גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר חדש מגלה: העניים בישראל מתים יותר בתאונות דרכים

נתונים חדשים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מצביעים על שיעורי תמותה גבוהים יותר בקרב המעמד החברתי־כלכלי הנמוך, על רקע תשתיות ירודות, נגישות מוגבלת לתחבורה ציבורית וחינוך תעבורתי לקוי ● בשעה שבעולם פועלים לצמצום הסיכון - ישראל טרם גיבשה מדיניות סדורה ● הפגיעה החמורה ביותר: בילדים

195 בני אדם כבר נהרגו השנה בתאונות דרכים / צילום: Shutterstock
195 בני אדם כבר נהרגו השנה בתאונות דרכים / צילום: Shutterstock

מחקר חדש של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) מלמד שקיים קשר ברור בין מעמד סוציו־אקונומי ובין שיעורי היפגעות גבוהים יותר בתאונות דרכים. ואולם, בשונה ממדינות רבות בעולם שפועלות תחת מדיניות ייחודית לטיפול בפערים הללו - בישראל עדיין לא נעשה דבר.

דעה | דחיית המטרו בישראל: סימפטום לכשל תכנוני - או טרילמה פיסקלית
מכה לאייל עופר: ספינה עם אלפי כלי רכב בסכנת טביעה

כך המחקר שהתבסס על השנים 2022-2018 מלמד שתושבים מיישובים באשכול חברתי־כלכלי נמוך (אשכולות 1-4, שחופפים לרבים מהיישובים בחברה הערבית) נהרגים בתאונות דרכים בממוצע פי 1.4 יותר מתושבי יישובים באשכול גבוה (8-10). התמונה חמורה עוד יותר כאשר מדובר בילדים, אז הפער עומד על פי 2.4. תאונות דרכים הן אחת מסיבות המוות והאשפוז השכיחות ביותר בקרב ילדים, והן בולטות במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות בישראל.

הסיבות לפערים הללו רבות. במחקר, שהגיע לידי גלובס, מזכירים כי "בישראל קיימים פערים בתשתיות בין אזורי מרכז לפריפריה, כשהפערים בולטים יותר ביישובים בפריפריה וביישובים ערבים, שמאופיינים עם ריכוז של אוכלוסייה חברתית־כלכלית מוחלשת. בנוסף, איכות הכבישים ושירותי הרכבות בישראל קיבלו ציונים נמוכים בדירוגים בינלאומיים".

בבדיקות שביצעו ברשות בשנים האחרונות אודות התשתיות בסביבת בתי ספר, עלה ש־53% מבתי הספר היסודיים באשכול חברתי 1-4 דיווחו על ליקויים חמורים, לעומת 27% מבתי הספר באשכולות 5-8 ו־4% בלבד באשכולות 9-10. גם מיזם משמרות זה"ב מועבר בשיעור מזערי בחברה החרדית והערבית.

הבעיה ממשיכה בתגובה האיטית לאחר תאונה כשפרק הזמן מהפגיעה ועד הקליטה בבית החולים משתנה על פי המיקום, ואולם בישראל חסרים נתונים עדכניים בנושא.

גם מידת הציות לחוק משתנה, כשלפי סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ־2021 כ־95% ממשקי בית עם הכנסה גבוהה דיווחו שהם חוגרים חגורות בטיחות, לעומת 89% ממשקי בית עם הכנסה בינונית ו־84.5% עם הכנסה נמוכה. "בשאלות כמו נהיגה מעל המהירות המותרת, משיבים ממשקי בית עם הכנסה גבוהה דיווחו יותר על חריגות ממשיבים בעלי הכנסה נמוכה, וגם בנושאים כמו שימוש בטלפונים או נהיגה בעייפות", הוסיפו החוקרים.

מה המצב בעולם?

מדובר במגמה גלובלית. לפי אתר הבריאות העולמי, 93% מההרוגים בתאונות דרכים ברחבי העולם הם משתמשי דרך ממדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית, ובתוך מדינות עם הכנסה גבוהה - אנשים מסטטוס חברתי־כלכלי נמוך מעורבים יותר בתאונות דרכים.

המעמד החברתי־כלכלי נודע כמנבא של מצב הבריאות ואף תוחלת החיים, ובשנים האחרונות התרחב המחקר על תאונות דרכים שמציג תמונה דומה. אחת החלוצות היא קנדה שהוכיחה עוד בשנות ה־90 שבעיר מונטריאול ילדים משכונות עניות נפגעו פי ארבעה מילדים משכונות שאינן עניות. באותן שנים מחקר דומה הצביע על אותה המגמה בנוטינגהאם בבריטניה.

מחקר שפורסם לפני חמש שנים וניתח מקרים מרחבי העולם מצא שיש היפגעות יתר בקרב אנשים עם השכלה והכנסה נמוכה, אנשים שגרים ביישובים כפריים וכן בקרב צעירים ומיעוטים. נהגים צעירים בשבדיה מסטטוס חברתי־כלכלי נמוך נפגעים פי 1.8 מאחרים, ובאוסטרליה נמצא שהסיכוי היחסי לאשפוז הוא כפול. וזה לא הכל, בקנדה נמצא שאנשים עם הכנסה נמוכה נהרגים יותר מאלו עם הכנסה גבוהה ומחקר מאיראן הראה שנהגים בעלי פחות מ־12 שנות לימוד מעורבים יותר בתאונות.

לנוכח המאסה המחקרית שמצביעה על נתונים דומים ברחבי העולם, החלו תוכניות שונות שממוקדות בפערים הכלכליים־חברתיים באוכלוסייה והקשר לתמותה בתאונות דרכים. התוכניות נסקרו במחקר של הרלב"ד שנכתב ע"י פאדי כבהה ואושר מדעית על ידי פרופ' הלל בר גרא.

התוכנית הלאומית האוסטרלית למשל מבוססת על גישת המודל החברתי לבטיחות בדרכים, שמכיר בכך שמעבר לידע או לכישורים של הפרט יש משמעות לגורמים נוספים כמו רקע חברתי, תרבות וסביבה. לכן, אחריות אישית היא רק חלק מהתמונה וניתן להעזר בהתארגנויות חברתיות, בקהילתיות ובקשרים בין אישיים לצד טיפול במדיניות ציבורית כמו התאמת רגולציה וחוקים.

כיוון המדיניות הזה משפיע על תוכניות נוספות בעולם שבבסיסן שינויים סביבתיים ושינוי התכנון, כך שיעביר את האשמה מהקורבן לעבר תכנון מערכת כבישים סלחנית לטעויות אנוש, שינוי הסביבה הבנויה וקידום ערים קומפקטיות ממותנות תנועה עם תעדוף להולכי רגל, רוכבי אופניים ומשתמשי תחבורה ציבורית.

בבריטניה פותחה תוכנית ייעודית לצעירים מאזורים מוחלשים ובבסיסה ההבנה שתלמידים שנשרו מתיכון או שמעורבים בפשע נוטים להיות מעורבים יותר בתאונות.

"חייבים לפעול במשותף"

מחקרים שונים מראים שקיים קשר בין הבטיחות לעוני, נגישות לשירותים, חינוך ותעסוקה, וכי זמינות של תחבורה ציבורית יכולה להוריד מהשפעת הסכנות. במחקר של הרלב"ד, הכפופה למשרד התחבורה, הוסבר ש"כיום משרד התחבורה מקדם רפורמת צדק תחבורתי במטרה לתת מענים לצרכי האוכלוסייה", ואולם הרפורמה המדוברת מתייחסת רק לתעריף הנסיעה ולא לזמינותה ואמינותה.

"הנתונים מחייבים אותנו לפעול במשותף - הממשלה, הרשויות המקומיות, הארגונים החברתיים והציבור כולו", אמר יורם הלוי יו"ר הרלב"ד. "רק באמצעות שיתוף פעולה אסטרטגי, שיוביל לשינויים מערכתיים והתאמת הפתרונות לצרכים הייחודיים של כלל האוכלוסיות, נוכל לשפר את בטיחות כלל אזרחי ישראל ולצמצם את הפערים המסכני חיים הללו".

לאחר שנים של חוסר עשייה ממשלתית בנושא, במחקר הומלצו גם כיווני פעולה אפשריים שכוללים צעדים שכבר נוסו בהצלחה בעולם - למשל קידום תוכנית לאומית בהתאם לגישת מערכת בטוחה, שהצילה חיים רבים בשבדיה ובהולנד. גישה זו מעבירה את האשמה מהקורבן לתכנון מתוך הכרה בכך שמרבית משתמשי הדרך לא עבריינים, אלא מבצעים טעויות אנוש. כך למשל אם הכביש מאפשר נסיעה של 70 קמ"ש לא יעזור לשים בו תמרור של 30 קמ"ש ולצפות שלא ייסעו בו מהר. הגישה מחייבת טיפול הוליסטי בגיאומטריית הכביש ובתכנון העירוני, באכיפה דיגיטלית, בחינוך והסברה ועוד.

תוכנית כזו הוכנה כבר לפני שנים בישראל אך היא לא קודמה ולא תוקצבה. במסגרתה ממליצים ברלב"ד לקדם שיתופי פעולה רב־מגזריים ולהשקיע באופן ממוקד בתשתיות ובחינוך תעבורתי, בדגש על יישובים ואזורים מוחלשים, ולקדם תוכנית שמבוססת על עקרונות של שוויוניות.

בינתיים תוכניות לחוד ומציאות לחוד: מתחילת השנה נהרגו 195 בני אדם בתאונות דרכים, נתון זהה לתקופה המקבילה אשתקד שהייתה שנת שיא במספר ההרוגים זה 17 שנה. במדידות בינלאומיות המתייחסות למספר ההרוגים ביחס לגודל האוכלוסייה ולקילומטרז', מצבה של ישראל בינוני־טוב ביחס למדינות ה־OECD וגרוע ביחס לשינוי האבסולוטי במספרי ההרוגים במשך השנים. הדוח מצביע על נקודת חולשה משמעותית בישראל ועל הפוטנציאל לחסוך בה בחיי אדם מתוך הבנה שאיננה גזירת גורל.

עוד כתבות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות של יותר מ-30% בחודש: מניות ה-IT המקומיות משלמות את מחיר הטלטלה העולמית

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות