גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בר-טל: לא מעוניין לשמש כמ"מ נציב שירות המדינה; היועמ"שית מתנגדת לחוק עוקף בג"ץ

מנכ"ל משרד החוץ עדן בר-טל הודיע לנתניהו כי אינו מעוניין לשמש כמ"מ נציב שירות המדינה - זאת לאחר שהיועמ"שית פסלה את מועמדותו בשל זיקתו לדרג הפוליטי ● בתוך כך, בהרב-מיארה מתנגדת להצעת החוק שנועדה לעקוף את בג"ץ ואשר תאפשר לממשלה למנות את נציב שירות המדינה – וגם מ"מ ל-6 חודשים - ללא מכרז וללא הליך תחרותי; למרות התנגדותה, ועדת השרים אישרה היום את הצעת החוק

עדן בר-טל / צילום: תמר מצפי
עדן בר-טל / צילום: תמר מצפי

מנכ"ל משרד החוץ, עדן בר-טל, הודיע לראש הממשלה בנימין נתניהו כי אינו מעוניין לשמש כממלא-מקום הנציב. זאת, לנוכח הודעת היועצת המשפטית לממשלה מיום שישי האחרון, שפסלה את מועמדותו של בר-טל לתפקיד בשל זיקתו לדרג הפוליטי כמנכ"ל משרד ממשלתי.

"לאחר עיון בעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה ולנוכח המגבלות המשמעותיות שהוצגו במסגרתה באשר להיקף הסמכויות שיינתנו לי - הגעתי למסקנה כי במסגרת זו לא ניתן למלא את התפקיד כנדרש", כתב בר-טל.

היועמ"שית התריעה מפני "סכנה לתקשורת החופשית", אך השרים אישרו את רפורמת קרעי
הממשלה והיועמ"שית נאבקים עליו, אבל מה בכלל עושה נציב שירות המדינה?

היועמ"שית מתנגדת לחוק עוקף בג"ץ

בתוך כך, היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, מתנגדת להצעת החוק שנועדה לעקוף את פסק הדין של בג"ץ ולאפשר לממשלה למנות את נציב שירות המדינה בלי מכרז וללא הליך תחרותי. למרות התנגדותה, ועדת השרים לחקיקה אישרה היום את הצעת החוק.

בחוות-דעת ששלח המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, לשר המשפטים יריב לוין, נכתב כי הצעת החוק של ח"כ עמית הלוי וח"כ אופיר כץ "נועדה להפוך את השירות הציבורי לכזה שמשרת את הדרג הפוליטי וצרכיו. מינוי נציב שירות המדינה - ראש וראשון לעובדי הציבור במדינה - יהיה תלוי באופן בלעדי בדרג הפוליטי, בלי דרישת התאמה לתפקיד ותנאי סף".

לפי חוות-הדעת, הצעת החוק תוביל לפוליטיזציה של השירות הציבורי מתוך תפיסה הרואה בנציב זרוע ביצועית של הממשלה ותו לא. לימון כותב: "ההסדר מתעלם לחלוטין מאופיו של תפקיד נציב שירות המדינה, ואינו נותן כל מענה לעקרונות של שירות מדינה מקצועי וממלכתי, משהוא יכול לקבע את הליך מינויו של נציב שירות המדינה כהליך הנשלט באופן בלעדי בידי הדרג הפוליטי".

לימון עומד על כך שהצעת החוק בנושא הנציב מצטרפת לשורה של צעדים שנועדו "לשנות את פניו של השירות הציבורי, מכזה שמרכז הכובד שלו הוא פעולה למען הציבור - לכזה שמרכז הכובד של פעולתו הוא למען הדרג הפוליטי". המשנה ליועמ"שית מוסיף כי הצעת החוק תוביל להחלשת השירות הציבורי ולפגיעה משמעותית באיכות השירות שמקבל הציבור מהממשלה.

עוד יוצאת חוות-הדעת נגד ביטול הצורך בהתייעצות עם היועמ"שית לצורך מינוי ממלא-מקום הנציב. לימון גורס כי הרקע לכך בהצעת החוק הוא התנגדותה של בהרב-מיארה למועמדים שביקש נתניהו למנות כממלאי-מקום הנציב מאז פרישתו של דניאל הרשקוביץ' בדצמבר 2024, ובהם רואי כחלון - ובימים האחרונים גם מנכ"ל משרד החוץ, עדן בר-טל.

לימון מבהיר כי מינוי ממלא-מקום ללא התייעצות עם היועמ"שית יוביל ל"פוליטיזציה מוחלטת" של תפקיד הנציב. המשנה ליועמ"שית מדגיש כי לא ברור מדוע הממונה על השכר במשרד האוצר רלוונטי להליך המינוי, כפי שמציעה הצעת החוק.

מלשכת ראש הממשלה נמסר: "צר לנו שבשעה ששירות המדינה ניצב בתקופה רגישה המחייבת רציפות תפקודית, בחר הייעוץ המשפטי לממשלה לשוב ולשבש את יכולת הממשלה למנות גם ממלא-מקום לנציב שירות המדינה - תפקיד חיוני לשמירה על שלטון החוק ותפקוד מוסדות המדינה. הייעוץ המשפטי הוא האחראי הבלעדי לפגיעה הקשה בשירות הציבורי ובעשרות אלפי עובדיו".

הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת על-ידי ח"כ עמית הלוי ויו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ - שניהם מהליכוד. לפי דברי ההסבר של חברי הכנסת להצעה, "התיקון המוצע נועד להשיב את הסמכות לרשות הממנה - הממשלה - בהתאם לרצון המחוקק המקורי ולתקן את השינוי שיצר פסק הדין. מטרת התיקון היא להבהיר באופן חד-משמעי כי מינוי נציב שירות המדינה אינו מחייב קיום מכרז או כל הליך תחרותי אחר".

עוד קובעת הצעת החוק כי ראש הממשלה יהיה רשאי למנות ממלא-מקום לנציב. משך הכהונה הזמנית מוגבל לכאורה לחצי שנה - אך ראש הממשלה יוכל להאריך את התקופה הזו "בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת" ובאישור הממשלה.

המשמעות היא שהממשלה תוכל לכאורה למנות ממלא-מקום לנציב לתקופה בלתי מוגבלת. חברי הכנסת מסבירים בהקשר זה כי "מטרת התיקון היא לאפשר רציפות תפקודית בשירות המדינה ולמנוע מצב בו משרה מרכזית זו משותקת - רק משום שהחוק הקיים לא צפה את היעדרו של הנציב עצמו".

בג"ץ פסל את הליך המינוי

בג"ץ פסל באחרונה את הליך המינוי שביקשה הממשלה ליישם. הליך זה אמור היה לחול על מינוי הנציב שיחליף את דניאל הרשקוביץ', שסיים את כהונתו בדצמבר 2024.

לפי הליך המינוי שהממשלה ביקשה ליישם, הנציב היה אמור להתמנות לפי הצעתו של נתניהו, כאשר הוועדה למינוי בכירים הייתה נדרשת לאשר רק את עמידתו בהיבטי טוהר המידות - מבלי להתייחס לכשירותו המקצועית ולהתאמתו לתפקיד.

בהחלטתם לפסול את ההליך קבעו נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז כי יש לקיים הליך תחרותי לבחירת הנציב. במסגרת זו יוכלו להגיש שורה של מועמדים את מועמדותם, והם ייבחנו בהתאם לכשירותם המקצועית. השופטים עמדו על כך שהנציב ממלא סמכויות של שומר סף, לרבות מעורבות במינוי בעלי תפקידים בכירים במערכת אכיפת החוק.

בתגובה לפסק הדין רמז נתניהו כי הממשלה עשויה לקדם חוק עוקף בג"ץ. בשבוע שעבר הודיע ראש הממשלה על מינויו של מנכ"ל משרד החוץ, עדן בר-טל, לממלא-מקום הנציב לתקופה של חודש ימים. זאת, לאחר שכהונתו הזמנית של רואי כחלון כממלא-מקום הנציב הסתיימה באפריל, בתום שלושת החודשים שעליהם סוכם במסגרת התדיינות קודמת בבג"ץ.

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, התנגדה לכהונתו של כחלון כממלא-מקום לנוכח החקירה המשמעתית המתקיימת בעניינו בחשד כי "ניפח" את מסמך קורות-החיים שלו.

מאז שסיים כחלון את תפקידו, קיבל בר-טל חלק מסמכויות הנציב, אך מבלי שהיו בידיו מלוא הסמכויות כממלא-מקום רשמי - לרבות בכל הנוגע להשעיית עובדים בשירות המדינה ולהארכת כהונה של בעלי תפקידים שהגיעו לגיל פרישה.

היועמ"שית פסלה את מינוי בר-טל

בעקבות הודעת נתניהו על מינוי בר-טל לממלא-מקום הנציב באופן רשמי, פסלה היועמ"שית את המינוי. המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, כתב לנתניהו כי בניגוד לאמור בהודעת ראש הממשלה על מינוי בר-טל, לא בוצעה ההתייעצות הנדרשת לפי החוק עם היועמ"שית לפני ההודעה על המינוי. מועמדות בר-טל נמצאה בעייתית גם לנוכח הזיקה שלו כמנכ"ל משרד ממשלתי לדרג הפוליטי.

ד"ר לימון התריע במכתב כי "הטלת תפקיד זמנית מעין זו שמבקש ראש הממשלה לבצע כעת, מעוררת חשש ממשי ליצירת תקדים מוקשה של מינויים קצרי-טווח של בעלי תפקידים המאופיינים בזיקה פוליטית, למשרות בכירות הכוללות היבטי שמירת סף".

עוד כתבות

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; מניית צים מזנקת בקרוב ל-40% במסחר המוקדם

מדד הדאקס עולה בכ-0.1% ● מניית חברת הספנות הישראלית צים מזנקת בוול סטריט, לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

החורף המאוחר שחק את רווחי דלתא מותגים ומוביל לסייל במניות האופנה

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אמנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות בבורסה

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש