עורכי דין. קיימת מגמה הולכת וגדלה של פרישה ממשרדים גדולים והקמת משרדי בוטיק / איור: גיל ג'יבלי
אחרי תקופת קיפאון סביב המלחמה, שוק המיזוגים בקרב משרדי עורכי הדין חזר באחרונה "לרתוח". במוקד: משרדים בינוניים הנטמעים בתוך משרדים גדולים ויוצרים ביחד פירמות עם מספר תלת־ספרתי של עורכי דין. כך, לדוגמה, משרד מיתר מיזג לשורותיו את משרד הפטנטים קליגלר, משרד גורניצקי קלט את משרד הורן המתמחה בהייטק ובמדעי החיים, משרד עמית פולק מטלון מיזג אליו את משרד ברסלר לקניין רוחני ואת קבוצת קנטור גוטמן להייטק ושוק ההון ממשרד טיקוצקי, משרד סלומון ליפשיץ צירף את משרד התשתיות יוסי לוי, ומשרד AYR התמזג עם משרד הנדל"ן חג'ג' בוכניק.
אלא שבמקביל לפריחת המיזוגים, ניכרת באחרונה מגמה הפוכה: עורכי דין הבוחרים לעזוב משרדים גדולים ולהקים פרקטיקה עצמאית. לגלובס נודע כי בשלוש השנים האחרונות - ועוד קודם לכן, מאז תקופת הקורונה - עזבו במצטבר כ־20 שותפים בכירים את עבודתם בשורה של משרדים גדולים, והקימו משרדים עצמאיים. הם בחרו לוותר על תנאים מפנקים, מעמד בכיר ומעטפת ארגונית נוחה - וחזרו לשוק.
● בלעדי | הנתונים נחשפים: אילו עורכי דין מרוויחים הכי הרבה
● בלעדי | השכר נשחק, אבל יש הטבות: מה מקבלים המתמחים במשרדי עורכי הדין הגדולים
● מהפך בצמרת: זה משרד עורכי הדין הגדול בישראל
מקרים בולטים שפורסמו במרוצת התקופה הזו כוללים, בין היתר, את עו"ד ד"ר גאי כרמי, לשעבר שותף ליטיגציה במשרד ליפא מאיר, שהקים משרד עצמאי ב־2021; עורכי הדין נדב אולגן וגל רוב, שהקימו משרד ב־2022 אחרי שהובילו את מחלקת האנרגיה במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו; עו"ד דרור מתתיהו, שפרש ב־2024 ממשרד פישר, שם עמד בראש תחום הצווארון הלבן; ועו"ד אלדר אדטו, שסיים בשנה שעברה את המיזוג עם משרד ברנע וחזר למשרד הבוטיק שלו בתחום ההתחדשות העירונית.
על אף שהמספרים אינם נראים גדולים מבחינה אבסולוטית, גורמים בענף טוענים כי "משהו קורה", וכי מדובר בתחילתו של תהליך הצפוי לצבור תאוצה. התופעה בולטת במיוחד כאשר היא מגיעה כתגובת נגד לקונסולידציה (מיזוגים) בקרב המשרדים הגדולים, וכאשר פירמות דוגמת מיתר, הרצוג וגולדפרב־גרוס הולכות ומתבססות בצמרת הדירוגים ככאלה המעסיקות מאות עורכי דין כל אחת.
הלקוחות בחכה שלהם
ישנן מספר סיבות מרכזיות לכך שעורכי דין, אשר לכאורה העפילו לפסגת הקריירה במשרדים, מעדיפים לוותר על הנחלה ולצאת לעצמאות. בראש ובראשונה, שותפים המצליחים לגייס בעצמם לקוחות, ואף מצטיינים בכך ונחשבים ל"מורידי גשם" עבור המשרד, עשויים להעדיף פרקטיקה עצמאית, שבה לא יצטרכו להפריש חלק ניכר מהכנסותיהם לטובת יתר השותפים. הדבר נכון שבעתיים כאשר אותו שותף מספק בעצמו את רוב השירותים ללקוח, לרוב בתחום ייעודי שהוא אוחז לגביו במוניטין.
עו"ד ענת קליין, שניהלה את מחלקת האנרגיה והתשתיות במשרד גרוס (אשר התמזג בינתיים עם גולדפרב), פרשה ב־2020 כדי להקים משרד משלה. "אני מאוד אוהבת ומעריכה את השותפים בגרוס, ואנחנו בקשר מצוין, אבל בהסתכלות לאחור ראיתי שבמשך עשור שלם החלק המכריע מהלקוחות שלי הגיעו באופן אלקטיבי למחלקה - ולא כי היו לקוחות של מחלקות אחרות במשרד. תחום האנרגיה כנראה פחות סינרגטי לתחומים אחרים במשרדים גדולים. הבנתי שההשתייכות למשרד גדול לא תביא לי את הלקוח הבא".
פחות כוח־אדם
לתחום העיסוק ישנה השפעה גדולה על היכולת לגייס לקוחות. התחומים המובילים את הטרנד העכשווי של המשרדים העצמאיים כוללים, בין היתר, אנרגיה, מיסוי, נדל"ן, פטנטים, עבודה וצווארון לבן. בענף מסבירים כי חלק מתחומים אלה מצריכים פחות כוח־אדם בהשוואה לתחומים כגון שוק ההון, שם נדרשים עורכי דין רבים - לדוגמה, כדי לעבוד על פרסום תשקיף. תחומים נוספים, הנחשבים למסורתיים עבור משרדי בוטיק עצמאיים, הם דיני משפחה ונזיקין.
עבור חלק מעורכי הדין, העצמאות נועדה להגשים חלום מקצועי. עורכי הדין מיכאל וקנין ודוד עבדי פרשו ממשרד פירון ב־2023 והקימו את משרד AOi, המונה כיום 27 עורכי דין, ועוסק, בין היתר, במיזוגים ורכישות ובליטיגציה מסחרית. "זה נכון שכשותף בכיר יש לך חופש פעולה לא קטן, אבל המעבר להיות בעלים של משרד הוא אירוע מסדר גודל אחר לגמרי, שלנו, בשלב הזה של חיינו המקצועיים, התאים", מספר וקנין. לדבריו, "רצינו להקים משרד בדמותנו, שבו נוכל לעצב את שיטות העבודה, לבחור את התיקים ולקיים תרבות ארגונית משלנו".
עו"ד קליין מוסיפה: "הפילוסופיה שלי היא להתמחות התמחות עומק בנושא ספציפי ולהיות בו הכי טובה שאפשר. אני גם פחות מתחברת ל'שופוני' של משרד גדול, ודוגלת בכך שכל הלקוחות יכולים להתקשר אליי תמיד לנייד, בלי לעבור תחנות בדרך".
גורם בענף מצביע על שיקולים נוספים המובילים להקמת פרקטיקה עצמאית. "חוסר שביעות־רצון מהתגמול הכלכלי בתפקיד הקיים, בעיות סביב ניגודי עניינים של המשרד הגדול, המונעים מאותו שותף לייצג לקוחות המגיעים ישירות אליו, וכמובן סכסוכים פנימיים - כל אלה עשויים לדחוף אנשים החוצה".
ציפיות גדולות
עורכי הדין צפריר נגבי ועוז כהן־קורן פרשו ב־2020 ממשרד פישר והקימו משרד המתמחה בליטיגציה אזרחית־מסחרית שמעסיק כיום 12 עורכי דין. "יש יתרון ל'תנאי מעבדה' של משרד בוטיק, שבו השותפים הבכירים מעורבים בכל התיקים", אומר כהן־קורן.
קליין טוענת בהקשר זה כי חברות גדולות מחפשות כיום משרדי בוטיק. לדבריה, היא הופתעה לחיוב מהיתרונות התפעוליים של משרד עצמאי. "חשבתי שיש המון יתרונות לגודל המשרד, שלא איהנה מהם יותר. בדיעבד גיליתי שעלויות הניהול הן לא בהכרח גבוהות יותר. ויש יתרון גדול להחליט בעצמך על הכול - החל מהאם לקנות או לשכור משרד, דרך העיצוב שלו ועד לסוג הקפה".
עם זאת, בדרך ישנם גם משברים. "חושלנו בקורונה שפרצה כחודשיים לאחר שפתחנו את המשרד", מספר כהן־קורן. "למדנו שהביקוש לליטיגציה במשבר דווקא גדל, כי ישנם סכסוכים רבים". בהמשך הגיעה גם המלחמה. "לא חששנו שהעבודה תיפסק, אלא לגבי היכולת שלנו לנהל את העומס. ניהול התיקים במלחמה הוא אחד האתגרים המרכזיים שאיתו התמודדנו".
מעבר למשברים בעת חירום, עורכי דין שיצאו לעצמאות מתמודדים ביום־יום עם אתגרים. "האתגרים המרכזיים הם ניהול ההון האנושי וניהול כלל פעילות המשרד, כך שאפשר יהיה גם להתרחב", משתף וקנין. "ברמה היומיומית זה מחייב אותנו להיות ערניים להתפתחויות בשוק, יזמיים מאוד בגישה, ובעיקר לא לשבת ולהמתין שדברים יקרו מעצמם".
"יש ציפייה מצד הלקוח שהשותפים יהיו זמינים עבורו באופן מלא, ושהמשרד יספק תוצאות", מסכים כהן־קורן. לדבריו, הפתרון הוא באמצעות העסקה של עורכי דין איכותיים.
מה צופן העתיד? גורם בענף מסביר כי "אומנם נעלמו המון משרדים בינוניים שהתמזגו עם הגדולים, אבל בטווח הארוך, לא בטוח שהשוק הישראלי ידע להכיל משרדי ענק עם מאות עורכי דין. לכן ייתכן שאנחנו בתחילתה של מגמה, ובעוד כמה שנים נראה משרדים עצמאיים מתמזגים ומקימים ביחד פירמות חדשות".