גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בר-טל: לא מעוניין לשמש כמ"מ נציב שירות המדינה; היועמ"שית מתנגדת לחוק עוקף בג"ץ

מנכ"ל משרד החוץ עדן בר-טל הודיע לנתניהו כי אינו מעוניין לשמש כמ"מ נציב שירות המדינה - זאת לאחר שהיועמ"שית פסלה את מועמדותו בשל זיקתו לדרג הפוליטי ● בתוך כך, בהרב-מיארה מתנגדת להצעת החוק שנועדה לעקוף את בג"ץ ואשר תאפשר לממשלה למנות את נציב שירות המדינה – וגם מ"מ ל-6 חודשים - ללא מכרז וללא הליך תחרותי; למרות התנגדותה, ועדת השרים אישרה היום את הצעת החוק

עדן בר-טל / צילום: תמר מצפי
עדן בר-טל / צילום: תמר מצפי

מנכ"ל משרד החוץ, עדן בר-טל, הודיע לראש הממשלה בנימין נתניהו כי אינו מעוניין לשמש כממלא-מקום הנציב. זאת, לנוכח הודעת היועצת המשפטית לממשלה מיום שישי האחרון, שפסלה את מועמדותו של בר-טל לתפקיד בשל זיקתו לדרג הפוליטי כמנכ"ל משרד ממשלתי.

"לאחר עיון בעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה ולנוכח המגבלות המשמעותיות שהוצגו במסגרתה באשר להיקף הסמכויות שיינתנו לי - הגעתי למסקנה כי במסגרת זו לא ניתן למלא את התפקיד כנדרש", כתב בר-טל.

היועמ"שית התריעה מפני "סכנה לתקשורת החופשית", אך השרים אישרו את רפורמת קרעי
הממשלה והיועמ"שית נאבקים עליו, אבל מה בכלל עושה נציב שירות המדינה?

היועמ"שית מתנגדת לחוק עוקף בג"ץ

בתוך כך, היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, מתנגדת להצעת החוק שנועדה לעקוף את פסק הדין של בג"ץ ולאפשר לממשלה למנות את נציב שירות המדינה בלי מכרז וללא הליך תחרותי. למרות התנגדותה, ועדת השרים לחקיקה אישרה היום את הצעת החוק.

בחוות-דעת ששלח המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, לשר המשפטים יריב לוין, נכתב כי הצעת החוק של ח"כ עמית הלוי וח"כ אופיר כץ "נועדה להפוך את השירות הציבורי לכזה שמשרת את הדרג הפוליטי וצרכיו. מינוי נציב שירות המדינה - ראש וראשון לעובדי הציבור במדינה - יהיה תלוי באופן בלעדי בדרג הפוליטי, בלי דרישת התאמה לתפקיד ותנאי סף".

לפי חוות-הדעת, הצעת החוק תוביל לפוליטיזציה של השירות הציבורי מתוך תפיסה הרואה בנציב זרוע ביצועית של הממשלה ותו לא. לימון כותב: "ההסדר מתעלם לחלוטין מאופיו של תפקיד נציב שירות המדינה, ואינו נותן כל מענה לעקרונות של שירות מדינה מקצועי וממלכתי, משהוא יכול לקבע את הליך מינויו של נציב שירות המדינה כהליך הנשלט באופן בלעדי בידי הדרג הפוליטי".

לימון עומד על כך שהצעת החוק בנושא הנציב מצטרפת לשורה של צעדים שנועדו "לשנות את פניו של השירות הציבורי, מכזה שמרכז הכובד שלו הוא פעולה למען הציבור - לכזה שמרכז הכובד של פעולתו הוא למען הדרג הפוליטי". המשנה ליועמ"שית מוסיף כי הצעת החוק תוביל להחלשת השירות הציבורי ולפגיעה משמעותית באיכות השירות שמקבל הציבור מהממשלה.

עוד יוצאת חוות-הדעת נגד ביטול הצורך בהתייעצות עם היועמ"שית לצורך מינוי ממלא-מקום הנציב. לימון גורס כי הרקע לכך בהצעת החוק הוא התנגדותה של בהרב-מיארה למועמדים שביקש נתניהו למנות כממלאי-מקום הנציב מאז פרישתו של דניאל הרשקוביץ' בדצמבר 2024, ובהם רואי כחלון - ובימים האחרונים גם מנכ"ל משרד החוץ, עדן בר-טל.

לימון מבהיר כי מינוי ממלא-מקום ללא התייעצות עם היועמ"שית יוביל ל"פוליטיזציה מוחלטת" של תפקיד הנציב. המשנה ליועמ"שית מדגיש כי לא ברור מדוע הממונה על השכר במשרד האוצר רלוונטי להליך המינוי, כפי שמציעה הצעת החוק.

מלשכת ראש הממשלה נמסר: "צר לנו שבשעה ששירות המדינה ניצב בתקופה רגישה המחייבת רציפות תפקודית, בחר הייעוץ המשפטי לממשלה לשוב ולשבש את יכולת הממשלה למנות גם ממלא-מקום לנציב שירות המדינה - תפקיד חיוני לשמירה על שלטון החוק ותפקוד מוסדות המדינה. הייעוץ המשפטי הוא האחראי הבלעדי לפגיעה הקשה בשירות הציבורי ובעשרות אלפי עובדיו".

הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת על-ידי ח"כ עמית הלוי ויו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ - שניהם מהליכוד. לפי דברי ההסבר של חברי הכנסת להצעה, "התיקון המוצע נועד להשיב את הסמכות לרשות הממנה - הממשלה - בהתאם לרצון המחוקק המקורי ולתקן את השינוי שיצר פסק הדין. מטרת התיקון היא להבהיר באופן חד-משמעי כי מינוי נציב שירות המדינה אינו מחייב קיום מכרז או כל הליך תחרותי אחר".

עוד קובעת הצעת החוק כי ראש הממשלה יהיה רשאי למנות ממלא-מקום לנציב. משך הכהונה הזמנית מוגבל לכאורה לחצי שנה - אך ראש הממשלה יוכל להאריך את התקופה הזו "בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת" ובאישור הממשלה.

המשמעות היא שהממשלה תוכל לכאורה למנות ממלא-מקום לנציב לתקופה בלתי מוגבלת. חברי הכנסת מסבירים בהקשר זה כי "מטרת התיקון היא לאפשר רציפות תפקודית בשירות המדינה ולמנוע מצב בו משרה מרכזית זו משותקת - רק משום שהחוק הקיים לא צפה את היעדרו של הנציב עצמו".

בג"ץ פסל את הליך המינוי

בג"ץ פסל באחרונה את הליך המינוי שביקשה הממשלה ליישם. הליך זה אמור היה לחול על מינוי הנציב שיחליף את דניאל הרשקוביץ', שסיים את כהונתו בדצמבר 2024.

לפי הליך המינוי שהממשלה ביקשה ליישם, הנציב היה אמור להתמנות לפי הצעתו של נתניהו, כאשר הוועדה למינוי בכירים הייתה נדרשת לאשר רק את עמידתו בהיבטי טוהר המידות - מבלי להתייחס לכשירותו המקצועית ולהתאמתו לתפקיד.

בהחלטתם לפסול את ההליך קבעו נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז כי יש לקיים הליך תחרותי לבחירת הנציב. במסגרת זו יוכלו להגיש שורה של מועמדים את מועמדותם, והם ייבחנו בהתאם לכשירותם המקצועית. השופטים עמדו על כך שהנציב ממלא סמכויות של שומר סף, לרבות מעורבות במינוי בעלי תפקידים בכירים במערכת אכיפת החוק.

בתגובה לפסק הדין רמז נתניהו כי הממשלה עשויה לקדם חוק עוקף בג"ץ. בשבוע שעבר הודיע ראש הממשלה על מינויו של מנכ"ל משרד החוץ, עדן בר-טל, לממלא-מקום הנציב לתקופה של חודש ימים. זאת, לאחר שכהונתו הזמנית של רואי כחלון כממלא-מקום הנציב הסתיימה באפריל, בתום שלושת החודשים שעליהם סוכם במסגרת התדיינות קודמת בבג"ץ.

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, התנגדה לכהונתו של כחלון כממלא-מקום לנוכח החקירה המשמעתית המתקיימת בעניינו בחשד כי "ניפח" את מסמך קורות-החיים שלו.

מאז שסיים כחלון את תפקידו, קיבל בר-טל חלק מסמכויות הנציב, אך מבלי שהיו בידיו מלוא הסמכויות כממלא-מקום רשמי - לרבות בכל הנוגע להשעיית עובדים בשירות המדינה ולהארכת כהונה של בעלי תפקידים שהגיעו לגיל פרישה.

היועמ"שית פסלה את מינוי בר-טל

בעקבות הודעת נתניהו על מינוי בר-טל לממלא-מקום הנציב באופן רשמי, פסלה היועמ"שית את המינוי. המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, כתב לנתניהו כי בניגוד לאמור בהודעת ראש הממשלה על מינוי בר-טל, לא בוצעה ההתייעצות הנדרשת לפי החוק עם היועמ"שית לפני ההודעה על המינוי. מועמדות בר-טל נמצאה בעייתית גם לנוכח הזיקה שלו כמנכ"ל משרד ממשלתי לדרג הפוליטי.

ד"ר לימון התריע במכתב כי "הטלת תפקיד זמנית מעין זו שמבקש ראש הממשלה לבצע כעת, מעוררת חשש ממשי ליצירת תקדים מוקשה של מינויים קצרי-טווח של בעלי תפקידים המאופיינים בזיקה פוליטית, למשרות בכירות הכוללות היבטי שמירת סף".

עוד כתבות

מפעל ייצור חברת ''על בד'' / צילום: איל יצהר

המושב הדתי מצטרף לגל המימושים בבורסה: משואות יצחק מכרה מניות עלבד ב-33 מיליון שקל

אחרי זינוק של מעל 80% בשנה האחרונה, בעלת השליטה ביצרנית המגבונים עלבד החליטה לממש 6% ממניותיה וירדה להחזקה של כ-60% ● במשואות יצחק מציינים כי מדובר בסגירת מעגל, לאחר שלפני שלוש שנים רכש המושב שיעור דומה של מניות בעת שהחברה נקלעה לסחרור

החזרי מס / צילום: Shutterstock

כך תבדקו אם מגיע לכם החזר מס לפני שיהיה מאוחר מדי

הזכאות לקבלת החזרי מס בעבור שנת 2019 תפקע בינואר הקרוב ● נכון להיום רק מעטים פונים לרשות המסים, בין השאר מחשש לגילוי חובות קודמים ● מתי הגשת הבקשה רלוונטית, וכיצד ניתן להגיש אותה? ● גלובס עושה סדר

רחוב בן גוריון, כפר סבא / צילום: איל יצהר

לראשונה בישראל: העיר שאיבדה את מעמדה כ"עיר גדולה"

לראשונה זה מספר שנים, מספר התושבים בכפר סבא ירד מתחת לרף 100 אלף איש ויותר - והיא אינה מוגדרת יותר כ"עיר גדולה" ● הקיטון בכמות משתקף בין היתר במיעוט הבנייה בעיר

"שונא היהודים הנתעב ביותר של 2025": הזוכה בתואר אנטישמי השנה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המדינה הערבית שהפכה לשותפה של ישראל בתעשייה הצבאית, איראן מגיבה לאיומים של ישראל בתקיפה נוספת, בניו יורק טיימס מסקרים את המלחמה על קרקעות פלסטיניים באיו"ש, וטאקר קרלסון "זכה" בפרס אנטישמי השנה ● כותרות העיתונים בעולם

רכב ותחבורה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הנאמנות למותג? איך 70 דגמים חדשים שינו את הכללים בשוק הרכב

עשרות דגמים התווספו לשוק הרכב הישראלי ב־2025, במיוחד של מותגים סינים ● ההיצע הרחב מספק שלל אפשרויות לצרכנים שמחפשים תמורה לכסף, ומוותרים על נאמנות למותגים הוותיקים ●"השוק הפך לטרנדי, כל מותג חדש ומרשים מייצר נהירה קצרה", אומרים בענף

הנפקת סולראדג' בנאסד''ק / צילום: נאסד''ק

אחרי ההתרסקות: תוצאות סולאראדג' משכנעות את השוק שהיא מתאוששת

מעטות החברות שעברו טלטלות כמו סולאראדג' ● מתואר הישראלית הגדולה בעולם ומקום של כבוד במדד S&P 500 - להתרסקות מפוארת עם מחיקה של 95% מהשווי ● כעת נראה כי המניה שינתה כיוון, וגם התוצאות מדהימות את השוק ● האם זו תחילתו של זינוק מחדש?

מושגים לאזרחות מיודעת.המדד לפעילות המשק / צילום: Shutterstock

לבנק ישראל יש מדד חדש שהוא בוחן לפני החלטת ריבית. כך זה עובד

בנק ישראל פרסם לאחרונה מדד חודשי חדש לפעילות המשק ● איך הוא בנוי, ומי אמור להיות מושפע ממנו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

המהלך של רשות ני"ע שירחיב את האכיפה למנהלים בחברות פרטיות

ועדת האכיפה המינהלית הטילה עיצומים של כמיליון שקל על חברה פרטית לקנאביס רפואי בשל טעויות בדוחות ● בהחלטתה קבעה הוועדה כי לראשונה סמנכ"ל הכספים ורואה החשבון המבקר נושאים באחריות לכשל ● ההחלטה עשויה להשפיע על לפחות 10% מהחברות בבורסה

מוניות בדרכים / צילום: Shutterstock

האם כניסת אובר לישראל מצדיקה פיצוי של 4 מיליארד שקל?

במשרד התחבורה בוחנים פיצוי בהיקף 4 מיליארד שקל לנהגי המוניות בשל קידום הכנסת חברות שיתופיות בינלאומיות לשוק ● מדובר בסכום גבוה יותר בהשוואה למהלכים דומים

ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל / צילום: תמר מצפי

בצעד חריג, רמ"י רכשה קרקע בירושלים ב־30 מיליון שקל

רשות מקרקעי ישראל רכשה זכויות בקרקע פנויה בת 17.2 דונם בצפון רמות במכרז של כונסי נכסים, בסכום של 30 מיליון שקל ● הצעד יוצא הדופן מאפשר לקדם תוכניות בניין עיר ולשווק את השטח במכרזים

''מתחם הפיקוד - לב העיר העתיקה'' / צילום: באדיבות אירית צרף אדריכלות ובינוי ערים

העיר העתיקה של באר שבע משנה פניה

מהלך תכנוני רחב היקף צפוי לשנות את לב העיר העתיקה של באר שבע ● רשת היין והאלכוהול הרמיטאז' משקיעה 4.5 מיליון שקל בפתיחת סניף דגל בכפר סבא ● ותערוכה חדשה של כ־50 אמנים נפתחת במפעל הישן של טרה בתל אביב ● אירועים ומינויים

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

היצע הטיסות גדל משמעותית, מה יקרה למחירים בפסח בקרוב?

חזרת החברות הזרות והגברת התדירויות בקווים מבוקשים יוצרות תחרות מחודשת לקראת החג ● חלק מהמחירים כבר בירידה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך ביעדים אחרים ההיצע עדיין מוגבל ● דחיית החופשה לשבוע שאחרי פסח עשויה לחסוך עשרות אחוזים

שמואל אלפסי, מנכ''ל אמנת / צילום: יח''צ

המניה שקפצה 50% בחודש והרווח של יורשי המייסד

מנייתה של אמנת, חברת ניהול הפרויקטים וה־IT, נסקה בכמעט 50% בחודש האחרון ● אשתקד, לפני הקפיצה הגדולה, רכש המייסד אברהם (לולו) אסף ז"ל מניות משותפו תמורת 22 מיליון שקל

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א לחברות הציבוריות: כך תוכלו לממש את הפוטנציאל של מסחר בשישי

לקראת המעבר לימי מסחר גלובליים בתחילת ינואר, הבורסה בת"א פנתה למנכ"לי החברות הציבוריות במטרה לנצל את השינוי ולהגדיל את חשיפתן למשקיעים זרים ● בין ההמלצות: לחזק פעילות באנגלית, להעמיק קשרי משקיעים בינלאומיים וליישר קו עם סטנדרט הדיווח המקובל בעולם

סניף של מסעדת ''נונו מימי'' / צילום: ליאור ממון

בדרך להנפקה? שתי קבוצות מסעדות מושכות את המוסדיים, למרות הסיכונים בענף

למרות הסיכונים המיוחסים לעסקי המסעדנות, השקעות שביצעו מוסדיים ובעלי הון ברשתות "נונו מימי" ו"קיסו" מעידות על עניין גובר בתחום ● גורם בשוק: "הכול זה ניהול, וכשיש הנהלה איכותית, הביזנס דופק כמו שצריך, והתוצאות יפות" ● וגם: איזה רווח נדרש כדי להנפיק?

מירי מיכאלי, מגישת המהדורה המרכזית ב-i24news / צילום: צילום מסך מערוץ i24news

מענק של עד 20 אלף שקל: תוכנית הפרישה מרצון של i24NEWS נחשפת

בהנהלת i24NEWS מציעים תוכנית פרישה מרצון לעובדים ● עובדים בעלי ותק של בין ארבעה חודשים לשנה, יקבלו 10 אלף שקל אם יחליטו לפרוש; עובדים בעלי ותק של מעל לשנתיים, יקבלו 20 אלף שקל ● בוועד העובדים ציינו כי "למרות שמדובר בפעולה מאוד לא טבעית בעבורנו, אנו מציעים לכם לשקול בחיוב אופציה להיעתר להצעת ההנהלה"

מימין: אבי אורטל, אר פי אופטיקל; ריצ'י הנטר, מחלבות גד; חיים דנון, UMI; ארז דהבני, בלדי / איור: גיל ג'יבלי

יצרן בשר, קרן של יוצאי בנק וצמד אחים: המרוויחים הגדולים מגל ההנפקות בת"א

התשואות הגבוהות שהניבו הנפקות ראשוניות בבורסה השנה, יצרו הון לבעלי מניות מרכזיים באותן חברות ● ארז דהבני חולש על מניות בלדי ב־1.3 מיליארד שקל, ואילו קרן מנור אוורגרין מחזיקה מניות אר פי אופטיקל ב־465 מיליון שקל ● וכמה הרוויח מייסד מחלבות גד, עזרא כהן

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

מי ימצמץ ראשון? המאבק על מס הקנייה שעלול לעלות ביוקר לבעלי הרכב הצמוד

המחלוקת בנוגע למס הקנייה על רכב חשמלי ושווי השימוש נמשכת ● ועדת הכספים והאוצר מתבצרים בעמדתם, מה שעלול להביא לכך שלמעלה מ-150 אלף עובדים ישלמו החל מינואר 500-1,500 שקל יותר על שווי השימוש החודשי

אילוסטרציה: Shutterstock

לידיעת בעלי חברות ארנק: ביהמ"ש קובע מתי יחול מס שולי של כ-50% ומתי מס חברות של 23%

רו"ח סיפק שירותים לפירמת ראיית חשבון באמצעות חברה בבעלותו ● ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעורו על קביעת פקיד השומה כי הוא בעל "חברת ארנק", ועל כן יש למסותו במס השולי הגבוה משמעותית ממס החברות ● לפסק הדין יש השלכות על בעלי מקצועות חופשיים הפועלים באמצעות שותפויות וחברות בבעלותם

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

שווי של כ־8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים שמאתגרת את אנבידה נערכת להנפקה

לפי רויטרס, חברת סריבראס, המפתחת מעבדים למודלים גדולים של בינה מלאכותית ופועלת בשוק שנשלט בידי אנבידיה, נערכת להגשת תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בוול סטריט ברבעון השני של 2026 ● הנפקה קודמת שתוכננה ב-2024 ירדה מהפרק בשל השקעת מיעוט של קבוצת G42 מאבו דאבי, אולם זו נעדרת מהתשקיף החדש