גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

131 מיליארד שקל: התאחדות הקבלנים תובעת את המדינה "על נזקי המלחמה"

עפ"י העתירה, העיכוב במסירת דירות בעקבות השלכות המלחמה עומד על יותר מ־9 חודשים בממוצע, נכון לרבעון הראשון של השנה ● התאחדות הקבלנים: "המדינה כשלה והתרשלה וממשיכה בחדלונה"

עובדי בניין / צילום: Shutterstock
עובדי בניין / צילום: Shutterstock

"עד סוף הרבעון הראשון לשנת 2025 נגרמו כ־283 ימי עיכוב במסירת דירות באתר בנייה ממוצע. בכל הנוגע לאתרי בנייה שבהם הועסקו עובדים פלסטינים בלבד, נגרמו בממוצע כ־297 ימי עיכוב, נכון לנובמבר 2024. כל זאת - בקשר ישיר בין מצב המלחמה והסגר לבין אובדן ימי העבודה והאיחור הצפוי בגינם".

כך, בעתירת ענק שהגישה היום (ג') התאחדות הקבלנים בוני הארץ נגד המדינה, ממחישה ההתאחדות את אחת ההשלכות המרכזיות של מלחמת "חרבות ברזל" על ענף הנדל"ן - השלכות שבעטיין היא תובעת 131 מיליארד שקל מהמדינה על התנהלותה.

המדינה מציעה 1,200 מגרשים בהנחה למאות אלפי אנשי מילואים זכאים
בשוק הכרמל ובלב תל אביב: התוכנית שתכפיל את מספר הדירות יוצאת לדרך, לאחר עשור
מה מסתתר מאחורי קריסת הקרקע ברמת גן - ומה יכולות העיריות לעשות

"המחסור בעובדים הביא ועוד עתיד להביא לעיכובים בעבודות הבנייה, התכנון והרישוי וכך גם לאיחורים משמעותיים, הנאמדים במאות ימים, במסירת דירות מגורים לרוכשים", נכתב בעתירה, שהוגשה לבג"ץ באמצעות עורכי הדין איה רייך־מינא ודין כפרי ממשרד פישר (FCB) ושות'. "המחסור בעובדים הביא לעיכובים גם בלוחות הזמנים של פרויקטי תשתית ופרויקטי בנייה ציבורית־חוזית.

"על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואומדני העותרות, בשנת 2024 נגרם לענף הבנייה כולו אובדן של 98 מיליארד שקל, המהווים כ־4.9% מהתמ"ג וכ־45% מתפוקת ענף הבנייה. הוספת הרבעון האחרון של שנת 2023 מביאה לנזק לענף של כ־131 מיליארד שקל במצטבר מפרוץ המלחמה".

"דרשו פעם אחר פעם כי יקודם פתרון"

ההתאחדות, שהגישה את העתירה לצד הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, מבקשת מבג"ץ להוציא צו על־תנאי שיורה למדינה להסביר מדוע לא מוקם צוות בין־משרדי או ועדה לבחינה ולגיבוש פתרונות מעשיים למשבר בענף הבנייה והתשתיות; מדוע לא מקודמים "הצעת חוק ממשלתית, הוראת שעה, תקנה, מתווה, חוזר מנכ"ל או כל הסדר רוחבי בענף הבנייה, המכיר במלחמת 'חרבות ברזל' והשלכותיה כ'אירוע מסכל'"; מדוע לא נקבע מתווה פיצויים לכלל ענף הבנייה בגין הנזקים שנגרמו עקב הסגר והשלכותיו; ומדוע לא מפרסם נייר עמדה בנוגע לאיחורים במסירת דירות מגורים הנגרמים בשל מלחמת "חרבות ברזל" והשלכותיה.

נזכיר כי על־פי חוק, נדרש קבלן לפצות דיירים בכסף על איחור במסירת דירה. תיקון 9 לחוק המכר שנכנס לתוקף בשנת 2022 אף מחמיר בעניין זה, בכך שהוא מטיל את רוב האחריות במקרה של איחור מסירה על הקבלן, וקובע כי הפיצוי יינתן החל בחודש השני לאיחור. בהתחשב בתקופת האיחור הממוצעת המצוינת בעתירה, כתשעה חודשים בכל אתר בנייה, המשמעות מבחינת הקבלנים היא פיצויי עתק לרוכשי הדירות.

חשש הקבלנים מחיובם בפיצויים גבוהים קיבל לאחרונה משנה תוקף, לאחר שבג"ץ קבע בהליך אחר כי במקרה של איחור במסירת דירה יש לבחון כל מקרה לגופו, ואין לקבל טענת הגנה של חברת בנייה בשל השלכות המלחמה, אם לא הוצגו לכך ראיות קונקרטיות.

העתירה מופנית נגד ראש הממשלה, ממשלת ישראל, שר הבינוי והשיכון, שר המשפטים, שר האוצר והממונה חוק המכר ומנהל האגף להגנה על רוכשי דירות במשרד הבינוי והשיכון.

"העותרות פנו למשיבים בשלל פניות דחופות החל מימיה הראשונים של המלחמה, ואף התקיימו פגישות שונות בנושא", נכתב. "הן דרשו פעם אחר פעם כי יקודם פתרון חקיקתי, מתווה או כל פתרון רוחבי אחר אשר יכיר במלחמה, באופן רשמי וברור, כנסיבה המהווה סיכול חוזה, כך שאיחורים במסירת דירות שייגרמו בעטיה, לא יזכו רוכשי דירות בפיצוי בגין איחורים במסירה.

"רק פתרון רוחבי יבטיח ודאות בשוק, ימנע פניות מרובות לבתי משפט ופסיקות סותרות, יאפשר את המשך קיום החוזים תוך הותרת המחלוקת באשר למועד קיומם מאחור, וייצור הסדר מאוזן לחלוקת אחריות ונזקים".

"כל פניות העותרות נותרו ללא מענה ענייני", נטען. "אין בנמצא הסדר חקיקתי ואף לא עמדה, מתווה או כל פתרון אחר לבעיה, גם לא בחלוף כשנה וחצי מפרוץ המלחמה. כל זאת כאשר היקף המלחמה והסגר חריגים בכל קנה־מידה, והענף כולו - מוכרי ורוכשי הדירות כאחד - סופגים נזקים עצומים ובלתי הפיכים, ובתי המשפט מתחילים להתמלא בתביעות.

"התנהלות בחוסר סבירות קיצוני"

"התנהלות הממשלה ונציגיה המתוארת לעיל פגומה ומהווה הפרה של החובה המוטלת עליהם להפעיל סמכויות שלטוניות ולפעול בהוגנות, וכן מהווה התנהלות בחוסר סבירות קיצוני. התנהלות זו פוגעת פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויות הקניין וחופש העיסוק של הקבלנים והיזמים, ללא שהיא עומדת בפסקת ההגבלה".

העתירה כוללת גם התייחסות נפרדת לענף התשתיות, וקובעת כי הנזק המצטבר לענף בשנה הראשונה למלחמה, בשל היעדר עובדים, ירידת הפעילות באתרי הבנייה ואי־התחלת עבודות במכרזים חדשים, מוערך בכ־6.3 מיליארד שקל רק בשנה הראשונה למלחמה - כ־520 מיליון שקל מדי חודש.

"היקף התקורות של חברות התשתית עומד על כ־580 מיליון בחודש. לפיכך, כל עוד ישנה ירידה בהיקף העבודות המבוצעות ובהיקף התקבולים המתקבלים לאור התארכות משך זמן הביצוע, לצד הותרת החברות במצב פעיל, נוצרים הפסדים בסכום זה, כ־580 מיליון שקל בכל חודש", נטען.

"המדינה מודה בכישלונה בהבאת עובדים זרים לענף הבניין", מסכמת העתירה. "המדינה כשלה והתרשלה במציאת פתרונות ויישום מדיניות אשר תאפשר מיצוי מכסות אלה, כפי שהיא מודה בעצמה גם כיום, בחלוף יותר משנה וחצי מתחילת המלחמה, וגם לאחר שהמדינה התוודעה לכך שניסיון הגדלת מכסות העובדים הזרים לא צלח. המדינה ממשיכה בחדלונה".

עוד כתבות

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock, Creative Lab

מה אנחנו מפסידים בעבודה מרחוק - ואיך אפשר למזער את הנזק

משרדים היו תמיד המקום שבו נבנות מערכות יחסים ומתרחשת למידה ● המפתח הוא להבין כיצד לשמור על הדברים האלה עם עבודה היברידית

בכמה נמכר בית פרטי שזקוק לשיפוץ יסודי ביישוב הר אדר / צילום: נועם יונה

המחיר ההתחלתי נשק ל-6 מיליון שקל: בכמה נמכר בית בן 40 בהר אדר?

מחיר השיווק של הנכס, בעל 7.5 חדרים, עמד על 5.8 מיליון שקל ● לבסוף הוא נמכר תמורת 4.9 מיליון שקל ● "זאת הייתה עסקה לא פשוטה, המוכרים התחילו גבוה אבל הבינו את המצב בשוק" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

פנטהאוז בן 4 חדרים בחיפה / הדמיה: יח''צ

"עסקה חריגה במיקום יוצא דופן": בכמה נמכר פנטהאוז בחיפה?

הפנטהאוז, שנמצא במרחק אווירי של כ־40 מטר מהים, נמכר תמורת 6.2 מיליון שקל ● מסתבר שכשהים פתוח לפניך, וכשהמרחק אליו קצר במיוחד, ניתן להגיע למחירים "תל אביביים" גם בשוק החיפאי

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסה; ת"א 35 שבר שיא בן 33 שנה

מדד ת"א 35 שבר שיא בפעם ה-60 השנה - היקף שלא נראה מאז 1992 ● מדד הבנקים ירד לאחר שהצוות הבין-משרדי לבחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים פרסם את הדוח הסופי ובו המליץ על הטלת מיסוי ● ארית דיווחה כי רשף בדרך להשלמת גיוס פרטי של כ-550 מיליון שקל, לפי שווי מוערך של כ-3.75 מיליארד שקל ● ריטיילורס נפלה לאחר שנייקי פרסמה דוחות מאכזבים

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

גלולת ההרזיה החדשה שמגיעה לישראל בשבוע הבא

סטארט־אפ ישראלי צעיר נחשף עם גיוס חריג של 165 מיליון דולר לפיתוח תרופות פסיכיאטריות ● אינסייטק מפצלת פעילות ומעבירה פיתוח לחברה חדשה שתנסה להקל על תרופות לחדור למוח ● אפיטומי פותחת את השלב המסחרי בישראל עם גלולת הרזיה שתגיע לחנויות בשבוע הבא ● סטארט־אפ קטן מדווח על תוצאות מעודדות לאפליקציה שעוזרת לנפגעי טראומה לישון טוב יותר ● וגם: חילופי ההנהלה בסיסרם מדיקל ● השבוע בביומד

יוסי אבו / צילום: ענבל מרמרי

רגע אחרי שהממשלה אישרה את עסקת הענק למצרים - ניו-מד רוצה לתת למנכ"ל עוד 8 מיליון שקל

המחזיקה הגדולה במאגר לוויתן, ניו-מד אנרג'י של קבוצת דלק, רוצה להעניק למנכ"ל החברה יוסי אבו אופציות בהיקף של 8.1 מיליון שקל, כשהמנה הראשונה היא כבר "בתוך הכסף" ● כזכור, ניו-מד כבר ביצעה "אובר-רולינג" פעמיים בשנים האחרונות כדי לאשר לאבו תגמול למרות התנגדות אסיפת בעלי המניות

עופר זיו, מנכ''ל ויתניה הפורש / צילום: דורון סהר

אחרי 16 שנה: מנכ"ל ויתניה עופר זיו עוזב את תפקידו. זה המחליף שלו

עופר זיו יסיים את תפקידו כמנכ"ל חברת הנדל"ן ויתניה בסוף מרץ 2026, ובמקומו ייכנס לתפקיד יריב בר-דעה, ששימש בתפקידו האחרון כסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בגב-ים ● מטעם ויתניה לא צוינה הסיבה לסיום כהונתו של זיו כמנכ"ל

מה יהיה מחר בבורסה? / צילום: Shutterstock

הנתון שעשוי לסלול את הדרך לראלי בוול סטריט, ומה צפוי היום בת"א?

לאחר שבוע שיא בבורסה בת"א, המסחר צפוי להיפתח היום בצל העליות בוול סטריט ● האינפלציה הנמוכה וההתאוששות במניות ה-AI מפיחה אופטימיות לגבי ראלי סנטה קלאוס בניו יורק ● המניות הדואליות יחזרו למסחר בת"א בפערי ארביטרז' מעורבים ● חברת הביטוח והקמעונאית שצפויות לרדת ● וגם, הרשימה הלא קטנה של ההפתעות של השנה

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

המשקיעים הזרים נוהרים לבורסה, ואלו המניות האהובות עליהם – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הביטקוין רחוק בעשרות אחוזים מהשיא, אך זה קרה כבר 7 פעמים בעשור האחרון ● גופי ההשקעות הזרים הזרימו מתחילת השנה מעל 2.3 מיליארד דולר לשוק המניות בת"א ● 2025 מסתמנת בתור השנה של חברות הביטוח ● רוב מומחי ההשקעות בוול סטריט צופים ש-2026 תהיה חיובית ● וגם: מה יעשה בנק ישראל לאור התחזקות השקל?

שלט של חנות שקונה זהב וכסף בניו יורק / צילום: Reuters, Anthony Behar

איך להשקיע וממה להיזהר: הזהב והכסף הם המנצחים הגדולים של 2025

התשואה השנתית על הזהב ועל הכסף מותירה הרחק מאחור את נאסד"ק, S&P 500, האג"ח הממשלתיות והביטקוין ● איך נראית ההשקעה בהם, ומתי הם פגיעים? ● כתבה ראשונה בסדרה

משקיע מודאג בבורסת ניו־יורק, האם הבועה בדרך? / צילום: Shutterstock

ההשוואות המטרידות בין טירוף הבינה המלאכותית לבין בועת הדוט־קום

אנליסטים שוריים מתכחשים לאפשרות שמתפתחת כיום בועת AI בדומה לבועת הדוט־קום בשנות ה־90 ● הדמיון אכן קיים, ובדיוק כמו אז - משקיעים מקווים כי הטכנולוגיה החדשה תספק צמיחה ורווחים גבוהים מהרגיל ● ובכל זאת, יש גם כמה הבדלים מהותיים

על דמי חנוכה: הזדמנות לתת יופי של שיעור לחיים

דמי החנוכה הם הרבה יותר משטר מקופל שמחליק לכף יד קטנה ● מדובר במסורת יהודית בת מאות שנים, שנולדה מתוך חינוך לנדיבות ועזרה לזולת ואף סמלה אמצעי שיקום לנפש הלאומית ● כיום למטבעות החנוכה יש ערך מוסף מפתיע: הזדמנות ראשונה ללמד ילדים על כסף, אחריות וחיסכון 

דוגמאות להונאות פיננסים ברשתות / צילום: צילומי מסך

ההונאות העדכניות ברשת: איך לא ליפול בפח

בחודשים האחרונים עולים בישראל יותר ויותר קמפיינים אגרסיביים עם המלצות על מניות, שנראים אמינים בין היתר הודות לשימוש בדמויות פיננסיות מוכרות ו-AI ● הכירו את הסכנות החדשות והמשוכללות ואת הכלים להתגוננות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

רשף תגייס 550 מיליון שקל ממוסדיים, חצי מהכסף יזרום לקופת ארית

אחרh שנסוגה מכוונתה להנפיק את החברה הבת, יצרנית המרעומים ארית בדרך להשלים גיוס פרטי לפי שווי נמוך יותר של 3.75 מיליארד שקל ● היקף הגיוס עשוי לגדול ל-900 מיליון שקל

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

שר הכלכלה החליט: הגבלה על יבוא אלומיניום. האם האוצר יטיל וטו?

החלטת השר ברקת מגיעה בעקבות תלונות בתעשייה המקומית על יבוא זול מדי שמציף את השוק המקומי ● בענף הבנייה עלולים לסבול מעליות מחירים, וסוכני מכס מתלוננים על פער בין ההנחיות הרשמיות לבין המימוש בפועל ● האם שר האוצר סמוטריץ' יבטל את המהלך, כפי שעשה עם הקנאביס הרפואי?

בודקים את המיתוס. נס פך השמן / צילום: Shutterstock

החשמונאים לא שמעו על פך שמן שהספיק לשמונה ימים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כולנו שרים את "כד קטן", אך למעשה הוא הפך לחלק מסיפורי החג רק כעבור מאות שנים

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

משחק הכיסאות בשוק החשמל: דוראד חוזרת למרוץ ולוחצת את המתחרות לפינה

לאחר שנים של סכסוכים יצריים, משיכת התביעות של אדלטק סוללת את הדרך להקמת תחנת הכוח "דוראד 2" ● מול מגבלות הרגולציה ולוח הזמנים הצפוף של רשות החשמל, חזרת התחנה למגרש מגבירה את הלחץ על המתחרות - ועשויה להכריע מי מהן תישאר מחוץ לרשת

האם המשבר בהייטק הסתיים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

דוח חדש חושף - סיכום השנה בהייטק: שיא בעסקאות לצד שפל במספר המועסקים

דוח חדש חושף כי בשנה החולפת נרשמה לראשונה ירידה שנתית במספר העובדים בענף ההייטק, ובמקביל הג'וניורים מתקשים להיכנס לשוק למרות שנת שיא פיננסית

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

"בשביל מה לקנות דירה ולקבל 2.5% אם אפשר לקבל 4% רק על דיבידנדים בבורסה?"

תשכחו מהמרוץ לדירה: בצל הצפי להמשך ירידת מחירים וריבית, משקיעים רבים נוטשים את שוק הנדל"ן, ורבים מהם מצאו מפלט בשוק ההון, שהציג השנה תשואות חסרות תקדים ● בשוק מסבירים: "מי שהשקיע במניות עשה תשואה של עשרות אחוזים השנה, בזמן שמי שרכש דירה רואה כבר 8 חודשים ברצף ירידות מחירים"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

מה קבע בית המשפט כש־7 ילדים ורעיה נשארו מחוץ לצוואת האב

בית המשפט דחה תביעת עורך דין לפיצויים בעקבות הפסקת ייצוג ● העליון קבע כי ניתן להותיר בידי המדינה כספים שנתפסו מנאשם בשוחד לצורכי חילוט עתידי ● צוואה שנישלה רעיה ו־7 ילדים בוטלה בשל מעורבות והשפעה בלתי הוגנת של היורש ● 3 פסקי דין בשבוע