסטר, כך על פי מאגר המחקר IVC.

למרות הפיצוח של החברה מוקדם יחסית בחייה, רק לאחרונה היא יכלה להנות מהפירות הללו. "לחברות נפל האסימון רק עכשיו, פתאום הן מודות שיש פיזיקה אחרת", אומר פרייבך. "חיינו המון שנים על הכנסות מתחום מחשוב־העל (HPC, מחשבים עוצמתיים במיוחד המשמשים בעיקר מוסדות אקדמיים או צבאות - א"ג), אבל מסביבנו חברות קרסו - ראינו חברות קירור נוזלי שלא שורדות את שבע השנים הרעות.

"לפני שנה וחצי נפל האסימון בתעשייה שנגמר הסיפור וכל שבב חדש יצטרך קירור נוזלי".

"לא קיבלנו שום עזרה"

יותר מ־100 העובדים של פרייבך מגיעים מהסביבה, מיישובי עוטף עזה, שדרות, באר שבע והסביבה. מאורעות אוקטובר לא פסחו על החברה. "באותה השבת איש לא היה במשרד, אבל דרך מצלמות האבטחה אפשר היה לראות את הנוח'בות יורים RPG על המבנה שנפגע", הוא מספר.

מחבלים יורים על מבנה החברה ב-7 באוקטובר. ''העבודה שימשה עוגן'' / צילום: באדיבות זוטאקור

פרייבך, ששהה במאונטן ויו באותו היום, חזר לארץ מיידית כדי לטפל בעובדיו. שליש מהחברה גויס למילואים. "ב־7 באוקטובר גם חגגתי יום הולדת 60. מצאתי את עצמי עובר בין כל העובדים עם מנהלת כוח האדם, שואל מהם הם צריכים. בתוך שבוע התארגנו על זום של החברה כל בוקר ובתוך שלושה שבועות חזרנו לעבודה, ששימשה עוגן. דווקא בימים האלה של המלחמה חווינו את הפריצה הגדולה". כדי להחזיר את העובדים לחברה הוא בנה בעצמו ממ"ד מתקציב מיוחד שמצא לשם כך.

קיבלתם סיוע מהמדינה?
"אנחנו נתנו לעובדים שלנו חבילת סיוע, היו גם משקיעים שתמכו, אבל האמת היא שלא קיבלנו שום עזרה. קיבלנו תמיכה, אהדה. תרומות לא ביקשנו ולכן גם לא קיבלנו".

ומה לגבי משרד האוצר, הכלכלה, מנהלת תקומה?
"למה לי? אני סיפור של הצלחה ולא של הישרדות. שום הטבה לא הגיעה אלינו עד היום, למעט הטבת מס כעסק שפעיל בשדרות".

סופטבנק היא קרן יפנית, מדינה שמגלה קרירות כלפי ישראל מאז המלחמה. איך מסתכלים על זה שם?
"אנחנו לא רוצים להתעסק בזה, אבל בסוף השוק רוצה את הפתרון שלנו, ולא מעניינת אותו המלחמה. הגעתי פעם אחת ליפן ומחאו לנו כפיים, וזה חימם את לב. עד היום לא היה מקרה שבו סבלנו בגלל המלחמה".

עוד כתבות

עד כמה האנטישמיות מזנקת באוסטרליה? / צילום: ap, Mark Baker

הנתונים חושפים: עד כמה האנטישמיות מזנקת באוסטרליה?

הפיגוע הקטלני בסידני היכה את העולם בהלם, אבל האם הכתובת הייתה על הקיר? ● התמונה העולה מהנתונים היא חד משמעית: האנטישמיות באוסטרליה מזנקת, ומגיעה לרמות שהמדינה לא ידעה כמותן ● וגם: איך מושפעות מזה הקהילות היהודיות?

כלי טיס חשמלי של AIR / צילום: באדיבות חברת AIR

הסוף לשיירות? הסטארט-אפ הישראלי שמטיס 250 ק"ג אספקה ללוחמים

אירונאוטיקס חתמה על הסכם שיתוף‏־פעולה עם התאגיד הביטחוני ההונגרי ● הסטארט־אפ הישראלי שמוביל בפיתוח כלי טיס חשמליים מתקדמים ● החברה שמאפשרת להטמיע בטנקים מערכות שיגור של כטב"מים מתאבדים ● ופיקוד החלל האמריקאי מחזק את מערך ההגנה בנמל התעופה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בודקים את המיתוס. נס פך השמן / צילום: Shutterstock

החשמונאים לא שמעו על פך שמן שהספיק לשמונה ימים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כולנו שרים את "כד קטן", אך למעשה הוא הפך לחלק מסיפורי החג רק כעבור מאות שנים

שלושה שיעורים שכל מנהל צריך ללמוד מההיסטוריה של דיסני / צילום: Shutterstock

בין שלגייה לפנתר השחור: שלושה שיעורים שכל מנהל צריך ללמוד מההיסטוריה של דיסני

אומץ אינו רק תכונה אישית אלא תוצר של אקלים ארגוני, ואלה שמטפחים אותו קוטפים את הפירות ● דיסני מציעה שיעור מרתק לכל מנהיג במסעה ההיסטורי מתקופת התעוזה היצירתית של וולט דיסני, שלא קיבלה ביטוי בצד הערכי, ועד לחזון השיטתי של בוב אייגר

רופי תורפ. כל קו עלילה מטופל באופן אמין / צילום: ליינה אמברון

"מרגו צריכה כסף": כמה חופש באמת נשאר לאישה כשהגוף הופך למטבע

הרומן "מרגו צריכה כסף" מאת רופי תורפ שואל בחדות ובהומור מה מותר ומה אסור לאישה לעשות עם הגוף שלה ● במרכז העלילה אם חד־הורית צעירה שמוצאת חבל הצלה כלכלי במכירת תמונות עירום ב"אונליפאנס" ● ה"רעים" אינם גברים בודדים אלא הממסד הרפובליקאי האמריקאי - ואם נרצה, גם אמריקה של טראמפ

הדמיה של הקמפוס / הדמיה: באדיבות אנבידיה

העיירה המנומנמת שתהפוך לאנבידיה-סיטי: עשרת אלפים עובדים בדרך לעיר הווילות של הצפון

ג'נסן הואנג, האיש שעומד מאחורי מהפכת ה־AI, הודיע רשמית כי קריית טבעון תהפוך לבית החדש של 10,000 עובדי אנבידיה ● הקמפוס החדש שיוקם בשטחה של המועצה המנומנמת, עשוי לשנות את הרכב היישוב הקטן בעל 20 אלף איש ● "יהיו כאלה שיעזבו", חוששים התושבים, "אבל מן הצד השני בעלי דירות ירוויחו מעלייה חדה במחירי הנדל"ן"

מרקו רוביו, מזכיר המדינה של ארה''ב / צילום: ap, Mark Schiefelbein

רוביו: "מקווים שהשיחות בין לבנון לישראל יביאו להתקדמות וימנעו עימות"

היום התקיים בנאקורה שבגבול בין ישראל ללבנון הסבב השני של שיחות בין המדינות תחת חסות ארה"ב ● בניגוד לדוח הקודם באוגוסט, הדוח הנוכחי של IPC קובע כי לא זוהה רעב באף אזור ברצועה ● מבצע "מאחורי הגב": המעורבות האיראנית – והמידע שסיפק הפעיל בחקירה אחרי שהובא לישראל לפני שנה ● צילם את נמל חיפה ובתי הזיקוק: שב"כ עצר אזרח בחשד לריגול עבור איראן ● עדכונים שוטפים

רה''מ בנימין נתניהו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Chip Somodevilla

דיווח בארה"ב: נתניהו יציג לטראמפ אפשרויות לתקיפה נוספת באיראן

ביוון דנים על שליחת כוחות הנדסיים לעזה וביצירת כוח צבאי משותף עם ישראל וקפריסין ● לפי הוול סטריט ג'ורנל, ארצות הברית מקדמת יוזמה לשיקום רצועת עזה בהשקעה מוערכת של יותר מ-112 מיליארד דולר לאורך עשור ● צבא ארה"ב פתח בגל תקיפות נרחב הלילה נגד יעדי ארגון דאעש ברחבי סוריה ● ראש ממשלת לבנון אמר כי השלב הראשון לפירוז חיבאללה יסתיים בעוד ימים ספורים ● דיווח בארה"ב: נתניהו יציג לטראמפ אפשרויות לתקיפה נוספת באיראן ● עדכונים שוטפים 

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

זנדסק מגיעה לישראל: רוכשת את אנליש בכ-40-50 מיליון דולר

הרכישה תאפשר לחברת התוכנה האמריקאית לפתוח לראשונה מרכז פיתוח בישראל ● בין המשקיעים המוקדמים בחברת ה-AI הקטנה: קרן TLV Partners, אביגדור וילנץ, בני שניידר ואריק קליינשטיין מקרן גלילות

כך טיפס מיקי פדרמן לצמרת  עשירי ישראל / צילום: AI

כך טיפס מיקי פדרמן לצמרת עשירי ישראל

בעשור האחרון קפץ שוויו של איש העסקים מיקי פדרמן מ-6 מיליארד שקל ל-35 מיליארד ● המלונאי שנכנס בעסקת מיזוג לתעשייה הביטחונית, כמעט במקרה, רכב על מרוץ החימוש הגלובלי - והתברג לצמרת הישראלים העשירים בעולם ● מיהו הטייקון המסתורי שמתעקש להישאר מתחת לרדאר?

צפוי להיסגר בסוף השנה: הפגנה מחוץ למפעל פולקסווגן / צילום: Reuters, Sebastian Kahnert

בלחץ גרמניה ותעשיית הרכב: אירופה לקחה צעד אחורה במהפכה הירוקה

שלוש שנים וחצי אחרי ההחלטה הדרמטית לאסור מכירת כלי רכב בעלי מנוע בעירה פנימית מ־2035, הנציבות האירופית נסוגה - בעיקר בשל לחצים מצד גרמניה והביקוש הנמוך לכלי רכב חשמליים ● המהלך מסמן שינוי סדרי עדיפויות וניסיון לאזן בין יעדי האקלים ליציבות כלכלית

פיבי גייטס / צילום: Reuters, Anthony Behar

לא רק "הבת של": פיבי גייטס גייסה 30 מיליון דולר לסטארט־אפ האופנה שלה

הרעיון נולד במעונות סטנפורד, מחוויה לא־מוצלחת של קניות אונליין ("רכשתי שמלה ב־500 דולר, אח"כ גיליתי אתר שמוכר אותה ב־150 דולר") ● כעת, בגיל 23, גייטס מנהלת עסק בשווי 180 מיליון דולר ומושכת משקיעים מהשורה הראשונה ● עם זאת, היא מודה: "לא הייתי יכולה לגדול בתנאים האלה אלמלא ההורים שלי"

בחזית המדע. FOFO / צילום: Shutterstock

לא מסתכלים על תוצאות בדיקות? החוקר שמגלה מתי אנחנו נמנעים ממידע

אחרי ה־FOMO, הכירו את ה־FOFO, תופעה שמתארת את הפחד לדעת (Fear of finding out) ● פרופ' יניב שני חוקר בשנים האחרונות מה גורם לנו להימנע ממידע חשוב כמו תוצאות בדיקות או מבחנים, אבל גם מה מביא אותנו לחפש מידע חסר תועלת ● בראיון לגלובס הוא טוען: "אנחנו לא מחפשים מידע כדי לקבל החלטות, אלא לשם ויסות רגשי"

טארטלט לימון שומשום / צילום: יעל יצחקי

בדרך לצפון עוצרים בכרמל: הביסטרו המנחם בבית האבן בן ה-100

מי שהתגעגע ליד של גיא רוזמרין ישמח לבקר בבית האוכל שמציע בבוקר מאפים, בצהריים אוכל מקומי חם וערב אחד בשבוע – מתפרע

דימונה. המספרים לא פוגשים את הביקוש / צילום: Shutterstock

למה נתניהו הבטיח השבוע הגירה שלילית של 20 אלף תושבים לדימונה?

בפעם השנייה בתוך שבע שנים הבטיח בנימין נתניהו לדימונה הבטחות להקמת עשרות אלפי יחידות דיור ● אחרי שני הסכמים ויותר מ־10 מיליארד שקל על הנייר, ברור שהמבחן הוא מי באמת מגיע לגור שם

מה יהיה מחר בבורסה? / צילום: Shutterstock

הנתון שעשוי לסלול את הדרך לראלי בוול סטריט, ומה צפוי מחר בת"א?

לאחר שבוע שיא בבורסה בת"א, המסחר צפוי להיפתח מחר בצל העליות בוול סטריט ● האינפלציה הנמוכה והתאוששות במניות ה-AI מפיחה אופטימיות לגבי ראלי סנטה קלאוס בניו יורק ● המניות הדואליות יחזרו למסחר בת"א בפערי ארביטרז' מעורבים ● חברת הביטוח והקמעונאית שצפויות לרדת ● וגם, הרשימה הלא קטנה של ההפתעות של השנה

ראשת ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י בפרלמנט. האישה הראשונה בתפקיד / צילום: ap, Eugene Hoshiko

התיירות הישראלית ליפן קפצה ב־88% מהשנה שעברה. זו הסיבה האמיתית

הציבור המזדקן, התוצר המתכווץ והיחלשות המטבע הכניסו את הכלכלה הרביעית בגודלה לסחרור, וחבילת תמריצים ממשלתית כבר יצאה לדרך ● אבל כשהשמיים מתקדרים מעל ארץ השמש העולה, נדמה שדווקא לישראלים נוצרות הזדמנויות יוצאות דופן - מההייטק והביטחון ועד החופשה שהוזלה

בכמה נמכר בית פרטי שזקוק לשיפוץ יסודי ביישוב הר אדר / צילום: נועם יונה

המחיר ההתחלתי נשק ל-6 מיליון שקל: בכמה נמכר בית בן 40 בהר אדר?

מחיר השיווק של הנכס, בעל 7.5 חדרים, עמד על 5.8 מיליון שקל ● לבסוף, הוא נמכר תמורת 4.9 מיליון שקל ● "זאת הייתה עסקה לא פשוטה, המוכרים התחילו גבוה אבל הבינו את המצב בשוק" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

פינוי פצועים משדה הקרב / צילום: דובר צה''ל

הכשרה ממומנת ועבודה מובטחת: כך המדינה משלבת פצועי צה"ל בענף הסייבר הלוהט

מיזם ייחודי של משרד הביטחון מכשיר בשנה האחרונה פצועי צה"ל בתחום הסייבר, במטרה להעניק להם נתיב תעסוקתי חדש ● גם המדינה מרוויחה מכך - כוח אדם איכותי בתחום שזקוק לו ● מאור, משתתף בתוכנית: "הרגשנו שקופים, וראו אותנו"

LEPAS. בהכנות להשקה באירופה / צילום: יח''צ

קמפיין הריכוזיות נושא פירות? קבוצת צ'רי הסינית בוחנת מינוי יבואן שלישי לשני מותגים חדשים שלה

על רקע הצעדים להגבלת הריכוזיות בענף הרכב, צ'רי בוחנת מינוי יבואן שלישי בישראל לשני מותגים חדשים ב־2026, בנוסף לקרסו מוטורס וכלמוביל ● סמארט משיקה בישראל את הקרוס־אובר החשמלי הגדול והיקר ביותר שלה עד כה ● BYD מתכננת להביא לאירופה - ובהמשך גם לישראל - את מכונית הסופר־מיני הראשונה עם הנעת פלאג־אין ● השבוע בענף הרכב