רפואה. הסטאז' יקוצר בשני סבבים / אילוסטרציה: Shutterstock, Spotmatik Ltd
משרד הבריאות פרסם הבוקר (ג') את הפרטים לגבי תוכנית קיצור הסטאז' ברפואה. שינוי זה מהווה חלק מהתוכנית האסטרטגית של המשרד לשדרוג לימודי הרפואה והגדלת מספר הרופאים בישראל.
● מענקים של מיליארדי אירו על הכף: "הפסד של הורייזון - מכה כמעט אנושה למדע הישראלי"
● טראמפ חשף פרטים לגבי תוכנית מחירי התרופות שלו. המשמעות לחולים בישראל עלולה להיות קטלנית
קיצור הסטאז' יפחית מעט מעומס ההוראה על בתי החולים ויעזור למערכת להתמודד עם הגידול המשמעותי במספר הרופאים שיוכשרו בשנים הקרובות בישראל. זאת, בעקבות הגדלה משמעותית של מספר תלמידי הרפואה בישראל, במסגרת תוכנית שיישומה כבר החל בשנה שעברה והיא צפויה להמשיך בשנים הקרובות.
בטווח המיידי, השינוי יעזור למערכת להתמודד עם עומס הסטאז'רים הצפויים בשנת 2026. העומס צפוי משום שזו השנה האחרונה שבה יכולים להתחיל את הסטאז' בוגרי רפואה ממוסדות מחו"ל אשר צפויים להיפסל לקבלת רישיון ישראלי במסגרת רפורמת יציב. לכן, דווקא בשנה הזו צפוי להיכנס גל של סטאז'רים שזקוקים לכמה שיותר הכשרה נוספת לפני שיתחילו לעבוד כרופאים מתמחים.
בעבר, שקלה מערכת הבריאות אפילו לבטל את הסטאז', כפי שבוצע במספר מדינות אחרות. הצעות שונות עלו על השולחן, כולל ביטול הסטאז' עבור כל הסטודנטים או רק עבור הסטודנטים המצטיינים. הר"י, הסתדרות הרופאים, התנגדה למהלך, ואכן הוא לא התקבל ובמקום זאת הוחלט על קיצור הסטאז' ב-25% בלבד.
סטודנטים לקראת סטאז' הביעו אכזבה מסויימת מן התוכנית. חלקם ציפו לקיצור משמעותי יותר, ולטענתם התוכנית מדגישה מידי את ההתמחות הפנימית, על חשבון סטודנטים המעוניינים בהתמחויות אחרות כמו כירורגיות שונות וילדים. הסטודנטים העדיפו תוכנית שבה יש בחירה מרובה יותר.
חלק מן הרופאים מאמינים כי ניתן לקצר את הסטאז' עוד יותר. כך למשך, פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב וראש ביה״ס לרפואה באוניברסיטת תל אביב אמר היום ל"גלובס" כי "זאת התחלה טובה, אין ספק שנכון לקצר את הסטאז', אבל יהיה נכון להתקדם במהירות האפשרית לקיצור נוסף. בדומה להמלצות ועדת גמזו, נכון יהיה לקצר לחצי שנה - בוודאי לבוגרי הארץ שעבדו כסטודנטים כעוזרי רופא במהלך הלימודים ומכירים היטב את מערכת הבריאות הישראלית. בנוסף, נכון לקצר עוד יותר ואולי לבטל לחלוטין לבוגרי התכניות השש שנתיות שכבר היום עושים שנה קלינית שלמה נוספת".
ביקורת נוספת על המהלך קשורה לשאלה מי יבצע את העבודה שהיום מבצעים הסטאז'רים. המהלך נועד להכניס אותם לעבודה כרופאים מהר יותר, אך התועלת לא תורגש כל עוד לא יקבלו בתי החולים תקנים לקלוט את אותם רופאים.
פרופ' ארנון אפק, דיקאן בית הספר לרפואה על שם דינה רקנאטי באוניברסיטת רייכמן, מנהל מכון גרטנר בשיבא ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, אמר כי: "אני מברך על מהלך קיצור הסטאז' ואפילו מאמין בביטול שלו מרגע שרוב המתמחים הנקלטים יהיו בוגרי הארץ.
"עם זאת, ההחלטה היא מאוד בעייתית מן הבחינה שהרופאים בסטאז' עושים עבודה חשובה במערכת, אמנם תחת השגחה אבל הם עוזרים למתמחים. נכון, הם יהפכו בעצמם מתמחים מהר יותר, אבל זה לא עוזר לי אם אין לי תקנים, ואני לא מכיר רכיב בתוכנית שבו מוסיפים לנו תקנים כדי להתמודד עם המחסור הזה. המתמחים גם ככה מסכנים, עובדים כל כך קשה במחלקות שיש בהן מעל 100% תפוסה.
"בכירורגיה, אפילו הוספת תקנים לא בהכרח תעזור כי אני לא בהכרח צריך כל כך הרבה כירורגים כרופאים בכירים, אבל אני צריך אותם כסטאז'רים. פתרון אפשרי היה הוספת אחיות בכירות מתמחות בכירורגיה, אבל לא על חשבון מערך הסיעוד הקיים, שגם הוא במצוקה".
אפק מציין כי גם הוא השתתף בדיונים שקבעו את מתווה הסטאז' החדש, אולם את ההחלטה להוציא אותו לפועל בלי למלא את המחסור שיווצר בכוח אדם, הוא חש כי משרד הבריאות קיבל באופן חד צדדי. "לפעמים נגמר כבר הכוח", הוא אומר. "הם לא רואים שכולנו באותו הצד?".
הצעות לקיצור נוסף של הסטאז' במקרים נקודתיים, כלולים בשלב השני של התוכנית, המיועדת ליישום מ-2027.
פחות ילדים וכירורגית
במסגרת השינוי יקוצר הסטאז' מ-12 חודשים ל-9 חודשים. הסטאז'רים עדיין ישהו שלושה חודשים במחלקה פנימית, חודש ברפואה דחופה וחודשיים לבחירת הסטאז'ר, אך השהות במחלקות הילדים והכירורגית יקוצרו כל אחד מחודשיים לחודש. הסטאז'רים יוכלו לבחור - במקום שבועיים במחלקת הרדמה ושבועיים בטיפול נמרץ על פי התוכנית הקיימת - לבצע עוד חודש במחלקות הליבה של הסטאז', או חודש שלם במחלקת הרדמה או טיפול נמרץ.
בנוסף, יבוטל חודש החופש המרוכז הניתן היום במסגרת הסטאז' והימים יפרשו על פני כל התקופה.
השינוי יערך בשתי פעימות, כאשר הקיצור של הסטאז' יכנס לתוקף כבר בספטמבר 2025, ובהמשך (עד 2027) ייתכן וינתנו הקלות נוספות: סטודנטים שעבדו כמסייעים לרופא בתקופה הלימודים, יוכלו לקבל הקלות במסגרת הסטאז', לאור הרושם שקיבלו הגורמים שכתבו את התוכנית, כי תקופה זו משפיעה לטובה על הסיכוי שלהם להצליח כרופאים בהמשך. כמו כן, חלק מן הסטודנטים יוכלו כנראה לוותר על החודשים האלקטיביים, אם כבר מצאו מקום להתמחות.
הפקולטות כבר לא אחראיות על הסטאז'
באפריל 2024 הוחלט כי הפקולטות לרפואה אינן אחראיות על הסטאז', וכי תואר ברפואה ינתן לכל מי שהשלים את לימודיו באוניברסיטה, אחרי תקופת הלימודים ולפני תחילת ההכשרה המעשית. כעת, הסטאז' הוא באחריות מחלקות ההוראה של בית החולים. לכן היה חשוב עוד יותר למשרד הבריאות לפקח על תכני הסטאז' ואופן ביצועו.
כחלק מן המהלכים לשיפור האיכות הוחלט על שיפור מערך ההערכה, כלומר הסטאז'רים יוערכו באופן שוטף על בסיס שאלונים ממוחשבים ושיחות משוב מובנות. יוקם מנגנון "קווים אדומים" לטיפול במקרים חריגים וקריטריונים למעבר הסטאז'. ממשרד הבריאות נמסר כי יינתן דגש על שיפור הכשרת בוגרות ובוגרי מוסדות לא מוכרים, לרבות הכשרה מקדימה.
משרד הבריאות הדגיש כי ההחלטה כיצד ניתן למקד ולקצר את הסטאז', ללא פגיעה ואולי אף תוך שיפור של תוכנית ההכשרה הקיימת, היא תולדה של תהליך ארוך ומעמיק שבוצע יחד עם בתי החולים בישראל, בתי הספר לרפואה, מומחים לחינוך רפואי, רופאים וסטאז'רים ובליווי ארגון מעוז ורשת ענבר (ארגונים לפיתוח מנהלים וחיזוק הקשר בין המגזרים השונים במשק הישראלי, בתחום הכללי ובתחום הרפואי בהתאמה).
ד"ר ספי מנדלוביץ, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות שהוביל את המהלך, אמר כי "השינוי, שיתבצע באופן הדרגתי, צפוי לחזק את מערכת הבריאות בישראל, תוך הבטחה כי בתקופת הסטאז' תהיה למידה משמעותית וממוקדת יותר. רפורמה זו מצטרפת לשורה של מהלכים הנוגעים להגדלה, טיוב ותכנון כח האדם הרפואי בישראל".