רן עוז, מנכ''ל קבוצת ישראכרט / צילום: תמי בר שי
הגזירות הכלכליות שנחתו על הציבור מתחילות להגיע לארנק - כך עולה מהנתונים שחשוף אליהם רן עוז, מנכ"ל חברת ישראכרט , הגדולה בתחום כרטיסי האשראי במשק. לדבריו, ההכנסה הפנויה של תושבי ישראל מצטמצמת, והוא מתייחס לפעילות הכלכלית הגבוהה יותר בתחומים כמו מזון, נסיעות לחו"ל וביטוחים, ככאלה שהייתה בהם אינפלציה שהיא כנראה גבוהה הרבה יותר ממה שעולה בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).
● קבוצת דלק מעריכה: נשלים את ההשתלטות על ישראכרט בתוך 40 יום
● יוקר המחיה הגיע לנתוני הצמיחה: הצריכה הפרטית של הישראלים ירדה בחדות ברבעון הראשון
עם פרסום התוצאות לרבעון הראשון של 2025, עלה כי בישראכרט נרשמה עלייה של 10% בהכנסות ל-838 מיליון שקל. העלייה נבעה הודות לגידול בפעילות בכרטיסי אשראי וכן בתיק האשראי, שהפך למנוע צמיחה חשוב לחברה.
בשורה התחתונה הרווח הנקי (בנטרול השפעות חד-פעמיות) נשחק בכ-14% והסתכם ב-55 מיליון שקל. זאת משום שברבעון הראשון נרשמה הוצאה חד-פעמית (של 62 מיליון שקל) בשל ביטול הסכם ההשקעה עם מנורה מבטחים. כאמור, היה זה כחלק מההסכם להשתלטות קבוצת דלק של יצחק תשובה על ישראכרט, שם מחכים לאישור המפקח על הבנקים.
עוז אומר לגלובס כי "חלק גדול מאוד מהעלייה בהוצאה של הצרכנים מקורה בעליות מחירים. לדוגמה, אם מסתכלים בהשוואה לשנה אחורנית כמה אנשים נוסעים יותר לחו"ל, ובודקים במקביל בכמה עלתה ההוצאה שלהם (בנסיעה). אותו הדבר בהוצאות הצרכנים לפי הענפים השונים. נכון שהלמ"ס מראה שהאינפלציה עלתה ביותר מ-3% בשנה החולפת (עלייה של 3.6% ב-12 החודשים האחרונים), אבל אנחנו רואים (בישראכרט) בענפים המרכזיים של הצריכה - עליות מחירים של מעל ל-10%".
לדברי עוז, "אין סיכוי שאנשים קונים הרבה יותר מזון, כי הרי הם אוכלים בכמות דומה. הם בטח לא קונים הרבה יותר ביטוחים. אז זה פשוט עולה מכך שהם משלמים הרבה יותר. אני חושב שמה שקרה ברבעון הראשון הוא שבאיזשהו מקום מתחילה לחלחל הירידה בהכנסה הפנויה. כל הגזירות (הכלכליות) שנפלו על האנשים החל מינואר, לאט-לאט פוגשות אותם".
המחזור בכרטיסי האשראי צומח ובמהירות
יש לציין כי איכות תיק האשראי שבונה ישראכרט נראית טובה לפי התוצאות. ההוצאה בגין הפסדי אשראי ברבעון הראשון ירדה ל-69 מיליון שקל מ-75 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. למעשה זהו קיטון מתמיד במחיקות שמבצעת ישראכרט - עדות לפי עוז לעבודה מאומצת של טיוב תיק האשראי. התיק גדל ב-528 מיליון שקל בתוך רבעון (ביחס לסוף 2024), ובמיליארד שקל בתוך שנה, והסתכם ב-10.3 מיליארד שקל בסוף מרץ האחרון.
השינוי בהוצאה להפסדי אשראי, אמרו בישראכרט, "נובע בעיקר מקיטון במחיקות נטו לצד ירידה ביתרות החובות הבעייתיים. זאת בקיזוז חלקי עם הגידול בהוצאות בגין הפרשה קבוצתית לאור העלייה ביתרת תיק האשראי".
כאמור, גם לפי דבריו של עוז ברור שהמחזור בכרטיסי האשראי צומח ובמהירות. הוא הסתכם ב-61.1 מיליארד שקל ברבעון הראשון, עלייה של 10% בתוך שנה.
ישראכרט בפועל גם ערוכה להפוך במהירות לבנק. בימים אלה יושבת על המדוכה ועדה בראשות הפיקוח על הבנקים שמטרתה לתת הקלות לגופים כמו ישראכרט להפוך לבנקים קטנים (בהיקף של עד 50 מיליארד שקל במאזן).
ההון המיוחס לבעלי המניות של ישראכרט עומד כיום על 3.1 מיליארד שקל, ויחס הון רובד 1 עומד על 11.3% - גבוה בהרבה מהמינימום הרגולטורי הנדרש ממנה כיום (8%).