בגרות ללא מקצוע טכנולוגי? זה ה''קנס'' שנשים משלמות / צילום: Shutterstock
בגרות טכנולוגית ותואר אקדמי במקצועות ההייטק תמיד היוו מנבא טוב לשכר גבוה במשק, ולמרבה הצער - גם מגדר. גבר בן 35 שעובד בהייטק מרוויח קרוב ל־7,000 שקל יותר מאשר אישה בת אותו הגיל. הוא מרוויח 26,500 בממוצע ואילו היא - 19,700 שקל בלבד.
● פרשנות | משנים את הסטטיסטיקה: תנו לנשים לעשות אקזיט
מחקר חדש של מכון אהרן, רשות החדשנות וקרן טראמפ מצא כי דווקא להחלטה ללמוד למקצועות ההייטק בבגרות, ולאחר מכן תואר ראשון, אפקט מצנן על פערי השכר, אם כי אלה עדיין רחוקים מלהיסגר.
כך, הפערים בשכר בין גברים לנשים שאין להם תואר אקדמי גבוהים יותר ביחס לפערים בין גברים לנשים שיש להם לפחות תואר או בגרות טכנולוגית.
הפער הקטן ביותר במשכורות בין גברים לנשים נמצא בקרב אלה שלמדו לתואר טכנולוגי ללא בגרות טכנולוגית קודמת, אך מקבלי המשכורת הגבוהים ביותר הם באופן טבעי אלה שסיימו בגרות במקצועות טכנולוגים ואחר כך פנו ללימודי מקצוע הייטק באוניברסיטה.
במקרה זה, מדובר על פער של כמעט ששת אלפים שקלים לטובת הגברים: השכר הממוצע של גברים בני 35 בקטגוריה זו עומד על 37,600 שקל, ואילו זה של נשים עומד על 31,700 שקל.

בגרות במקצועות ההייטק מעלה את המשכורת
המחקר מכמת לראשונה את המשמעות של הבחירה להשלים בגרויות במקצועות ההייטק - בגרות שכוללת לפחות 5 יחידות במתמטיקה, 5 יחידות באנגלית ו־5 יחידות בפיזיקה או במדעי המחשב (לפחות אחד מהשניים), ואת היתרון בלבחור לאחר מכן בתואר טכנולוגי כמו מדעי המחשב, הנדסת חשמל, הנדסת מערכות, הנדסת מכונות, פיזיקה ומתמטיקה.
עבור נשים שלא למדו לתואר במקצועות ההייטק אך עובדות בהייטק, הבחירה בבגרות טכנולוגית העלתה את המשכורת ב־5,900 שקל. עבור נשים שהשלימו תואר טכנולוגי, הבחירה בבגרות טכנולוגית העלתה את המשכורת ב־5,000 שקל.
בקרב נטולות כל תואר אקדמי, הבגרות הטכנולוגית העלתה את המשכורת אף יותר, בלפחות 7,000 שקל, כך על פי המחקר.
את התרומה של בגרות טכנולוגית לתלוש השכר ניתן לראות גם בין נשים שבחרו לעבוד בהייטק ואלה שעובדות ביתר ענפי המשק.
למשל, נשים שלא למדו לתואר טכנולוגי אך השלימו בגרות במקצועות ההייטק, מרוויחות בהייטק כמעט 6,000 שקל יותר מאלה שלא למדו לבגרות טכנולוגית.
אלא שגם עבור נשים שלא מתכוונות ללמוד מקצוע טכנולוגי באוניברסיטה ולא לעבוד בהייטק - בגרות טכנולוגית היא אירוע משנה חיים שמשדרג את השכר באופן משמעותי: על פי המחקר, בגרות טכנולוגית משפרת עבורן את השכר ב־5,100 שקל.
"מערכת החינוך לא שמה דגש על זה"
ד"ר סרגיי סומקין, חוקר בכיר במכון אהרן באוניברסיטת רייכמן ואחד ממובילי המחקר אומר כי "להחלטה שתלמידות מקבלות בחטיבת הביניים יש השלכה משמעותית על השכר שיקבלו בעתיד, ומערכת החינוך עד לא מזמן לא שמה דגש על לספר להן את הסיפור הזה - שלבחירה במקצוע לבגרות יש השלכה על היכולת להשתלב באקדמיה ובתעסוקה".
הוא סובר כי "לעיתים סולם הערכים מוביל תלמידות לחפש מקצוע שיעשה אותן מאושרות - כאן אנחנו מדברים על עושר בע'. אני אומר לבתי: לא משנה מה תלמדי באוניבסיטה או מה תבחרי לעשות בחיים, תעשי בגרות הייטק. אם מוותרים על זה, סוגרים אופציות לדברים שאפשר לעשות בעתיד".
ומה התרומה של תואר טכנולוגי לשכר הנשים שלמדו בגרות טכנולוגית? גם כאן ישנה תרומה דרמטית לשכרן של נשים שבחרו בתואר מעולמות הייטק.
נשים שלמדו לתואר ראשון בכלכלה וניהול מרוויחות רק 57% משכרן של נשים שלמדו לתואר ראשון במקצועות ההייטק, בעוד שנשים שלמדו לתואר ראשון במשפטים מרוויחות מעט יותר, 77% משכרן של נשים שלמדו לתואר ראשון טכנולוגי.
עם זאת, הפער בין גברים לנשים קיצוני יותר בקרב בוגרי תארים טכנולוגיים ועומד על 15% לטובת הגברים.

חסם לצמיחה של ענף ההייטק בישראל
שיעור הנשים שעובדות בתפקידים טכנולוגיים כמו מפתחת תוכנה או חומרה בחברות הייטק עומד על 20% בלבד מכלל העובדים. שיעורן בתעשיית ההייטק עומד על נתון גבוה יותר של 33%, בעיקר בשל קליטתן לעבודה בתחומים לא טכנולוגיים כמו שיווק, ניהול לקוחות ואדמיניסטרציה. אך הוא עדיין נמוך ביחס לשיעור הנשים באוכלוסייה - כמחצית, מה שמהווה חסם לצמיחה של ענף ההייטק בישראל ולהשתלבות נשים בעבודה.
"כדי להגדיל את כמות כח האדם בהייטק זיהינו בעקבות דוח פרלמוטר להון אנושי בתעשייה שלוש אוכלוסיות - נשים, ערבים וחרדים, אבל התפיסה היא שנשים נגישות יותר לשילובן בהייטק כי הן לומדות, מועסקות וחלקן כבר עובדות בענף אך יוצאות ממנו בגלל סיבות שונות", אומר ד"ר אסף קובו, הכלכלן הראשי ברשות החדשנות, ואחד מעורכי המחקר.
"לכן כצעד ראשון סקרנו את שנות החטיבה והתיכון כדי לראות את הבחירות שעושות תלמידות ואת ההכוונה שהן מקבלות ללכת למקצועות שונים. אם אומרים ששוק התעסוקה הוא מריטוקרטי - הרי שאין כאן בעיה של כישרון אלא של סביבה, העדפה והכוונה של אותן תלמידות".
"צריך יותר מורים וכיתות בתחום ההייטק"
התוצאות של המחקר, שנערך מזה שנתיים, עגומות: בעוד ששיעורן של תלמידות בכיתות מצוינות בחטיבת הביניים כמו אלה של מופ"ת, נחשונים וכיתות מחוננים עומד על 40%, שיעורן בקרב תלמידי התיכון שלומדים לבגרות "הייטק" - עומד על 35% בלבד.
"בבחינות המיצב במתמטיקה בכיתה ח' אין פערים בין בנים לבנות", אומר סומקין. "אבל מתוך המצטיינים בו, 37% מהבנים בוחרים בלימודי בגרות הייטק בתיכון ובקרב הבנות, רק 19% עושות בחירה דומה".
גם בין התיכון לאוניברסיטה קיימת מסננת נוספת שמפחיתה משמעותית את שיעור הנשים: מבין התלמידות שסיימו בגרות בהייטק, רק 17% בוחרות בתואר הייטק, בעוד שאצל התלמידים מדובר בשיעור כפול (34%).
"כששאלנו את התלמידים והתלמידות מה מוביל אותן לבחור בבגרות טכנולוגית גילינו שהמורים היו מעורבים יותר בבחירות של הבנים ללכת ללימודי הייטק, בעוד שאצל בנות הבחירה האישית", אומר סומקין. "מה שהוביל מחצית מהבנות שלא לבחור כיתה טכנולוגית היה העדרה של כיתה שכזו, לכן ההמלצה שלנו למשרד החינוך היא להגביר את הליווי של המורים בתקופה הקריטית שמובילה לבחירה במקצוע לבגרות, ולהוסיף כיתות ומורים בתחום".