פרידריך מרץ / צילום: ap, Ebrahim Noroozi
אחרי משא-ומתן מפורט שארך שבועות, הגיעו היום הנוצרים-דמוקרטים (CDU/CSU) והסוציאל-דמוקרטים (SPD) בגרמניה להסכם על ממשלה חדשה שתנהיג את המדינה. מנהיג ה-CDU פרידריך מרץ יכהן כקנצלר גרמניה הבא, ואם ההסכם יאושר על-ידי המפלגות בשבועות הקרובים, כפי שצפוי לקרות, הוא ככל הנראה יתמנה לתפקיד בשבוע הראשון של מאי.
ההסכם הושג על רקע המצב הכלכלי החמור של גרמניה, שנמצאת במיתון מתמשך, סובלת ממגמת דה-תיעוש בשל משבר אנרגיה ונאלצת כעת להוציא עשרות מיליארדים על ביטחון.
● טסלות שרופות, מוצרים מסומנים: גל אנטי-אמריקאי חסר תקדים שוטף את אירופה
● פגיעה בכלכלה, דעיכה בייצור: בגרמניה נערכים להשפעות מכסי טראמפ על כלי רכב
כדי לנסות ולהקל על עבודת הממשלה, הצליחו מרץ ושותפיו העתידיים לפרוץ את בלם החוב הגרמני בעזרת הפרלמנט היוצא. הם שינו את הכללים כך שלרשותם יעמוד תקציב גדול הרבה יותר, עם תוספת של לפחות 100 מיליארד אירו בשנה, שתעמיק את החוב הלאומי הגרמני.
ההודעה היום (ד') סוללת את הדרך להקמת ממשלה בכלכלה הגדולה ביותר באירופה, שתשים קץ לקיפאון הפוליטי שהמדינה חווה בחצי השנה האחרונה, מאז שהקואליציה בראשות אולף שולץ התפרקה.
האיחוד האירופי עומד בפני מבחן משמעותי כעת על רקע מלחמת הסחר, וקולה של גרמניה נחלש בעקבות הצרות הפוליטיות מבית. מרץ אמר כי מדובר ב"אתגר משמעותי", וכי על גרמניה "למצוא מחדש את היתרון התחרותי שלה". תעשיית הרכב הגרמנית בפרט עומדת בפני קשיים כמו מכסים כבדים של 25%, ביקוש יורד באסיה, אי-התאמה לעידן המכוניות החשמליות ועוד.
בגרמניה ההסכם הקואליציוני הוא מפורט מאוד ומשרטט מפת דרכים מדויקת לביצוע בארבע שנות הכהונה של הממשלה. שתי המפלגות, שבעבר היו הגדולות ביותר בגרמניה והתמודדו על ההובלה, משלבות ידיים כעת אל מול הפופולריות הגואה של הימין והשמאל הקיצונים בגרמניה, כדי להקים קואליציה שנועדה לשכנע את הבוחרים לשוב מהקצוות למרכז.
שינוי הילוך במאבק בהגירה
בין הבטחות הבחירות העיקריות של מרץ היה "שינוי הילוך" במאבק נגד הגירה בלתי חוקית וסגירת הגבולות "מהיום הראשון של הממשלה". בתום המשא-ומתן עם הסוציאל-דמוקרטים מסתמן כי הבטחה זו רוככה, אך המבחן האמיתי יהיה במדיניות הגבולות ותנאי הקבלה של הפליטים והמהגרים, שעדיין לא פורטו. "הזכות הבסיסית לקבל מקלט לא ניתנת לביטול", אמר לארס קלינגבייל, שעמד בראש צוות המשא-ומתן של הסוציאל-דמוקרטים.
כסנונית ראשונה הוכרז על השעיית איחוד המשפחות לשנתיים הקרובות למי שהוכרו כמבקשי מקלט. בנוסף, ההליך המהיר לאזרחות בגרמניה שכוננה הממשלה הקודמת - המאפשר זכאות לאזרחות אחרי שלוש שנים - יבוטל. הממשלה תפעל גם להפחית בחצי את ההגירה הלא-חוקית ממדינות הבלקן.
בהיבט העסקי, מרץ הבטיח להפחית את מס החברות בגרמניה החל מ-2028, לסבסד את האנרגיה לעסקים ולדאוג ל"תעריף קבוע" שיעצור את האקסודוס של מגזר הייצור מהמדינה. מרץ הבטיח לצמצם את המגזר הציבורי ב-8% בשנים הקרובות כדי לפנות תקציבים ציבוריים למטרות חדשות ולהקים משרד חדש לדיגיטליזציה.
תשלומי הרווחה בגרמניה, שהוגדלו על-ידי הממשלה היוצאת, יוקטנו בחזרה, אך לא ידוע באיזה שיעור. החוק השנוי-במחלוקת של הממשלה הקודמת שנועד להחליף את החימום בגרמניה מגז ונפט לחשמל - יבוטל.
הזווית הישראלית
בהיבט היחסים עם ישראל, הרי שהממשלה הקרובה צפויה להיות פרו-ישראלית יותר מהקואליציה היוצאת, בשל הדומיננטיות של המפלגה השמרנית בה. לראשונה מזה עשורים יכהן שר מה-CDU במשרד החוץ הגרמני, שנחשב לגורם ביקורתי כלפי ישראל. מרץ עצמו כבר גינה את עיכוב שליחת הנשק הגרמני לישראל במלחמה והזמין את ראש הממשלה בנימין נתניהו לביקור במדינה ללא חשש מעצר.
בהסכם הקואליציוני נכתב כי הממשלה החדשה תהיה מחויבת למאבק באנטישמיות ובשנאת ישראל. "לגזענות, לאנטישמיות ולעוינות כלפי ישראל אין מקום בבתי ספר ובאוניברסיטאות", נכתב בהסכם הקואליציוני.
המחקר סביב אנטישמיות יוגבר במוסדות ההשכלה הגבוהה. ההסכם מקבע את הכרזת הקנצלרים הקודמים של גרמניה, לפיה "זכות הקיום של מדינת ישראל היא אחת מסיבות הקיום של גרמניה". ההסכם מגנה באופן חריף את התקפת הטרור של ה-7 באוקטובר וקובע כי "אף ארגון או פרויקט המקדם אנטישמיות או מטיל ספק בזכותה של ישראל להתקיים לא ייתמך כלכלית" על-ידי הממשלה.