בנייה ברעננה. פחות 4,000 דירות חדשות / צילום: שלומי יוסף
השבוע אמורה לבוא אל סופה סאגה של חמישה חודשים ויותר סביב הקפאת תוכנית "דירה בהנחה". מדובר בתוכנית ממשלתית במסגרתה הוגרלו ב-9 השנים האחרונות מעל ל-100 אלף דירות, בעיקר למחוסרי דיור, בהנחה שהגיעה למאות אלפי שקלים מול מחירי השוק. כפי שפורסם בסוף השבוע בגלובס, בעקבות סיכום מסתמן בין משרדי האוצר והשיכון, ביום חמישי צפויה לעלות לאישור מועצת מקרקעי ישראל הארכת התוכנית - אם כי במתכונת מצומצמת.
● צה"ל משווק דירות לאנשי קבע: כמה הן עולות ומי יכול לרכוש?
● מבצעי המימון פגעו במכירת דירות יד שנייה. זה הפתרון שמצאו בשוק
בעוד באוצר כבר משלימים עם העובדה שייאלצו "לבלוע את הצפרדע" - עצם הארכת התוכנית, לאחר מאבק עיקש שלהם בחודשים האחרונים להביא לסיומה - קולות אחרים, בעיקר בקרב השלטון המקומי, מתנגדים גם לצמצומה. על פי הפרטים שהגיעו לידי גלובס, הסיכומים קובעים כי התוכנית לא תתקיים עוד בערי המרכז המבוקשות, ואף לא במעגל השני לגוש דן - ועל כך מתרעמים גם ברשות מקרקעי ישראל.
"העוגה תקטן"
בסוף מרץ האחרון אמורה הייתה לעלות לדיון בישיבת מועצת מקרקעי ישראל יוזמת משרד הבינוי והשיכון להארכת תוקפם של מכרזי "מחיר מטרה", ובכך לאפשר את המשך תוכנית "דירה בהנחה". מכרזי מחיר מטרה מספקים את מלאי הדירות להגרלות התוכנית הממשלתית, אך תוקף ההחלטה על שיווק במסלול זה פג בסוף 2024 - ובמשרד הבינוי והשיכון ביקשו לחדש את תוקפה.
בנקודה זו החל להתפתח ויכוח בין אנשי המשרד לבין אנשי האוצר, שברגעים מסוימים הגיע לטונים צורמים, גם בפומבי. נראה היה כי באוצר נחושים לבטל לחלוטין התוכנית, או לצמצמה באופן משמעותי עד שתהיה כמעט חסרת השפעה על שוק הדיור כולו. לפי האוצר, עלות סבסוד הקרקעות בתוכניות הממשלתיות לאורך השנים הייתה 50 מיליארד שקל, ללא שהייתה לכך השפעה של ממש על השוק.
המחלוקות הגיעו עד למשרד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהורה להסיר את הנושא מסדר יום של מועצת מקרקעי ישראל עד להשגת הסכמות. כעת נראה כי הן הושגו, לאחר שיחות של שבועות ארוכים, והן כוללות במרכזן שתי אפשרויות מרכזיות: הגבלת מכרזי "מחיר מטרה" ליישובים שבהם המחיר למ"ר לא גבוה מ־20 אלף שקל; הגבלת המכרזים ליישובים במדד סוציו־אקונומי (אשכול חברתי־כלכלי) 1־4 בלבד - כלומר מחוץ למרכז הארץ. שתי האפשרויות הובילו כמה גורמים מרכזיים בשוק להתנגד למתווה המתגבש, גם אם התוכנית בפועל נמשכת.
אחד מהם הוא מנכ"ל רמ"י, עו"ד ינקי קוינט: "אני מתנגד לצמצום התוכנית ואף תומך בהרחבתה. רק כך ניתן יהיה לממש את ההתחייבויות, לחיילי המילואים בפרט ולזוגות הצעירים בכלל. הצמצום המתוכנן יגרום לאוכלוסיות הללו לצאת ולחפש דירה, מגמה שתפגע במאמץ להורדת מחירי הדירות - הישג שאנחנו קרובים אליו. הוצאת ערי המרכז ממכרזי 'מחיר מטרה' תפגע קשות בתוכנית, כמו גם בהצהרות על מתן העדפה לחיילי המילואים, שכן אם העוגה כולה קטנה, גם החלק של חיילי המילואים יקטן משמעותית. אין ממש בטענת האוצר על פגיעה בהכנסות, שכן התוכנית מגדילה את נפח השיווקים ובכך גם את ההכנסות מהקרקעות", הוסיף.
להוצאת ערי המרכז מהתמונה יש משמעות באשר לשיווקים העתידיים: על פי בדיקת גלובס, בשנים 2026-2027 מתוכננות לצאת לשיווק במסגרת מכרזי "מחיר מטרה" כ־27 אלף יחידות דיור רק בגוש דן והמרכז, רובן בערים שבהן המחירים גבוהים מ־20 אלף שקל; לכך יש להוסיף עוד 6,000 יחידות דיור מתוכננות בירושלים במסלול זה, ועוד 500 דירות במרכז המתוכננות לצאת לשיווק עוד השנה - כך שמדובר על יותר מ־30 אלף דירות באזור המרכז שלא יצאו לשיווק במסלול המדובר. לא ברור מה יעלה בגורל אותן קרקעות, ונראה כי הדרך שבה ישווקו תיבחן מחדש לאחר שתתקבל החלטה סופית באשר להיקפה ולאופיה של "דירה בהנחה".
"שינוי מדאיג"
מכיוון השלטון המקומי נשמעת התנגדות בעיקר סביב הרעיון להגביל את ההגרלות ליישובים במעמד סוציו־אקונומי נמוך. כרגע לא ברור עד כמה גדולים הסיכויים של האפשרות להתקבל, אך ראשי הרשויות מלינים על כך.
כך, ניסים גוזלן, ראש עיריית באר יעקב, כתב לאחרונה בעמוד הפייסבוק שלו כי משרד השיכון מקדם בימים אלה "שינוי מדאיג" בנוגע לתוכנית ההגרלות, והוא קובע כי מדובר ב"פגיעה ישירה בתושבי באר יעקב" במסגרת הסכם־הגג שעליו חתם, וכי הוא דורש מהמדינה לעמוד בו.
ביטוי להתנגדות מתקבל במכתב ששלחו 127 ראשי רשויות מקומיות, בהובלת מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ופורום 15 הערים הגדולות, לשרי השיכון והאוצר: "צמצום התוכנית מהווה פגיעה ישירה שמדירה את ציבור המשרתים בקבע, במילואים ואת החיילים המשוחררים. אנו דורשים כי התוכנית תיושם בכל הרשויות, 30% לפחות בכל שיווק פרויקט, ו־70% לכל היותר לשוק החופשי, ללא הגבלות, וכן שייקבעו קריטריונים של תעדוף לציבור המשרתים בקבע ובמילואים ולחיילים משוחררים".