גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכתבי המילואימניקים: האם מותר להם להביע דעה, והאם ניתן להדיח אותם?

המכתבים השונים של אנשי המילואים בעד שחרור החטופים, לצד ההחלטה להדיחם משירות, מחוללים סערה ● הדבר העלה את השאלה: מה אומר החוק לגבי זכותם של משרתי מילואים לא פעילים לחתום על מכתב כזה, והאם יש למודחים דרך לערער על החלטת הרמטכ"ל?

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר / צילום: דוברות משרד הביטחון
הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר / צילום: דוברות משרד הביטחון

לאחרונה אנו עדים לעוד ועוד אנשים החותמים על עצומות הקוראות להשבת החטופים כולם, גם במחיר של הפסקת המלחמה בעזה. המשותף למכתבים השונים, בניגוד למה שנראה עד כה, הוא שהחותמים עושים זאת בשם תפקידם הצבאי במילואים: מכתב הטייסים, מכתב הרופאים ועוד. למרות שלא איימו בסרבנות או באי-ציות, מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר והרמטכ"ל אייל זמיר הודיעו על הדחת הטייסים. "הניסיון לגרור את צה"ל, ובכלל זה לדבר כקבוצה בשם יחידה צבאית - פסול ולא נאפשר זאת", נימק רא"ל זמיר. הסאגה הזו מעוררת מספר שאלות לגבי מילואים ופוליטיקה, היכולת להדיח את אנשי המילואים ועוד. באנו לעשות קצת סדר.

מה מותר למילואימניק?

פקודת מטכ"ל 8.0105, שעניינה "פעילות ציבורית של אנשי צבא, התבטאויות פומביות וקשר עם עיתונאים, עם הציבור ועם הדרג הממלכתי הבכיר", אוסרת על חיילים בסדיר או בשירות מילואים פעיל להביע דעות פוליטיות, להתאגד או להשתתף במחאות כשהם על מדים. אבל מה לגבי המקרה שלפנינו, בו החותמים הם אנשי מילואים שלא משרתים בזה הרגע?

"בכל זמן נתון חלק ניכר מאזרחי המדינה הם מילואימניקים שאינם בשירות פעיל, אלא רק נמנים עם מערך המילואים", מסביר עו"ד ואל"מ (מיל') רן כהן רוכברגר, לשעבר הסנגור הצבאי הראשי ומומחה בדיני צבא. "אי אפשר כמובן לשלול מהם את זכויותיהם הדמוקרטיות להביע את קולם. עדיין חלות עליהם חובות מסוימות ביחס לצבא, אך הן מאוד מצומצמות ביחס למשרתים".

ומהן אותן חובות? "החובות על משרתי מילואים שאינם בשירות פעיל נובעות משני מקורות: תקנות שירות המילואים (חובות חיילי המילואים) ופקודת מטכ"ל 8.0105", מסביר כהן רוכברגר. "תקנה 9 לתקנות - שאליה מפנה גם פקודת מטכ"ל - אוסרת על חייל מילואים שאינו בשירות לפנות, במישרין או בעקיפין, לאדם שאינו בצבא 'בעניינים הנוגעים לצבא', אלא באמצעות הגורמים הצבאיים. לכאורה, מתקנה זו ניתן לייחס לחותמי העצומות פעולה אסורה. אך נוסח התקנה כוללני ועמום מאוד. מלבד זאת, 'מכתב פתוח' אינו בדיוק בגדר פנייה וספק אם זו הייתה תכלית התקנה".

"חייל במהלך שירות המילואים שלו לא יכול להביע עמדה", מוסיף תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ולשעבר קצין המילואים הראשי. "אך הדיון הוא האם הוא יכול להציג את עמדתו כשהוא לא מחויל. האם זה בכלל ראוי להדיח חייל שהתייצב מאז תחילת המלחמה למען המדינה, בעקבות כך שהביע עמדה? והעמדה שלו אינה קשורה לפעולתו - המילואימניק אינו מאיים בסרבנות, רק מביע דעה.

"בעיניי, המהלך שקרה כאן מוצדק ולגיטימי. מטאפורית, המילואימניקים חזרו מטיסה, יצאו לאזרחות, חתמו על המכתב, ואז אחרי כמה ימים חזרו לטיסה הבאה. אי אפשר לעצור את המילואימניק מהבעת עמדה כשהוא אזרח. כמו שניתן לו ללכת להפגנה באותו זמן, או לחתום על מכתב מהצד השני התומך במלחמה. כל אלה מוצדקים כל עוד הוא בין מערכות - כפי שהיו הטייסים כשחתמו".

"מכתב הטייסים"

איך מותר להדיח?

עוד שאלה היא האם מותר לרמטכ"ל, או לגורם אחר בצבא, להדיח חיילים משירות מילואים באווחת יד. סעיף 47 לפקודת מטכ"ל 03.0226 קובע: "ניתן להדיח חייל אם קיים יסוד סביר להניח, כי התנהגותו היא אחת מאלה (אף אם לא נפתחו הליכים): א) התנהגות הפוגעת במשמעת היחידה, במורל היחידה או ביעילות פעולתה; ב) התנהגות הפוגעת בטוהר המידות או בערכי הצבא; ג) התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בדרגתו או במעמדו בצבא, או שיש בה משום סטייה בולטת מהנדרש מהחייל במילוי תפקידו".

כלומר, הסמכות הפורמלית קיימת. אבל, הדבר מעלה מספר שאלות משנה. ראשית, מה בכלל אומרת ההדחה הזו? האם היא מוגבלת בזמן והאם היא תקפה לכל החותמים? על כך השיב לנו דובר צה"ל: "את הטייסים שחתמו ניתן לחלק לשתי קבוצות. הראשונה, הוזהרו כי אם יחתמו - יודחו. קבוצה זו החליטה לחתום בכל מקרה, ובכך אינם יכולים להמשיך לשרת. הקבוצה השנייה - טייסים שלא הוזהרו. אלו הם הקבוצה שנמצאת כעת בשיחות לגבי השאלה איך ממשיכים מפה".

שנית, מהו הליך ההדחה? "ניתן להדיח חייל מבלי שיעבור בבית דין צבאי", אומרת סא"ל (מיל') עו"ד אפרת נחמני-בר, לשעבר סגנית הסנגור הצבאי הראשי ושותפה-מייסדת בנחמני-בר, משרד עו''ד העוסק בדיני צבא וביטחון. "אם הוא עובר לבי"ד, פירוש הדבר שהוא ביצע עבירה פלילית. הבעת דעה אינה פלילית, והחתימה לא נעשתה כשהמילואימניקים היו פעילים. גם כתוב בפקודת מטכ"ל 'קיים יסוד סביר להניח', ולכן אין צורך במשפט. תאורטית, ניתן לטעון ש'ההתנהגות חורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בדרגתו או במעמדו בצבא'. כלומר, טייס אינו אמור לחתום על מכתב כזה גם כשאינו במדים, בעקבות מעמדו המיוחד. מנגד, קיימת טענה, שבעיניי צודקת יותר: הם אזרחים במדינת ישראל. הבעת דעה אינה רק זכות אלא גם חובה דמוקרטית".

השאלה הבאה היא האם ניתן לערער איכשהו על החלטה להדיח. "הדחה היא הליך מינהלי", מסבירה נחמני-בר. "לכן הטייסים יכולים לפנות לבית דין מנהלי כאזרחים ולא כמילואימניקים על העניין". לעומתה, עו"ד כהן רוכברגר סבור שמנעד האפשרויות של המודחים קטן יותר: "המודח רשאי לערער על ההחלטה והערעור יידון על ידי מפקדו של המפקד שהורה על ההדחה. בעוד שמשרתי קבע יכולים להשיג על החלטת הצבא גם בערעור שיישמע בפני בית משפט אזרחי - ביהמ"ש לעניינים מינהליים - ביחס להחלטות הדחה שפוגעות באופן חריף בשירותם (למעשה, ב'העסקה' שלהם), למילואימניקים אין אפשרות כזו והחלטת גורמי הצבא היא סופית. יש להם אפשרות לפנות בעתירה לבג"ץ, אבל ניתן להניח שמידת ההתערבות של בג"ץ בהקשר זה תהיה נמוכה".

ומה לגבי אופן קבלת ההחלטה? לעו"ד נחמני-בר יש ביקורת: "רשות מינהלית, כולל הצבא, מחויבת לסבירות, שוויון, מידתיות וכללי הצדק הטבעי. אלו מחייבים שלפני שפוגעים באדם חייבים לתת לו זכות טיעון מראש. ההחלטה להדיח מיידית הייתה נמהרת ובעייתית. היה צריך לקיים שימוע לפני קבלת החלטה מרחיקת לכת כזו. לא התקיימו כללי הצדק הטבעי. גיבשו דעה לפני שנתנו להם הזדמנות לשכנע אחרת. כעת מתקיים שימוע בדיעבד, ויש שאלה מה ערכו, כיוון שכבר פורסם שהם מודחים. בנוסף, הסנקציה אמורה להיות שוויונית. ניתן לטעון שהסנקציות האלו מופעלות רק על צד אחד של המפה הפוליטית, שכן אם יש חיילים שתמכו בהמשך המלחמה או פרסמו תיעוד שלהם מעזה, ואולי נגדם לא ננקט הליך. אם זה נכון, ייתכנו טענות לשיקולים זרים, פגיעה בשוויון ואפליה, וכדומה. עוד טענה היא המידתיות: הסנקציה צריכה להתאים למעשה. בנושא ההדחה אפשר לשאול: האם זה מידתי?"

לעומת זאת, כהן רוכברגר יותר מסויג: "הפקודה מבהירה שאין מניעה להדיח גם מילואימניק שאינו בשירות פעיל. נקודת המוצא היא שיש למפקדים שיקול דעת רחב בהפעלת סמכות ההדחה, שהיא עניין שבלב השיקול הפיקודי. אם מפקד סבור שפקוד פועל באופן לא ראוי, על יסוד העילות הרחבות המפורטות בפקודה, ניתן להדיחו, כשברור שיש לעשות שימוש בסמכות חריפה זו גם ברגישות ובשום שכל. משמעות ההדחה היא בתוך הצבא עצמו, ללא השלכות למודח בחיים האזרחיים והיא אפשרית גם בלא הליך משמעתי או פלילי".

איך מתמודדים?

זו לא הפעם הראשונה בה אנשי מילואים משתמשים במעמדם כדי למחות. כך היה במחאת המילואימניקים אחרי מלחמת לבנון השנייה, וכמובן ב-2023 עם הקריאה להפסיק התנדבות למילואים בשל הרפורמה המשפטית. זה מעלה את השאלה איך נכון להתמודד עם הסיטואציה הזו.

"ברור שמשרתי מילואים שאינם פעילים הם בראש ובראשונה אזרחי המדינה, שנתונה להם זכות הביטוי והביקורת", אומר כהן רוכברגר. אבל, הוא מוסיף, "דווקא לאור הקיטוב החברתי והמתחים המפלגים מתחדד הערך של שימור הצבא מחוץ להקשר הפוליטי, וביתר שאת לאחר 7 באוקטובר. ניתן לערוך הבחנה בין משרתי מילואים החותמים על עצומות ביקורתיות בהקשרים מדיניים וביטחוניים ב'כובעם' כאזרחים, לבין מי שכורכים את התבטאותם בהקשרים צבאיים בעצם הדגשת תפקידם הצבאי, דרגתם ושיוכם היחידתי. הסוג האחרון של ההתבטאות עלול חלילה לעורר מתחים בין יחידות בצבא, בין מפקדים לפקודים ובין המשרתים בפועל כתף אל כתף ובעיניי נכון להימנע ממנו".

"למרות שלדעתי חייל במילואים הוא חייל בכל השנה עם עשרה חודשי חופשה, אי אפשר לומר לאזרח שאסור לו לחתום על מכתב" מוסיף על הדברים ד"ר היימן. "בכך, אתה אומר לכל מערך המילואים שאסור להם להביע עמדה בשום צורה. ההשלכות של ההדחה במערכת הן קצרות טווח, אך הן יכולות לחלחל למקומות אחרים. לדוגמה, זה עלול להקשות על מערך המילואים, שהוא ממילא מערך מתוח, וכל טלטול שבו גורם ליותר קושי. הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר יאמרו שהמילואימניקים התחילו את זה עם החתימה שלהם - אך זו לא סיבה להכביד על כל המערכת".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● מהוט מסרו כי התקלה נקודתית ונמצאת בטיפול

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"