טחנון בן זאיד בן סולטן אל נהיאן / צילום: ap, Evelyn Hockstein
=
בן משפחת המלוכה מאבו דאבי, שזכה לכינוי "השייח' המרגל", רגיל להשתמש בהונו העצום כדי להתמחות ולקנות לו שליטה ב"שיגעונות" הרבים שלו. לאורך השנים אלה כללו אמנויות לחימה, שחמט ומשחקי וידאו.
● דעתן, פרובוקטור וחדור מטרה: חי גאליס רוצה להיות מלך הקניונים החדש
● "נתקלתי בסמנכ"ל ציני והעפתי אותו מהסדנה. זה הורס את הארגון"
כעת, שייח' טחנון בן זאיד בן סולטן אל נהיאן, היועץ לביטחון לאומי של איחוד האמירויות הערביות ואחיו של נשיא המדינה, מפעיל תוכנית דומה בקנה־מידה גדול בהרבה - הוא רוצה לדחוף בכוח את האמירות הזעירה שלו לחזית המרוץ לפיתוח מערכות בינה מלאכותית ושליטה בהן, מערכות שעשויות לשנות את הכלכלה העולמית.
גם העולם שם לב למאמצים של השייח' ולא נותר אדיש. המנכ"לים של אפל, מיקרוסופט ובלקרוק כבר הספיקו בחודשים האחרונים לחלוק לו כבוד במתחם המלכותי המפואר שלו במפרץ הפרסי. בביקורו בארה"ב, התאבק השייח' עם מארק צוקרברג, חובב ג'יו ג'יטסו ברזילאי כמוהו, ולבש סווטשירט וג'ינס לביקור אצל אילון מאסק במפעל טסלה בטקסס.
כל זה מתאפשר בין היתר משום שטחנון (56) שולט על יותר כסף כמעט מכל אדם אחר בעולם. הוא יו"ר של שתי קרנות עושר מאבו דאבי עם נכסים המוערכים בשווי של 1.4 טריליון דולר ובמקביל מנהל הון אישי עצום.
קרן ה־AI החדשה שהוא מוביל, MGX, צפויה להזרמה של יותר מ-50 מיליארד דולר מהונו האישי וממקורות אחרים באבו דאבי, לפי מקורות המכירים את הקרן. התוכנית היא שמיליארדי דולרים נוספים יושקעו בבינה מלאכותית על ידי Group 42, חברה נוספת שהוא שולט בה.
הגופים הללו של טחנון הם חלק מהשקעה של יותר מ־70 מיליארד דולר בצרפת ובאיטליה שאיחוד האמירויות התחייבה לה בחודש פברואר. בחודש ינואר, MGX הייתה אחת מקומץ שמות שהוזכרו כעומדים מאחורי "סטארגייט", פרויקט מרכז נתונים (דאטה סנטר) בהיקף של 100 מיליארד דולר עליו הכריזו בבית הלבן ושאותו יובילו סופטבנק ו־OpenAI. הקרן גם השקיעה סכומים גדולים ב־OpenAI, בסטארט־אפ XAI של מאסק ובאנתרופיק, שבה משקיעה אמזון.
אפילו בעולם הבינה המלאכותית ששוחה בכסף, טחנון מתבלט. בזמן שרבים משקיעים עשרות מיליארדים בתחומים ממוקדים - סופטבנק מהמרת בגדול על OpenAI וענקיות הטכנולוגיה שופכות הון על מרכזי נתונים - טחנון מתכנן לפזר יותר כסף על התעשייה המתפתחת הזו יותר מאשר כל אחד אחר.
צריך לומר שזו תקופה מסוכנת לשפוך כל־כך הרבה כסף על בינה מלאכותית. המודל הזול של דיפסיק (DeepSeek) מסין טלטל במפתיע את ההנחות לגבי הצורך בהשקעה כבדה. הערכות השווי במגזר הטכנולוגיה הרקיעו שחקים, ואפילו קרנות הון סיכון אופטימיות מודות שהשוק בוער בטירוף. חברות AI מובילות צופות כי יפסידו מיליארדי דולרים בשנים הקרובות, וההבטחות לרווחיות בעתיד מבוססות על הנחות מעורפלות לגבי גל ביקוש אדיר.
רבים גם רואים קווים מקבילים לשלב הסופי של בועת הדוט.קום. בזמנו מפזרי הכסף שפכו עשרות מיליארדי דולרים על פריסת רשתות סיבים אופטיים, בהתבסס על תחזיות שצמיחת האינטרנט תהיה אף מהירה יותר ממה שהייתה. אך זה הוביל בעיקר לעודף סיבים ולהפסדים עצומים.
ובכל זאת, טחנון אינו נרתע. האסטרטגיה שלו היא להשתמש בכסף ובהשפעה שלו לא רק כדי לאפשר לאיחוד האמירויות ואבו דאבי להרוויח מעליית ה־AI, אלא גם כדי להפוך את איחוד האמירויות למרכז טכנולוגיה עולמי. טחנון צופה ביקוש עולמי אדיר למשך שנים רבות - החזון שלו הוא שמפעלי שבבים, מרכזי נתונים וחברות AI מקומיות יבנו עתיד כלכלי ליום שאחרי הנפט לאמירות הזעירה אך החזקה שלו, ולמדינה כולה.
מארמונו המפואר באבו דאבי, טחנון עוקב אישית אחרי ההתקדמות העולמית של מודלי השפה הגדולים, באמצעות לוח בקרה שהחוקרים שלו בנו למענו, בטלפון ובמחשב. הוא מאיץ בכפופים לו ברשת החברות הענקית שבבעלותו לשלב במהירות בינה מלאכותית.
"לטחנון יש את ההון להשקיע בתחום שדורש הון כבד מאוד", אמר בראד סמית', נשיא מיקרוסופט, שעבד עם השייח' באופן נרחב מאז 2023. במהלך אחת הפגישות עם טחנון, הוא ומנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה, דיברו על ספר מאת ג'פרי דינג מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, לפיו בינה מלאכותית עשויה להיות הבסיס לצמיחה כלכלית עולמית עתידית.
השייח' רשם זאת בפנקסו, ועד מהרה, נציג משגרירות האמירויות דפק על דלת משרדו של דינג בוושינגטון שישב לאכול צוהריים ואמר, "אני לא מצליח למצוא את הספר שלך באף חנות. אפשר שני עותקים?", נזכר סמית.
גיימינג, כושר וג'יו ג'יטסו
טחנון גדל בצל אחיו, שייח' מוחמד בן זאיד אל נהיאן, יורש העצר הוותיק שמונה לנשיא איחוד האמירויות ב־2022. בעוד אחיו התרועע עם מנהיגים זרים ובנה תוכניות להמציא מחדש את כלכלת אבו דאבי, טחנון טיפח תחומי עניין אחרים.
הוא התמכר כל־כך לתחרות עם אחיו במשחק הווידאו "Age of Empires", שבו שחקנים מפתחים ציידים-לקטים לציוויליזציות חזקות. ההתמכרות הזו הייתה כה חזקה עד שהוא שכר עובד מהחברה שמפתחת את המשחק כדי שיאמן אותו בטקטיקות.
את הארמון בתוך המתחם המלכותי הוא הפך לחדר כושר. הוא מממן את אחת מקבוצות האופניים הטובות בעולם - UAE Team Emirates - ורוכב באי סמוך לארמון הנשיאותי, אותו הקיף בשבילי רכיבה. הוא אהב כל־כך את האופניים הקלים במיוחד של חברת Colnago האיטלקית, עד שהורה לאחת החברות שלו לרכוש אותה.
בנוסף, טחנון שפך כסף על קידום ג'יו ג'יטסו ברזילאי וצורות אחרות של היאבקות ברחבי העולם. הוא בעל חגורה שחורה, וייסד טורניר אליפות ממומן היטב ש"הפך לאולימפיאדה של הספורט שלנו", אמר בובי ראזק, קולנוען שמפיק סרט תיעודי על טחנון ועל האירוע. "הוא בהחלט אחד מהאבות המייסדים של אמנויות הלחימה המשולבות" אמר ראזק, ספורט שלדבריו "לא היה מגיע לאן שהוא היום" בלי טחנון.
העניין שלו בבינה מלאכותית התחיל כבר בתחילת שנות האלפיים, כשנשבה בקסם של שחמט ממוחשב, ושכר צוות מהנדסים גדול לבנות עבורו תוכנה בשם הידרה (Hydra) שתוכל להתחרות עם השחקנים הטובים בעולם. ארדואן גונס, המתמחה במהלכי פתיחה בשחמט ממוחשב, אמר כי לעיתים קרובות שוחח עם השייח' בטלפון שעתיים ויותר ביום.
בסוף 2017, העניין של טחנון גבר לאחר שלמד שתוכנית ה־AI של גוגל, AlphaZero, ניצחה את תוכנת השחמט הממוחשב הטובה בעולם לאחר שלמדה את הכללים תוך ארבע שעות בלבד. זה פקח את עיניו לעוצמת ה־AI, כך אמר למקורביו.
בשנה שלאחר מכן, הוא גייס את פנג שיאו, מנהל הטכנולוגיה הראשי לשעבר של חברת MicroStrategy (שהפכה לחברת ביטקוין), כדי להקים את G42, חברה המוקדשת ליישומי AI.
בשעתו, האסטרטגיה הכלכלית והעושר של אבו דאבי היו בשליטת אחיו של טחנון, מוחמד. כמנהיג בפועל של המדינה, מוחמד דחף להקצות חלק מהכנסות הנפט של האמירות להשקעות ולפיתוח כלכלי - ובנה את שפע קרנות העושר שטחנון ירש בהמשך.
פרס ניחומים של טריליון דולר
מוחמד ראה זה מכבר את המגזר הטכנולוגי כחלק חשוב מהתמונה, וב־2017 קידם אסטרטגיה לאומית ל־AI שנועדה להפוך את איחוד האמירויות ל"מובילה העולמית בבינה מלאכותית עד 2031" (מאוחר יותר שונתה ל"אחת המובילות").
לאחר שמוחמד מונה לנשיא, היו השערות שטחנון ימונה ליורש העצר. במקום זאת, מוחמד נתן את התפקיד לבנו, והעניק לטחנון פרס ניחומים לכאורה: פיקוח על שתי קרנות ריבוניות - מה שהכתיר אותו לאחראי המרכזי על עושרה של אבו דאבי.
ביחד עם אימפריית העסקים הפרטית שלו - אוסף של נכסי נדל"ן, ספנות, בנקאות ומזון, רבים מהם עם קשרים ממשלתיים - טחנון קיבל שליטה ביותר מ-1.5 טריליון דולר, נכון ל־2024, לפי חברת הנתונים Global SWF.
מנהיגים עסקיים מערביים נשבו בקסמו של השייח'. בראד סמית', נשיא מיקרוסופט, פגש לראשונה את טחנון במרץ 2023 במהלך נסיעת עסקים לאבו דאבי, שם ניהלו שיחה על בינה מלאכותית ואנרגיה. טחנון פיתח גם קשרים אישיים עם סם אלטמן מ־OpenAI. בתחילת השנה שעברה, השניים דנו בתוכנית, שלבסוף ננטשה, למימון רשת עולמית של מפעלי שבבים שאותם תבנה TSMC.
מנכ"ל בלקרוק, לארי פינק, אומר שהוא מבקר לעיתים קרובות באיחוד האמירויות ומשוחח עם טחנון על טכנולוגיה, בריאות, אריכות ימים - עוד אחת מהאובססיות של השייח' - ובינה מלאכותית. "אבו דאבי נמצאת בעמדת השפעה החורגת בהרבה מגודל האוכלוסייה שלה", אמר פינק, שחברתו משתפת פעולה עם גוף בראשות טחנון להשקעה בתשתיות בינה מלאכותית. "הוא מאמין שיש להם יתרון ייחודי ב־AI".
האולטימטום: או ארה"ב או סין
לאחר שההיסטריה סביב AI נסקה ב־2023, שאיפותיו של טחנון נתקלו בגאו־פוליטיקה סבוכה. כיועץ לביטחון לאומי, הוא ספג במשך שנים ביקורת בגלל הפיקוח על מערכת הריגול הנרחבת של איחוד האמירויות. בשל בעיה בעיניים, הוא כמעט תמיד מצולם עם משקפי שמש במקומות סגורים, מה שמוסיף לאווירת המסתורין סביבו.
וזה לא רק מסתורין. אנליסטים ביטחוניים הזהירו כי חברות בנות של G42 היו מעורבות בריגול אחר אזרחים ומתנגדי משטר באמירויות; בכירים אמריקאים טענו שאפליקציית הודעות פופולרית שבבעלות החברה אספה מידע על משתמשים כמו מיקום ואנשי קשר והייתה מסוגלת להאזין לשיחות.
הקשרים עם סין, הן של טחנון והן של איחוד האמירויות, תסכלו את בעלי ההשקפות הניציות על ביטחון לאומי בארה"ב. מנכ"ל G42, שיאו, היה בעבר אזרח סיני, והחברה הסתמכה על ציוד מתוצרת סין כמו נתבים של Huawei והחזיקה מניות בסטארט־אפים סיניים.
לכן, כאשר טחנון רצה ש־G42 תרכוש טכנולוגיות AI מתקדמות מארה"ב, אמרו לו אנשי ממשל ביידן בביקור בוושינגטון ב־2023 שהם מעוניינים בהשקעה - אבל שאי־אפשר לרקוד על שתי החתונות, אם הוא רוצה את אישור ארה"ב. "אתה חייב לבחור", אמרה לשייח' ג'ינה ריימונדו, שרת המסחר דאז. "זאת מדיניות של פסילה אחת ואתה בחוץ".
איחוד האמירויות רואה עצמה זה זמן רב כמעין שווייץ - נקודת מסחר אמינה בין מזרח ומערב - ובחירת צד אחד בתח ום ה־AI הייתה עלולה לסכן את היחסים עם סין. אך הפיתוי של היתרון האמריקאי בבינה מלאכותית היה חזקה מדי מכדי להתעלם ממנו.
טחנון בחר בארה"ב. נתבים של Huawei הוסרו ממשרדי G42 והוחלפו בציוד מערבי, בעוד טחנון ועוזריו המשיכו לנהל משא־ומתן עם הממשל האמריקאי על פרטי העסקה.
כדי לאפשר את העסקה, הממשל ציוות את החברה של טחנון עם מיקרוסופט. G42 הסכימה להשתמש בענן של מיקרוסופט למשימות AI וגם לציית להגבלות היצוא האמריקאיות כחלק מהעסקה; מיקרוסופט השקיעה 1.5 מיליארד דולר ב־G42 והצטרפה לדירקטוריון שלה.
ובכל זאת, בעלי ההשקפה הניצית בנוגע לסין בקונגרס נותרו מודאגים מהקשרים הרחבים יותר של איחוד האמירויות עם סין, וחששו שהמדינה תאפשר לכלי הטכנולוגיה החזקים של ארה"ב לזלוג לסין. אותם מחוקקים עשויים להוות מכשול אם טחנון ישוב וירצה עסקאות דומות בעתיד.
בכל אופן, המדינה שואפת לארח מרכזי נתונים ענקיים שיפעילו מודלי שפה גדולים מערביים. ייצור שבבים עשוי להגיע בהמשך, שכן גורמים ממשלתיים קיימו שיחות עם TSMC ועם סמסונג לגבי הקמת מפעלי ייצור שבבים באבו דאבי, לפי מקורות המכירים את השיחות. האמירות מתכננת גל של הקמת תחנות כוח מבוססות גז כדי לעמוד בביקוש הפוטנציאלי מצד מרכזי הנתונים, ושוקלת להרחיב את תחנת הכוח הגרעינית החדשה שלה.
"אנחנו בהחלט רוצים שהממשל האמריקאי ייתן לנו יותר אור ירוק", אמר שיאו, והוסיף שחברות אמריקאיות מוכנות לבצע עסקאות עם G42.
גורמים רשמיים מנסים לפתח חברות AI מקומיות בתחומי הבריאות והאנרגיה לכדי כוחות מרכזיים שיניעו את האזור, ולמשוך משרות AI של חברות זרות לאזור. בעוד עמק הסיליקון שולט בכוח האדם המיומן ביותר, הרעיון הוא שאבו דאבי תוכל לצמוח כמרכז עבור חברות AI המשרתות את המזרח התיכון, דרום אסיה ואפריקה.
"פעילות ממוקדת בארה"ב"
מכשולים מעשיים רבים עומדים בדרך. אין קשר ברור בין בניית מרכזי נתונים - שמייצרים מעט מאוד משרות ולעיתים ממוקמים באזורים נידחים - לבין פריחת משרות תוכנה בתחום ה־AI בסביבה הקרובה. רשימה ארוכה של ערים שבהן יש הרבה יותר מהנדסים מיומנים שואפות גם הן להפוך למוקדי AI, כמו לונדון ופריז.
אבו דאבי ניצבת גם בפני אתגרים גאו־פוליטיים, בדומה לעסקת מיקרוסופט. איחוד האמירויות תצטרך לקבל אישור מארה"ב כדי לרכוש הרבה יותר שבבים - וגם ציוד לבניית שבבים, אם תרצה לארח מפעלי ייצור שבבים.
ממשל טראמפ טרם הביע את דעתו בנושא, אך MGX מפזרת כספים בין חברות מובילות בתחום ה־AI בארה"ב. לדברי אחמד יחיא, מנכ"ל MGX, החברה מתכננת להשקיע 80%-70% מהונה בארה"ב. "זאת פעילות ממוקדת בארה"ב", אמר.
ובינתיים, טחנון טומן זרעים בקרבת הנשיא. MGX השתתפה בסבב גיוס הון בהיקף של 6 מיליארד דולר ל־xAI בסוף השנה שעברה. חברת ניהול ההשקעות של טחנון, Lunate, השתתפה לאחרונה בהשקעה נוספת של 1.5 מיליארד דולר בקרן ההשקעות Affinity, שמנוהלת על ידי ג'ארד קושנר, חתנו של הנשיא טראמפ, שפגש את טחנון בכהונתו הראשונה של טראמפ.
בריאיון לפודקאסט בדצמבר, נזכר קושנר בפגישה מ־2018, כשביקר באזור. טחנון אמר לו: "ג'ארד, אני לא נפגש איתך אלא אם תקדיש שעתיים אחרי זה כדי לדבר איתי על בינה מלאכותית".