גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התותח ממלחמת העולם הראשונה שעושה קאמבק

צבא רוסיה חוזר להשתמש בתותח ממלחמת העולם השנייה, כווית רוכשת מערכות הגנה אווירית מארה"ב, הסטארט-אפ האמריקאי אנדוריל משיק פתרון לאיתור צוללות, יפן משקיעה תקציב עתק בטילים ארוכי־טווח, ואלביט זוכה בחוזה בשווי של כ־100 מיליון דולר • השבוע בתעשיות הביטחוניות 

חיילים רוסים משגרים טיל לעבר מטרה באוקראינה / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service
חיילים רוסים משגרים טיל לעבר מטרה באוקראינה / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service

בזמן שסוללת ה־THAAD האמריקאית מסייעת למערך ההגנה האווירית של ישראל, ארה"ב סוגרת עסקאות הגנה אווירית גדולות במדינות נוספות במרחב. בה־בעת, מול החדשנות יש מדינות שפונות למערכות ישנות במיוחד, כמו רוסיה שמתגברת את כוחותיה בתותח ממלחמת העולם השנייה. ובארה"ב, אנדוריל ממשיכה לספק פתרונות יצירתיים. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.

אי־עמידה בתנאי סף: נפסל מינוי גבי סרוסי ליו"ר תע"א
הכלי החדש של רוסיה: רובה לייזר ליירוט

כווית רוכשת מערכות פטריוט מארה"ב

מדינת ישראל היא בעלת העצמאות הרבה ביותר בהגנה אווירית במזרח התיכון, אך מפריסת סוללת THAAD בישראל בחצי השנה האחרונה ניכר כי גם היא זקוקה לסיוע האמריקאי בתחום. עם זאת, יש מדינות במזרח התיכון שמערך ההגנה האווירית שלהן תלוי בארה"ב, כשאחת מהן היא כווית, כאשר לאחרונה אישרה מזכירות המדינה האמריקאית שדרוג משמעותי של סוללות הפטריוט שפרוסות באמירות, תמורת כ־400 מיליון דולר.

סוללות הפטריוט הן בעלות שלושה דורות: PAC-1, PAC-2 ו־PAC-3, כשהמערכת הישראלית שנחשבת קרובה מאוד לרמה הבכירה היא קלע דוד.

סוללות הפטריוט הן בעלות שלושה דורות: PAC-1, PAC-2 ו־PAC-3, כשהמערכת הישראלית שנחשבת קרובה מאוד לרמה הבכירה היא קלע דוד .

בהתחשב בשדרוג מערך ההגנה האווירית הלאומי, ניתן היה לשער כי הכוויתים יפנו ל־PAC-3, אבל הם בחרו להרחיב את מלאי טילי ה־PAC-2, ולשפר את מערכת השליטה והבקרה שלה. המניע מאחורי ההימנעות משדרוג משמעותי ל־PAC-3 הוא, ככל הנראה, כלכלי.

בדומה למרבית ההשוואות בין אמצעים צבאיים אמריקאים לכאלה ישראליים למשל, אלה שמספקת וושינגטון יקרים במיוחד. כך, בין השאר, בעת שכל מיירט של PAC 3 מוערך בכ־6 מיליון דולר, יירוט של קלע דוד עולה לישראל כ־700 אלף דולר. כמו כן, קלע דוד היא מערכת ארצית, בניגוד לפטריוט שמתבסס על סוללות שמכסות אזור מסוים כמו, למשל, כיפת ברזל. כשמוסיפים לכך את הנדבך המהותי שלכווית יש כבר את התשתית המבוססת של PAC-2, מקבלים חיסכון משמעותי.

הפתרון של רוסיה למלחמה באוקראינה: תותח ממלחמת העולם השנייה

במסגרת ניסיונותיה של רוסיה למצוא פתרונות יצירתיים למלחמה הרחבה והמתמשכת מול אוקראינה, החליטו במוסקבה כי כוחות הארטילריה יחזרו להשתמש בתותחי M-30, כך לפי דיווחים שונים. אלה אמצעים שצבא ברית־המועצות החל להשתמש בהם ב־1939, והופעלו באופן נרחב במלחמת העולם השנייה. מהזווית הישראלית, צבאות ערב השתמשו בתותחים אלה, ובחלק מהמקרים הפכו לשלל מלחמה.

תותחי M-30 הם בעלי קליבר של כ־122 מ"מ, כשהצוות המפעיל אותם מונה שמונה לוחמים. התותחים מסוגלים לשגר 6-5 פגזים בדקה, לטווח של עד 11.8 ק"מ. את הייצור ההמוני שלו החלו הסובייטים ב־1940, כשעד 1955 יוצרו כ־19.2 אלף יחידות. לאורך השנים נמכרו תוכניות הייצור שלו למדינות שונות, בהן פולין שייצרה את Wz 1938 וסין שייצרה את "סוג 54".

בה־בעת, בתחום ההגנה, רוסיה מתקשה להתמודד עם החימושים המשוטטים (כטב"מים מתאבדים) של אוקראינה, ועל כן ניכר מצילומים שונים שהחליטה בערי החזית להגן על בניינים בדרך פשוטה: רשתות. אותן רשתות שעוטפות את הבניינים מיועדות למנוע נזקים בלתי הפיכים, ופינויי אוכלוסייה בהיקפים גדולים שעימם עשויים להתמודד כתוצאה מכך במשטר פוטין.

אנדוריל השיקה פתרון לאיתור צוללות

הסטארט־אפ הביטחוני האמריקאי בן השבע, אנדוריל, השיק מערכת של רשתות חיישנים לצורך מעקב תת־ימי. בדומה למקרים קודמים של השקות בחברה, מערך הסונאר החדש צפוי להיות זול ביחס למענה הנרחב שהוא מעניק. כיום, בארה"ב חוששים מאוד מהפעילות התת־מימית של רוסיה וסין שמרחיבות את פעילות הצוללות שלהן, ועבור זאת נדרש מענה תואם. אותן צוללות דורשות מענה יעיל, נרחב וקבוע שיפקח אחרי התנועות שלהן.

המוצר החדש נקרא "סיבד סנטרי" על השם המוצר הראשון של אנדוריל, סנטרי היבשתי. סנטרי הוא דמות שהופיע בסדרת "הנוקמים" של מארוול, כשאנדוריל נקראת על שם חרב מסדרת "שר הטבעות". במוצר החדש באה אנדוריל להשתמש ביישומים קיימים תוך התאמתם לתווך הימי. סנטרי היבשתי, לדוגמה, נועד לניטור איומים באוויר ובשטח.

במסגרת המיזם החדש פנתה אנדוריל גם למענים קיימים מחוץ לחברה, כדוגמת "סי ספיר" של חברת "אולטרה מריטיים". "אמצעים יבשתיים ואווירים יכולים לפעול בקווי ראייה ברורים, אבל האוקיינוס הוא עצום", נמסר מאנדוריל. "אנחנו צריכים רשת להחלפת נתונים בזמן אמת. סיבד סנטרי ממלא את פערי הקישוריות והתפיסה, ומאפשר מודעות ימית".

ד"ר שיין ארנוט, סגן נשיא להנדסה של אנדוריל, אמר לאתר TWZ כי מה שעומד בראש המוצר הוא חיבור "כל התקשורת והמערכות הממוחשבות" לטובת הייעוד.

יפן משקיעה מאות מיליוני דולרים בטילים ארוכי־טווח

צבא יפן חתם על חוזה בסך 32 מיליארד יין (כ־216 מיליון דולר) לפיתוח טילים מדוייקים ארוכי־טווח. בצל ההתמודדות עם הכוחות המאיימים במזרח הרחוק, סין וקוריאה הצפונית, במשרד ההגנה בטוקיו ציינו, כי החוזה מהווה רק חלק אחד מתוכנית רחבה להרחיב את יכולות הטילים - מול האיומים במרחב. לוחות הזמנים מול מיצובישי כוללים את סיום שלב הפיתוח עד 2028, ואת התחלת הייצור עד 2032.

הטילים ארוכי־הטווח החדשים מיועדים לפגיעה בספינות או במטרות יבשתיות בדיוק גבוה במיוחד. הטילים החדשים מתווספים להשקעות גדולות של טוקיו בשנים האחרונות בתחום הטילאות, כולל טילי יבשה-ים בהשקעה של כ־112.6 מיליון דולר; טילי גלישה מהירים בסך כ־160.2 מיליון דולר וטילים מונחים שמשוגרים מצוללות בהשקעה של כ־20.1 מיליון דולר.

חוזה לעשות אשקלון עם משרד הביטחון

מינהל הרכש הביטחוני (מנה"ר) במשרד הביטחון, בשיתוף עם מינהלת המרכבה והרק"מ (מנת"ק), אגף התכנון וחט"ל באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, הודיע על חתימת עסקה עם חברת עשות אשקלון עבור תיקון ואספקת חלקי חילוף לכלי הרק"מ. במסגרת העסקה שעליה חתם מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (במיל') אמיר ברעם, ייוצרו ויסופקו חלקים קריטיים לטנקי המרכבה ולנגמ"שי הנמר בעלות כוללת של כ־100 מיליון שקל.

ההסכם כולל ייצור ואספקה של חלפים לממסרות 1,500 ו־1,200 כוח סוס, מתלים והינעים שיסופקו לצה"ל במהלך חמש השנים הקרובות.

מפעל עשות אשקלון מתמחה בייצור מערכות הנעה, ממסרות ומכלולים מורכבים וייחודיים לכלי רכב משוריינים (מרכבה, נמר ועוד). המפעל, שפועל באשקלון, מעסיק כ־500 עובדים, כאשר כ־80% מהם תושבי אשקלון, עוטף עזה ויישובי הדרום.

חוזה בשווי 100 מיליון דולר לאלביט

אלביט זכתה בחוזה בשווי של כ־100 מיליון דולר לאספקת מערכות צריח בלתי מאוישות מתקדמות מסוג UT30 MK2 מ־General Dynamics European Land Systems (GDELS). המערכות יותקנו על רכבי הלחימה המשוריינים מסוג ASCOD שיסופקו למדינה אירופית החברה בנאט"ו.

מערכות צריח בלתי מאוישות של אלביט מערכות / צילום: אלביט

במסגרת החוזה שיבוצע עד סוף 2027, החברה תספק את צריחי ה־UT30 MK2 הבלתי מאוישים, המצוידים בכוונות תותחן ומפקד, כמו גם טילים מונחי נ"ט (ATGM) והגנה ברמה 4. הצריחים ייוצרו בשיתוף־פעולה תעשייתי עם חברות מקומיות, שיתמוך בהבטחת שרשרת האספקה ויכולות תמיכה ותחזוקה מקומיות.

ה־UT30 MK2 הוא צריח שניתן לשימוש מאויש או בלתי מאויש, המשפר את כוח האש של נגמ"שים (APCs) מבלי לפגוע בבטיחות החיילים. העיצוב המודולרי והארכיטקטורה הפתוחה שלו מאפשרים תצורות צריח מאוישות ובלתי מאוישות, עם המרה קלה בין השתיים ושילוב של טילים וכוונות שונות.

עם פרופיל נמוך מאוד, ה־UT30 MK2 משלב מגוון רחב של מערכות נשק, כולל תותח ראשי 30 מ"מ, מקלע מקביל בקוטר 7.62 מ"מ וטילים מונחים נ"ט. הוא כולל גם מערכת הגנה ברמות שונות, מערכת הגנה אקטיבית מסוג חץ דורבן ואמצעים נוספים. כל אלה משולבים עם מערכות אלקטרו־אופטיות מתקדמות, שאף הן מפותחות על־ידי אלביט.

עוד כתבות

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר