גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוועדות שחוסכות מיליונים לדירקטורים עולות על הכוונת של משרד המשפטים

תקנות חדשות אמורות להגביר את הפיקוח על ועדות מייעצות שמוקמות ע"י חברות כדי להדוף תביעות נגזרות נגד דירקטורים ומנהלים ● בשטח מתחוללת סערה: עורכי דין המייצגים חברות חוששים מאובדן שליטה, בעוד שאלה המייצגים תובעים טוענים כי אין מקום לשימוש בוועדות

על הכוונת של משרד המשפטים / צילום: Shutterstock
על הכוונת של משרד המשפטים / צילום: Shutterstock

האם אחד המוסדות הפופולריים בדיני החברות בישראל עומד לספוג מכה אנושה? בשבוע שעבר פורסמה טיוטת תקנות הקובעת לראשונה כללים לגבי ניהול תביעות נגזרות בישראל. במוקד התקנות החדשות: ניסיון מצד משרד המשפטים לרסן את פעילותן של הוועדות המייעצות לדירקטוריונים, שהפכו לרווחות בעשור האחרון ומשמשות בפועל כדי להדוף תביעות נגד בכירים.

המהלך החדש של האוצר להרחקת ארגוני פשע ממכרזי מדינה
היועמ"שית התריעה מפני "סכנה לתקשורת החופשית", אך השרים אישרו את רפורמת קרעי

תביעה נגזרת היא הליך שיוזמים לרוב בעלי מניות מהציבור, ובו הם תובעים את מנהלי החברה על נזק שנגרם לה. זאת, במקרה שבו החברה לא יוזמת בעצמה תביעה נגד המנהלים שכשלו (יוזמה כזו היא אירוע נדיר).

לפני כעשור קבע בית המשפט הכלכלי כי חברה שהוגשה בשמה תביעה נגזרת תוכל להקים ועדת מומחים עצמאית. ועדה זו תייעץ לחברה האם להרים את הכפפה ולנהל בעצמה את התביעה.

עם הזמן התקבעה השיטה: עם הגשת התביעה, או כבר כשהתובע מגיש בקשה לגילוי מסמכים, החברה ממהרת להקים ועדה "בלתי תלויה". לרוב עומד בראשה שופט בדימוס. הוועדה בוחנת את האירועים, וברוב המכריע של המקרים קובעת כי אין עילה לתבוע את המנהלים.

מכאן הדברים מתגלגלים באופן צפוי למדי: המלצות הוועדה סותמות את הגולל על האפשרות לברר את התביעה בבית המשפט, והצדדים מנהלים משא-ומתן על פשרה שבה המנהלים לא ייקחו אחריות.

לא אחת זה נגמר בכך שחברת הביטוח, המבטחת את המנהלים בביטוח אחריות מקצועית, משלמת מיליוני שקלים כדי לסגור את ההליך. לבית המשפט לא נותר אלא לאשר את הפשרה.

שורה של ועדות מייעצות

לפי מחקר של רשות ניירות ערך מ-2022, בין השנים 2011 ל-2020 זינקו התביעות הנגזרות ממספר חד-ספרתי ל-40 תביעות בשנה. רק 1% מהתביעות הוכרעו לטובת התובע, בעוד ש-22% הסתיימו בפשרה, 19% נדחו, ו-32% נמחקו. כחמישית מהתביעות שנבדקו במחקר עדיין התנהלו, והסיום של 6% הוגדר כ"אחר". הנתונים לגבי אופן סיום התביעה התייחסו לתביעות "קבוצתיות", הכוללות נגזרות ותביעות ייצוגיות.

ואומנם, בשנים האחרונות אירעו שורה של מקרים שבהם הובילה ועדה מייעצת לסיום התביעה הנגזרת. שטראוס, לדוגמה, הגיעה השנה לפשרה שבה שילמה לה חברת הביטוח כלל 27 מיליון שקל בעקבות פרשת הסלמונלה והריקול על חטיפי השוקולד. התובעים ועורכי דינם קיבלו במצטבר 3.5 מיליון שקל. היה זה לאחר שוועדה מייעצת בראשות השופטת בדימוס הילה גרסטל קבעה כי הנהלים שקדמו לאירוע היו תקינים, וכי לא הוצגו ראיות המצדיקות תביעה נגד המנהלים.

ב-2023 אישר בית המשפט פשרה בתביעה הנגזרת שהוגשה נגד בנק הפועלים על מעורבותו בהעלמות מס בארה"ב - פרשה שבה שילם הבנק קנס בגובה כ-900 מיליון דולר לרשויות האמריקאיות. לפי הפשרה, חברות הביטוח שילמו לבנק 135 מיליון דולר, ושישה בכירים לשעבר - כולל המנכ"ל לשעבר ציון קינן והיו"ר לשעבר יאיר סרוסי - שילמו נוסף על כך כ-3.5 מיליון שקל. כ-6 מיליון דולר שולמו לתובעת ולעורכי דינה. על הפשרה המליצה ועדה שהקים הבנק בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יורם דנציגר.

ב-2020 נמחקה תביעה נגזרת שהוגשה נגד טבע בעקבות שוחד לקידום תרופת הקופקסון. טבע שילמה קנס של יותר מחצי מיליארד דולר בארה"ב ו-75 מיליון שקל בישראל, ובפשרה סוכם כי חברות הביטוח ישלמו 50 מיליון דולר לחברה כדי לסגור את התיק. עורכי הדין של התובע נהנו משכר-טרחה של 1.6 מיליון דולר. הפשרה הושגה בעקבות עבודת ועדה בראשות השופט בדימוס ספי אלון.

במשרד המשפטים לא רוו נחת מהשיטה ויזמו תקנות בנושא כבר לפני כשנתיים. הטיוטה העדכנית שלהן - שגובשה בתום שימוע ציבורי על-ידי המשנה ליועמ"שית למשפט כלכלי, עו"ד מאיר לוין; ראשת אשכול תאגידים ושוק ההון, עו"ד רוני טלמור; והאחראית על דיני חברות, עו"ד עידית מועלם - קובעת כי הפשרות שנולדות בעקבות הוועדות עשויות לשרת את המעורבים בהן - אך לא את טובת החברה.

עד כמה הוועדה עצמאית

הבעיה היא שהוועדה המייעצת איננה באמת עצמאית. מי שמחליט על הרכבה הוא הדירקטוריון, שחבריו הם לרוב הנתבעים. החברה היא גם זו שמשלמת את שכר חברי הוועדה. הפשרות אומנם חוסכות מיליונים לבכירים, שאחרת היו צריכים לפצות את החברה מכיסם - אך מעבירות את הנטל לכתפי הביטוח. כתוצאה מכך, הביטוח לדירקטורים ונושאי משרה בשוק כולו מתייקר.

כדי להתמודד עם הבעיה, התקנות קובעות כי לפני שבית המשפט יאפשר לחברה להקים ועדה ולעכב את הדיון בתביעה, יהיה עליו לשקול, בין היתר, עד כמה חבריה עצמאיים, והאם הנתבעים הפוטנציאליים עדיין מכהנים בתפקידם, שכן אז קיים "ניגוד עניינים בולט וממשי". הוועדה אף נדרשת להציג בפני בית המשפט את מלוא המידע ששימש אותה ולפרסם את המלצותיה.

התקנות כבר מעוררות מחלוקת בקרב המומחים. "אומנם מאפשרים לחברה לקיים בירור פנימי, אבל הדרישה לחשיפה מלאה של עבודת הוועדה עלולה לפרוס מידע רגיש", אומר עו"ד כפיר ידגר, שותף מנהל במשרד גורניצקי, המייצג חברות בתביעות נגזרות. לדבריו, "הקמת הוועדה כרוכה באובדן שליטה של החברה על התהליך, ויכול שבסופו החברה תהיה במצב מאתגר יותר מאשר מצבה ללא הוועדה".

עו''ד כפיר ידגר / צילום: שני נחמיאס

"מעודדים מוסד מיותר"

מנגד, עו"ד רונן עדיני, מומחה בתביעות נגזרות וייצוגיות, סבור כי התקנות "מעודדות חברות להקים ועדה מייעצת, שזה מוסד מיותר אשר עדיף היה שיעבור מהעולם. ברור שמטרת הוועדה היא להדוף תביעה ולא לייעץ לחברה אלא לבית המשפט. בית המשפט לא זקוק לייעוץ, כך שבמקום לזרז ולייעל, התקנות רק מעכבות".

רונן עדיני / צילום: עדי אורני

פרופ' עמיר ליכט, מומחה לדיני חברות מאוניברסיטת רייכמן, סבור כי התקנות לא הולכות מספיק רחוק. "גם אם חברי הוועדה הגונים, המלצותיהם נגועות, כי הדירקטוריון הוא זה שמינה אותם, והוא זה שמשלם להם שכר. הרי ברוב התביעות עולות טענות נגד הדירקטורים, אז אי-אפשר להסתמך על שום חומר שהדירקטוריון עומד מאחוריו. ולכן, כל ניסיון לדרוש מבית המשפט לפקח על הוועדה הוא זריית חול בעיניים".

ליכט המליץ להחליף את מוסד הוועדה במומחה עצמאי מטעם בית המשפט, אך התאכזב לגלות כי ההמלצה לא נכללה בסופו של דבר בתקנות.

"יש כאלה שחושבים שגם המומחים הם 'מטעם', אבל הניסיון מוכיח שמומחים מטעם בית המשפט יודעים לייצג את טובת החברה".

עו"ד ד"ר יעל ארידור בר-אילן, מומחית לליטיגציה תאגידית, מסכמת כי "התקנות לא משנות בהרבה את המצב הקיים. כבר היום לא קל לפי הפסיקה להשתמש בוועדה, וייתכן שכעת חברות יוכלו להיעזר בה יותר".

עו''ד יעל ארידור / צילום: תמר אלמוג

עוד כתבות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה