גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוועדות שחוסכות מיליונים לדירקטורים עולות על הכוונת של משרד המשפטים

תקנות חדשות אמורות להגביר את הפיקוח על ועדות מייעצות שמוקמות ע"י חברות כדי להדוף תביעות נגזרות נגד דירקטורים ומנהלים ● בשטח מתחוללת סערה: עורכי דין המייצגים חברות חוששים מאובדן שליטה, בעוד שאלה המייצגים תובעים טוענים כי אין מקום לשימוש בוועדות

על הכוונת של משרד המשפטים / צילום: Shutterstock
על הכוונת של משרד המשפטים / צילום: Shutterstock

האם אחד המוסדות הפופולריים בדיני החברות בישראל עומד לספוג מכה אנושה? בשבוע שעבר פורסמה טיוטת תקנות הקובעת לראשונה כללים לגבי ניהול תביעות נגזרות בישראל. במוקד התקנות החדשות: ניסיון מצד משרד המשפטים לרסן את פעילותן של הוועדות המייעצות לדירקטוריונים, שהפכו לרווחות בעשור האחרון ומשמשות בפועל כדי להדוף תביעות נגד בכירים.

המהלך החדש של האוצר להרחקת ארגוני פשע ממכרזי מדינה
היועמ"שית התריעה מפני "סכנה לתקשורת החופשית", אך השרים אישרו את רפורמת קרעי

תביעה נגזרת היא הליך שיוזמים לרוב בעלי מניות מהציבור, ובו הם תובעים את מנהלי החברה על נזק שנגרם לה. זאת, במקרה שבו החברה לא יוזמת בעצמה תביעה נגד המנהלים שכשלו (יוזמה כזו היא אירוע נדיר).

לפני כעשור קבע בית המשפט הכלכלי כי חברה שהוגשה בשמה תביעה נגזרת תוכל להקים ועדת מומחים עצמאית. ועדה זו תייעץ לחברה האם להרים את הכפפה ולנהל בעצמה את התביעה.

עם הזמן התקבעה השיטה: עם הגשת התביעה, או כבר כשהתובע מגיש בקשה לגילוי מסמכים, החברה ממהרת להקים ועדה "בלתי תלויה". לרוב עומד בראשה שופט בדימוס. הוועדה בוחנת את האירועים, וברוב המכריע של המקרים קובעת כי אין עילה לתבוע את המנהלים.

מכאן הדברים מתגלגלים באופן צפוי למדי: המלצות הוועדה סותמות את הגולל על האפשרות לברר את התביעה בבית המשפט, והצדדים מנהלים משא-ומתן על פשרה שבה המנהלים לא ייקחו אחריות.

לא אחת זה נגמר בכך שחברת הביטוח, המבטחת את המנהלים בביטוח אחריות מקצועית, משלמת מיליוני שקלים כדי לסגור את ההליך. לבית המשפט לא נותר אלא לאשר את הפשרה.

שורה של ועדות מייעצות

לפי מחקר של רשות ניירות ערך מ-2022, בין השנים 2011 ל-2020 זינקו התביעות הנגזרות ממספר חד-ספרתי ל-40 תביעות בשנה. רק 1% מהתביעות הוכרעו לטובת התובע, בעוד ש-22% הסתיימו בפשרה, 19% נדחו, ו-32% נמחקו. כחמישית מהתביעות שנבדקו במחקר עדיין התנהלו, והסיום של 6% הוגדר כ"אחר". הנתונים לגבי אופן סיום התביעה התייחסו לתביעות "קבוצתיות", הכוללות נגזרות ותביעות ייצוגיות.

ואומנם, בשנים האחרונות אירעו שורה של מקרים שבהם הובילה ועדה מייעצת לסיום התביעה הנגזרת. שטראוס, לדוגמה, הגיעה השנה לפשרה שבה שילמה לה חברת הביטוח כלל 27 מיליון שקל בעקבות פרשת הסלמונלה והריקול על חטיפי השוקולד. התובעים ועורכי דינם קיבלו במצטבר 3.5 מיליון שקל. היה זה לאחר שוועדה מייעצת בראשות השופטת בדימוס הילה גרסטל קבעה כי הנהלים שקדמו לאירוע היו תקינים, וכי לא הוצגו ראיות המצדיקות תביעה נגד המנהלים.

ב-2023 אישר בית המשפט פשרה בתביעה הנגזרת שהוגשה נגד בנק הפועלים על מעורבותו בהעלמות מס בארה"ב - פרשה שבה שילם הבנק קנס בגובה כ-900 מיליון דולר לרשויות האמריקאיות. לפי הפשרה, חברות הביטוח שילמו לבנק 135 מיליון דולר, ושישה בכירים לשעבר - כולל המנכ"ל לשעבר ציון קינן והיו"ר לשעבר יאיר סרוסי - שילמו נוסף על כך כ-3.5 מיליון שקל. כ-6 מיליון דולר שולמו לתובעת ולעורכי דינה. על הפשרה המליצה ועדה שהקים הבנק בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יורם דנציגר.

ב-2020 נמחקה תביעה נגזרת שהוגשה נגד טבע בעקבות שוחד לקידום תרופת הקופקסון. טבע שילמה קנס של יותר מחצי מיליארד דולר בארה"ב ו-75 מיליון שקל בישראל, ובפשרה סוכם כי חברות הביטוח ישלמו 50 מיליון דולר לחברה כדי לסגור את התיק. עורכי הדין של התובע נהנו משכר-טרחה של 1.6 מיליון דולר. הפשרה הושגה בעקבות עבודת ועדה בראשות השופט בדימוס ספי אלון.

במשרד המשפטים לא רוו נחת מהשיטה ויזמו תקנות בנושא כבר לפני כשנתיים. הטיוטה העדכנית שלהן - שגובשה בתום שימוע ציבורי על-ידי המשנה ליועמ"שית למשפט כלכלי, עו"ד מאיר לוין; ראשת אשכול תאגידים ושוק ההון, עו"ד רוני טלמור; והאחראית על דיני חברות, עו"ד עידית מועלם - קובעת כי הפשרות שנולדות בעקבות הוועדות עשויות לשרת את המעורבים בהן - אך לא את טובת החברה.

עד כמה הוועדה עצמאית

הבעיה היא שהוועדה המייעצת איננה באמת עצמאית. מי שמחליט על הרכבה הוא הדירקטוריון, שחבריו הם לרוב הנתבעים. החברה היא גם זו שמשלמת את שכר חברי הוועדה. הפשרות אומנם חוסכות מיליונים לבכירים, שאחרת היו צריכים לפצות את החברה מכיסם - אך מעבירות את הנטל לכתפי הביטוח. כתוצאה מכך, הביטוח לדירקטורים ונושאי משרה בשוק כולו מתייקר.

כדי להתמודד עם הבעיה, התקנות קובעות כי לפני שבית המשפט יאפשר לחברה להקים ועדה ולעכב את הדיון בתביעה, יהיה עליו לשקול, בין היתר, עד כמה חבריה עצמאיים, והאם הנתבעים הפוטנציאליים עדיין מכהנים בתפקידם, שכן אז קיים "ניגוד עניינים בולט וממשי". הוועדה אף נדרשת להציג בפני בית המשפט את מלוא המידע ששימש אותה ולפרסם את המלצותיה.

התקנות כבר מעוררות מחלוקת בקרב המומחים. "אומנם מאפשרים לחברה לקיים בירור פנימי, אבל הדרישה לחשיפה מלאה של עבודת הוועדה עלולה לפרוס מידע רגיש", אומר עו"ד כפיר ידגר, שותף מנהל במשרד גורניצקי, המייצג חברות בתביעות נגזרות. לדבריו, "הקמת הוועדה כרוכה באובדן שליטה של החברה על התהליך, ויכול שבסופו החברה תהיה במצב מאתגר יותר מאשר מצבה ללא הוועדה".

עו''ד כפיר ידגר / צילום: שני נחמיאס

"מעודדים מוסד מיותר"

מנגד, עו"ד רונן עדיני, מומחה בתביעות נגזרות וייצוגיות, סבור כי התקנות "מעודדות חברות להקים ועדה מייעצת, שזה מוסד מיותר אשר עדיף היה שיעבור מהעולם. ברור שמטרת הוועדה היא להדוף תביעה ולא לייעץ לחברה אלא לבית המשפט. בית המשפט לא זקוק לייעוץ, כך שבמקום לזרז ולייעל, התקנות רק מעכבות".

רונן עדיני / צילום: עדי אורני

פרופ' עמיר ליכט, מומחה לדיני חברות מאוניברסיטת רייכמן, סבור כי התקנות לא הולכות מספיק רחוק. "גם אם חברי הוועדה הגונים, המלצותיהם נגועות, כי הדירקטוריון הוא זה שמינה אותם, והוא זה שמשלם להם שכר. הרי ברוב התביעות עולות טענות נגד הדירקטורים, אז אי-אפשר להסתמך על שום חומר שהדירקטוריון עומד מאחוריו. ולכן, כל ניסיון לדרוש מבית המשפט לפקח על הוועדה הוא זריית חול בעיניים".

ליכט המליץ להחליף את מוסד הוועדה במומחה עצמאי מטעם בית המשפט, אך התאכזב לגלות כי ההמלצה לא נכללה בסופו של דבר בתקנות.

"יש כאלה שחושבים שגם המומחים הם 'מטעם', אבל הניסיון מוכיח שמומחים מטעם בית המשפט יודעים לייצג את טובת החברה".

עו"ד ד"ר יעל ארידור בר-אילן, מומחית לליטיגציה תאגידית, מסכמת כי "התקנות לא משנות בהרבה את המצב הקיים. כבר היום לא קל לפי הפסיקה להשתמש בוועדה, וייתכן שכעת חברות יוכלו להיעזר בה יותר".

עו''ד יעל ארידור / צילום: תמר אלמוג

עוד כתבות

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן הגידור שחשף: אני בשורט על השוק האמריקאי

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף