עדן בר-טל / צילום: תמר מצפי
יומיים אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע על מינויו של מנכ"ל משרד החוץ עדן בר-טל לממלא-מקום נציב שירות המדינה למשך חודש ימים - המינוי נפסל בידי היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה.
● התעשייה האווירית כבר חצי שנה ללא יו"ר, והמועמד של כ"ץ מקבל הזדמנות אחרונה
● שופטי העליון ללוין: חסרים עשרות שופטים, כנס את ועדת הבחירה
במכתב ששיגר הבוקר (ו') המשנה ליועמ"שית למשפט ציבורי-מינהלי, ד"ר גיל לימון, לנתניהו, הוא כותב כי ההודעה על המינוי פורסמה מבלי שנערך הליך ההתייעצות עם הייעוץ המשפטי לממשלה - הליך הנדרש על-פי חוק.
ד"ר לימון מבהיר כי הודעת נתניהו ולפיה ההתייעצות בוצעה כביכול - איננה נכונה. לדבריו, התייחסות היועמ"שית ניתנה לסוגיה אחרת, הנוגעת לסמכויותיו של ממלא-מקום הנציב היוצא, רואי כחלון, ולא לאישור המינוי של בר-טל. משכך, קובע לימון, הטלת התפקיד על בר-טל נעשתה "שלא בהתאם להוראות הדין", ו"היא אינה בת תוקף משפטי".
"זיקה הדוקה לדרג הפוליטי"
לימון מוסיף ומתאר את הבעייתיות במינויו האפשרי של בר-טל לתפקיד, גם אם תיערך התייעצות כדין. בין היתר עומד המשנה ליועמ"שית על כך שהנציב נדרש להיות נטול זיקה לדרג הפוליטי, בעוד מנכ"ל משרד ממשלתי דוגמת בר-טל "מקיים זיקה הדוקה לדרג הפוליטי" ותלוי בהחלטת השר.
לימון מוסיף: "הטלת תפקיד זמנית מעין זו שמבקש ראש הממשלה לבצע כעת, מעוררת חשש ממשי ליצירת תקדים מוקשה של מינויים קצרי-טווח של בעלי תפקידים המאופיינים בזיקה פוליטית, למשרות בכירות הכוללות היבטי שמירת סף".
לימון מדגיש כי ישנה דחיפות במינוי ממלא-מקום שיוכל למלא את מלוא סמכויות הנציב עד לבחירתו של נציב קבוע. בהקשר זה, לימון מציין את הנזק הנגרם מהיעדרו של נציב המוסמך לקבל החלטות בנושאי מינויים בשירות המדינה.
כך, המכתב מזכיר מקרים של איש חינוך שתקף לכאורה תלמיד בית ספר ושל עובד סיעודי שפגע לכאורה במטופלת - אך בהיעדר נציב לא ניתן לטפל בהשעייתם משירות המדינה. דוגמה נוספת העולה מהמכתב מתייחסת לרופאים האוחזים במומחיות ייחודית, אשר הגיעו לגיל הפרישה הרשמי, ולא ניתן להאריך את כהונתם בשירות המדינה ללא אישור הנציב.
בג"ץ: לקיים הליך תחרותי
החלטת נתניהו למנות את בר-טל הגיעה לאחר שמוקדם יותר השבוע פסל בג"ץ בדעת רוב את הליך המינוי שביקשה הממשלה ליישם לצורך מינוי הנציב הבא, המיועד להחליף את דניאל הרשקוביץ', שסיים את כהונתו בדצמבר 2024.
המינוי של בר-טל נועד אפוא לאייש זמנית את המשרה עד לקיום הליך תחרותי, אך נתניהו ציין בהודעתו כי הממשלה עשויה לקדם במקביל חוק עוקף בג"ץ שיאפשר לה למנות מועמד מטעמה.
במסגרת ההליך בבג"ץ, הממשלה ביקשה לאפשר לנתניהו למנות מועמד מטעמו לתפקיד, אשר ייבחן על-ידי ועדת מינויים רק בנוגע להיבטי טוהר המידות, אך בג"ץ קבע כי יש לקיים הליך תחרותי לתפקיד. במסגרת זו שורה של מועמדים יוכלו להגיש את מועמדותם, והם ייבחנו בהתאם לכשירות המקצועית והתאמתם לתפקיד.
בהחלטתם לפסול את הליך המינוי שביקשה הממשלה לקדם, עמדו שופטי בג"ץ על כך שנציב שירות המדינה ממלא סמכויות של שומר סף, לרבות מעורבות במינוי בעלי תפקידים בכירים במערכת אכיפת החוק. הודעת היועמ"שית לנתניהו מהבוקר מפנה, בין היתר, לפסק דינו של בג"ץ.