דודי אפל / צילום: עינת לברון
הקבלן דודי אפל נשמע נחוש: "אני יודע לעבוד! ואני לא מעריך שיש עוד מישהו בארץ שעשה כל-כך הרבה פרויקטים כמוני... תוך זמן קצר, ואין לי הרבה זמן, אני בן 75, ויש לי את הכלים איך לעשות את זה במהירות הגבוהה ביותר... אני לא פוחד להחזיר את הסכומים האלה... אם זה ייגמר היום, תוך שבועיים אני בשטח. ואם אני בשטח, מהר מאוד הם יראו את הכסף שלהם".
● עכשיו זה רשמי וקבוע: ההתמחות במשפטים תקוצר
● ועדת השרים אישרה את צמצום הסמכויות של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית
האירוע: דיון שנערך ביום חמישי האחרון באולמה של השופטת איריס לושי-עבודי בבית המשפט המחוזי בתל אביב סביב אישור הסדר החוב של אפל. הדיון חשף שורה של מחלוקות, תמיהות ואינטרסים סביב הסיכויים שמי שהיה פעם אחד מאנשי העסקים המקורבים ביותר לבכירי הפוליטיקאים בישראל, יצליח להחזיר מיליוני שקלים.
אפל, שהסתבך בעבר בפרשות דוגמת האי היווני וריצה עונש מאסר בגין הרשעתו במתן שוחד לראשי ערים, מצוי מאז 2012 בהליך פשיטת רגל. עו"ד חגי אולמן מונה כמנהל מיוחד לנכסיו והכריע כי סך תביעות החוב נגד אפל מסתכמות ב-87 מיליון שקל מתוך תביעות בסכום כולל של 156 מיליון שקל.
מרבית החוב של אפל הוא כלפי משרד הבינוי והשיכון (כ-64 מיליון שקל). נושים מרכזיים נוספים הם בנק דיסקונט (7.7 מיליון שקל), רשות המסים (כ-5 מיליון) ובנק הפועלים (1.6 מיליון).
לאחרונה הגיש המסעדן יואב אדוארד תביעת חוב בהיקף של 50 מיליון שקל נגד אפל, אך בעדכון שהגיש אולמן לבית המשפט, הוא אותת כי אין בכוונתו לאשרה בגלל התיישנות.
תביעה נוספת שעלתה בדיון נוגעת לחוב בסך כ-6 מיליון שקל, אשר מתוכו אישר אולמן חוב בגובה כ-320 אלף שקל. התביעה הוגשה על-ידי משה עשוש, שיוצג בדיון על-ידי עו"ד מירי שיין-אלטמן ממשרד יגאל בורוכובסקי ושות'. עו"ד שיין-אלטמן התנגדה בדיון להסדר החוב וביקשה כי גם אם יאושר - הוא לא יחול על עשוש.
"אני רוצה לדעת מאיפה אדוני יביא את הכסף"
בהצעה להסדר חוב שהוגשה לבית המשפט, מציע אפל להחזיר לנושים 50 מיליון שקל במשך ארבע שנים. לפי ההצעה, 2 מיליון שקל ישולמו תוך שנה וחצי, 12 מיליון נוספים תוך שלוש שנים, ועוד 36 מיליון יוחזרו תוך ארבע שנים. רוב הנושים אישרו זה מכבר את ההסדר, שאמור להניב להם דיבידנד בגובה של כ-55%.
אלא, שהדיון שהתקיים בבית המשפט העלה לא מעט קשיים בדרך לאישור ההסדר - בראש ובראשונה לגבי הסיכוי שאפל יצליח להביא עשרות מיליוני שקלים. השופטת לושי-עבודי שאלה את אפל: "מכל מה שאדוני אומר לא הצלחתי להבין, חוץ מזה שאני מאמינה ביכולות של אדוני, שאי-אפשר להתווכח איתן, ואדוני עשה דברים והיה שם דבר - אני רוצה לדעת מאיפה אדוני יביא את הכסף?".
אפל השיב: "רק בעבודה. הכוונה שלי לקנות את שתי החברות שלי, כי אני היחידי שיודע מה לעשות עם החברות האלה, כי אלה שקנו אותן לא יודעים מה לעשות איתן".
בדיון הובהר כי אפל מתכוון להשביח נכס השייך לחברת מגדל הזוהר - החברה שמכר בעבר למשפחת דיין. השווי הנוכחי של הנכס הוא 23 מיליון שקל, ואפל צופה כי יצליח להעלות משמעותית את ערכו, ובאמצעות התמורה שיקבל מהמימוש שלו יוכל לרכוש מחדש את מגדל הזוהר ואת א.ד. התחדשות עירונית - חברות המוערכות ב-85 מיליון שקל.
"אני יודע בדיוק איך תוך תקופה קצרה, בגלל המקצועיות שלי, להביא אותו ממצב של נכס שאין מה לעשות איתו למצב של נכס שמיש לבנייה. זה המקצוע שלי", אמר אפל. עם זאת, הוא הודה כי אין לו בשלב זה הסכם בנושא עם משפחת דיין.
לא כולם ממהרים להשתכנע. עו"ד ענבל מנוצ'הרי, שייצגה את כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), התנגדה להסדר. "החייב מתעתד לרכוש בצורה עלומה וללא מקורות הוניים את מגדל הזוהר ואת א.ד. התחדשות עירונית. מדובר בחייב שבמשך 13 שנים טוען כי אין לו נכסים, אין לו הכנסות... כל שיש בידיו הוא קצבת הזקנה, ובכל זאת עתה הוא מציע לפרוע חוב של עשרות מיליונים מתוך השתכרות עתידית, אלא שמקור הכספים לא מוסבר".
נציגת הכנ"ר הוסיפה כי "אין מקום לאשר את ההסדר, כי המנגנון שנמצא בהסדר נועד להבריח נכסים שנמצאים כבר ברשות החייב... ככל שנאשר לו את הצעת ההסדר הזו, יהיה קושי רב להתחקות אחר נכסים אלה ולממשם לטובת כלל הנושים... רב הנסתר על הגלוי בתיק זה... יש כאן חייב שהוא חייב מתוחכם, שיודע לעשות עסקים, שאכן יש לנו קושי רב להתחקות אחריו".
הברחות נכסים תחת הליך פשיטת רגל
סוגיה נפיצה שעלתה בדיון בהקשר זה נוגעת לחקירה המתקיימת נגד אפל בימים אלה, ככל הנראה לגבי הברחת נכסים במרוצת ההליך לפשיטת רגל. עו"ד מנוצ'הרי ציינה כי "פרקליטות המדינה מודעת שיש הליך חקירתי שהתנהל נגד החייב בנוגע להברחות תחת הליכי פשיטת רגל... עם זאת, לא ניתן היה לחשוף בפניה פרטים בדבר היקף העבירות לכאורה".
המנהל המיוחד אולמן הדגיש כי הוא "עושה הפרדה בין הצד האזרחי ובין הצד הציבורי פלילי", וכי אפל "מסכים ששום מגבלה בהקשר הפלילי לא תמנע ממנו ולא תהווה עילה לאי-קיום התחייבויות ההסדר". אפל אישר בקולו כי אם יתגלה בעתיד נכס שלא הצהיר עליו - הנכס יהיה שייך לנושים.
החקירות נגד אפל מעלות נקודה רגישה, שכן המדינה המנהלת אותן דווקא הצביעה בכובעה כנושה בעד הסדר החוב של אפל. דומה כי חוסר הבהירות בנושא הצטרף לתהיות שהעלתה השופטת לושי-עבודי לגבי המקורות הכספיים של אפל - וביחד הדברים עשויים להעיד על ההתלבטות שלה לגבי אישור ההסדר.
משכך, השופטת ביקשה מפרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, לחוות את דעתו לגבי ההסדר תוך 14 יום. עמדתו של איסמן עשויה אפוא להשפיע דרמטית על ההכרעה בהסדר החוב.