מדפי סופרמרקט / צילום: טלי בודנובסקי
ברקע העלאות המחירים על־ידי יצרניות ויבואניות המזון הגדולות בחודשים האחרונים - בהן דיפלומט, החברה המרכזית, שטראוס ותנובה - ההוצאות ברשתות המזון צנחו ב־4.3% ביחס לנתון המקביל אשתקד; כך עולה מעיבוד של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שביצעו בבנק מזרחי טפחות. "הגענו לגבול של היכולת של ישראלים להוציא על קניות בסופר", אומר יוני פנינג, אסטרטג ראשי בחדר המסחר של מזרחי טפחות.
● משוקולד פרה ועד קטשופ: המוצרים שהתייקרו עד עשרות אחוזים בשלוש שנים
● לא רק בגלל עייפות מהמלחמה: למה הישראלים לא מוחים על יוקר המחיה
● בדיקת גלובס | ידענו שיקר בישראל, אבל הנתונים האלה הפתיעו אפילו אותנו
● המוניטור | המזון בישראל כמעט הכי יקר בעולם. איפה הממשלה בעניין?
● ניתוח | שיטת חברות המזון: מעלות מחירים - ומחלקות דיבידנדים יותר מאי־פעם
במקביל לכך, ההוצאות של הישראלים באשראי צנחו. כאשר בוחנים את ההוצאות באשראי שבנק ישראל מפרסם מטעם חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) האחראית על הסליקות בכרטיסי באשראי, ניתן לראות מגמת סטגנציה בשנה האחרונה, לעומת גידול משמעותי לפני כן.
ממה נובע השינוי? פנינג אומר כי אומנם יש גם אפקט היצע, כמו התייקרות של סחורות מסוימות, אבל האפקט העיקרי הוא כנראה הביקוש מצד הצרכנים. "הממשלה הגדילה דרמטית את הביקוש המצרפי באמצעות הוצאות המלחמה - רוב המיליארדים שיצאו על המלחמה הגיעו למילואימניקים והגדילו בסופו של דבר יכולת הקנייה של משקי הבית", הוא מסביר. כעת, כאשר הלחימה העצימה פחתה ופחות מילואימניקים נקראים לדגל - המגמה התהפכה.
לעומת זאת, הצריכה באשראי על מסעדות דווקא בעלייה משמעותית, מה שיכול להצביע על כך שההסתייגות הספציפית של הצרכנים היא דווקא מהמחירים בסופרים.
מה תרם לשינוי?
ייתכן כי יש הסברים נוספים לירידה בצריכה ברשתות המזון, כמו לדוגמה העלייה בהיקף הטיסות לחו"ל (בטרם החל המשבר בנתב"ג). כאשר חלק מהלקוחות שוהים בחו"ל, הם רוכשים מזון ברשתות במדינת היעד ולא בישראל, והדבר עלול להשפיע על ההכנסות של רשתות המזון בארץ. על־פי נתוני הלמ"ס מנוכי העונתיות, בחודש מרץ 2025 טסו 851 אלף ישראלים לחו"ל, לעומת 532 אלף במרץ אשתקד.
"למרות זאת, לתחושתי, הטיסות לא מספיקות כדי להסביר את השינוי", אומר פנינג. "מדובר על הפרש של כ־3% מהאוכלוסייה, והם כמובן לא טסו לכל החודש. אם טסו, אז בממוצע לשבוע. אפילו אם נניח שמי שטסו הם דווקא הצרכנים העשירים יותר, קשה לראות איך זה מתכנס לירידה שאנחנו רואים".
מתחילות להפנים
לדבריו פנינג, הירידה בהוצאות הציבור ברשתות המזון כבר משתקפת בשטח. הנתונים הראשוניים ממאי מראים שיש לכך השפעה על המחירים: "בניגוד לתחושות בציבור, אפשר לראות בנתונים מהשטח שהמחירים כבר לא מזנקים. ייתכן שלפחות בינתיים הגענו לגבול של היכולת של ישראלים להוציא על קניות בסופר, והיצרנים מתחילים להפנים זאת.
"ראינו את זה עם יצרניות מסוימות שהעלו מחירים, וראו שזה משפיע על הביקושים; נתח השוק שלהן פחת, והן לקחו צעד אחורה. כך לדוגמה, שסטוביץ' העלתה מחירים בשנתיים האחרונות, עד שלפתע הודיעה על הפחתה של 10%. ייתכן שאותם מאמצים נבעו בעיקר מהצמצום בנתח השוק שלה, עקב תגובת הצרכנים. היצרניות נמצאות כעת בתהליך גישוש של השוק, ונראה שכשהן רואות שיש גבול להעלות המחירים - אין ברירה אלא להפחית בחזרה".