גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר חדש מגלה: העניים בישראל מתים יותר בתאונות דרכים

נתונים חדשים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מצביעים על שיעורי תמותה גבוהים יותר בקרב המעמד החברתי־כלכלי הנמוך, על רקע תשתיות ירודות, נגישות מוגבלת לתחבורה ציבורית וחינוך תעבורתי לקוי ● בשעה שבעולם פועלים לצמצום הסיכון - ישראל טרם גיבשה מדיניות סדורה ● הפגיעה החמורה ביותר: בילדים

195 בני אדם כבר נהרגו השנה בתאונות דרכים / צילום: Shutterstock
195 בני אדם כבר נהרגו השנה בתאונות דרכים / צילום: Shutterstock

מחקר חדש של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) מלמד שקיים קשר ברור בין מעמד סוציו־אקונומי ובין שיעורי היפגעות גבוהים יותר בתאונות דרכים. ואולם, בשונה ממדינות רבות בעולם שפועלות תחת מדיניות ייחודית לטיפול בפערים הללו - בישראל עדיין לא נעשה דבר.

דעה | דחיית המטרו בישראל: סימפטום לכשל תכנוני - או טרילמה פיסקלית
מכה לאייל עופר: ספינה עם אלפי כלי רכב בסכנת טביעה

כך המחקר שהתבסס על השנים 2022-2018 מלמד שתושבים מיישובים באשכול חברתי־כלכלי נמוך (אשכולות 1-4, שחופפים לרבים מהיישובים בחברה הערבית) נהרגים בתאונות דרכים בממוצע פי 1.4 יותר מתושבי יישובים באשכול גבוה (8-10). התמונה חמורה עוד יותר כאשר מדובר בילדים, אז הפער עומד על פי 2.4. תאונות דרכים הן אחת מסיבות המוות והאשפוז השכיחות ביותר בקרב ילדים, והן בולטות במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות בישראל.

הסיבות לפערים הללו רבות. במחקר, שהגיע לידי גלובס, מזכירים כי "בישראל קיימים פערים בתשתיות בין אזורי מרכז לפריפריה, כשהפערים בולטים יותר ביישובים בפריפריה וביישובים ערבים, שמאופיינים עם ריכוז של אוכלוסייה חברתית־כלכלית מוחלשת. בנוסף, איכות הכבישים ושירותי הרכבות בישראל קיבלו ציונים נמוכים בדירוגים בינלאומיים".

בבדיקות שביצעו ברשות בשנים האחרונות אודות התשתיות בסביבת בתי ספר, עלה ש־53% מבתי הספר היסודיים באשכול חברתי 1-4 דיווחו על ליקויים חמורים, לעומת 27% מבתי הספר באשכולות 5-8 ו־4% בלבד באשכולות 9-10. גם מיזם משמרות זה"ב מועבר בשיעור מזערי בחברה החרדית והערבית.

הבעיה ממשיכה בתגובה האיטית לאחר תאונה כשפרק הזמן מהפגיעה ועד הקליטה בבית החולים משתנה על פי המיקום, ואולם בישראל חסרים נתונים עדכניים בנושא.

גם מידת הציות לחוק משתנה, כשלפי סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ־2021 כ־95% ממשקי בית עם הכנסה גבוהה דיווחו שהם חוגרים חגורות בטיחות, לעומת 89% ממשקי בית עם הכנסה בינונית ו־84.5% עם הכנסה נמוכה. "בשאלות כמו נהיגה מעל המהירות המותרת, משיבים ממשקי בית עם הכנסה גבוהה דיווחו יותר על חריגות ממשיבים בעלי הכנסה נמוכה, וגם בנושאים כמו שימוש בטלפונים או נהיגה בעייפות", הוסיפו החוקרים.

מה המצב בעולם?

מדובר במגמה גלובלית. לפי אתר הבריאות העולמי, 93% מההרוגים בתאונות דרכים ברחבי העולם הם משתמשי דרך ממדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית, ובתוך מדינות עם הכנסה גבוהה - אנשים מסטטוס חברתי־כלכלי נמוך מעורבים יותר בתאונות דרכים.

המעמד החברתי־כלכלי נודע כמנבא של מצב הבריאות ואף תוחלת החיים, ובשנים האחרונות התרחב המחקר על תאונות דרכים שמציג תמונה דומה. אחת החלוצות היא קנדה שהוכיחה עוד בשנות ה־90 שבעיר מונטריאול ילדים משכונות עניות נפגעו פי ארבעה מילדים משכונות שאינן עניות. באותן שנים מחקר דומה הצביע על אותה המגמה בנוטינגהאם בבריטניה.

מחקר שפורסם לפני חמש שנים וניתח מקרים מרחבי העולם מצא שיש היפגעות יתר בקרב אנשים עם השכלה והכנסה נמוכה, אנשים שגרים ביישובים כפריים וכן בקרב צעירים ומיעוטים. נהגים צעירים בשבדיה מסטטוס חברתי־כלכלי נמוך נפגעים פי 1.8 מאחרים, ובאוסטרליה נמצא שהסיכוי היחסי לאשפוז הוא כפול. וזה לא הכל, בקנדה נמצא שאנשים עם הכנסה נמוכה נהרגים יותר מאלו עם הכנסה גבוהה ומחקר מאיראן הראה שנהגים בעלי פחות מ־12 שנות לימוד מעורבים יותר בתאונות.

לנוכח המאסה המחקרית שמצביעה על נתונים דומים ברחבי העולם, החלו תוכניות שונות שממוקדות בפערים הכלכליים־חברתיים באוכלוסייה והקשר לתמותה בתאונות דרכים. התוכניות נסקרו במחקר של הרלב"ד שנכתב ע"י פאדי כבהה ואושר מדעית על ידי פרופ' הלל בר גרא.

התוכנית הלאומית האוסטרלית למשל מבוססת על גישת המודל החברתי לבטיחות בדרכים, שמכיר בכך שמעבר לידע או לכישורים של הפרט יש משמעות לגורמים נוספים כמו רקע חברתי, תרבות וסביבה. לכן, אחריות אישית היא רק חלק מהתמונה וניתן להעזר בהתארגנויות חברתיות, בקהילתיות ובקשרים בין אישיים לצד טיפול במדיניות ציבורית כמו התאמת רגולציה וחוקים.

כיוון המדיניות הזה משפיע על תוכניות נוספות בעולם שבבסיסן שינויים סביבתיים ושינוי התכנון, כך שיעביר את האשמה מהקורבן לעבר תכנון מערכת כבישים סלחנית לטעויות אנוש, שינוי הסביבה הבנויה וקידום ערים קומפקטיות ממותנות תנועה עם תעדוף להולכי רגל, רוכבי אופניים ומשתמשי תחבורה ציבורית.

בבריטניה פותחה תוכנית ייעודית לצעירים מאזורים מוחלשים ובבסיסה ההבנה שתלמידים שנשרו מתיכון או שמעורבים בפשע נוטים להיות מעורבים יותר בתאונות.

"חייבים לפעול במשותף"

מחקרים שונים מראים שקיים קשר בין הבטיחות לעוני, נגישות לשירותים, חינוך ותעסוקה, וכי זמינות של תחבורה ציבורית יכולה להוריד מהשפעת הסכנות. במחקר של הרלב"ד, הכפופה למשרד התחבורה, הוסבר ש"כיום משרד התחבורה מקדם רפורמת צדק תחבורתי במטרה לתת מענים לצרכי האוכלוסייה", ואולם הרפורמה המדוברת מתייחסת רק לתעריף הנסיעה ולא לזמינותה ואמינותה.

"הנתונים מחייבים אותנו לפעול במשותף - הממשלה, הרשויות המקומיות, הארגונים החברתיים והציבור כולו", אמר יורם הלוי יו"ר הרלב"ד. "רק באמצעות שיתוף פעולה אסטרטגי, שיוביל לשינויים מערכתיים והתאמת הפתרונות לצרכים הייחודיים של כלל האוכלוסיות, נוכל לשפר את בטיחות כלל אזרחי ישראל ולצמצם את הפערים המסכני חיים הללו".

לאחר שנים של חוסר עשייה ממשלתית בנושא, במחקר הומלצו גם כיווני פעולה אפשריים שכוללים צעדים שכבר נוסו בהצלחה בעולם - למשל קידום תוכנית לאומית בהתאם לגישת מערכת בטוחה, שהצילה חיים רבים בשבדיה ובהולנד. גישה זו מעבירה את האשמה מהקורבן לתכנון מתוך הכרה בכך שמרבית משתמשי הדרך לא עבריינים, אלא מבצעים טעויות אנוש. כך למשל אם הכביש מאפשר נסיעה של 70 קמ"ש לא יעזור לשים בו תמרור של 30 קמ"ש ולצפות שלא ייסעו בו מהר. הגישה מחייבת טיפול הוליסטי בגיאומטריית הכביש ובתכנון העירוני, באכיפה דיגיטלית, בחינוך והסברה ועוד.

תוכנית כזו הוכנה כבר לפני שנים בישראל אך היא לא קודמה ולא תוקצבה. במסגרתה ממליצים ברלב"ד לקדם שיתופי פעולה רב־מגזריים ולהשקיע באופן ממוקד בתשתיות ובחינוך תעבורתי, בדגש על יישובים ואזורים מוחלשים, ולקדם תוכנית שמבוססת על עקרונות של שוויוניות.

בינתיים תוכניות לחוד ומציאות לחוד: מתחילת השנה נהרגו 195 בני אדם בתאונות דרכים, נתון זהה לתקופה המקבילה אשתקד שהייתה שנת שיא במספר ההרוגים זה 17 שנה. במדידות בינלאומיות המתייחסות למספר ההרוגים ביחס לגודל האוכלוסייה ולקילומטרז', מצבה של ישראל בינוני־טוב ביחס למדינות ה־OECD וגרוע ביחס לשינוי האבסולוטי במספרי ההרוגים במשך השנים. הדוח מצביע על נקודת חולשה משמעותית בישראל ועל הפוטנציאל לחסוך בה בחיי אדם מתוך הבנה שאיננה גזירת גורל.

עוד כתבות

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור