גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה שמחלקת מיליארדים במענקי לימודים, רוצה להקפיץ את גיל הפרישה

דנמרק העלתה השבוע את גיל הפרישה ל–70 כדי להתמודד עם העלייה בתוחלת החיים ולוודא שאזרחיה ימשיכו ליהנות מפנסיות נדיבות ● לא בטוח שניתן לשכפל את המודל לכלל המדינות באיחוד האירופי, אך הצעד עורר דיון סוער על משבר הילודה והאיום הפיננסי המרחף מעל היבשת ● האם בישראל ישקלו מהלך דומה?

האם הפתרון הדני יציל את אירופה המזדקנת? / צילום: Shutterstock
האם הפתרון הדני יציל את אירופה המזדקנת? / צילום: Shutterstock

הדנים נחשבים למי שפיצחו את אתגרי שוק העבודה המודרני. שיטת הפלקסיקיורטי (כך הם מכנים אותה), הפורסת רשת ביטחון תעסוקתי למפוטרים ומאפשרת הכשרות מקצועיות מקיפות, נחשבת לאחראית לפריון הדני הגבוה בתחום העבודה, כמו גם לשקט הנפשי של התושבים.

כך הפכה בעלת הברית לאיום אסטרטגי על ישראל
WSJ | המשימה של מאסק: להשתלט על נאס"א ועל מאדים

המיליארדים המוקצים בכל שנה מהתמ"ג למענק לימודים שש־שנתי לכל דני (עד 3,800 שקל בחודש) - בין שהוא לומד פילוסופיה ובין שמכונאות - מאפשרים ניידות חברתית ותעסוקתית כל דור מחדש. העובדה שהמודל הדני גם מתפקד היטב וגם מציב את המדינה בצמרת דירוגים כמו חופש עסקי, אושר ואיזון בין חיים לעבודה מעידה באופן ברור שהדנים עושים משהו נכון.

לכן כשהכותרות של כלי תקשורת רבים הכריזו בימים האחרונים כי הפרלמנט הדני העלה את גיל הפרישה בממלכה ל־70, רבים הקשיבו בעניין לבשורה מקופנהגן. מדינות אירופיות רבות מתמודדות עם בעיית יסוד בתכנון הפיננסי ארוך הטווח שלהן: האוכלוסייה מזדקנת, קצב הילודה נמוך בהרבה מזה שדרוש אפילו כדי לשמור על אוכלוסייה קבועה, ההוצאות מתגברות והפנסיות עולות. התוצאה היא "בור אקטוארי", איום המרחף מעל רוב מדינות היבשת, שרובן מגלגלות את הבעיה לדורות הבאים.

לא כך הדנים. למעשה, העדכון שאישר הפרלמנט בסוף השבוע שעבר, ברוב גדול של 81 תומכים מול 21 מתנגדים ובתמיכה של הממשלה המכהנת, היה רק הליך כמעט אוטומטי שנגזר מחוק שהתקבל בדנמרק ב־2006. חוק זה קבע כי גיל הפרישה לפנסיה בממלכה יהיה מתואם עם העלייה בתוחלת החיים. כל עוד היא עולה, ובקצב המהיר שמסתמן בעשורים האחרונים, גם גיל הפרישה יעלה - ללא תקרה. המשמעות היא כי בסוף העשור יעמוד גיל הפנסיה על 68, בעוד עשור על 69 וב־2040 על 70. לפי הנוסחה העומדת בבסיס החישובים, עד שנת 2070 יעלה גיל הפרישה הדני ל־74.

הצעדים הללו אמורים להזרים בדיוק את המיליארדים העתידיים שיהיו חסרים לקופת המדינה כדי לאפשר את הפנסיות הנדיבות. מדובר ב־14 מיליארד קרונות דניות (2.3 מיליארד דולר) בשנה, לאוכלוסייה שצפויה להיות די דומה לזו הקיימת כיום, כ־6 מיליון תושבים. מדינות נוספות באירופה אימצו את הנוסחה האוטומטית, שנועדה להפיג את הלחץ הציבורי שנוצר בכל פעם שהממשלות מעלות את גיל הפרישה - יוון, איטליה, פורטוגל ועוד, במיוחד אלה שנפגעו במשבר החוב של 2010 והוכרחו לבצע רפורמות. אבל דנמרק התחילה מוקדם, גבוה ובאופן וולונטרי, ולכן היא עומדת כעת בראש הטבלה האירופית של גיל הפרישה העתידי.

הצרפתים לא מוכנים לוותר

המצב שונה מן היסוד במדינות אחרות באירופה. כשהנשיא הצרפתי עמנואל מקרון וראשת הממשלה שלו דאז אליזבת בורן הפצירו בציבור במדינה לפני כשנתיים "להבין לעומק" את החישובים העתידיים ואת חוסר ההיתכנות של מודל הפנסיה הצרפתי, הם נתקלו במחאה ציבורית ופוליטית עזה.

עד לרפורמה שהציג מקרון, גיל הפרישה בצרפת היה 62 בלבד, עם הרבה החרגות שגרמו לגיל הפרישה האפקטיבי להיות נמוך אף יותר, סביב 60. "אנחנו חייבים לעבוד יותר", ניסה מקרון לשכנע את הציבור, אבל ההפצרות נפלו על אוזניים ערלות. בעקבות היציאה המוקדמת לפנסיה ותוחלת החיים הארוכה, הצרפתים נהנים כיום מ־23 שנים בפנסיה, והצרפתיות מ־27 שנים.

הציבור לא היה מוכן לוותר על הנושא, גם לפי סקרים. הפגנות ענק, שביתות ומחאות ציבוריות התנהלו בתגובה לרפורמה. השמאל הקיצוני והימין הקיצוני חברו יחדיו כדי להבטיח להפוך את הצעד, שמקרון העביר לבסוף בצו נשיאותי, אם יעלו לשלטון. בסוף, אגב, גיל הפרישה העתידי נקבע על 64 בלבד, שנה פחות ממה שהפך להיות הסטנדרט האירופי הנוכחי. מלבד צרפת רק מלטה מתחייבת באיחוד האירופי להותיר את מועד היציאה לפנסיה על גיל נמוך זה.

הצעד הדני, לעומת זאת, לא נתקל בהמון ביקורת פומבית בממלכה. כמה ארגוני שמאל המייצגים עובדים בעבודות צווארון כחול מחו מעט על מה שהגדירו כ"הארכת הניצול" של עובדים, במיוחד במקצועות פיזיים שוחקים שבהם הפנסיה נראית כאור בקצה המנהרה.

"המדינה שלנו שוחה בכסף", כתב העיתון פוליטיקן בביקורת מרומזת על הצעד, "אז מדוע אנחנו צריכים להעלות את גיל הפרישה?". התשובה, אגב, כרוכה בחשש עתידי מפני הרעת התנאים בדנמרק, שכיום נהנית בין היתר מרווחי העתק של חברת נובו נורדיסק בתחום התרופות נגד השמנה, אך לא יכולה לבנות על כך לעתיד.

העובדה כי הדנים לא יצאו לרחובות מצביעה על האופי המתון והשקול של ארגוני העובדים במדינה הסקנדינבית. בניגוד למדינות אחרות, הדרך הקונצנזואלית שבה הם פעלו כבר משנות העשרים סייעה לדנמרק להפוך למדינת רווחה מתפקדת היטב, שנמצאת בצמרת הדירוגים העולמיים בתחומים שונים. ארגונים אלה תמכו במהלך הנוכחי, אולם הבהירו כי בעתיד תצטרך הממשלה למצוא פתרונות אחרים, במיוחד למי שעובדים בתחומים שוחקים ופיזיים מאוד.

המפלגה הסוציאל־דמוקרטית העומדת בראש הקואליציה תמכה בקריאות אלה. דובריה הבהירו כי זו "הפעם האחרונה" שהאישור האוטומטי ניתן, וכי כעת יש מקום לנוסחאות מורכבות יותר, שיביאו בחשבון את גיל התחלת העבודה ואת אופייה. "מי שמתחיל לעבוד בגיל 16 לא שקול למי שהלך ללמוד ומתחיל ללמוד עשור לאחר מכן", אמר שר העבודה הדני בנוגע למהלך.

מה שקורה בדנמרק

המהלך הדני תלוי בהרבה גורמים שלא מאפשרים לשכפל את המודל המוצלח למדינות אחרות, השונות מבחינה תרבותית כלכלית. מדינות העוסקות בייצור, כמו הונגריה, או מדינות שבהן הנטייה לנצל את המערכות הציבוריות מושרשת היטב ומטרפדת מדיניות רווחה, כמו יוון (לפי מחקרים שפורסמו בנושא). 14% מהתמ"ג היווני או האיטלקי מוצאים על פנסיות, לפני נתונים מהשנה שעברה, לעומת 10% בדנמרק.

אבל המהלך בהחלט תפס כותרות ויצר דיונים באירופה בימים האחרונים. באיטליה, שמתמודדת עם בעיית גירעון כרונית, כמו גם עם אוכלוסייה מזדקנת (גיל ממוצע 48, הגבוה ביותר באירופה), החלו להציע לעובדי ציבור החל מהשנה לפרוש בגיל 70, אך באופן וולונטרי. איטליה ניצבת כבר היום בצמרת גיל הפרישה, עם 67 (כמו דנמרק ובלגיה בלבד). מנגד, בלוקסמבורג העשירה ישנו מנגנון אחר לגמרי. במדינה ניתן להקדים את גיל הפרישה ל־57, אם ניתן להוכיח שאדם עבד 40 שנה (מאז גיל 17 רצוף). משום שבאיחוד האירופי יש כיום 97 מיליון פנסיונרים (מתוך 450 מיליון תושבים), הסוגיה רלוונטית מתמיד ביבשת.

בצרפת דיווחו על היוזמה הדנית בהרחבה, עם ציון הדרך הארוכה והסבוכה פוליטית שממשלות עתידיות יצטרכו להוביל כדי להתמודד עם בעיית הגירעון בעקבות תשלומי פנסיה. בבריטניה דיווחו כלי התקשורת כי הממלכה "ככל הנראה תיאלץ ליישר קו בעתיד" עם הדנים. כיום עומד גיל הפרישה בבריטניה על 66 והוא יעלה ל־67 עד 2028. בגרמניה, שבה שני שלישים מהגמלאים מקבלים פנסיה הפחותה מ־1,200 אירו בחודש, מתכננים רפורמה מקיפה במערכת התשלומים. "זה אחד האתגרים החמורים ביותר העומדים בפני היבשת", הגדירה חברת הביטוח AXCO את השילוב של הזדקנות האוכלוסייה עם הגברת התמיכה הממשלתית בפנסיונרים. לדנים יש תוכנית, אבל כמו במקרים רבים, היא יכולה לעבוד בעיקר אצלם.

***גילוי מלא. בכתבה הופיע נתון לא נכון לגבי היקף האוכלוסייה בדנמרק בשל טעות סופר. הנתון תוקן

עוד כתבות

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"