גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרנסנס של בתי ההשקעות והמניה שזינקה ב-320% בשלוש שנים

בשנים האחרונות בתי ההשקעות הגדולים הפכו משחקנים משניים לענקים פיננסיים של ממש ● הנכסים המנוהלים בהם גדלים בקצב מסחרר, ובתחום המסחר בניירות ערך הם כבר מתחרים בבנקים ● התוצאה: רווחים תופחים, מניות שזינקו במאות אחוזים ובעלי שליטה ששווים מיליארדים

דייב לובצקי, שמואל לב, יוסי לוי, צבי סטפק, יאיר לפידות / איור: גיל ג'יבלי
דייב לובצקי, שמואל לב, יוסי לוי, צבי סטפק, יאיר לפידות / איור: גיל ג'יבלי

לפני כשנתיים התקשר אליי אחד מבני הדודים שלי ושאל אותי: "שמעתי שיש משהו בארה"ב שקוראים לו NSP שעושה אחלה כסף ואי אפשר להפסיד שם - מה דעתך?". לקח לי כמה רגעים כדי להבין שהוא מתכוון למדד S&P 500 האמריקאי. מאז גם שני אחים שלו התקשרו לשאול לגבי השקעות, ולא רק הם. שכנים מבררים לגבי הירידות האחרונות בוול סטריט ומציגים בפניי גרפים, בודקים לגבי אפיקי חיסכון והשקעה ורשימת המתעניינים בשוק ההון הולכת ומתארכת.

דוחות חברות המזון שמגלים: הרווחים זינקו פי שניים
מנהל קרן הגידור שממליץ: ממשו את הרווחים ממניות הבנקים ותעברו לסקטורים האלה

לא מדובר כמובן רק בכמה קרובים שלי. הפופולריות של שוק ההון הפכה לתופעה של ממש. הפריחה בשוק המניות בשנים האחרונות, והאפליקציות שהפכו אותו נגיש לכל, 24 שעות ביממה, גרמו להמונים להצטרף למעגל המשקיעים בבורסה. יחד עם הקבוצות הפיננסיות ברשתות החברתיות, קבוצות וואטסאפ, כמו גם פודקאסטים ועוד - הדלתות של שוק ההון נפתחו לציבור הרחב.

בדוחות חברת הגמל של מור נכתב כי "גדלה המודעות לתחום החיסכון הפנסיוני בקרב החוסכים, העמיתים והמעסיקים המפקידים בעבור עובדיהם. הציבור הרחב בוחן את אפשרויות החיסכון ואת החלופות העומדות בפניו בתדירות תכופה יותר בשנים האחרונות ובהתאמה ניכר גידול בניוד חסכונות עמיתים".

מי שמרוויחים מהמודעות הגוברת של הציבור הם בתי ההשקעות המקומיים, שמספקים למשקיעים שלל שירותים פיננסיים - מניהול קופות גמל ופנסיה, דרך קרנות נאמנות ותיקי השקעות, ועד לשירותי מסחר. הללו נהנים בשנים האחרונות מתנופה חסרת תקדים בעסקיהם, וגם בשווי השוק שלהם.

כך, בזמן שהפוקוס של התקשורת נמצא בדרך כלל על התשואה המרשימה שהניבו מניות הבנקים והביטוח (הכפילו את ערכן בשלוש השנים האחרונות), מניותיהם של חלק מבתי ההשקעות זינקו הרבה יותר באותה תקופה.

בתי ההשקעות, במיוחד בתקופה של גאות בשווקים, הם עסק רווחי מאוד שמתבסס על דמי הניהול שמשלמים הלקוחות. בעלי השליטה בהם אומנם לא מככבים בצמרת דירוג שיאני השכר בבורסה, אך הדיבידנדים שחולקו להם ושווי המניות בהן הם מחזיקים, יצרו להם עושר דמיוני של מאות מיליוני שקלים, ולעתים אף מיליארדים.

מה הוביל לזינוק במניות בתי ההשקעות, האם המגמה החיובית צפויה להימשך, ומי המרוויחים הגדולים?

הסיבות לזינוק של בתי ההשקעות

בחמש השנים האחרונות זינק היקף ההשקעות המנוהל בששת בתי ההשקעות העצמאיים הגדולים בכ־130% ומגיע לכטריליון שקל. בד־בבד זינק השווי המצרפי של בתי ההשקעות הללו (מיטב, אי.בי.אי, מור, אנליסט, אלטשולר שחם וילין לפידות) בשיעור דומה, והוא עומד כיום על מעל 13 מיליארד שקל. מדובר על בתי השקעות גדולים שלא פועלים כחברה בת של חברת ביטוח גדולה כמו אקסלנס של הפניקס.

הסיבות לזינוק בהיקף הנכסים המנוהלים, ברווחים ובשווי השוק של בתי ההשקעות בשנים האחרונות כוללות את הסנטימנט החיובי בשוקי המניות בשנים האחרונות - שתורגם לתשואות גבוהות שהניבו באפיקי ההשקעות המנוהלים על ידם; סביבה מאקרו כלכלית תומכת (הריבית הגבוהה שמאפשרת לקבל תשואה טובה באג"ח בסיכון נמוך יחסית); הגידול העצום בנכסים הפיננסיים שמנוהלים ע"י הציבור; והעלאת דמי ניהול שגובים בתי ההשקעות.

"העובדה שבמדינת ישראל יש חובה להפריש לפנסיה מובילה להפרשה קבועה של כספים לחיסכון ולגידול של מאות מיליארדי שקלים בכל שנה בתעשייה, כשחלק גדול ממנה מגיע לבתי ההשקעות", אומר גורם בכיר בתעשייה, שמוסיף כי "שוק הפנסיה צומח בשנים האחרונות בקצב של 20% לשנה, כלומר כ־130 עד 180 מיליארד שקל בשנה".

לפי רשות שוק ההון תחום הפנסיה כבר מנהל כ־930 מיליארד שקל נכון לחודש אפריל. אמנם חלקם של בתי ההשקעות בו (מיטב, אלטשולר שחם ומור) קטן יחסית, והוא נשלט ע"י חברות הביטוח הגדולות, אך כמחצית מהכסף החדש בו מגיע לבתי ההשקעות, ובכל מקרה הם צומחים עם השוק.

תוסיפו לכך צמיחה גבוהה גם בעולם הגמל (קרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה, חיסכון לכל ילד ועוד), עם שוק שכבר מנהל 860 מיליארד שקל שבו בתי ההשקעות הם הדומיננטיים והגדולים ביותר - ותקבלו שוק שצומח בקצב מסחרר.

גם התשואות מעבר לים מסייעות לבתי ההשקעות, ובפרט אלו שנראו בוול סטריט מאז 2023 (60% במדד S&P 500 כולל דיבידנדים). כבר שנים בתי ההשקעות מנתבים את רוב הכספים החדשים שלהם למניות, בעיקר מעבר לים. "רק המנוע הזה לבד מייצר את הצמיחה קדימה", אומר מנהל בכיר בתחום. אך הוא מוסיף כי, "גם גידול האוכלוסייה המהיר בישראל, שאין דומה לו בעולם המערבי, מסייע לתחום להמשיך ולצמוח, דרך עולם החיסכון לכל ילד ולאחר מכן דרך כניסה של צעירים לשוק העבודה".

בתי ההשקעות מתרגמים את הגידול בנכסים לעלייה ניכרת בדמי ניהול. מבחינת עלויות תפעול אין הבדל מהותי בין ניהול של 50 מיליארד שקל ל־200 מיליארד שקל, כך שתוספת הנכסים משתרשרת כמעט במלואה לשורת הרווח. לכך, צריך להוסיף את העלאת דמי הניהול, כפי שבאים לידי ביטוי לדוגמה אצל מיטב ומור בגמל של 0.02%־0.03%. "בשביל הציבור זה כסף קטן, בשביל גופי החיסכון זו קפיצה ברווחים", מסביר גורם בשוק.

זה לא נעצר כאן. גם תחום קרנות הנאמנות - ניהול השקעות לטווח קצר - נהנה מעדנה, והיקף הנכסים בו כבר הגיע לכ־650 מיליארד שקל, זינוק של 84% ביחס לשנת 2019. גם בנטרול הקרנות הכספיות, שמהוות תחליף לפיקדון הבנקאי ודמי הניהול בהם נמוכים, השוק צמח ב־36% בין התקופות לסכום של 480 מיליארד שקל.

בעולם קרנות הנאמנות, החברות הגדולות ביותר הן חברות הביטוח הפניקס (קסם), והראל, אך גם מיטב, אי.בי.אי ומור, הם שחקנים גדולים בענף. הרווחיות מהתחום גבוהה משמעותית מאשר בתחומי הגמל והפנסיה.

כך למשל אצל מיטב הרווחיות בתחום הניהול ארוך הטווח (פנסיה וגמל) נעה בין 10% ל־26% מההכנסות, אך בקרנות ובניהול התיקים היא נוסקת ל־40%. אצל מור הרווחיות בקרנות עומדת על 35% לעומת 20% בגמל.

"חייל הביא את כל המחלקה"

זווית אחרת שממנה ניתן ללמוד על הרנסנס שחווים בתי ההשקעות בשנים האחרונות היא התפתחות תחום המסחר העצמאי - חשבונות הטרייד. עדות לכך היא הגידול במספר חשבונות המסחר העצמאי שנפתחו בבתי ההשקעות מיטב ואי.בי.אי הפועלות בתחום.

במיטב, השחקן החוץ בנקאי הגדול ביותר, חצו לאחרונה את ה־100 אלף לקוחות, פי 4 לעומת שנת 2019. אצל אי.בי.אי, זינקו מספר החשבונות לכ־60 אלף, יותר מפי 4 גם כן.

עמית גוריון, סמנכ"ל המסחר העצמאי באי.בי.אי מספר ש"השכנים שואלים במה להשקיע ואפילו הספר שאל אותי מה זה S&P 500. זה לא סוד שהתחום בהתפוצצות".

לדבריו, "המפץ הראשון של פתיחת חשבונות מסחר התרחש בתקופת הקורונה ובשנתיים האחרונות יש עוד אחד, אולי אפילו עוצמתי יותר, וזאת בזכות הקהילות הפיננסיות, שעושות שירות מדהים לציבור, לברוקרים ולבנקים. אנשים מבינים שזה לא מותרות להשקיע בשוק ההון מוקדם ככל הניתן, ולכן הרבה יותר אנשים התחילו להשקיע בעצמם".

גוריון מציין שהצעירים היום מגיעים להשקעות אפילו מתחת לגיל 30 ואף נותן דוגמה: "אלה חבר'ה צעירים, חיילים משוחררים, סטודנטים, או מילואימניקים. עשינו מבצע חבר מביא חבר ואז מתקשר לקוח ואומר שהוא סמל מחלקה בעזה והם בהפוגה. ואז הוא שואל 'אם אני מביא את כל המחלקה אקבל תגמול על כולם?', מובן שהשבנו בשמחה. הם נלחמים בעזה ומדברים על השקעות".

שיא היסטורי של חשבונות חדשים

הדר רומנו, מנהלת יחידת הדאטה בבורסה לניירות ערך אומרת כי "המגמות שהובילו לשינוי בשווקים הגלובליים מתחילות לבוא לידי ביטוי גם בישראל: אפליקציות מסחר חדשניות של בתי ההשקעות, המשלבות ממשק אחיד בעברית לשווקים מקומיים וזרים לצד עמלות תחרותיות, מנגישות את שוק ההון לקהלים חדשים - ובעיקר לצעירים שלא השתתפו בו בעבר.

"בשנת 2024 נרשם שיא היסטורי של כ־70 אלף חשבונות חדשים שנפתחו על ידי הציבור הרחב אצל הברוקרים וזאת לעומת 16 אלף שנפתחו בשנת 2020 - נתון שמבטא שינוי תרבותי עמוק. מגמה זו צפויה להתרחב בשנים הקרובות הודות לרגולציה שמעודדת תחרות, כלים טכנולוגיים מתקדמים והרחבת השירותים שהברוקרים מציעים - כאלטרנטיבה למערכת הבנקאית. מדובר בפוטנציאל מהותי להרחבת בסיס המשקיעים בישראל, לחיזוק החברות הציבוריות ולהזרמת הון חדש לשוק המקומי".

מנתוני בנק ישראל עולה כי כמעט חצי מחשבונות המסחר החדשים שנפתחו בשנת 2024 היו בבתי ההשקעות, שהעמלות המשולמות בהם זולות משמעותית מאלה שמשלם הסוחר העצמאי בבנקים. זאת בהשוואה ל־7% בלבד בשנת 2019. על פי בנק ישראל כרבע מכלל חשבונות המסחר מנוהלים כיום בבתי ההשקעות.

התוצאות הוכפלו בתוך חמש שנים

כל הסיבות שנמנו עד כה מובילות לצמיחה בהכנסות וברווחי בתי ההשקעות. כך, בשנת 2024 הסתכמו ההכנסות של ששת הגדולים בסכום מצרפי של 5.1 מיליארד שקל, כמעט כפול בתוך חמש שנים. הרווח אף זינק ביותר מכך (117%) לסכום של 881 מיליון שקל בשנה. "עליית השווי בשוק נובעת מהעלייה ברווחים, והיום בתי ההשקעות מרוויחים הרבה יותר", אומר גורם בכיר בשוק.

האם הצמיחה הזאת מגיעה על חשבון המשקיעים? לא בהכרח, בוודאי כאשר התשואות ממשיכות לצמוח גם הן בשיעורים נאים. שנת 2024 הייתה אחת השנים הטובות ב־15 השנים האחרונות של החוסכים בישראל, תשואה של 13% במסלול הכללי וכמעט כפול בזה המנייתי. בחמש השנים האחרונות התשואה הממוצעת שקיבל הציבור במסלולים הכלליים עמדה על 45% ועל יותר מ־80% באלה המנייתיים.

המרוויחים הגדולים: מלפידות ועד סטפק

מבדיקת גלובס עולה כי ששת בתי ההשקעות הגדולים חילקו בעשור האחרון דיבידנדים בהיקף של יותר מ־3.5 מיליארד שקל, כאשר חלקם של בעלי השליטה בהם עומד על יותר מ־2 מיליארד שקל.

מי שחילק את הדיבידנדים בסכום הגדול ביותר הוא בית ההשקעות ילין לפידות, הנמצא בבעלות צמד המייסדים־מנהלים יאיר לפידות ודב ילין, שצמחו בעולמות ההשקעה והאנליזה. השניים מחזיקים 50% מבית ההשקעות ובשאר המניות מחזיקה החברה הבורסאית אטראו שוקי הון (בית ההשקעות עצמו אינו נסחר בבורסה).

ילין לפידות חילק 1.2 מיליארד שקל כדיבידנד מהרווחים העצומים בעשור האחרון, מה שהניב לצמד המייסדים מעל 600 מיליון שקל. אם תוסיפו לכך עוד דיבידנדים שמשכו מאז ייסדו את בית ההשקעות ב־2004 ואת עלות שכרם - תקבלו תזרים של כמעט מיליארד שקל שחילקו בניהם ילין ולפידות.

אם מוסיפים לכך גם את שווי החזקותיהם במניות ילין לפידות, מקבלים עוד 1.2 מיליארד שקל (מחושב משווי השוק של אטראו) כך שבסך־הכול מדובר בהון של מעל 2 מיליארד שקל, יותר ממחציתו על הנייר.

בית ההשקעות השני בהיקף הדיבידנדים שחולקו בשנים האחרונות הוא אלטשולר שחם שנוסד ב־1990 ונמצא בשליטת גילעד אלטשולר וקלמן שחם. בית ההשקעות חילק מאז שנת 2017 דיבידנד של 851 מיליון שקל, כאשר קרוב למחצית מהסכום חולק בשנים 2022־2023, למרות שאז בדיוק החל בבית משבר התשואות הגדול. נזכיר כי בזמנו אלטשולר שחם נקלע לשורה של השקעות לא מוצלחות בשוק הסיני, התשואות שלו נחתכו בחדות והלקוחות הוציאו יותר מ־100 מיליארד שקל למתחרים. בכל מקרה, בעלי הבית נהנו לאורך השנים מדיבידנדים בסכום של 600 מיליון שקל.

במקרה של אלטשולר שחם, בית ההשקעות כבר נסחר בשיא שלו, בשנת 2021, לפי שווי של 4.5 מיליארד שקל. אך בעקבות המשבר, המניה איבדה את רוב שוויה, ובית ההשקעות הפך להיות מהגדול לקטן ביותר בשווי השוק שלו ונסחר כעת לפי שווי של 1.1 מיליארד שקל בלבד. כך שהחזקות הבעלים יחד עם הדיבידנדים שחולקו להם, עומדות על כ־1.4 מיליארד שקל.

למעשה, אלטשולר שחם הוא יוצא הדופן לשלילה מבחינת תשואת המניה שהניב בשלוש השנים האחרונות (ירידה של 26%). שאר המניות בסקטור זינוק בשיעורים דו־ספרתיים גבוהים ואף תלת־ספרתיים, כשהמובילים בתשואה הם בתי ההשקעות מיטב ואי.בי.אי,שמניותיהם אף נכנסו לאחרונה למדד ת"א 125 היוקרתי.

במיטב, הנמצאת בשליטת המייסד צבי סטפק ובני משפחתו והאחים אלי וניר ברקת (באמצעות חברת BRM) רשמה המניה זינוק של 320% בשלוש השנים האחרונות לשווי של יותר מ־4.7 מיליארד שקל (וכ־727% בתוך חמש שנים). שווי ההחזקה של שתי המשפחות השולטות עומד כעת על 2.7 מיליארד שקל ויחד עם דיבידנדים בהיקף של כמעט 300 מיליון שקל שחולקו בעשור האחרון הם חולקים הון של כ־3 מיליארד שקל בבית ההשקעות.

אצל בית ההשקעות הוותיק אי.בי.אי שבשליטת משפחות לובצקי, ויסברג וקוק (60%), שנוסד ב־1971, זינקה המניה ב־230% בשלוש שנים לשווי שוק של 3.3 מיליארד שקל (ו־1,212% בתוך חמש שנים). מדיבידנדים של יותר מחצי מיליארד שקל שחילק בית ההשקעות בעשור האחרון, קיבלו משפחות הבעלים 330 מיליון שקל שמביאים את השווי שלהם לכ־2.3 מיליארד שקל.

במקום השלישי מבחינת תשואה מרשימה נמצא בית ההשקעות ותיק נוסף, אנליסט של שמואל לב ואהוד שילוני (61%). מניית בית ההשקעות שמצטיין בשנים האחרונות בתשואות שהוא מניב לחוסכים בגמל ובפנסיה, זינקה ב־213% בשלוש השנים האחרונות (ו־675% בתוך חמש שנים) לשווי של 1.2 מיליארד שקל. שווי החזקות צמד הבעלים עומד כעת על 744 מיליון שקל. לכאורה בית ההשקעות לא חילק הרבה דיבידנדים בעשור האחרון, 93 מיליון שקל "בלבד" ומתוכם הגיעו לבעלים 53 מיליון שקל. אך בעשור שלפני כן נהנו שני הבעלים מדיבידנדים ושכר של כמעט 300 מיליון שקל בסך־הכול.

ומה לגבי בית ההשקעות מור של משפחות לוי ומאירוב? גם להם אין צורך לדאוג. הללו מחזיקים במניות בשווי של 817 מיליון שקל מאחר שבית ההשקעות נסחר לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל - קפיצה של 120% בשלוש השנים האחרונות. לכך צריך להוסיף חלוקת דיבידנדים בסכום של 320 מיליון שקל מאז 2017, מתוכם הבעלים קיבלו כ־180 מיליון שקל כך שהם שווים בסך־הכול כמעט מיליארד שקל.

עוד כתבות

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"